גזפרום, ענקית האנרגיה הלאומית של רוסיה, מסתמנת כמועמדת המובילה להיכנס כשותפה בזכויות במאגר הגז "לוויתן".
על פי מידע שהגיע ל"גלובס", ההצעה הכספית שהגישה גזפרום במסגרת הליך בחירת השותף הייתה הגבוהה ביותר. עם זאת, מעידים גורמים הקשורים במו"מ על הבדלי גישה ביחס לגזפרום בין השותפים הישראלים והאמריקנים בלוויתן.
בעוד הישראלים, בהובלת קבוצת דלק של יצחק תשובה, נלהבים מאפשרות הצטרפותו של הענק הרוסי בעל העוצמה הגיאו-פוליטית והמוניטין השנויים במחלוקת, נשמעים שותפיהם האמריקנים, חברת נובל אנרג'י, מסויגים יותר. בנובל מעדיפים הכנסת שותף מערבי, גם אם בתנאים פחות טובים מאלה שמציעים הרוסים. "הישראלים שמים את הדגש על רווח ההון המידי שייווצר עם הכנסת השותף", אמר ל"גלובס" גורם המעורב במגעים, "האמריקנים מסתכלים יותר על הדיבידנדים שיקבלו בעלי המניות ומעדיפים שותף שייצור ערך רב יותר לאורך זמן".
הליך בחירת השותף האסטרטגי למאגר לוויתן הוא המהלך העסקי המסקרן והמשמעותי ביותר השנה בתחום הנפט והגז. שוויו הנוכחי של מאגר לוויתן, הנחשב עדיין לתגלית הגז הטבעי הגדולה ביותר במים עמוקים בשנים האחרונות, נאמד בכ-5 מיליארד דולר, אך שווי הגז האצור בו נאמד בעשרות מיליארדי דולרים.
בימים האחרונים הועלתה גם ההסתברות למציאת נפט בכמויות משמעותיות ביותר מתחת למאגר הגז. היוזמה להכניס שותף אסטרטגי לזכויות במאגר נולדה בעקבות הבנה של השותפים הנוכחיים, כי אין להם את היכולת הפיננסית, הידע והקשרים הדרושים למיצוי הפוטנציאל של המאגר בהקדם האפשרי. רק ההשקעה הכספית הנדרשת לפיתוח המאגר לייצוא גז, הכוללת הקמת מתקני הנזלה - נאמדת ב-10-15 מיליארד דולר.
חשאיות יוצאת דופן
ההליך שצפוי להגיע לסיומו בחודשיים הקרובים מתנהל זה שנה תחת מעטה חשאיות יוצאת דופן ביחס למקובל בישראל. דיווח לקוני לבורסה ב-9 בספטמבר של השותפויות הישראליות במאגר היה המידע המעודכן היחיד שנמסר לציבור אודותיו. על פי אותו דיווח, "התקבלו ביום 7 בספטמבר הצעות לרכישה של עד 30% מהזכויות ברישיונות מחברות בינלאומיות מובילות העוסקות בתחום חיפושי גז טבעי והפקתו".
השותפויות, כך נודע ל"גלובס", קיבלו את אישור הרשות לניירות ערך שלא לפרסם כל מידע הנוגע לזהות החברות המשתתפות בתהליך. הסיבה העיקרית לכך הוא חשש מהנזק שעשוי להיגרם לאינטרסים של אותן חברות בעולם הערבי, מעצם הידיעה על נכונותן להיכנס לשוק הישראלי. "החברות מוכנות לשאת בנזק הזה רק אם ייכנסו כשותפות ללוויתן, אך אינן רוצות להישאר בסוף קירחות מכאן ומכאן", מסביר גורם המעורב בתהליך.
בתקשורת הועלו בחודשים האחרונים שמות של חברות אנרגיה מאירופה (EDISON) אוסטרליה, (WOODSIDE) קוריאה, (KOGAS) וסין (CNOOC) שעשויות להתמודד בתהליך. חלק מהחברות ששמן הוזכר, כמו טוטאל הצרפתית, אינן נוטלות בו חלק במישרין. חברות אחרות ששמן לא הוזכר מנהלות מגעים בערוץ נפרד עם השותפים. בין אלה נמצאת חברת ענק אמריקנית, שלה אינטרסים רבים במדינות המפרץ. שמה של החברה נשמר לפי שעה בסוד, אך לפי הערכות מדובר באחת משלוש ה-Oil Majors האמריקניות: אקסון-מוביל, קונוקו-פיליפס ושברון. עם זאת ל"גלובס" נודע, כי המגעים עם חברת הענק איבדו בשבועות האחרונים מומנטום, ככל הנראה עקב התקררות מצד האמריקנים.
