ללא קשר לתוצאות הבחירות לנשיאות שייערכו בארה"ב ביום שלישי, ארבע השנים הקרובות לא יהיו קלות לוול סטריט. מדד S&P 500 עלה ב-66% מאז הושבע הנשיא ברק אובמה לתפקידו - אחד הזינוקים הגדולים ביותר שרשמו המניות בתקופת כהונתו של נשיא כלשהו. אפילו לאובמה, אם ייבחר שוב, יהיה קשה לשחזר זאת. אבל יש לזכור: לפחות חלק מהזינוק יש לזקוף לעיתוי שבו נכנס אובמה לבית הלבן: לפני נקודת השפל של שוק המניות במארס 2009.
הסקרים מצביעים על מאבק צמוד בין אובמה לרומני, עם יתרון קל לאובמה. לפי הסקר האחרון של רויטרס, שני המועמדים זוכים ל-46% מהקולות, אבל כשמפלחים את הנתונים רואים שאובמה זוכה ליתרונות מכריעים במדינות מתנדנדות דוגמת אוהיו, וירג'יניה ואיווה.
ומה השווקים רוצים? "השוק עשוי לגלות אהדה לניצחון של אובמה כיוון שפירוש הדבר הוא פחות אי ודאות", אומר ריאן דטריק, אסטרטג בכיר ב- Schaeffer's Investment Research. מעבר לכך, אסטרטגים סבורים שהתנהגות השווקים בעת האחרונה מרמזת על הימשכות המצב הקיים, כלומר ניצחון של אובמה. על פי אתר ההימורים InTrade, המעניק סיכוי של 67% לאובמה, ההסתברות לראלי בעקבות ניצחון של רומני הוא 1 ל-3. פרשנים אחרים נותנים לאובמה סיכוי גבוה אף יותר להיבחרות מחדש.
מה אומרים סלי המניות
יש סברה רווחת שלפיה ניצחון של רומני, איש עסקים ותיק, ייטיב עם שוק ההון, במיוחד לאור התמיכה שלו בהגבלת הרגולציה ובהפחתת מס החברות. ועם זאת, כל תנודה בשווקים, לכל כיוון שהוא, צפויה להיות מתונה. "אני חושב שמצב השוק כבר מגלם ניצחון של אובמה, אבל בכל מקרה שלא יהיה, נדע מה תהיה התגובה שלו לתוצאות הבחירות בימים הקרובים", אומר ג'וזף טניוס, אסטרטג ב-ג'יי פי מורגן. המצוק הפיסקלי גם הוא משחק תפקיד, אבל ההשפעה שלו תבוא לידי ביטוי רק לאחר הבחירות, מפני שהמנצח בהן יקבע את הטיפול בו", הוסיף.
אסטרטגים בחברת הייעוץ הפיננסי LPL עקבו אחר שני סלי מניות כדי לקבוע אם השוק מאמין שאובמה ינצח בבחירות או יריבו רומני. סל מניות "אובמה" כלל חברות שירותי רפואה, מזון ומוצרי בסיס, שירותים וחברות בניין. סל מניות "רומני" כלל חברות שירותים פיננסיים, פחם, חברות נפט וגז, טלקומוניקציה ורשתות קמעונאות. סל "אובמה" עלה בראשית אוקטובר, לפני העימות הנשיאותי הראשון, שבו נתפס רומני כמנצח. גם כך, נראה שבסופו של דבר המדדים של LPL מצביעים על ניצחון של אובמה, גם אם צנוע יחסית.
המשקיעים רוצים הסכם
כאמור, העלייה שנרשמה בשווקים במהלך כהונת אובמה נזקפת בחלקה לעיתוי כניסתו לתפקיד, בדיוק כאשר כלכלת ארה"ב החלה להחלים מהמיתון הקשה ביותר שאליו נקלעה מאז השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה העשרים.
הבנק המרכזי האמריקני (הפד) הוציא אל הפועל שלוש תכניות חילוץ כדי לשמור על שיעורי ריבית נמוכים ולהמריץ את הכלכלה. רומני מתח ביקורת על מדיניות זו של הפד, והביע את רצונו להחליף את היו"ר בן ברננקי באדם שיישם מדיניות מוניטרית הדוקה יותר. "אם רומני ייבחר לנשיא, אפשר לצפות לקצת יותר חולשה של השווקים עם כניסתו לתפקיד. הוא עשוי לשים קץ לתוכניות החילוץ של הפד וזה יגרום חוסר ודאות", אומר האסטרטג דטריק.
המדיניות הנוכחית של הפד משחקת לטובת אובמה. מדד אמון הצרכנים עלה לשיא של יותר מארבע שנים ומחירי הבתים החלו לעלות שוב. עם זאת, שיעור האבטלה נשאר על 7.9%, והיעדר משרות טובות מגביל את הצמיחה.
