גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  עורך ואורחים

גם הבחירות הן הזדמנות לחדשנות היי-טק

שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

בין בחירות (בארה"ב) לבחירות (בישראל) זו כנראה עונת המלפפונים בענף ההגות הפוליטית. אל תצפו לתובנות מאירות כאשר ידוע שכל בעל טור בעיתונות או "טלנט" טלוויזיוני גיבש את דעתו עוד לפני גיוסו לגלי צה"ל.

אני לא רוצה לשבור את המסורת דווקא בזמן שכספי הפרסום התעמולתי הם הסיכוי היחיד של כמה ערוצי מדיה לשרוד עוד שנה, וגם אי אפשר להתעלם מכך שזו האקטואליה האמיתית כל עוד התבשיל האיראני מבעבע על אש קטנה. אובמה ניצח - וזה לא נוח לישראל.

לא בגלל שהוא שחור ורזה, אלא משום שעד כה כל הנשיאים, גם הלבנים והשמנים, בתקופת הנשיאות השנייה שאין אחריה המשך (בפאזה הפוליטית שנקראת באמריקאית, "ברווז צולע", Lame Duck), היו קשוחים יותר עם ישראל מאשר כשהיה עליהם לרצות את "הקול היהודי" כדי לזכות בבחירה מחדש. ביבי הימר לא בחוכמה, אבל אפשר להפטיר את השגיאה במילים Tough Lock ולהמשיך לבחירות בישראל. לא נורא. פוליטיקה אינה עיסוק למי שחייב לנחות תמיד בגן השושנים.

הדבר העיקרי שכדאי ללמוד מהאמריקאים בהקשר של בחירות הוא ההתייחסות למרוץ כסוג של ספורט. שני מתחרים בעלי כישורי ריצה מעולים מתחרים על ניצחון שיושג בהפרש של שבריר האחוז - וכל העם חוזים בהצגה ומוחאים כפיים במקומות הנכונים. חוקי המשחק אולי לא הוגנים במיוחד, הניצחון נמדד במספר האלקטורים, לא המצביעים, אבל התוצאה היא התוצאה שקבע השופט והיא מקובלת כסופית ללא ערעור.

כמו בספורט, המטרה אינה לעשות צדק היסטורי אלא לסיים את המשחק כאשר הגביע בידיים של המנצח. אין סיכוי שרומני יחבור לאולמרט ויגרש את אובמה מהבית הלבן. בתפיסה האמריקאית, כל עוד החוקים נותנים לשני הצדדים סיכוי שווה, הם הוגנים והתוצאה מקובלת. כל כך מקובלת עד שנדיר לראות מתמודד שהפסיד בעבר חוזר לזירה. (מישהו זוכר את אל גור, שגרף ב-2000 יותר קולות מבוש ובכל זאת נאלץ להסתפק בפרס נובל לשלום?) האחרון שעשה זאת והצליח, ריצ'ארד ניקסון, נחשב לשגיאה הגדולה ביותר של הבוחרים במאה ה-20.

מה שאי יאפשר ללמוד מהאמריקאים זו המכניקה של הצבעה. היא שונה ממדינה למדינה, בחלקן יש מכונות הצבעה די אמינות, באחרות המכניקה מביאה יותר נזק מתועלת (ע"ע פלורידה 2000) ובשאר עדיין מאמינים בשיטה הישנה של פתקאות במעטפות. בתור "מדינת ההי-טק" וחממת הסטארט-אפים הים תיכונית, ישראל צריכה להוביל בנקודה הזאת. שיטות הזיהוי הדיגיטלי, התיעוד המקוון, הצפנה וקידוד לא-סימטרי יכולות להבטיח אפס זיופים. זה לא המצב בטכנולוגיית הנייר המקובלת אצלנו מאז הקונגרס הציוני הראשון. כל מי ששמע על שיטת "המעטפה הנודדת" יודע איך לשלוט בקולות של כפר או חמולה, בלי לחשוש מ"בגידות". וגם זיופי זהות אינם קשים במיוחד כאשר ההגנה היחידה על תעודת הזהות היא "קפסולציה" במעטפת פלסטית.

