גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם הבחירות הן הזדמנות לחדשנות היי-טק

שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

יהודה אלידע / צילום: יהודה אלידע
יהודה אלידע / צילום: יהודה אלידע

בין בחירות (בארה"ב) לבחירות (בישראל) זו כנראה עונת המלפפונים בענף ההגות הפוליטית. אל תצפו לתובנות מאירות כאשר ידוע שכל בעל טור בעיתונות או "טלנט" טלוויזיוני גיבש את דעתו עוד לפני גיוסו לגלי צה"ל.

אני לא רוצה לשבור את המסורת דווקא בזמן שכספי הפרסום התעמולתי הם הסיכוי היחיד של כמה ערוצי מדיה לשרוד עוד שנה, וגם אי אפשר להתעלם מכך שזו האקטואליה האמיתית כל עוד התבשיל האיראני מבעבע על אש קטנה. אובמה ניצח - וזה לא נוח לישראל.

לא בגלל שהוא שחור ורזה, אלא משום שעד כה כל הנשיאים, גם הלבנים והשמנים, בתקופת הנשיאות השנייה שאין אחריה המשך (בפאזה הפוליטית שנקראת באמריקאית, "ברווז צולע", Lame Duck), היו קשוחים יותר עם ישראל מאשר כשהיה עליהם לרצות את "הקול היהודי" כדי לזכות בבחירה מחדש. ביבי הימר לא בחוכמה, אבל אפשר להפטיר את השגיאה במילים Tough Lock ולהמשיך לבחירות בישראל. לא נורא. פוליטיקה אינה עיסוק למי שחייב לנחות תמיד בגן השושנים.

הדבר העיקרי שכדאי ללמוד מהאמריקאים בהקשר של בחירות הוא ההתייחסות למרוץ כסוג של ספורט. שני מתחרים בעלי כישורי ריצה מעולים מתחרים על ניצחון שיושג בהפרש של שבריר האחוז - וכל העם חוזים בהצגה ומוחאים כפיים במקומות הנכונים. חוקי המשחק אולי לא הוגנים במיוחד, הניצחון נמדד במספר האלקטורים, לא המצביעים, אבל התוצאה היא התוצאה שקבע השופט והיא מקובלת כסופית ללא ערעור.

כמו בספורט, המטרה אינה לעשות צדק היסטורי אלא לסיים את המשחק כאשר הגביע בידיים של המנצח. אין סיכוי שרומני יחבור לאולמרט ויגרש את אובמה מהבית הלבן. בתפיסה האמריקאית, כל עוד החוקים נותנים לשני הצדדים סיכוי שווה, הם הוגנים והתוצאה מקובלת. כל כך מקובלת עד שנדיר לראות מתמודד שהפסיד בעבר חוזר לזירה. (מישהו זוכר את אל גור, שגרף ב-2000 יותר קולות מבוש ובכל זאת נאלץ להסתפק בפרס נובל לשלום?) האחרון שעשה זאת והצליח, ריצ'ארד ניקסון, נחשב לשגיאה הגדולה ביותר של הבוחרים במאה ה-20.

מה שאי יאפשר ללמוד מהאמריקאים זו המכניקה של הצבעה. היא שונה ממדינה למדינה, בחלקן יש מכונות הצבעה די אמינות, באחרות המכניקה מביאה יותר נזק מתועלת (ע"ע פלורידה 2000) ובשאר עדיין מאמינים בשיטה הישנה של פתקאות במעטפות. בתור "מדינת ההי-טק" וחממת הסטארט-אפים הים תיכונית, ישראל צריכה להוביל בנקודה הזאת. שיטות הזיהוי הדיגיטלי, התיעוד המקוון, הצפנה וקידוד לא-סימטרי יכולות להבטיח אפס זיופים. זה לא המצב בטכנולוגיית הנייר המקובלת אצלנו מאז הקונגרס הציוני הראשון. כל מי ששמע על שיטת "המעטפה הנודדת" יודע איך לשלוט בקולות של כפר או חמולה, בלי לחשוש מ"בגידות". וגם זיופי זהות אינם קשים במיוחד כאשר ההגנה היחידה על תעודת הזהות היא "קפסולציה" במעטפת פלסטית.