יהיה המנצח אשר יהיה, לשוק תהיה אי ודאות אחת פחות להתמודד איתה לאחר הבחירות: המוקד יעבור אל תוכנית הקיצוצים והעלאות המסים בהיקף של כ-600 מיליארד דולר שעשויה להיכנס לתוקפה בשנה הבאה ולשלוח את הכלכלה האמריקנית לתקופה של חוסר יציבות אם לא תושג הסכמה שתמנע אותה. או כפי שאומר האסטרטג בריאן ג'ייקובסון מוולס פארגו, "מנקודת מבט של משקיע, מעניינת אותי יותר האפשרות שיגיעו להסכם כלשהו בקונגרס שימנע העלאת מסים וקיצוצים בסוף השנה".
שיטת הבחירות בארה"ב
■ איך השיטה עובדת?
כל מועמד חייב לזכות ב-270 אלקטורים כדי להיכנס לבית הלבן. שיטת האלקטורים הזו הוקמה בימיה הראשונים של ארה"ב כמערכת הצבעה שמאפשרת למדינות השונות להתלכד ולבחור נשיא שייצג את כולן.
לכל מדינה, בתוספת וושינגטון די.סי., מוקצה מספר מסוים של אלקטורים בהתבסס על גודל באופן כללי. קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר, מקבלת 55 אלקטורים, ואילו וויומינג המיושבת בדלילות מקבלת רק 3. כל המדינות מלבד שתיים משתמשות בשיטת "המנצח לוקח הכול", כלומר מי שזכה ברוב המצביעים באותה מדינה גורף את כל האלקטורים שלה. קיימים 538 אלקטורים בסך הכול, ולכן מועמד חייב לזכות ברוב, 270, כדי לזכות בנשיאות.
■ איך מגיעים ל-270?
על ידי התמקדות ב"מדינות המתנדנדות", כתריסר מדינות שמצביעות לעיתים לדמוקרטים ולעיתים לרפובליקנים.
הרוב המכריע של מדינות ארה"ב נחשבות מחויבות לאחת המפלגות - קליפורניה, לדוגמה, היא תמיד דמוקרטית, ואילו טקסס תמיד רפובליקנית. אך מדינות כמו פלורידה, אוהיו ואיווה פתוחות לשכנוע. שני המחנות ימקדו את זמנם, את כספם ואת משאביהם לזכייה במדינות הללו, שבוחריהם יופצצו באינספור תעמולת בחירות וביקורים של המועמדים וסגניהם.
■ האם בוחרים נשיא בלבד?
לא. מלבד הבחירה בנשיא, האמריקנים גם בוחרים את כל 435 חברי בית הנבחרים, ושליש חברי הסנאט (33). בנוסף, הם בוחרים נבחרי ציבור במדינותיהם וברשויות המקומיות, ומכריעים בהצעות כמו לגליזציה של מריחואנה בקליפורניה.
■ כיצד יצביעו אנשים שפונו מבתיהם בעקבות הסופה סנדי?
תושבי מדינת ניו ג'רזי שבארה"ב, שנאלצו לנטוש את בתיהם בשל סופת ההוריקן סנדי, יוכלו להצביע בבחירות לנשיאות ביום שלישי באמצעות דואר אלקטרוני או פקס. הם יכולים להוריד טופס הצבעה ולשלוח אותו בדואר אלקטרוני או בפקס לאישור אצל פקיד המחוז שלהם. לאחר מכן הם ישלחו את הטופס שוב אל הפקיד על מנת להצביע ביום הבחירות, ה-6 בנובמבר, עד השעה שמונה בערב, שעון מקומי.
■ מתי יודעים מי נבחר?
בבוקר יום שלישי (6 בנובמבר) ייפתחו תאי ההצבעה בכל 50 המדינות ובוושינגטון די.סי. וצפויים כ-100 מיליון קולות מצביעים. הספירה מתחילה מיד בתום ההצבעה, ואז נוכל לקבל התרשמות ראשונה מסקרי היציאה מהקלפיות שבוצעו לאורך כל היום, ונותנים מושג מי זכה.
בדרך כלל ב-11 בלילה שעון החוף המזרחי (5 בבוקר שעון ישראל בבוקר יום רביעי) מתברר סופית מי זכה. אך תמיד יש אפשרות, כפי שקרה בשנת 2000, שבסוף היום לא נדע מי זכה. התוצאה יכולה להיות צמודה מדי, מה שיחייב ספירה חוזרת של כל קול, או שייפתח מאבק משפטי על נוהלי הבחירות, שידחה את פרסום התוצאות או יחייב ספירה חוזרת.
■ מה קורה אם יש שוויון?
תיאורטית ייתכן מצב כזה, שבו זוכה כל מועמד ב-269 אלקטורים. במקרה זה בית הנבחרים יכריע בהצבעה מי יהיה הנשיא.
■ מתי השבעת הנשיא הבא?
הנשיא הבא יושבע בפומבי לתפקידו ב-21 בינואר 2013. אם רומני יזכה הוא יקדיש את תקופת המעבר עד אז להרכבת הקבינט שלו וצוות הבית הלבן שלו. אם אובמה יזכה, הממשל שלו יישאר כנראה במידה רבה כפי שהוא, אם כי הוא עשוי להחליט על חילופי גברי בקבינט ובצוות עוזריו לכהונתו השנייה.
