מה שיותר עמוק יותר כחול
תערוכת המחווה "אלימה וחברים" טווה רשת של דיאלוגים והקשרים מתקופות שונות באמנות הישראלית
"אלימה היא בעיניי מאסטרית, בזכות היכולת שלה לקרוא את העיקר ולהוציא את הטפל. בעבר היה קושי למקם את העבודות שלה במסגרת האמנות הישראלית - היא לא הייתה שייכת לזרם, קבוצה, קליקה או דור. היא הייתה זרם לעצמה ותמיד יותר קשה להבין אמן כזה", כך אומר האוצר יניב שפירא, לקראת תערוכתה של אלימה, הנפתחת בגלריה הקיבוץ ביום חמישי השבוע.
התערוכה היא מחוות הוקרה עם הגיעה של האמנית לגבורות. באופן מפתיע, על גבי ההזמנה לא נראה אף ציור של אלימה, אלא משטח כחול מלבני, המשמש כרקע לטקסט. אולם המסר שבכחול הספציפי הזה כל-כך ברור, עד שהוא מקפיץ גם את מעמדה של האמנית בעיניי המתבונן, יוצר לה קישור אסוציאטיבי למאסטרים גדולים של אמנות המאה העשרים. כפי שיש 'כחול איב קליין' הרי שיש גם 'כחול אלימה'.
"בתערוכה יש קיר שמוקדש לעבודות מהשנתיים האחרונות. צבענו קיר בגלריה בכחול המאוד אופייני שלה, ועליו יוצגו הציורים השחורים. התערוכה היא למעשה המשך של הרטרוספקטיבה של אלימה שהוצגה במוזיאון תל אביב ב-2009. היא מחדדת את הזיקה של אלימה לאמנים שונים ומגמות באמנות הישראלית", אומר שפירא.
- יש לה גם דיאלוג עם אמנים מהעולם.
"בסוף שנות ה-60 הגיע ההדפס לארץ והיא הייתה מהחלוצות בתחום. מאז 1972 הפסיקה לצייר והפכה להיות האמא הגדולה של ההדפס בישראל. אלימה הקימה את סדנאות ההדפס בבית האמנים בתל אביב והסדנה בירושלים. היא פיתחה מיומנות ייחודית בטכניקות המגוונות שאפשר להמציא בתוך התחום של ההדפס - יש מתח מתמיד בין השמרנות של המדיום לבין היכולת להיות חדשן וממציא וזה הייחוד שניכר בנקל בעבודות שלה.
"כשרואים את עבודותיה היום לצד אביבה אורי, לאה ניקל , פנחס כהן גן, אריה ארוך או אנה טיכו - אפשר לראות כמה האדם, הכתם, הצורה והצבע שהיא בחרה להשתמש בהם, מנסחים באופן מזוקק ותמציתי את השפה הישראלית באמנות".
בתערוכה "אלימה וחברים" יוצגו לצד ציוריה של אלימה מתקופות שונות גם יצירות נבחרות מאוסף האמנות שלה. אורי, טיכו וארוך וכן אביגדור אריכא, רפי לביא, יצחק דנציגר, יחיאל שמי, מנשה קדישמן, בוקי שוורץ, ועוד. זוהי מעין חשיפה של מערכת 'שיחות' סמויות, אותן מקיימת אלימה עם רבים מהם לאורך השנים, דיאלוג חזותי, טהור, נטול מילים".
גלריה הקיבוץ, דב הוז 25, תל אביב 11.10-9.11, שיח גלריה: יום שישי, 26.10.12, 10:30 13 מי יודע
13 מי יודע
זוהיר בהלול ומודי בראון במיצג הפתיחה של תערוכת המדרשה לאמנות בית ברל
בוגרי התוכנית ללימודי המשך של המדרשה הם 13 אמניות ואמנים פעילים, שונים ונבדלים זה מזה בתחומי העיסוק, העניין והראייה האמנותית. התערוכה המשותפת שלהם, שתיפתח ביום חמישי במוזיאון בת ים לאמנות (מובי), מציגה את פרי עבודתם בתקופת הלימודים ולאורה. חשיבותה, בין היתר, בכך שהיא "מוציאה לאור" את עבודת האמן הנעשית לרוב הרחק מהעין.
