נשיא ונצואלה הוגו צ'אבס זכה בבחירות לנשיאות. הנשיא המכהן נבחר מחדש, ברוב של 54.42% מהקולות. מועמד האופוזיציה אנריקה קפרילס רדונסקי זכה ל-45% מהקולות, כך לפי התוצאות הרשמיות של ועדת הבחירות המרכזית בונצואלה. צ'אבס, המכהן מאז 1998, זכה בכך לכהונה שלישית שתימשך עד 2018.
עם היוודע התוצאות יצאו תומכי הנשיא לחגוג ברחובות קראקס הבירה, סמוך למטה הבחירות של הנשיא. למרות הניצחון של הנשיא, מערכת הבחירות הזאת הייתה צמודה מתמיד, כשקפרילס לראשונה הצליח לאחד את כל כוחות האופוזיציה תחת מועמד אחד. הניצחון של צ'אבס הפעם הוא דחוק מאוד, בהשוואה ל-63% אחוזי התמיכה להם זכה בבחירות לנשיאות ב-2006.
בחירתו מחדש של צ'אבס מהווה אכזבה למערב בכלל ולישראל בפרט. צ'אבס נחשב לבעל הברית המרכזי של איראן וסוריה בחצי הכדור המערבי, והוא מהמתנגדים הבולטים באמריקה הלטינית למדיניות של ארה"ב וישראל. במהלך 14 שנות כהונתו, הוא חימם מאוד את היחסים עם סוריה ועם איראן, ובמקביל ניתק את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל לאחר מבצע עופרת יצוקה ב-2009. לפני שנתיים הודיע כי חלה בסרטן, ועבר סדרת טיפולים בקובה, שלאחריהם הודיע כי החלים מהמחלה לחלוטין.
ונצואלה: סוציאליזם, נפט, פשע ואלימות
ונצואלה, שהייתה בעלת ברית של ישראל וארה"ב בשנות ה-80, נכנסה תחת הנהגתו של צ'אבס למשטר שהוא כינה "סוציאליזם של המאה ה-21", משטר שכלל הלאמה משמעותית של רבים מהנכסים הכלכליים של המדינה, חיזוק הלאומנות וכוחות השמאל בדרום אמריקה והתנגדות לקפיטליזם האמריקני. את ישראל הוא כינה בעבר "מדינה ארורה ורוצחת" ולאסד הוא דווקא החמיא וכינה אותו "מנהיג הומאני".
בימי צ'אבס פעל קו טיסה ישיר בין טהראן, דמשק וקראקס, קו שהמערב טוען שהעביר מעט מאוד נוסעים אבל היה עמוס בנשק ובציוד שהועבר בין שלוש המדינות. קפרילס (40), פוליטיקאי צעיר ומבטיח, הביע התנגדות חריפה לצ'אבס במשך שנים ארוכות וניהל מסע בחירות מוצלח ביותר בחודשים האחרונים. הוא הצליח לצמצם את הפער מהנשיא המכהן ולהוות איום של ממש על כסאו, בזכות התחייבותו לבוחריו למצוא פתרונות לבעיות שצצו ב-13 השנים האחרונות - ובראשן: השחיתות, אחוזי הפשיעה הגואים והאינפלציה הדוהרת.