מגמת הירידה בשיעור משקי-הבית שמנויים על טלוויזיה בכבלים או בלוויין נמשכת - כך עולה מסקר ההוצאות השנתי שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך, שיעור המנויים בשנת 2011 עמד על 61.8% לעומת 73.2% בשנת 2001.
"אחד ההסברים לכך הוא השימוש הגובר בצלחת לוויין או בממיר דיגיטלי (עידן+ - ש.נ)", אומרים מחברי הדוח של הלמ"ס. על-פי הנתונים, בשנת 2011 ל-17.3% ממשקי-הבית יש צלחת לוויין ול-22% יש ממיר דיגיטלי. עם זאת, מבדיקה מול הרשות השנייה עולה כי על-פי הנתונים שבידיהם, נכון לשנת 2011 היה שיעור משקי-הבית שלהם ממיר דיגיטלי כ-15%.
על-פי הלמ"ס, ההוצאה הממוצעת למשק-בית עמדה בשנת 2011 על 13,967 שקל בחודש, ללא שינוי ריאלי ביחס לשנת 2010.
על-פי הנתונים, ההוצאה הממוצעת למשק-בית הנמנה עם החמישון העליון גבוהה פי 2.5 מההוצאה בחמישון התחתון ועומדת על 20,866 שקל בחודש, לעומת 8,484 שקל בהתאמה. הפערים הגדולים ביותר בין החמישון העליון לתחתון נרשמו בסעיפי התחבורה והתקשורת (פי-4.3), בריאות (פי 3.3), וחינוך תרבות ובידור (פי-2.4).
כמו בשנים קודמות, סעיף הדיור הינו סעיף ההוצאה הגבוה ביותר של הישראלים המהווה רבע מכלל ההוצאות של משקי-הבית. מבחינה נומינלית, עמדה ההוצאה הממוצעת על דיור על 3,501 שקל לחודש בשנת 2011, גידול של 3.5% בהשוואה ל-2010, אז הסתכמה ההוצאה על דיור ב- 3,380 שקל לחודש. ריאלית, מדובר בירידה מתונה בהוצאה על דיור.
סעיף ההוצאה על תחזוקת הדירה ומשק-הבית (סעיף נפרד) עמד ב-2011 על כ-1,300 שקל לחודש בממוצע (כ-9% מכלל ההוצאות), ללא שינוי מ-2010.
על-פי הסקר, סעיף הדיור הכבד ממילא, כבד עוד יותר עבור השכבות החלשות. כך, בעוד שבחמישון העליון 37.5% מההוצאות הן על מזון ודיור, בחמישון התחתון 47.2% מההוצאות מופנים לסעיפים אלה. נומינלית, החמישון העליון הוציא כ-5,000 שקל לחודש על דיור, בעוד שהחמישון התחתון הוציא בשנת 2011 כ-2,120 שקל לחודש על דיור.
נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שהעלייה הריאלית המשמעותית ביותר בשנת 2011 נרשמה בסעיף ההוצאה על ריהוט וציוד לבית (16.7%) - עדות אולי לתחושת היציבות הכלכלית של הישראלים בשנה שעברה. לעומת זאת, ההוצאה על שירותי בריאות גדלה בשנה זו ב-7.6% - דבר שעשוי להצביע על התחזקות הרפואה הפרטית וירידה באמון של הציבור בשירותי הבריאות הציבוריים.
הירידה הבולטת ביותר על-פי הסקר נרשמה בסעיף ההוצאה על הלבשה והנעלה (3.5%).
