ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון, נשיא הלשכה, רו"ח דורון קופמן, מטיל פצצה ופורש מהבחירות לנשיאות הלשכה.
משמעות החלטתו של קופמן היא כי רו"ח דודי גולדברג, סגן נשיא הלשכה ויו"ר מרחב תל-אביב בלשכה, יהיה הנשיא הבא של הלשכה, ללא בחירות. זאת, כיוון שהיה המועמד היחיד שהציג מועמדות לתפקיד מול הנשיא המכהן, קופמן.
לפי תקנון הלשכה במקרה, של מועמד יחיד ייבחר הנשיא החדש ללא בחירות, באמצעות הצבעה באסיפה הכללית של הלשכה. גולדברג, אם כן, נדרש לאישור האסיפה בלבד, שמרבית חבריה כבר הביעו תמיכה במועמדותו.
הרקע לפרישתו של קופמן מהמירוץ לנשיאות הנם מאבקי כוחות שנוהלו לאחרונה בין המחנה שלו למחנה גולדברג, שקיבל את תמיכתו של הוועד המרכזי של הלשכה.
במכתב ששיגר הבוקר (ג') לחברי הלשכה, כותב קופמן: "בימים אלה מסתיימת הקדנציה שלי כנשיא הלשכה. זכיתי לשרת את החברים, לאחר תקופה סוערת וקשה שעברה על המקצוע ועל הלשכה. בשנים אלה פעלתי ללא לאות וללא חשש, כאשר טובת הלשכה וחבריה היו עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה, שהלכו לפניי והנחו אותי בדרכי. העדפתי את העשייה על פני הדיבור, את ההישגים לחברים על פני חיזוק הקשרים האישיים.
"ביקשתי לקיים תהליך בחירות מכבד לתפקיד נשיא הלשכה ולוועד המרכזי וללשכה - תהליך שיבטא את דרכי ואת תפיסת העולם שלי לגבי אופן ההתנהלות של לשכת רואי החשבון. לצערי נוכחתי כי דרך זו אינה מקובלת על רבים מחבריי לוועד המרכזי".
לכן, מוסיף קופמן: "מתוך רצון שלא לפגוע בלשכה ובמוסדותיה, אשר יקרים ללבי, החלטתי שלא להמשיך ולהיאבק על אופן זה של ניהול הדברים, ועל כן החלטתי להסיר את מועמדותי. כולי תקווה שהלשכה וחבריה יציאו מכך נשכרים".
מאבקי כוחות
לפני כחודשיים חשף "גלובס" את כוונתו של גולדברג להתמודד מול קופמן בבחירות לנשיאות. עם פרסום ההודעה על מועמדותו, החליט הוועד המרכזי בלשכה שלא להמליץ על קופמן כמועמד מטעמם, אלא על גולדברג. מועמדותו של קופמן התאפשרה רק לאחר שגייס מספיק קולות מחברי הלשכה (שאינם חברי ועד) שיתמכו בו כמועמד.
בהמשך ניהל קופמן מאבק נגד החלטת הוועד המרכזי לערוך את הבחירות בשבוע הבא, ב-6 בנובמבר. זאת, לאחר שבישיבות שקיים הוועד המרכזי של הלשכה הוחלט על מועד עריכת הבחירות במועד זה.
לטענת חברי הוועד, הנמנים עם תומכי גולדברג, פעל קופמן לסיכול קיום הבחירות, בין היתר באמצעות עיכוב משלוח ההודעה על מועד הבחירות; סירובו להעלות את הנושא להצבעת הוועד; ו"פיצוץ" ישיבה שדנה בנושא.
מנגד, קופמן טען כי עריכת הבחירות במועד שנקבע מנוגדת לתקנון, כיוון שהודעה עליה לא נשלחה לבוחרים במועד, אינה חוקית ואינה דמוקרטית. עוד טען קופמן כי חברי הוועד העותרים מנסים 'לגנוב' בחירות, והציע מועד חלופי - 6 בדצמבר.
המחלוקת הגיעה לבית הדין של לשכת רואי החשבון, שקבע כי הבחירות יתקיימו במועדן, אך קופמן ערער על ההחלטה. ביום ראשון הכריע בית הדין לערעורים של הלשכה סופית כי הבחירות יתקיימו במועד הראשון שנבחר, ביום שלישי הבא. בתגובה לכך מסר קופמן ל"גלובס" כי יגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, ואולם היום הפתיע כאשר הודיע על פרישתו מהמירוץ לנשיאות הלשכה.
העלאת שכר-הטרחה
מאז הצגת מועמדותו של גולדברג (56), שותף בכיר במשרד רו"ח ליאון-אורליצקי, ההערכות היו כי סיכוייו לגבור על קופמן גבוהים, שכן הוא נהנה מתמיכה רחבה בקרב רואי החשבון החברים בלשכה, ובייחוד בקרב חברי מחוז תל-אביב.
גולדברג נהנה גם מתמיכה משמעותית של הבולטים מקרב חברי הוועד המרכזי, בהם רו"ח יזהר קנה, מנהל פירמת רואי החשבון פאהן-קנה, השישית בגודלה בארץ; רו"ח איריס שטרק, לשעבר יו"ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד; רו"ח אלכס הלמן, נשיא הלשכה לשעבר; ורו"ח אדיר ענבר, שהיה עד לאחרונה שותף בפירמת רואי החשבון Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר.
נזכי כי קופמן (53) לא התמודד בבחירות הקודמות ללשכה, אלא נבחר לתפקיד על-ידי הוועד המרכזי של הלשכה עם פטירתו של הנשיא הנבחר, רו"ח יגאל גוזמן, במהלך כהונתו.
במכתב הפרישה לחברי הלשכה מציין קופמן גם את עיקרי העשייה שלו כנשיא ב-3 השנים החולפות, ובין היתר את העובדה שהפך את התקציב של הלשכה מגירעוני לתקציב שמאפשר הרחבת הפעילות ולסיים עם עודף תקציבי של 3.5 מיליון שקל בשנה; את שיפור תנאי החברים העוסקים בפרקטיקה, בין היתר באמצעות קידום התקנת צו הרחבה של חוק שעות העבודה והמנוחה, המקל עם רואי חשבון שכירים המועסקים במשרדי רואי חשבון; וכן ההצלחה במאבק למען העלאת שכר-הטרחה בשיעור 30% לעוסקים בביקורת בחברות הממשלתיות, לאחר שנים של קיפאון.
עוד מציין קופמן כי פעל להכרת משרד המשפטים בצורך בהגבלת החבות של רואי חשבון בתביעות על רשלנות מקצועית וקביעת יחס בין שיעור שכר-הטרחה להיקף האחריות. טיוטת הצעה לתיקון החוק הוגשה, ובנושא מתקיימים דיונים בין הלשכה לבין משרד המשפטים.
כמו כן, קופמן מציין כי במהלך חודש נובמבר הקרוב יבשיל מהלך משותף לו ולחשב הכללי להעלאת רצפת שכר-הטרחה של רואי החשבון, בשיעור ניכר, במכרזי המשרדים הממשלתיים והרשויות הממשלתיות.