הבעיה של שיטת הצבעה ממוחשבת אינה זיופים בקלפי אלא חוסר אמון של חסידי תיאוריית הקונספירציה בתוכנה שצרובה בשבבי הקלפיות הדיגיטליות. הפראנואידים בטוחים שהתכניתנים לא יוכלו לעמוד בפיתוי לשתול בקוד וירוס רמאי, שיעזור למפלגה זו או אחרת לזכות בבחירות הודות לסיכום שיקרי של הקולות. רק כאשר חברי ועדת הקלפי, כך לגרסתם, יכולים למשש את הפתקים, לראות שהמעטפות כשרות והרשימות חתומות כהלכה, אפשר להיות בטוחים שהמספרים נכונים.

מגוחך, אבל לא יותר מחלקים יותר מהותיים של שיטת הבחירות שלנו. כמו ההנחה שכדי לבחור בדעה צלולה אסור לישראלי המאותגר בידורית ללכת לעבודה ביום הבחירות. האם אפשר לוודא שהקוד הוגן וראוי לאמון? בוודאי. צריך רק לפרסם אותו באינטרנט ולתת לכל המומחים (האמיתיים והמחזיקים מעצמם) לבדוק אותו ולהגיש ערר לוועדת הבחירות במקרה של חשד כלשהו. האם אפשר להגן על התקשורת בין הקלפיות למחשב הוועדה המרכזית? בוודאי. אם אפשר להגן על טרנסאקציות העברת כספים בהיקף של מיליארדי דולרים, כנראה שהטכנולוגיה מספיק אמינה.

האם זה יביא תועלת? לדעתי כן, למרות שיהיו גם מפסידים. למשל, תחנות הטלוויזיה לא יוכלו למכור את השידורים הישירים עד עלות השחר במחירי Prime Time. שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

פתרון ממש טוב, שעונה לכל הדרישות ממכונת הצבעה דמוקרטית ועם זאת הוא קומפקטי (לניידות קלה הלוך ושוב ממחסני וועדת הבחירות), מוכלל בעצמו (ללא חיבורים חיצוניים וללא חשש של דליפת מידע), עמיד באסונות טבע ובהפסקות חשמל, ששומר תיעוד מלא לצורך Audit בלי לפגוע בחשאיות ההצבעה (מפתחות הזיהוי של המצביעים הם חד-פעמיים וניתנים לפיענוח רק במחשב של ועדת הבחירות, שנשלטת על ידי סמכות משפטית גבוהה ביותר) וניתן להתאמה לחוקי בחירות שונים רק באמצעות החלפה של שבב המולחם על לוח האם (אי אפשר לעשות זאת בלי להשאיר עקבות מפלילים), יכול להיות להיט בשוק העולמי.

לפחות עד שמישהו יצליח לפתח אפליקציה ל-Smartphone שתהיה אמינה על פי אותם קריטריונים. אז איפה היזמים הישראליים המהוללים?

נ.ב.

כמעט שכחתי. בקשה לוועדת הבחירות: תעשו טובה לי, למדינה, לכדור הארץ ולאיכות הסביבה - אסרו באופן מוחלט ניהול תעמולת בחירות על לוחות המודעות, בשלטים ובאנרים, בהדבקה על עמודי חשמל ותמרורים, על מרפסות, מעקות גשרים וגדרות - ובאופן כללי בכל מקום בו החשיפה לשטיפת המוח המטמטמת ניכפת עלינו מעצם היציאה למרחב הציבורי. במיוחד, אסרו להציג אותה לראווה על גיליונות נייר, יריעות פלסטיק, גלילי בד וריסוס צבע על קירות בתים. לא חבל על העצים שיכרתו, על האשפה הבלתי מתמחזרת במזבלות, על הנזק האסתטי לנוף לחזות העיר? ועוד לחשוב על כך שהם עושים את הנזק בכסף שלנו, דמי מימון המפלגות שאמורים לשפר את איכות הדמוקרטיה הישראלית! במאה ה-21 אפשר להסתפק בתעמולה אלקטרונית, כזאת שאפשר לכבות בלחיצת כפתור ושלא משאירה עקבות בסביבה. אני לא חושב שהרעש הויזואלי המזעזע שמאפיין בחירות בישראל תורם משהו לדמוקרטיה.