הבעיה של שיטת הצבעה ממוחשבת אינה זיופים בקלפי אלא חוסר אמון של חסידי תיאוריית הקונספירציה בתוכנה שצרובה בשבבי הקלפיות הדיגיטליות. הפראנואידים בטוחים שהתכניתנים לא יוכלו לעמוד בפיתוי לשתול בקוד וירוס רמאי, שיעזור למפלגה זו או אחרת לזכות בבחירות הודות לסיכום שיקרי של הקולות. רק כאשר חברי ועדת הקלפי, כך לגרסתם, יכולים למשש את הפתקים, לראות שהמעטפות כשרות והרשימות חתומות כהלכה, אפשר להיות בטוחים שהמספרים נכונים.

מגוחך, אבל לא יותר מחלקים יותר מהותיים של שיטת הבחירות שלנו. כמו ההנחה שכדי לבחור בדעה צלולה אסור לישראלי המאותגר בידורית ללכת לעבודה ביום הבחירות. האם אפשר לוודא שהקוד הוגן וראוי לאמון? בוודאי. צריך רק לפרסם אותו באינטרנט ולתת לכל המומחים (האמיתיים והמחזיקים מעצמם) לבדוק אותו ולהגיש ערר לוועדת הבחירות במקרה של חשד כלשהו. האם אפשר להגן על התקשורת בין הקלפיות למחשב הוועדה המרכזית? בוודאי. אם אפשר להגן על טרנסאקציות העברת כספים בהיקף של מיליארדי דולרים, כנראה שהטכנולוגיה מספיק אמינה.

האם זה יביא תועלת? לדעתי כן, למרות שיהיו גם מפסידים. למשל, תחנות הטלוויזיה לא יוכלו למכור את השידורים הישירים עד עלות השחר במחירי Prime Time. שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

פתרון ממש טוב, שעונה לכל הדרישות ממכונת הצבעה דמוקרטית ועם זאת הוא קומפקטי (לניידות קלה הלוך ושוב ממחסני וועדת הבחירות), מוכלל בעצמו (ללא חיבורים חיצוניים וללא חשש של דליפת מידע), עמיד באסונות טבע ובהפסקות חשמל, ששומר תיעוד מלא לצורך Audit בלי לפגוע בחשאיות ההצבעה (מפתחות הזיהוי של המצביעים הם חד-פעמיים וניתנים לפיענוח רק במחשב של ועדת הבחירות, שנשלטת על ידי סמכות משפטית גבוהה ביותר) וניתן להתאמה לחוקי בחירות שונים רק באמצעות החלפה של שבב המולחם על לוח האם (אי אפשר לעשות זאת בלי להשאיר עקבות מפלילים), יכול להיות להיט בשוק העולמי.

לפחות עד שמישהו יצליח לפתח אפליקציה ל-Smartphone שתהיה אמינה על פי אותם קריטריונים. אז איפה היזמים הישראליים המהוללים?

נ.ב.

כמעט שכחתי. בקשה לוועדת הבחירות: תעשו טובה לי, למדינה, לכדור הארץ ולאיכות הסביבה - אסרו באופן מוחלט ניהול תעמולת בחירות על לוחות המודעות, בשלטים ובאנרים, בהדבקה על עמודי חשמל ותמרורים, על מרפסות, מעקות גשרים וגדרות - ובאופן כללי בכל מקום בו החשיפה לשטיפת המוח המטמטמת ניכפת עלינו מעצם היציאה למרחב הציבורי. במיוחד, אסרו להציג אותה לראווה על גיליונות נייר, יריעות פלסטיק, גלילי בד וריסוס צבע על קירות בתים. לא חבל על העצים שיכרתו, על האשפה הבלתי מתמחזרת במזבלות, על הנזק האסתטי לנוף לחזות העיר? ועוד לחשוב על כך שהם עושים את הנזק בכסף שלנו, דמי מימון המפלגות שאמורים לשפר את איכות הדמוקרטיה הישראלית! במאה ה-21 אפשר להסתפק בתעמולה אלקטרונית, כזאת שאפשר לכבות בלחיצת כפתור ושלא משאירה עקבות בסביבה. אני לא חושב שהרעש הויזואלי המזעזע שמאפיין בחירות בישראל תורם משהו לדמוקרטיה.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב