גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הבורסה תזנק כמו לאחר שני המשברים הקודמים?

אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון: בהחלט ייתכן שגם הפעם הבורסה המקומית תכה את הבורסות בחו"ל ■ למניות הבנקים יש עוד הרבה מקום לעליות

אנחנו יודעים שקשה מאד לחזות את כיוון השווקים (וממשיכים לנסות בכל זאת), והדברים נכונים בתקופה זאת עוד יותר, כאשר סימני השאלה לגבי מצבן הכלכלי של מדינות באירופה וביתר העולם עדיין גדולים. חלק גדול ממדינות העולם נמצאות במצב של מיתון או האטה, ועל כך עוד ניתן להוסיף את האיום האיראני. יחד עם זאת, בחינה של ההיסטוריה הקרובה, זו של שני המשברים הקודמים בשווקים (ב-2002 וב-2008 ), מלמדת שהתיקונים הגיעו עוד כשמצב הכלכלות בעולם היה רע, והמיתון היה בשיאו. כך כותב אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, בסקירה שפרסם היום (ב').

יש דמיון בין מצב השווקים היום לבין מצבם לפני שני התיקונים החדים שראינו בעשור הקודם. תחילתו של הראלי בעולם מגיעה בתקופה בה האינדיקאטורים הכלכליים חלשים, ובמקביל נעשים מהלכים על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים לפתרון המשבר. ברור שאין בטחון שההיסטוריה תחזור, והרבה גורמים יכולים להיכנס למשוואה ולשנות את התנהגות השווקים, אולם בעיניו של גלזר המסקנות משני המשברים והתיקונים הקודמים (אלה של 2003 ו-2009 ) עשויים לסייע בהבנת הצפוי בשוק המקומי בחודשים הקרובים:

1. הראלי בשוק המקומי תלוי כמובן בשוקי העולם - גם הפעם השוק המקומי התחיל לעלות רק לאחר שראינו עליות בשוקי העולם.

2. השוק הישראלי הציג תשואות יתר משמעותיות ביחס לשווקים המרכזיים בעולם - להערכתנו, גם מאחר שהירידות בשוק הישראלי בתקופות המשבר חדות יותר, גם מאחר שהשוק שלנו מוטה יחסית לפיננסים וחברות אחזקה וגם בגלל הכניסה והיציאה של המשקיעים הזרים.

3. התיקון אחרי המשבר בדרך כל חד ומהיר - השווקים מבצעים את העליות בתקופות קצרות מאוד, ובהרבה מקרים כאמור, העליות החדות נעשות דווקא בתקופה בה המשבר עדיין בעיצומו, דבר הגורם להרבה משקיעים להישאר מחוץ לשוק דווקא אז.

4. מניות הבנקים ומניות השורה השנייה מובילות את התיקון: מהגרפים המופיעים בעבודה ניתן לראות כי מניות הבנקים (ויתר מניות הפיננסים) ומדד ת"א 75 הציגו תשואות עדיפות על מדד המעו"ף. גם מניות היתר מצטרפות לחגיגה, כאשר בתיקון של 2003 הן עשו זאת מספר חודשים לאחר התחלת התיקון.

5. מניות הבנקים לא עצרו לפני שהכפילו את שוויין: בשני המשברים הקודמים מניות הבנקים התרסקו עד לרמה של מתחת ל-0.5 מההון העצמי, וכאשר הן ביצעו את התיקון הן עלו תוך פחות משנה באופן חד. ב-2003 עלו מניות הבנקים בשיעור של קרוב ל-110% , ואילו ב-2009 הבנקים עלו בשיעור של 155%.

6. הבנקים הגיעו בתיקונים הקרובים לרמה של ההון העצמי ואף יותר - ב-2003 הן עלו עד למכפיל הון של 1 תוך שנה, והמשיכו אחר כך עד רמות גבוהות בהרבה (עד השיא של 2006 ), ואילו ב-2009 הן הגיעו תוך שנה מרמה של 0.45 על ההון למכפיל הון של 1.

7. במכפיל הון של 0.73 הפוטנציאל בבנקים עדיין גדול: הבנקים נסחרים כיום במכפיל הון ממוצע של 0.73 כאמור בחינה של ההיסטוריה מלמדת כי בתיקון הבנקים ממשיכים לעלות לרמות גבוהות בהרבה, כאשר בנוסף, "מבחינה כלכלית הבנקים עדיין נסחרים מתחת לשוויים הכלכלי, ומצבם של הבנקים טוב בעינינו ממצבם בשני המשברים הקודמים. אנו רואים כי חרף המשבר התוצאות שהבנקים מציגים בשנה האחרונה טובות משמעותית מהתוצאות שראינו ב - 2002 ו-2008 . להערכתנו, לא נראה תיקון חד כמו שראינו ב - 2003 ו-2009 אולם עדיין קיים פוטנציאל לעליות שערים נוספות במניות הבנקים".

