מי שעקב אחר תנועותיו של אהוד אולמרט בעת הכרעת הדין בעניינו לפני כחודש גילה לצדו את אברום בורג, יו"ר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה. בורג היה זה שחיבק אותו אחרי הזיכוי החלקי, והוא גם היה זה שהפריח את בלון הניסוי הראשון סביב חזרתו של אולמרט לחיים הפוליטיים.
"אולמרט", הוא אמר לכתבים עוד בבית המשפט, "הוא ראש ממשלה בהמתנה". האמירה האחרונה של אולמרט עצמו בנושא, נכון לכתיבת שורות אלה, נשארה מעורפלת: "אין לחץ". גם בורג נשמע השבוע נחרץ פחות: "יכול להיות שהוא ימתין עוד שנתיים-שלוש, וזה בסדר גמור. איש פוליטי הוא בראש ובראשונה איש, ורק אחר כך פוליטי. יש משפחה ורגישויות. הוא שילם הרבה ברמה האישית, וצריך לתת לפצעים להגליד".
- והוא באמת נוטה לוותר על הבחירות האלה?
"אין לי מושג. אני רק יודע שהאינטואיציה הפוליטית שלו טובה משל רבים, ואם בכל זאת יחליט לרוץ, הוא בוודאי יבנה את הנבחרת שתשיג הכי הרבה קולות כדי להציג אלטרנטיבה לנתניהו".
אולמרט מככב עכשיו בקרב חוגי השמאל בדיונים פילוסופיים על צדק ועל מוסר. השאלה הגדולה היא אם האפשרות שיגיע להסכם היסטורי עם הפלסטינים מאפשרת לציבור להבליג על ענני השחיתות שעדיין מרחפים מעל ראשו.
כזכור, הוא הורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, והפרקליטות מתכוונת לערער לבית המשפט העליון לפחות על חלק מהפרשיות שמהן זוכה; ויש גם את כתב האישום בפרשת הולילנד, שם הוא נאשם בקבלת שוחד.
איפה בורג איש השמאל ממקם את עצמו בדיון הזה? "זה ישיר מדי", הוא מתחמק. "אני רוצה לקחת את הדיון שני צעדים אחורה, לבית המשפט העליון שמקדם בצורה מעוררת השתאות את הערכים הכי ליברליים בתחומי ישראל הרשמית, אבל מכשיר כמעט את כל השרצים האפשריים מעבר לתחומי הקו הירוק, תוך יצירת שמרנות ממארת, לכאורה ביטחונית".
- רגע, בוא נתמקד באולמרט. האם הוא הפתרון לסוגיית השטחים? האם שווה לבוחר להניח לענייני השחיתות בגלל שיקול כזה?
"זו לא שאלה של כן ולא, אלא שאלה מורכבת של מערכת ערכים. תסתכלי על הערכיות ברחוב הישראלי. הרחוב בחר באריק שרון לראש ממשלה באמצע פרשת האי היווני. הוא בחר באולמרט ב-2006 למרות שידע שיש לו קופת שרצים מאחוריו, כי זה לא היה סוד בתקשורת כל השנים. הוא בחר בליברמן למרות 13 שנים של חקירות. דרעי עכשיו מגדיל את כוחו. נראה שהקהל הישראלי על גווניו השונים לא רואה את סוגיית השחיתות כמרכזית בהוויה הפוליטית שלו. יכול להיות שהוא לא קונה את הכותרות הצעקניות, ויכול להיות שיש לו סדר עדיפויות אחר".
- ומה סדר העדיפויות שלך?
"הדבר הראשון שמעניין אותי הוא מקומה של ישראל במרחב. אם מישהו גנב או לא גנב, זה יכול לבאס אותי, זה יכול להחסיר מעט מכיסי. אבל זה לא מאיים על קיומי".
- במדינה שראשיה גנבים נוצר שבר מוסרי שיאיים בעתיד על קיומך.
"ועדיין ראוי להסתכל על זה בפרופורציות אחרות, במיוחד שחלק מהתיקים מתגלים שלא כצעקתה. אולמרט עמד לדין על עבירות חמורות, ברובן הוא זוכה, באחת מהן הורשע. זה לא נעים ולא סימפטי ולא טוב שיקרו כאלה דברים מבחינת הנורמות הציבוריות - אם הוא היה מורשע בעבירת אלימות קשה כמו רצח או אונס, זה היה משנה את עמדתי ביחס אליו - אבל אי-אפשר להתייחס לאדם שעשה עבירת חניה כמו לאדם שהרביץ לאשתו".
זהו המסר שאנשיו של אולמרט מבקשים לטעת בציבור. הרשעתו בהפרת אמונים, לאחר שהתערב כשר התמ"ת לטובת לקוחותיו של חברו ושותפו לשעבר עו"ד אורי מסר, היא לא יותר מעבירת חניה זניחה. אז מה אם בית המשפט הגדיר אותה כ"ניגוד עניינים חמור"; זו הרי אפיזודה חסרת חשיבות שקורית לכל אחד מאיתנו. בורג החליק בטבעיות לאותה חומת הגנה.
"עבירות לא חמורות - שיחכו"
בורג מכיר את אולמרט כבר יותר מ-30 שנה. "הכרנו עוד לפני שנכנסתי לפוליטיקה, דרך עליזה אולמרט", הוא משחזר. "היא לימדה אותי ציור בהתנדבות כשאושפזתי אחרי תאונת צניחה שעברתי בסוף שנות ה-70. כשראתה שאני מבואס מאיזה מכתב שקיבלתי ממשרד הביטחון, הציעה שאהוד, שהיה כבר חבר כנסת, יטפל בזה בשבילי".
