השכר של רוב השכירים הישראלים במשק (המכונה בספרות כ'שכר החציוני') עומד על כ-6,655 שקל - לעומת השכר הממוצע במשק שמתקרב ל-9,000 שקל באוגוסט. כך עולה ממחקר של פרופ' ערן ישיב, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ראש צוות כלכלה במרכז טאוב ומבכירי כלכלני העבודה בישראל. עיקרי המחקר הגיעו לידי "גלובס".
אתמול (ג') דווחה הלמ"ס שהשכר הממוצע במשק עמד באוגוסט על 8,994 שקל. כמה מקוראי "גלובס" ביקשו לברר מהו השכר החציוני במשק, מתוך תחושה כי השכר שהלמ"ס דיווחה אכן ממוצע, אך אינו מייצג את הישראלי השכיר שנמצא "באמצע". מהלמ"ס נמסר כי אין הם מחשבים נתון זה.
נזכיר כי החציון הוא מדד למיקום המרכז של קבוצת נתונים מספריים או מדגם, אך הוא טוב בהרבה לעומת הממוצע, שהרבה יותר רגיש לערכי קצה (במקרה הזה- בעלי שכר גבוה). לכן, חישוב השכר החציוני נפוץ מאוד, בעיקר במשקים שבהם רמות האי-שוויון גבוהות, כגון ישראל. פערים גדולים בין השכר החציוני לשכר הממוצע מצביעים על רמות אי-שוויון גבוהות מאוד במשק.
קצב ההתקדמות
לפי החישובים של ישיב, השכר החציוני ב-40 השנים האחרונות עמד על כ-80% מהשכר הממוצע. בעשור האחרון ירד לרמה של 73%, ועל פני ארבעת העשורים האחרונים ירד ביותר מ-90%, לסביבת 73%-74% מהשכר הממוצע (מכאן ניתן לחשב את השכר החציוני על בסיס השכר הממוצע).
"עם הזמן, התפלגות השכר הפכה יותר בעלת הטיה חיובית (פער הולך וגדל -א.פ.)", אמר ישיב בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "הדבר נובע מכך שחלה עלייה בהכנסות הגבוהות בקבוצה לא גדולה של שכירים; לפיכך השכר הממוצע עולה יותר מהר משהשכר החציוני עולה על פני השנים".
ישיב מסביר את משמעות הנתונים ואומר: "מדובר בעלייה באי-השוויון. כאשר מדובר בהכנסה מעבודה, מתברר כי בעלי השכר הגבוה מתקדמים יותר מהר מהשאר". ישיב סבור כי חלק מהתופעה נובע משינויים טכנולוגיים, "אשר מביאים לגידול מהיר יותר של הפריון במשלחי יד הדורשים מיומנות גבוהה; יש קשר הדוק בין פריון העבודה והשכר; זה בולט בענפי ההיי-טק למיניהם".
חלק מהתופעה, מסביר ישיב, "נובע מהתקדמות איטית של בעלי השכר הנמוך עקב שלל הבעיות בשוק העבודה הישראלי, ובהן תחרות בין קבוצות של עובדים חלשים ובכלל זה מהגרי עבודה, מעבר גובר להעסקה בצורה של 'עובדי קבלן', ועליית משקלן הדמוגרפי של קבוצות חלשות (מבחינת שוק העבודה), כגון הערבים והחרדים".
ישיב מבקש להציע גם הסבר אחר, הקשור לתופעות של פולריזציה (קיטוב) בשוק העבודה. "בעלי השכר הבינוני נחלשים יחסית לבעלי השכר הגבוה ולבעלי השכר הנמוך מבחינת קצב הגידול בשכרם על פני זמן. תופעה זו נצפית בשלושת העשורים האחרונים במדינות מערביות רבות", הוא טוען.
עם זאת, "גלובס" בדק את הנתונים בכמה מדינות החברות ב-OECD, והפער בין המצב של ישראל לממוצע מטריד. לפי עיבוד נתונים מדוח ארגון העבודה הבינלאומי, שיעור השכר החציוני מהשכר הממוצע ברוב מדינות ה-OECD עומד על כ-86%, לעומת 73%-74%, כאמור, בישראל. מדובר בשיעור נמוך באופן משמעותי לעומת יחס זה באוסטרליה, אוסטריה, איסלנד, ושוויץ, שעומד על 85%-86%. במדינות כפינלנד, דנמרק ונורווגיה, הנתון קרוב יותר ל-90%. ביפן השיעור הוא כ-80% (עדיין רחוק מישראל), ורק בפורטוגל השיעור נמוך מזה של ישראל (כ-72%).