כלי גיאו-פוליטי של מוסקבה
החברות המתמודדות על רכישת הזכויות ב"לוויתן" מדורגות על בסיס ארבעה תבחינים מרכזיים: יכולת מקצועית בתחום הפיתוח והייצוא של מאגרי גז; יכולת פיננסית לגייס את חלקן במימון הדרוש לפיתוח המאגר; שוק לקוחות - או היכולת להבטיח לקוח עוגן (off-taker) לרכישת הגז; וכמובן, גובה ההצעה הכספית.
בקריטריון האחרון, המחיר, מסתמנת ההצעה שהגישה גזפרום כמובילה. ענקית הגז הרוסית אינה מתקשה לעמוד גם ביתר הקריטריונים, כולל הפעלת ידע וניסיון במתקני הנזלת גז, בזכות מתקן ה-LNG שהקימה בחצי האי סאחלין בתחילת העשור שעבר. אבל חברה כמו גזפרום לא ניתן למדוד רק על סמך עמידה בקריטריונים מקצועיים.
שיטוט קצר באינטרנט יגלה עד מהרה שמדובר בהרבה יותר מעוד חברה עסקית. גזפרום נחשבת לכלי גיאו-פוליטי בידי שליטי רוסיה, שחלקם שימשו בעבר בחברה בתפקידים בכירים. הפרשייה האחרונה שבה מככבת גזפרום היא חקירה שפתחה נגדה נציבות האיחוד האירופי בחודש שעבר בחשד לניצול כוחה לפגיעה בתחרות. גזפרום מספקת לפי הערכות כ-25 אחוז מתצרוכת הגז של המדינות החברות באיחוד.
בישראל מודעים כמובן היטב לביקורת על גזפרום בעולם. בקבוצת דלק לא שררה תחילה התלהבות גדולה מהחברה הרוסית, אך בתקופה האחרונה התהדקו היחסים בין הצדדים לא מעט בזכות עבודה משותפת בנושא ייצוא גז טבעי ממאגר "תמר". גזפרום GM&T, חברת בת של גזפרום שמרכזה בבריטניה, חתמה בתחילת השנה על מזכר הבנות לרכישת גז טבעי נוזלי שיופק ממאגר "תמר".
אחד החששות המרכזיים בממשלה לגבי גזפרום היה שמאחורי ההתעניינות של החברה עומדת הכוונה להשאיר את הגז הישראלי באדמה, כדי למנוע ממנו להגיע לשווקים באירופה ולהתחרות בגז הרוסי. החששות הישראליים הוסרו במידה רבה בעקבות ביקור פוטין בישראל ביוני האחרון. בישראל הבינו מפוטין כי גזפרום דווקא מעוניינת מאוד להפוך לשותפה לכל דבר בלוויתן ולייצא ממנו גז.
"גזפרום לא חיים על הירח", אומר גורם ישראלי, "אין להם שום כוונה להשקיע מיליארדים במאגר רק כדי לא להוציא ממנו גז. הם מאוד מעוניינים לפתח שווקים חדשים בנוסף לשוק האירופי. החקירה הגלויה שמנהל נגדם האיחוד האירופי מראה שהם לא כזו מפלצת שמפחדים להתעסק איתה".
הכוח הגיאו-פוליטי של גזפרום עשוי לסייע לחברה בפתיחת שווקים חדשים עבור הגז הישראלי. ואיך אפשר כמובן בלי השיקול הבטחוני? "הוצאות האבטחה על אסדה שגזפרום שותפה בה יהיו אפסיות", אומר גורם ישראלי.
מצד שני, התקוות שהכנסת גזפרום ללוויתן תוכל להיות חלק מעסקה שתמורתה תצטרף רוסיה לקואליציה נגד איראן הן דמיוניות. "הקשרים בין רוסיה לאיראן הם אינטרס אסטרטגי של רוסיה מול טורקיה", מסביר יועץ מדיני בכיר המקורב לנושא, "שותפות במאגר לוויתן לא יכולה לגרום לזנב (גזפרום) לכשכש בכלב (הקרמלין)". היקף נכסי הגז הרשום בספרי גזפרום, אגב, מגיע ליותר מ-22 אלף BCM - כמות שוות ערך ל-50 "לוויתנים". ב-2011 לבדה הפיקה החברה הרוסית יותר גז מהכמות הכוללת שנמצאת במאגר הענק הישראלי.
גזפרום - תעודת זהות
שנת הקמה: 1989
שווי שוק: 158 מיליארד דולר
רווח גולמי: 44.6 מיליארד ד'
מספר עובדים: 393,000
בעלות: ממשלת רוסיה (50.1%) משקיעים פרטיים ואחרים (49.9%)