בורג מבין את המשמעות של האמירה הזו ומיד ממהר להרגיע: "זה היה בתקופה שבה היה מותר לחברי כנסת לעסוק בכל מיני עיסוקים. המשרד שלו טיפל בדירה הראשונה שקנינו כזוג צעיר, וככה זה נמשך עד שנבחרתי לכנסת ב-1988".
- לא יכולתם להמשיך בחברות כחברי כנסת?
"אני הייתי בעבודה והוא בליכוד, והעדפתי שנעשה הפרדה מבחינת החברות והייצוג. לא שאני צריך יותר מדי עורכי דין בחיים שלי, אבל בכל זאת. 20 שנה היינו ככה ביחסי ידידות-יריבות, עם המון הערכה. כשהייתי יו"ר הסוכנות, אהוד היה ראש עיריית ירושלים, עיר שהיא מאוד מרכזית בהוויה הסוכנותית. לא אהבתי את הכהונה שלו בגלל היסוד הלאומי והלאומני העמוק שאפיין אותו כראש עירייה, ועדיין היה לנו קשר מאוד טוב. גם רצנו יחד המון שנים. את חצי המרתון הראשון שלי עשיתי בזכותו. יום אחד הוא פגש אותי ואמר 'אברום, אנחנו עושים את מירוץ ירושלים, תבוא לרוץ'. באתי ואפילו סיימתי לפניו, ואז נכנסתי שוב לאצטדיון כדי להיכנס איתו יחד".
- נשמע כמו חברות מאוד קרובה.
"שלא תטעי, אני לא חלק מחברויות הבית של אולמרט, כמו אמנון דנקנר ויצחק לבני. התקרבנו מאוד אחרי שהוא גמר להיות ראש ממשלה, וההליכים המשפטיים הוסיפו לזה. לקראת הכרעת הדין שאלתי אותו אם ירצה שאבוא לבית המשפט. הוא ביקש לחשוב על זה, ואז חזר אליי ואמר, בוא".
- למה הוא התלבט?
"לא יודע. יש שאלות שאתה לא שואל. לכי תדעי מה השיקולים שעוברים על בן אדם ברגע הכל-כך פרטי והכל-כך פומבי הזה. באתי לתמוך בו כי חברות זה גם כשחבר כושל, לא רק כשהכול כיף. ואולמרט הוא חבר. אחד הדברים שהרשימו אותי במשפטו היה הקולגיאליות שהפגינו המון אנשים כלפיו, ביניהם אלה שבאו להעיד בשם הארגונים שאולמרט לכאורה עשק. הוא חבר יוצא מן הכלל לחבריו".
- הוא גם הפגין חברות מרשימה כלפי אורי מסר, כשטיפל בענייני לקוחותיו כשר התמ"ת.
"לא מלחשים מאחורי הגב של בית המשפט. מה שבית המשפט אמר, אמר".
- אני חוזרת בי. החברות לא הייתה כל-כך קרובה, אם היא הביאה את מסר למצבים קיצוניים כמו שיטוט בנתיבי איילון, אחרי שאולמרט זרק את האחריות עליו במסיבת עיתונאים.
"אני לא מכיר את סיפור היחסים של אולמרט עם מסר, ועוד פחות את סיפור היחסים של מסר עם המשטרה ועם הפרקליטות. אבל נראה לי הרבה יותר הגיוני שהמשטרה והפרקליטות הביאו אותו לפינה הזו מאשר אולמרט".
- מה דעתך על הערעור שהפרקליטות מבקשת להגיש על פסק הדין? אתה שותף לאמירות שמדובר ברדיפה?
"אתבטא כשההליך המשפטי יסתיים. באופן עקרוני, יש כרסום באמון שהציבור רוחש למערכת אכיפת החוק, בין השאר בגלל משפט אולמרט. גם מה שקורה בתיק ליברמן, איש שהוא באופן אישי לא כוס התה שלי, הוא עינוי דין".
- אתה לא דורש כמו אמנון דנקנר שפרקליט המדינה יבצע חרקירי.
"אני מגדל את ילדיי על קדושת החיים, כך שאיני יכול להטיף לפחות מזה. אבל אני מצפה לחשבון נפש ארוך טווח, גם אם לא פומבי, על מה שקורה פה בשנים האחרונות".
- ומה אם ערעור הפרקליטות יתקבל אחרי שאולמרט ישוב לפוליטיקה, או שהוא יורשע בתיק הולילנד כשכבר יהיה ראש ממשלה - הוא שוב יטען שהפסיקו לו קדנציה?
"אני מאמין במודל החוק הצרפתי, שחוץ מעבירות כבדות כמו אונס ורצח, שאר הדברים יכולים להמתין עד סוף הקדנציה".
- אם כבר הולילנד, שאלת אותו פעם איך נוצר הפרויקט המכוער הזה? בכל זאת הוא היה ראש עיר והייתם מיודדים.
"כל העיר נהייתה מכוערת. אם אקח אותך לסיבוב בירושלים ואראה לך את הכיעור שהשתלט עליה ב-40 השנה האחרונות, אני בטוח שתסכימי איתי. ירושלים הפכה לעיר ממש מגעילה ולא יפה. אבל תגידי לי, למה הולילנד זה נורא ואיום ואותו פרויקט במודיעין עם אותן קשתות הוא ממש אטרקציה?".
- זה גם נורא, אבל מירושלים מצפים ליותר. ויש כמובן את שאלת השוחד והאישורים.
"אני מרגיש שזה לא מחזיק מים. נאשם מספר 8 לא נראה לי במצב קשה מדי".
*** הראיון המלא - במגזין G