מכאן גם כותרת התערוכה "מידיא", השאולה מהאירוע האפי של עגל הזהב במדבר סיני. לאחר שבני ישראל חוטאים ביצירת עגל זהב, מופיעים בספר שמות הפסוקים המונים, על פי המסורת, את 13 מידות הרחמים של האל, ואלה משולבות בתפילות רבות אך בשל קדושתן חל איסור על היחיד לאומרן והן נאמרות בציבור בלבד.
"בדומה לאמירת שלוש-עשרה מידות, התערוכה, כלומר זמן צאתם של התוצרים מחללו הפרטי של האמן אל חלל התצוגה הציבורי, היא רגע של עיסוק במידות בפרהסיה. האמנים בתוכנית הגיעו לעת בה נהוג להזדקף ולעסוק במידות בפרהסיה, תוך שהם נכונים כולם לאתגר את הרגע הזה, לעיתים, כך נדמה, עד כדי חתירה תחתיו", כותב אוצר התערוכה, ברק רביץ.
לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי בריבוי עבודות הווידאו בתערוכה, שהמונח "מידות משתנות" מיטיב לתארו, בין אם מדובר במידות הדימוי המוקרן ובין אם בנרטיב הסיפורי. המסורת האמנותית של שיבוש והזרה נתלית ומסתבכת במכוון במסורת הסיפור הקולנועי, מתעמתת איתה ויונקת מיתרונותיה. "האמנים מערערים גם על המידה הבלתי תלויה, אורך הסרט, בכך שהם מצליחים למתוח בין שתי הנקודות - ההתחלה והסוף - יותר מקו אחד".
שיבושים ופרשנויות מזוויות ראייה שונות מופיעים גם בצילום, ציור ופיסול. ז'נר המיצג גם הוא נוכח בתערוכה: בערב הפתיחה יועלה מיצג של לוסיאנה קפלון בהשתתפות קבוצת הכדורגל הנוער מכבי עירוני בת ים, בליווי שדרן הספורט זוהיר בהלול והפרשנים מודי בראון, שיר חכם ונמרוד מתן.
משתתפים בתערוכה האמנים תומר אזולאי, יעל גזית, יעל גסר, ניצן המרמן, נועה יפה, עלמה יצחקי, אורית ישי, מאי ליבר, חלי מזראי, תמר ניסים, לוסיאנה קפלון, שי רטנר והדס תפוחי. ראש התוכנית לתואר שני: האמן רועי רוזן.
מובי, מוזיאון בת ים, 11.10-3.11, רחוב סטרומה 6 בת ים, moby.org.il
דמיון ענייני, מציאות פסיכדלית
תערוכת יחיד לצלם ינאי טויסטר במוזיאון הפתוח לצילום בתל חי מציגה עולם צילומי רב הבעה
בשבת תיפתח במוזיאון לצילום בתל חי Blueprint - תערוכת יחיד נרחבת של ינאי טויסטר. עבודותיו המגוונות נעות בין צילום אדריכלי וצילומי נוף, צילומים בעלי נוכחות עניינית-דיווחית וצילומים אקספרסיביים, סוערים. "הצילום חוזר להתבונן במציאות, מוצא בה את עקבותיו ואוסף אותן אליו, רק על מנת לשוב ולטרוף את הקלפים", כותבת עליו האוצרת, נעמה חייקין.
טויסטר (35) הוא צלם בעל איכויות מרשימות. בוגר בצלאל ולימודי תואר שני במכון קליפורניה לאמנויות, לומד כעת לדוקטורט באוניברסיטת סידני. בעבר זכה בפרס קונסטנטינר לצילום. שיטוטיו בעולם והשפעותיהם נותנים סימנים גם במושאי צילומיו.
בתערוכה ניכר עיסוקו החקרני בצילום כאמנות ובמעמדו כמדיום שירותי - המשמש לתיעוד ושיקוף המציאות, בעודו מערער על תפיסות מקובלות. אצל טויסטר התצלום עצמו, הנייר המודפס, הוא מרחב של שאיפות ותשוקות - כותבת האוצרת נעמה חייקין. לדבריה, הוא "מצביע על היחסים המכוננים בין ההיבטים המדומיינים (קונצפטואליים, רגשיים, אידיאולוגיים) של הצילום לבין המציאות...הוא מציב את האלימות והרהב כשווי משקל. עבודותיו אלימות ומרשימות מבחינה אסתטית, בה בעת".
המוזיאון הפתוח לצילום, גן התעשייה תל-חי 13.10.12 עד מארס 2013 04-6816702, www.omuseums.org