תחום חיפושי הנפט והגז הוא עסק מסוכן שהסטטיסטיקה בו לא פועלת לטובת היזמים והמשקיעים. על כך יעידו תוצאות של מאות קידוחים יבשתיים וימיים שבוצעו בשטח ישראל בעשורים האחרונים, שאת מספר התגליות המשמעותיות שהניבו ניתן לספור על כף יד אחת.
על אף הסטטיסטיקה העגומה, ישנם רבים - יזמים ובעיקר משקיעים, שהצליחו לגרוף הון מההשקעה בתחום. למעט קבוצת דלק והשותפויות במאגר הגז "תמר", את מרבית הרווחים רושמת אותה קבוצה בת מזל עוד לפני שהמקדח גילה האם בשכבת המטרה יש סימני נפט או גז, על רקע הציפייה המתוחה לקידוח ולתגלית שתבוא בעקבותיו.
סיטואציה זו, שבה הציפיות מקדימות את החדשות (וכבר מגולמות במחיר המניות), איננה ייחודית לתחום החיפושים. אולם, כשהדברים מגיעים לסקטור זה, נראה שהציפיות כבר מובנות בתודעתו של המשקיע הישראלי, אשר חולם על התעשרות ממציאת נפט מאז תגלית חלץ בשנות ה-50 של המאה הקודמת.
דוגמה בולטת לכך היא השותפות רציו, שהגיעה למחיר השיא שלה בפברואר אשתקד, במהלך הקידוח למטרת נפט ב"לוויתן". דוגמה נוספת מספקת חברת הכשרה אנרגיה, אשר הגיעה ביוני אשתקד לשווי שיא של מיליארד וחצי שקל, לאחר שבעל השליטה, עופר נמרודי, הלהיב את המשקיעים לקראת חשיפת הפוטנציאל של צמד הרישיונות הימיים "מירה" ו"שרה".
כידוע, נפט לא נמצא ב"לוויתן", ומי שרכש את מניות הכשרה אנרגיה ביום פרסום הסקרים הסיסמיים אליהם כיוון נמרודי, קנה את המניות ב'שפיץ'. לעומת זאת, מי שמכר את השקעתו ברציו ובהכשרה אנרגיה ערב פרסום התוצאות, עשה זאת לאחר שהן עלו בצורה ניכרת.
השבוע האחרון סיפק לנו תזכורת מעניינת לסטטיסטיקה, שלפיה המרוויחים הגדולים בתעשיית החיפושים הם בדרך כלל אלו שאינם מגיעים לקו המטרה: מצד אחד, חיים ליבוביץ', היזם של רישיון החיפושים "שמן", מכר את רוב החזקותיו בחברה בסכום של כ-77 מיליון שקל, וזאת חודש לפני תחילת הקידוח ברישיון. מן העבר השני, שותפות החיפושים מודיעין שבשליטת צחי סולטן, אשר דיווחה על כישלון קידוח "שרה", מה שגרם לנפילה נוספת בערך השותפות, שאיבדה 74% משוויה מאז החלו הקידוחים בצמד הרישיונות הימיים.
"לא סתם יש סטטיסטיקות על הקידוחים, שרק שניים מתוך עשרה מצליחים", אמר שלשום (א') סולטן בעקבות התוצאות המאכזבות של "שרה". סולטן מכיר את הסטטיסטיקה היטב, ולכן למן הרגע שבו נכנס למודיעין לפני שלוש שנים והחל לצקת לתוכה פעילות, הוא הקפיד לקבל זכויות ולהיכנס כשותף במספר רב של רישיונות, כדי לפזר את הסיכון שעשוי להיווצר כתוצאה מכישלון של קידוח בודד.
אלא שרצף התגליות שנרשם כאן בשנים האחרונות, השפיע כנראה גם על סולטן. כשהעמידה הכשרה אנרגיה בנובמבר חלק מזכויותיה ב"מירה" ו"שרה" למכירה, לאחר פרסום תוצאות הסקרים הסיסמיים (שהצביעו על סיכוי של 58% לתגלית גז), לא התאפקה מודיעין ורכשה 7.5% בצמד הרישיונות.
בהתאם ל"הייפ" סביב שני הרישיונות באותה תקופה, שילם סולטן מחיר מלא עבור הזכויות ששיקף שווי של 400 מיליון דולר לשניהם. ההחלטה להגדיל את הפוזיציה ב"מירה" ו"שרה" עלתה למשקיעי מודיעין כ-150 מיליון שקל (רכישת הזכויות מהכשרה אנרגיה בתוספת חלק השותפות בעלות הקידוחים).
בדיעבד, התברר השבוע כי מודיעין שמה ביצים רבות מדי בסל של "מירה" ו"שרה". בעקבות הכישלונות בקידוח, הידלדלה קופת המזומנים שלה באופן משמעותי.
קדושת השבת על פני קדושת הרווחים
לעומת המחיר הגבוה ששילם סולטן, הרי שהיזם ליבוביץ', באדיבותה של מדינת ישראל ושיטת חלוקת רישיונות החיפושים שלה, קיבל את הזכויות על רישיון "שמן" (שבשנות ה-90 נמצא בו נפט) כמעט ללא השקעה כספית מצדו.
בשנתיים וחצי שחלפו מאז, צירף ליבוביץ' שותפים בעלי כיסים עמוקים לרישיון, הציב בראש החברה דמות מוכרת (הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי) ומנהל שמכיר היטב את הפרוספקט, והמתין עד הקידוח.
בתחילת השנה, כאשר הקידוח עוד לא נראה באופק, דעכה מניית שמן חיפושי נפט . בחודשים האחרונים, ככל שמועד הקידוח הלך וקרב, החל העניין במניה לגבור והיא רשמה עליות של עשרות אחוזים.
ליבוביץ', חרדי שומר מצוות, ידע כי הוא עלול להיתקל בבעיה הלכתית מאחר שהקידוח צפוי להתבצע בשבת, וזאת עוד כאשר ביקש לקבל את הזכויות ברישיון. עם זאת, את חלקו בחברה הוא לא מכר אלא רק סמוך לתחילת הקידוח. ההמתנה שלו לתקופה בה יחזור העניין בחברה, העלתה את הרווח שגרף מהחזקתו בעשרות אחוזים.
עוד מספר חודשים יתברר האם ליבוביץ' רשם רווח גדול ממימוש החזקתו טרם תחילת הקידוח, או שההחלטה למכור את המניות כדי לא לחלל שבת מנעה ממנו רווח גדול עוד יותר. בכל מקרה, כדאי לו ולאחרים בתעשיית החיפושים לזכור את האמרה לפיה: "עוד לא נולד המשקיע שהפסיד לאחר שמימש את השקעתו ברווח".