קרוב למחצית מהילדים ההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנה שעברה היו ערבים, יותר מפי שניים מחלקם באוכלוסייה, כך לפי נתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במגזר מאשימים את היעדר התשתיות ואת התוכניות התקועות שמעכבות פיתוח כבישים ראויים.
"אף פעם לא היה שוויון בתכנון ובביצוע תשתיות במגזר הערבי והיהודי, אומר ד"ר רמזי חלבי, "אבל המטרה הנוכחית היא מציאת פתרון לכך שהפערים הולכים ומתרחבים". חלבי, שכיהן עד לפני עשור כראש מועצת דליית אל כרמל, משמש כיום יועץ אסטרטגי למרכז השלטון המקומי, שיקיים ב-1 בנובמבר כנס מקיף בנושא.
במסגרת זו היה חלבי אמון על סקר צרכים מקיף שנערך בשנה שעברה ב-63 רשויות ערביות ו-13 רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, ובחן בין היתר, גם את תחום התשתיות והתחבורה.
ממצאי הסקר הצביעו על כך שהבסיס לפערים הוא בעיקר היעדרן של תכניות אב מאושרות. מאז ראשית שנות ה-90, כמעט ולא אושרו חדשות. ממצאי הסקר הוגשו למשרד ראש הממשלה במטרה לצאת בתוכנית רב-שנתית לצמצום הפערים.
אין אוטובוסים, אין מדרכות
"תכניות המתאר הנוכחיות מפגרות אחר המצב האמיתי", אומר חלבי. "תשתיות הכבישים נמצאות אף הן הרחק מאחור, והוא הדין גם בכל הנוגע להפעלת מערך קווי תחבורה ציבורית מוסדרים בין הישובים". ב-45 רשויות כלל לא מופעלים קווי תחבורה ציבורית, כלומר שני שלישים מסך רשויות המגזר הערבי.
סקר של עמותת "סיכוי" שבדק את התחבורה הציבורית בישובים ערבים שמספר התושבים בהם גבוה מעשרת אלפים, מצא שרק ב-12% אחוז מתוכם פועלת תחבורה ציבורית פנימית ומספר הקווים העירוניים העוברים בהם הוא פחות מ-5, בממוצע.
"להיעדר תחבורה ציבורית יש השפעה מכרעת על המצב הסוציואקונומי", אומר רון גרליץ, מנכ"ל שותף בעמותת "סיכוי". "רוצים לעודד נשים ערביות לצאת לעבוד, אך איך הן יעשו זאת בלי תחבורה ציבורית? מכפר קאסם, למשל, אין אוטובוס אפילו לתחנת הרכבת של ראש העין".
מצב המדרכות הגרוע משפיע על הולכי הרגל ומגביר את הסיכון לתאונות. מבין התאונות שבהן נפגעים ילדים, רבות הן "תאונות חצר" שנגרמות כשמכונית יוצאת מחניה. חלבי: "כמעט לא עובר יום שבו לא שומעים על תאונה במגזר".
גם תשתיות הכבישים אינן מספיקות בכל הרשויות הערביות, ובעיקר בדרום, שם המרחבים גדולים יותר. הדרך לפתרון היא סלילת כבישים נוספים, אלא שקופת הרשויות הערביות ריקה. "הישובים הערביים הם לא ישובים שמהגרים אליהם. הם שונים מערים אחרות בישראל שהמצב הסוציו-אקונומי של התושבים בהן טוב, כמו מודיעין שצמחה והתפתחה, או יקנעם שקלטה עלייה באלפים. עיר כזו יכולה לתכנן, מה גם שיש בה אדמות מדינה ואין צורך להפקיע אדמות פרטיות". נוסף לכך, מצב ההכנסות של הרשויות הערביות גרוע בגלל תעריף הארנונה המינימלי, שיעור הגבייה נמוך, ובשל הבנייה הבלתי חוקית לא יודעים מה היקף השטח בפועל ולא משלמים על מלואו.
חצי מאורך הכביש שתוכנן
את הפיגור המתמשך בתכנון ובביצוע תולה רמזי בכמה גורמים. הנקודה הראשונה היא הצטברות הפערים עם הזמן. הנקודה השנייה היא מחסומים בישובים עצמם, אז הפיגור בתכנון מהווה חסם לקבלת כסף. "כאשר הייתי ראש רשות הרגשתי את הקושי הזה", מספר חלבי. "רוב הישובים הערביים נמצאים על אדמות פרטיות, וכדי לתכנן אין מנוס מלהפקיע אדמות. כשרציתי לפרוץ כביש באורך מסוים, במקרה הטוב הצלחתי לסלול קצת יותר מחצי האורך שתוכנן. גם לגבות כספים קשה. התושבים לא מורגלים בתשלום היטלים ואגרות".
"בדליית אל כרמל ובעוספיה למשל, 70% מהבתים נבנו ללא היתר, כי התכנון מפגר בעשרים שנה אחרי הצרכים האמיתיים. לתושבים היו שתי ברירות - לבנות לא חוקית, או פשוט לא לבנות. כלומר למעשה לא הייתה להם ברירה".
רמזי סבור כי הפתרון הוא סלילת כבישים על אדמות חקלאיות. "אני מציע להציב עובדות בשטח. אם נפרוץ היום כבישים באדמות חקלאיות, יהיה הדבר פשוט יותר מאשר לחכות ואז השטח כבר יהיה בנוי. במקרה כזה, זה לא רק המבנה הקיים שמסבך, זה גם הנושא של כבוד ומשפחה שהופך אותו למורכב במיוחד".
שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אומר שפועל כאן חוק הבנייה והתכנון, במקום התכנון והבנייה. קודם בונים אחר כך מנסים לתכנן".