8. ועוד פרט פיקנטי קטן - התיקון הגיע בשנת בחירות: "אנו יודעים שהעולם לא באמת מחכה לבחירות אצלנו כדי להתחיל בראלי, אבל בין פרט פיקנטי, לאולי אירוע שעוזר לכך שהראלי בשוק הישראלי משמעותי יותר, ניתן לציין כי הראלי בשוק הישראלי החל מיד לאחר הבחירות לכנסת שנערכו בינואר 2003 ובפברואר 2009".

הבורסה המקומית היכתה את הבורסות המרכזיות בעולם

בשתי התקופות שבחנו בלידר שוקי הון, הבורסה המקומית השיגה ביצועי יתר משמעותיים ביחס לבורסות המובילות בעולם, כאשר את המגמה הובילו מניות הבנקים ומניות השורה השנייה (מדד ת"א 75 ). יחד עם זאת, "ברור לגמרי שלא נראה כאן תיקון משמעותי ואת המשכו של הראלי, אם לא נראה תיקון מקביל בבורסות בעולם. למדנו בעבר שהתיקון לא מגיע כשהמשבר מסתיים אלא קודם, כשמתחילים לראות סימני אור (כמו ב-2003 ) או לפחות כשמאמינים שסימנים אלה בפתח (2009 ).

גלזר מעריך שבהחלט יתכן שאנחנו נמצאים לפני תקופה דומה. הבעיות באירופה (בעיקר) וביתר העולם עדיין לא נפתרו, אבל המהלכים שמבוצעים על ידי הממשלות והבנקים המרכזיים עשויים להערכתנו לתת את אותו אופק חיובי ששוקי ההון מחפשים.

האם גם הפעם ננצח את העולם?

כמו תמיד, אומר גלזר, הרבה מאוד גורמים ישפיעו על התשובה לשאלה זו. ראשית כמובן מצב הכלכלה המקומית והמצב הגיאופוליטי באזורנו (אם כי חשוב לזכור כי תמיד העננה הגיאו פוליטית רובצת מעלינו), מידת היציאה של הכלכלות המערביות מהמיתון, חזרה של משקיעים זרים לפעילות ועוד.

יחד עם זאת, "הערכתנו היא כי ביצועי החסר של השוק המקומי בשנתיים האחרונות, ביחד עם העובדה שבבורסה הישראלית משקל מניות הפיננסים גבוה יחסית, וכמו כן לפוטנציאל החזרה של משקיעים זרים, תורמים להערכתנו שאם נראה ראלי בעולם, התיקון בישראל יהיה חזק יותר".

הבנקים צריכים להיסחר קרוב להון העצמי

בלידר מעריכים כי הקטר המרכזי שיוביל את העליות יהיה גם הפעם סקטור הפיננסים, ובראשותו מניות הבנקים. מניות הבנקים סיימו עליה של למעלה מ-30% מנקודת השפל שלהן, וברמות אלה עולה השאלה האם כאן הן יעצרו. "חשוב לציין כי העליות בשני התיקונים הקודמים היו בזמן שמצב הבנקים היה קשה יותר ממצבם היום. בחינה על מצב של הבנקים בימים אלה מגלה שהם הגיעו למשבר עם תיקי ניירות ערך כמעט נקיים וללא חשיפה לנכסים מסוכנים, וגם תיק האשראי שלהם מתגלה כחזק ויציב".

גם אם לוקחים בחשבון את נושא עליית הדרישה הרגולטורית לריתוק הון, הרי שגם ברמות ההון החדשות רמת תשואה על ההון של 10% ויותר במרבית הבנקים הינה ציפיה ריאלית, ובלידר מעריכים כי הבנקים צריכים להיסחר קרוב להון העצמי, כאשר יש לזכור כי הבנקים ממשיכים להרוויח ולצבור הון, כלומר בראייה של שנה קדימה קיים עדיין פוטנציאל לעליות של עוד עשרות אחוזים במניות הבנקים. "נציין כי להערכתנו, גם מבחינה כלכלית, הבנקים עדיין נסחרים מתחת לשוויים הכלכלי. בנק שיודע לייצר 10%-12% על ההון (כמו הפועלים) ראוי להיסחר בהון העצמי. בנק מזרחי, שצפוי להמשיך להציג תשואה של מעל 13% על ההון, זכאי לתמחור של 1.15-1.2 לפחות, וגם בנק דיסקונט שיודע לייצר בשנה מייצגת לפחות 6%-7% צריך להיסחר במכפיל הון 0.6 לפחות".

עוד מציין גלזר כי גם מניות היתר מצטרפות בסופו של דבר לחגיגה. ב-2003 לקח למדד היתר כחודשיים לפני שהחל בתיקון, ואילו ב-2009 מניות היתר עלו ביחד עם המדדים המובילים מתחילת הראלי.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

ירידות בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, סולאראדג' בשפל של 5 שנים

נאסד"ק יורד ב-0.3% ● מחיר הקקאו מזנק ב-10% לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה מזנקת ב-22% ● ליתיום אמריקס צוללת ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים