לאחר הכישלון בקידוח "מירה", שתוצאותיו פורסמו בתחילת חודש ספטמבר, קיוו המשקיעים בקונסורציום החברות והשותפויות המחזיקים בצמד הרישיונות הימיים לבשורות יותר חיוביות בקידוח "שרה", שהחל זמן קצר לאחר מכן. זאת מאחר שהוא נמצא בסמיכות לקידוח "דלית", שבו מצאו נובל אנרג'י וקבוצת דלק תגלית גז בשנת 2009.
אלא שלמרות ש"שרה" נחשב למבנה פחות מורכב ביחס ל"מירה", ולמרות שהקידוח עצמו עבר בצורה חלקה, השורה התחתונה נותרה זהה: השותפויות המחזיקות ברישיון - הכשרה אנרגיה, מודיעין ו-IPC - דיווחו אמש לבורסה כי "מניתוח ממצאי הקידוח, לרבות הלוגים, נמצא כי הקידוח הנו קידוח יבש (Dry Hole) ולא נמצאו בו כמויות מסחריות של הידרוקרבונים". המשמעות - 55.5 מיליון דולר שהושקעו ב"שרה" ירדו לטמיון, ויחד עם ההשקעה שבוצעה ב"מירה" מדובר בהפסד כולל של כ-150 מיליון דולר לבעלי הרישיונות.
רשימת המפסידים כוללת בראש ובראשונה את עופר נמרודי, בעל השליטה בחברת הכשרה אנרגיה (המחזיקה 41.6% מהזכויות בצמד הרישיונות) ואת צמד בעלי השותפות מודיעין (המחזיקה 29.2% מהזכויות) - צחי סולטן ונוחי דנקנר (באמצעות אי.די.בי).
עוד מפסידים בולטים הם קבוצת עופר השקעות של ליאורה עופר, שמימנה את חלקה של חברת IPC ברישיונות (13.6%) בסכום של כ-80 מיליון שקל, והמיליארדר היהודי-רוסי מיכאיל מירילשוילי, שנכנס באחרונה להשקעה של 40 מיליון שקל בהכשרה אנרגיה.
התגובה במניות וביחידות ההשתתפות של החברות המחזיקות בצמד הרישיונות הימיים הייתה היום קשה, והן איבדו עשרות רבות של אחוזים מערכן, לאחר שרשמו ירידה דומה בעקבות פרסום הכישלון בקידוח "מירה".
מניית הכשרה אנרגיה, שבשליטת הכשרת הישוב של נמרודי, נפלה היום ב-61.4%, והשלימה צניחה של 90.4% מאז תחילת תוכנית הקידוחים ברישיונות; שותפות מודיעין צנחה היום ב-44.4% והשלימה ירידה של 74.2% מאז תחילת הקידוחים בחודש יוני. מניית חברת IPC, שבשליטת הווארד קופר, צנחה היום ב-66.7%, ואיבדה 90% מהשווי בו נסחרה טרם תחילת הקידוחים.
"הגז שהיה כלוא שם השתחרר"
צחי סולטן, השולט בשותפות מודיעין לצד קבוצת אי.די.בי, התייחס היום להשפעה של תוצאות הקידוח על המסחר במניות השותפות, ואמר כי "כל אחד יודע שהשקעה בשותפויות זה עניין עתיר סיכון וגם סיכוי, ולצערנו קידוח יבש הוא חלק מהסיכון הקיים בפעילות אקספלורציה. לא סתם יש סטטיסטיקות על הקידוחים, שרק שניים מתוך עשרה מצליחים. דיברתי עם המשקיעים, והם ברובם מבינים שהסטטיסטיקה הזו היא חלק מהתעשייה".
הכישלון ב"שרה" הגיע למרות שדוח הערכת המשאבים של חברת NSAI האמריקנית העניק סיכוי של 54%, שנחשב לגבוה מאוד בתחום, להימצאות תגלית גז ברישיון, בהיקף של כ-1.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת). הקידוח עצמו, שארך קצת יותר מחודש, עבר כאמור בצורה חלקה, והגיע לעומק סופי של כ-3,928 מטר, שבו נמצאה שכבת המטרה. בעומק זה בוצעה בדיקת לוגים חשמליים, אשר העלתה כי בקידוח נמצאו חולות באיכות גבוהה, אך רוויים במים בנקודת הקידוח.
מולי רבינא, מנכ"לIPC הסביר היום ל"גלובס", כי "מבחינת נתוני הסלע והחולות, מצאנו מערכת שמבחינת יכולת האצירה שלה היא טובה, אלא שבאיזשהו מקום, כתוצאה משבר גיאולוגי או תזוזות טקטוניות, הגז שהיה כלוא שם השתחרר, כמו מיכל שהדופן שלו נשברה, והכול זרם החוצה". בקידוח "שרה 1" נמצאה גם מטרת נפט, אולם השותפים החליטו שלא להמשיך את הקידוח אליה והחליטו לנטוש את הקידוח.
למרות התוצאות המאכזבות, רבינא אומר כי לא נסתם הגולל על האפשרות למציאת תגלית בצמד הרישיונות ."אמנם זה כישלון בכל מובן, ואכזבה עצומה, אבל זה לא סוף הדרך לגבי הרישיונות, והפוטנציאל לא נגמר בהם. יש כמות אדירה של נתונים שהגיאולוגים למדו מתוך הקידוחים שנעשו, ורמת האינפורמציה שקיבלנו לכל הפרמטרים הגיאולוגיים תאפשר לנו לעבד את המידע ולמפות מחדש את הרישיונות. יש כאן עדיין פוטנציאל משמעותי שאנחנו עוד לומדים אותו", הוסיף רבינא.
"נחושים להמשיך"
למרות הכישלון בקידוח, סולטן נשמע נחרץ לגבי עתיד השותפות שהקים לתחייה: "אנחנו נחושים להמשיך בחיפושים ולהגיע לתגליות. לפעמים, במהלך העסקים אתה מקבל פגיעות, לפעמים כואבות יותר ולפעמים כואבות פחות, אבל המטרה שלנו היא כן להגיע לתגליות, ולהיות אחת מחברות הגז והנפט היותר גדולות בישראל".
מודיעין תתרכז כעת ברישיונות אחרים שבהם היא מחזיקה, אשר המטרות העיקריות שלהם היא מציאת תגלית נפט. "אנחנו מעריכים כי במהלך 2013 נמשיך בתהליך איתור אחר שותף אסטרטגי לרישיונות גבריאלה וים חדרה ובקידוחי האקספלורציה למטרות נפט", אמר סולטן בעניין.
באשר להכשרה אנרגיה, היא מחזיקה בזכויות ברישיון שמואל, הנמצא צמוד לחוף באזור שבין אשדוד לאשקלון, שבו על פי הערכות ישנה אפשרות למציאת תגלית נפט, וכן בכמה רישיונות חיפוש באלבניה.
עם זאת, הכשרה אנרגיה שרפה כמעט את כל הכספים שגייסה בשני הקידוחים, כך שהיא תצטרך למצוא מקורות מימון נוספים על מנת לפתח את הרישיונות שבבעלותה.
צחי סולטן סופר הפסדים גם בפרוקוגניה
לצד הקריסה של יחידות מודיעין, גם תחום הביומד לא מאיר היום פניו לצחי סולטן. חברת חקר הסוכרים פרוקוגניה, שאת השליטה בה קנה סולטן לפני כשנתיים, הודיעה היום, כי תפסיק את פיתוח קו המוצרים שלה לאבחון סרטן. פרוקוגניה נסחרת לפי שווי של 14.5 מיליון שקל בלבד. סולטן, שהשקיע 8.8 מיליון שקל, מחזיק היום 29% מהחברה (באמצעות חברת סולג, המשותפת לו ולניר פלג), ונכון להיום הוא מופסד כ-60% על השקעתו.
פרוקוגניה חוקרת את מבנה הסוכרים על גבי מולקולות חלבון, ולטכנולוגיה שלה יש כמה יישומים אפשריים בתחום האבחון ופיתוח התרופות. כיום היא מספקת שירותי חקר סוכרים עבור חברות פיתוח תרופות ביולוגיות, ומחפשת במקביל גם את דרכה העצמאית.
כשהודיעו סולטן ופלג על השקעה בפרוקוגניה בתחילת 2011, היא זינקה מייד ב-30% והשלימה תוך חודש עליות של כ-120%. העלייה כונתה "אפקט סולטן". אולם בטווח של השנתיים נראה דווקא "אפקט" הפוך: מניית פרוקוגניה ירדה כ-80% מאז הודיעו סולטן ופלג לראשונה על ההשקעה בחברה, בעיקר בגלל גיוסי הון בדיסקאונט. בית ההשקעות כלל פיננסים, שעמו משתף סולטן פעולה בחברת כלל חיתום, מחזיק 8.8% ממניות פרוקוגניה.
הפסקת הפרויקט היא כנראה חלק מהרה-ארגון, שמבצעת החברה תחת המנכ"לית החדשה, ד"ר רות בן יקר, כדי לנתב בצורה המוצלחת ביותר את 7 מיליון השקלים שנותרו בקופת החברה, נכון לסוף הרבעון השני. סולטן אמר: "החלטנו ללכת על כמה מהלכים של מיקוד. במצב השוק הנוכחי לא נכון להשקיע מיליוני דולרים במיזמים שנמצאים בשלבים יחסית מוקדמים. אנחנו מתמקדים במה שכן יניב הכנסות ורווחים". פרוקוגניה רשמה במחצית הראשונה של 2012 הכנסות של 2.3 מיליון שקל והפסד של 5.5 מיליון שקל.
