ישנה קלישאה נפוצה במדינאות, שמדינות תמיד מתכוננות למלחמה הקודמת. אך היום דווקא המלחמה של העתיד צפה מחדש על פני השטח. בראשית היה הסטוקסנט, אחר-כך היה וירוס"הפליים", ולאחרונה מתקפות הסייבר של איראן על יותר מ-30 אלף מחשבים ושרתים של חברת הנפט הסעודית ארמקו וחברת הגז הקטארית, ראס-גאס.
גם אם האיראנים ימשיכו להכחיש שהם אלה שתקפו מטרות אמריקניות, המלחמה של העתיד כבר כאן. אנחנו במלחמת סייבר, והמלחמה הזו מסוכנת והרסנית. היא מאיימת על תשתיות המדינה והיא מאיימת על פרטיותם של אזרחיה.
קרב קיברנטי בין מדינות
הסכנה של פריצת האויב לרשתות המחשבים של מתקני ביטחון סודיים היא ברורה, אך דמיינו מה יקרה למשק הישראלי אם וירוס כמו "הפליים" יוריד את השלטר בתחנות-הכוח, ותיפסק הספקת החשמל? הפסקת-חשמל נרחבת שאירעה בצפון-מזרח ארה"ב ב-2003 הביאה לשיתוק התחבורה הציבורית, לנפילת קווי תקשורת, לסגירת מפעלים, לשוד ולביזה באזורים מסוימים ולצרות אחרות.
חישבו על הכאוס שייגרם אם חשבונות הבנק של אזרחי ישראל יימחקו, ומדינה עוינת תטפל במידע הממוחשב של הבנק. הרי האקר סעודי אחד הספיק כדי לפרוץ לבסיס המידע של כרטיסי-האשראי שלנו. חישבו מה יכולה לעולל מדינה עם חטיבה או אוגדה של האקרים וטכנולוגיה מתקדמת?
היום כבר לא מדובר בהאקר בודד או בקבוצה נוסח "אנונימוס". זה כבר לא טרור אינטרנטי של כמה אנרכיסטים. זהו קרב קיברנטי בין מדינות.
לפני יותר משלוש שנים, ב-4 ביולי 2009, פתחה קוריאה-הצפונית במתקפת סייבר על ארה"ב ועל קוריאה-הדרומית, ושיתקה עשרות אתרים. סין הודתה באחרונה בקיומו של יחידה צבאית מיוחדת, "צבא כחול", שהוכשרה ללוחמה מקוונת. לסין מיוחסות המתקפה על גוגל בתחילת 2010, וכן המתקפה הראשונה על לוקהיד-מרטין, שבה נגנב מידע על פיתוח מטוס-הקרב המתקדם F35.
"פליים", סטוקסנט ושאמון הם רק הסנוניות שמבשרות את המבול. מדובר בווירוס מתוחכם ברמות שלא היכרנו. ברגע שהוא מותקן במחשב, המפעילים יכולים להתקין עליו תוספים, כך שכל מחשב יבצע פעולות ריגול אחרות. פליים פעל חמש שנים בלי שאף מערכת זיהתה אותו.
מתקפת סייבר פוגעת בכולם, לכן דרושה חשיבה אחרת. בעבר היה מספיק להקים "קו מז'ינו" וירטואלי (Fire wall) כדי להגן על מערכות ממוחשבות. היום זה לא מספיק. הנחת הבסיס צריכה להיות כי הסוכנים כבר חצו את הקווים ונמצאים בתוך המערכת, מחכים ליום פקודה. חייבים לדעת להגן על המערכות הממוחשבות מתוך המערכת.
הבעיה הזאת של העולם יכולה להיות ההזדמנות של ישראל. ישראל נהנית מיכולות פורצות-דרך בתחום הגנת סייבר, והיא יכולה להפוך למעבדה עולמית בתחום. בעבר פניתי לראש הממשלה והצעתי להקים כוח-משימה לאומי להגנת סייבר, שיכלול את הממשלה, את הצבא ואת המגזר העסקי.
להיות חוד החנית
עשיתי זאת, כי קיימות בשוק חברות - חלקן מוכרות לי - שיודעות לעשות זאת היטב. באמצעות שיתוף-פעולה בין הצבא, המגזרים הציבורי והעסקי ניתן יהיה למצוא פתרונות, להביא השקעות, ולהקים מיזמים להובלת נושא הגנת הסייבר בעולם, ולספק הגנה ראויה לאזרחי ישראל. חברות היי-טק רבות נכונות כבר היום לקחת חלק בגוף כזה ולשתף-פעולה עם כל הגורמים הרלבנטיים.
ביישום צעדים אלו, שהים כלים הכרחיים במאמץ הלאומי נגד הסייבר, יש ערך מוסף רב: הם יכולים לייצר גם אלפי מקומות עבודה חדשים בשנים הקרובות, ולחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, המובילה מרכז למצוינות עולמית. חבל להמתין, כדאי לטפל בבעיה כבר היום.
העולם מרושת במחשבים ומי שלא יודע להגן עליהם נמצא בבעיה קשה. הנחת הבסיס של ישראל צריכה להיות, שלמרבית המדינות יש יכולות למתקפת סייבר נרחבת. שעת המבחן תהיה במלחמה. עלינו להבטיח שכאשר זה יקרה, לישראל תהיה תשתית טכנולוגית מוכנה ויעילה להגן על עצמה. כלים רבים כבר מצויים בידינו.
איחוד כוחות ושיתוף-פעולה הדוק בין הממשלה לסקטור הפרטי, יניב תוצאות מצוינות, ובטווח זמן קצר ישראל תוכל להיות במקום אחר לחלוטין. או אז נוכל להיות גם חוד-החנית בהגנה נגד הסייבר בארץ ובזירה הבינלאומית.
הכותב הוא מייסד ויו"ר JVP