בסוף אפריל 2008, לאחר שמניית חברת נידר קרסה ותשואות האג"ח שלה האמירו, ניסה יאיר רחמין, יו"ר, מנכ"ל ומבעלי השליטה בחברת הנדל"ן, להרגיע את המשקיעים, והכריז כי "לציבור אין ממה לחשוש - מחירי הקרקע שרכשנו לא יכולים לרדת".
שלושה חודשים בלבד לאחר מכן פנתה החברה לביהמ"ש בבקשה להקפאת הליכים, וימים ספורים לאחר מכן מונו עוה"ד אמיר ברטוב ויעקב אמסטר לנאמניה. ארבע שנים חלפו, וכעת יוצא לדרך הסדר חוב בנידר, הכולל "תספורת" של כ-70% למחזיקי האג"ח.
מדובר בסוף לסיפור עגום במיוחד: חברת הנדל"ן של משפחת רחמין נקלעה למשבר שנה אחת בלבד לאחר שגייסה 190 מיליון שקל ממחזיקי האג"ח בשוק ההון. זאת, לאחר שרכשה קרקעות בישראל במחירי שיא ולא הצליחה לייצר תזרים להחזר החובות בזמן.
ביולי 2008 אישר ביהמ"ש, בהתאם לבקשת החברה, הקפאת הליכים שנמשכת עד היום. בחודש שעבר אישרו מחזיקי האג"ח, ברוב של 85%, את הסדר החוב בחברה, במסגרתו הם יקבלו 31.4 אגורות לכל 1 שקל ערך נקוב (40 מיליון שקל) ויוותרו על יתרת חוב מתואמת של 80 מיליון שקל.
בעלי השליטה ממשפחת רחמין דורשים כי במסגרת ההסדר הם יקבלו פטור מתביעות עתידיות, וזה יוענק להם במידה שסכום ההסדר ישולם במלואו. מכשול בדרך לאישור ההסדר הוא התנגדות מע"מ, הנחשב לנושה בדין קדימה, בגין חוב של 1.2 מיליון שקל.
"לא הילד לו פיללנו"
נידר הוקמה בשנת 1987 והנפיקה בבורסה בשנת 2007. החברה גייסה בקלות מאות מיליוני שקלים באג"ח ומבנקים, ולמרות שהשקיעה בישראל - שבה מחירי הדיור עלו בשיעור חד בשנים האחרונות, היא נקלעה למשבר תזרימי קשה. את התפקידים הבכירים בהנהלת החברה איישו בני המשפחה, שהשתכרו יותר מ-100 אלף שקל בחודש כל אחד. בשנת 2007 זכו חמשת הבכירים בחברה לשכר בעלות מצרפית של 6 מיליון שקל.
מלבד המשכורות הגבוהות, הועלו בהליכים המשפטיים שהתנהלו בשנים האחרונות טענות נוספות כלפי בעלי השליטה. כך למשל, טען בנק הפועלים בביהמ"ש בשנת 2008 כי "נחום רחמין, מבעלי השליטה בנידר, הבריח 800 אלף שקל מחשבונו לחשבון הבנק של בתו, לירון, ארבעה ימים לפני שביקש הקפאת הליכים בנידר". בחברה הכחישו את הטענות וטענו שמדובר בחסכונות פרטיים של הבת. הדוחות הכספיים האחרונים של נידר שפורסמו הם לרבעון השני של 2008, וצורפה להם הערת "עסק חי" על רקע הפסדים כבדים וגירעון בהון העצמי.
עו"ד אופיר נאור, המייצג את מחזיקי האג"ח, אומר כי "אין ספק שיש כאן מחיקה של חוב, אבל הצלחנו לשפר את ההסדר שהציעו לנו מ-10-15 אגורות לכל 1 שקל ע. נ. ל-31 אגורות, ועמדנו על העיקרון הבסיסי שאומר שהנושים הם הראשונים בתור בקבלת כספים לפני בעלי השליטה".
לחברת הנדל"ן של האחים רחמין יש כיום חובות בהיקף של כ-360 מיליון שקל, ואילו בקופת הנאמנים יש 52 מיליון שקל. מלבד החוב למחזיקי האג"ח יש עוד שני נושים גדולים - בנק לאומי עם חוב של 126 מיליון שקל ובנק הפועלים עם חוב של 32 מיליון שקל.
עו"דים רבים על שכר הטרחה
עו"ד אמיר ברטוב, מנאמני החברה, אמר כי "אחרי ארבע שנים של הקפאת הליכים, ולמרות שזה לא הילד לו פיללנו, יש הסדר שעבר באסיפות הנושים שהוא משופר יותר. אני שמח על כך ומודה על שיתוף הפעולה עם מחזיקי האג"ח ונציגם. ביחס לנתונים של התיק, כשכל הנכסים היו משועבדים לבנקים שהתנגדו להקפאת הליכים ורצו לפרק את החברה, וביחס לתקופה המאתגרת, הצלחנו להגיע לתוצאה הזאת, הגם שרצינו להחזיר יותר".
נאמני נידר מצפים להכרעת ביהמ"ש העליון בנוגע למכירת קרקע שהחזיקה החברה במתחם הולילנד בירושלים, לידי טייקון הסופרמרקטים רמי לוי. בתחילת 2010 רכש לוי מידי הנאמנים של נידר קרקע בת 9 דונם לבניית 265 יחידות דיור תמורת 145 מיליון שקל (סכום שרובו הועבר לידי הבנקים הנושים של נידר). בהמשך ביקש לוי לבטל את העסקה, על רקע חוסר יכולת לקדם את תכניות הבנייה על הקרקע עקב "פרשת הולילנד", שנחשפה לציבור באפריל 2010 . בקשתו של לוי נדחתה בביהמ"ש המחוזי והתיק הועבר לערעור בעליון. גם אם יידרש לוי להשלים את רכישת הקרקע, הרי שהדבר לא ישפיע על הסכום שיקבלו מחזיקי האג"ח של נידר.
נקודה נוספת שביהמ"ש יצטרך להכריע בה היא שכר טרחת עורכי הדין הרבים בתיק. נאמני החברה ממשרד ליפא-מאיר דורשים שכר טרחה של 9 מיליון שקל, הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי) דורש שכ"ט של 1.8 מיליון שקל, ונציגי האג"ח (נאמנים ועוה"ד) דורשים 1.1 מיליון שקל.
עם כניסתם של נאמני נידר לתפקידם הם פיטרו כמעט את כל עובדי החברה, 23 במספר. את שני הפרויקטים הגדולים של נידר במודיעין ובצפון ת"א הם השלימו, ואת יתרת הפרויקטים שהיו בשלבי פיתוח שונים - מכרו. לפי דוח הכנסות והוצאות שהוגש לביהמ"ש, הצליחו נאמני החברה לגבות מאז יולי 2008 ועד לאוגוסט 2012 סך של כ-187 מיליון שקל ב-10 פרויקטים שונים של החברה ברחבי הארץ, כולל הקרקע בפרויקט הולילנד.