עוד כתבות

שלט של iHerb במחלף השלום בתל אביב / צילום: יח''צ iHerb

חגיגות ה-30 שנה הקפיצו את מכירות iHerb בישראל

נפח הזמנות הישראלים באתר ענקית הבריאות האמריקאית iHerb גדל החודש ביותר מ-30% ● אתר האופנה החזק ביותר באוגוסט: טרמינל X ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין

עומס בנתב''ג, ארכיון / צילום: פולי טובמן

סוכות בנתב"ג: היעד הפופולרי, ואיזו חברה מובילה בעיכובים בטיסות

כ־1.13 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בתקופת החגים, עם יותר מ־100 אלף נוסעים בימי השיא ● העומסים כבר מורגשים: בשבוע האחרון נרשם עיכוב ממוצע של 52 דקות בהמראות, ורק 16% מהטיסות יצאו בזמן ● אלה היעדים המבוקשים והחברות שרשמו את העיכובים הגדולים ביותר

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן פושט הרגל טוען שהקים עסק חדש, כתבה מזויפת מגלובס ניסתה לקדם אותו

כתבה מזוייפת המתחזה לעמוד שער של עיתון גלובס פורסמה החודש בטוויטר תחת שמו של אורן קובי, יזם הנדל"ן לשעבר המואשם בפלילים, ובה הכותרת: "האיש שמכר קרקעות במאות מיליונים בישראל בונה עכשיו פלטפורמה גלובלית" ● לאחר פניית גלובס לקובי לקבלת תגובה - הכתבה נמחקה מהעמוד

רשות המסים ואסף ענבר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

המדינה נתנה, ועכשיו דורשת בחזרה: בצפון גילו שהמלחמה עברה לשלב חדש

העסקים בצפון גילו שהם צריכים להחזיר פיצויים שקיבלו למדינה ● משבר המים נפתר, אך מעיד על בעיה עמוקה יותר ● ומנכ"ל סולל בונה אולץ לשוב מכנס בברלין בגלל חקירה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק 

מימין: עו''ד יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, ויקטור שמריך, ווליו בייס ועידו נויברגר, ווליו בייס / צילום: סיון פרג', תומר יעקבסון

600 מיליון שקל: מה הוביל לקפיצה בשווי בנק ההשקעות של ויקטור שמריך ועידו נויברגר

יותר מעשור לאחר מכירת החיסול של כלל פיננסים: יורם נוה מקדם השקעה בווליו בייס של ויקטור שמריך ועידו נויברגר לפי 600 מיליון שקל ● מהלך ההשקעה שנתקע בעבר בעקבות חקירת ני"ע, יוצא כעת לדרך בשווי גבוה בהרבה, על רקע הגאות בשווקים ומחירי שיא לבתי השקעות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות שערים באירופה, הנפט בירידות קלות, וההימור המפתיע של ברקליס על המניות

עליות שערים קלות באירופה ● אסיה ננעלה במגמה מעורבת, בעוד השווקים בסין ובדרום קוריאה סגורים לרגל חג ● החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות שערים ● לרגל חג הסוכות, היום לא יתקיים מסחר בת"א ● למרות הזינוק בתשואות, בברקליס מונים שלוש סיבות להישאר במניות

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח - ובהן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברה?

מפעל התפלה מים שורק / צילום: איל יצהר

השבתת מפעלי ההתפלה חשפה: רזרבות המים של ישראל בסכנה

השבתת המתקנים חשפה את מצבם המדלדל של מי התהום ● אם החורף יהיה שחון, החקלאים בסכנת קיצוץ בסבסוד והקטנת מכסות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האם האישה חייבת במחצית מהחוב של בעלה? ביהמ"ש הכריע

בעלי שתי דירות ביקשו להקים ממ"ד למרות התנגדות של שלושה משכניהם, אך המפקח קבע כי לא ניתן לעקוף את הרוב הדרוש כשההתנגדות נובעת מפגיעה בדיירים אחרים • חייבת שקיבלה ירושה של 320 אלף שקל תעביר כ־95 אלף שקל לבנק, אף שקיבלה הפטר מחובותיה • אישה לא תחויב במחצית מהחוב העסקי של בעלה, לאחר שלא הוכח שהייתה מעורבת בעסק ● 3 פסקי דין בשבוע 

צילומים: AP- Ben Curtis,  רויטרס - Denis Balibouse, שאטרסטוק

קרבות עזים באתיופיה מאיימים לגרור את כל אפריקה למלחמה

מלחמה באתיופיה מתחדשת ומאיימת על המשטר והאזור כולו ● תמונה מחויכת אחת של נשיאת ונצואלה עם טראמפ מציתה סערה פוליטית ● והמיליארדר ההודי שמתכנן את אחת ההנפקות הגדולות בלונדון בשנים האחרונות ● זום גלובלי

טויוטה ראב4 / צילום: יח''צ

טויוטה משיקה דור חדש לרכב הפופולרי בתג מחיר גבוה

הדור החדש של הראב4 נכנס לנעליו הגדולות של קודמו, שהיה אחד הדגמים הנמכרים בעולם ● יש לו עיצוב רענן, תא נוסעים מרווח ומתוכנן היטב ומערכת הנעה חסכונית ויעילה ● המחיר לא יקל עליו להתמודד בשוק רווי בהיברידיות זולות

אילוסטרציה: Shutterstock

האם תשואה של 6% נראית באופק? התרחיש שמתחיל להפחיד את השווקים

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים כבר חצתה את רף 5%, שבעבר נחשב לנקודת אזהרה משמעותית ● כעת המשקיעים מתחילים לשאול אם התחנה הבאה היא 6% ● מה הסיכוי שזה יקרה, מה עלול לדחוף את התשואות לשם - ומה זה יעשה לשוק המניות?

משפחת פראוור בטיול בתאילנד / צילום: באדיבות המשפחה

זינוק של כמעט פי 2 תוך 7 שנים: כך הפכה תאילנד ליעד החדש של משפחות ישראליות

עשרות אלפי משפחות ישראליות נהגו בעבר לפקוד את יעדי הכול כלול בטורקיה ● תאילנד, שיזמה מהלכים לעודד ישראלים להגיע, הפכה בשנים האחרונות ליעד מבוקש ונגיש יותר ● מה ההוצאה הממוצעת של ישראלים לעומת שאר העולם, על מה מוציאים את הכסף ועל כמה עומד הפער בין טיסה ישירה לקונקשן?

שר הכלכלה ניר ברקת במסיבת עיתונאים לרגל המיזם / צילום: אדוארד שטרן

כפי שנחשף בגלובס: קרפור נסוגה מהסל של ניר ברקת

משרד הכלכלה הודיע כי לא תמומש האופציה להאריך את מיזם "הסל של ישראל" בחצי שנה נוספת, והוא יסתיים ב-14 באוקטובר ● לפי המשרד, השקעה של 25 מיליון שקל הניבה חיסכון ישיר של כ-40 מיליון שקל לציבור ● אלא שכבר לפני כחודש נחשף בגלובס כי בקרפור שוקלים לפרוש בשל הפגיעה בהכנסות וברווחיות, ובהמשך נודע כי הרשת החליטה שלא להמשיך

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

מימין: אבי לוי, יפית גריאני, ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי, רמי זרנגר, יוסי כהן

הפיצוי הענק, גורל ההנפקה והמנכ"לית שמרוויחה: גלי ההדף מביטול עסקת כאל

פיצוץ עסקת כאל, בעקבות תנאים חדשים שהציבה רשות התחרות, כולל בתוכו השלכות רוחב לענף ● בנק דיסקונט יקבל 135 מיליון שקל, אך עלול להסתבך עם המדינה, המיליארדר שבזבז שנתיים והרגולטורית שהוכיחה שיש לה שיניים

חברת השבבים מיקרון / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

"שדה הקרב של וול סטריט": כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחסר

הזינוק ביותר מ-230% מתחילת השנה לא שכנע את המשקיעים, ומניית מיקרון עדיין מתומחרת בחסר עמוק ● אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים מעריכים כי השוק טועה: ביקושי ה-AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים

קובי אדרי בקמפיין סנו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

המתברגות החדשות במדד הזכורות והאהובות: BYD, סנו ויטבתה

הפרסומת של הפניקס סמארט עם "אשר" (יובל סמו) מתברגת כאהובה ביותר, והפרסומת של בנק לאומי הזכורה ביותר - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● יוצרי התוכן מככבים גם הם: בסנו גייסו את קובי אדרי, וביטבתה - את אורי ורד