גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם הבחירות הן הזדמנות לחדשנות היי-טק

שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

יהודה אלידע / צילום: יהודה אלידע
יהודה אלידע / צילום: יהודה אלידע

בין בחירות (בארה"ב) לבחירות (בישראל) זו כנראה עונת המלפפונים בענף ההגות הפוליטית. אל תצפו לתובנות מאירות כאשר ידוע שכל בעל טור בעיתונות או "טלנט" טלוויזיוני גיבש את דעתו עוד לפני גיוסו לגלי צה"ל.

אני לא רוצה לשבור את המסורת דווקא בזמן שכספי הפרסום התעמולתי הם הסיכוי היחיד של כמה ערוצי מדיה לשרוד עוד שנה, וגם אי אפשר להתעלם מכך שזו האקטואליה האמיתית כל עוד התבשיל האיראני מבעבע על אש קטנה. אובמה ניצח - וזה לא נוח לישראל.

לא בגלל שהוא שחור ורזה, אלא משום שעד כה כל הנשיאים, גם הלבנים והשמנים, בתקופת הנשיאות השנייה שאין אחריה המשך (בפאזה הפוליטית שנקראת באמריקאית, "ברווז צולע", Lame Duck), היו קשוחים יותר עם ישראל מאשר כשהיה עליהם לרצות את "הקול היהודי" כדי לזכות בבחירה מחדש. ביבי הימר לא בחוכמה, אבל אפשר להפטיר את השגיאה במילים Tough Lock ולהמשיך לבחירות בישראל. לא נורא. פוליטיקה אינה עיסוק למי שחייב לנחות תמיד בגן השושנים.

הדבר העיקרי שכדאי ללמוד מהאמריקאים בהקשר של בחירות הוא ההתייחסות למרוץ כסוג של ספורט. שני מתחרים בעלי כישורי ריצה מעולים מתחרים על ניצחון שיושג בהפרש של שבריר האחוז - וכל העם חוזים בהצגה ומוחאים כפיים במקומות הנכונים. חוקי המשחק אולי לא הוגנים במיוחד, הניצחון נמדד במספר האלקטורים, לא המצביעים, אבל התוצאה היא התוצאה שקבע השופט והיא מקובלת כסופית ללא ערעור.

כמו בספורט, המטרה אינה לעשות צדק היסטורי אלא לסיים את המשחק כאשר הגביע בידיים של המנצח. אין סיכוי שרומני יחבור לאולמרט ויגרש את אובמה מהבית הלבן. בתפיסה האמריקאית, כל עוד החוקים נותנים לשני הצדדים סיכוי שווה, הם הוגנים והתוצאה מקובלת. כל כך מקובלת עד שנדיר לראות מתמודד שהפסיד בעבר חוזר לזירה. (מישהו זוכר את אל גור, שגרף ב-2000 יותר קולות מבוש ובכל זאת נאלץ להסתפק בפרס נובל לשלום?) האחרון שעשה זאת והצליח, ריצ'ארד ניקסון, נחשב לשגיאה הגדולה ביותר של הבוחרים במאה ה-20.

מה שאי יאפשר ללמוד מהאמריקאים זו המכניקה של הצבעה. היא שונה ממדינה למדינה, בחלקן יש מכונות הצבעה די אמינות, באחרות המכניקה מביאה יותר נזק מתועלת (ע"ע פלורידה 2000) ובשאר עדיין מאמינים בשיטה הישנה של פתקאות במעטפות. בתור "מדינת ההי-טק" וחממת הסטארט-אפים הים תיכונית, ישראל צריכה להוביל בנקודה הזאת. שיטות הזיהוי הדיגיטלי, התיעוד המקוון, הצפנה וקידוד לא-סימטרי יכולות להבטיח אפס זיופים. זה לא המצב בטכנולוגיית הנייר המקובלת אצלנו מאז הקונגרס הציוני הראשון. כל מי ששמע על שיטת "המעטפה הנודדת" יודע איך לשלוט בקולות של כפר או חמולה, בלי לחשוש מ"בגידות". וגם זיופי זהות אינם קשים במיוחד כאשר ההגנה היחידה על תעודת הזהות היא "קפסולציה" במעטפת פלסטית.

הבעיה של שיטת הצבעה ממוחשבת אינה זיופים בקלפי אלא חוסר אמון של חסידי תיאוריית הקונספירציה בתוכנה שצרובה בשבבי הקלפיות הדיגיטליות. הפראנואידים בטוחים שהתכניתנים לא יוכלו לעמוד בפיתוי לשתול בקוד וירוס רמאי, שיעזור למפלגה זו או אחרת לזכות בבחירות הודות לסיכום שיקרי של הקולות. רק כאשר חברי ועדת הקלפי, כך לגרסתם, יכולים למשש את הפתקים, לראות שהמעטפות כשרות והרשימות חתומות כהלכה, אפשר להיות בטוחים שהמספרים נכונים.

מגוחך, אבל לא יותר מחלקים יותר מהותיים של שיטת הבחירות שלנו. כמו ההנחה שכדי לבחור בדעה צלולה אסור לישראלי המאותגר בידורית ללכת לעבודה ביום הבחירות. האם אפשר לוודא שהקוד הוגן וראוי לאמון? בוודאי. צריך רק לפרסם אותו באינטרנט ולתת לכל המומחים (האמיתיים והמחזיקים מעצמם) לבדוק אותו ולהגיש ערר לוועדת הבחירות במקרה של חשד כלשהו. האם אפשר להגן על התקשורת בין הקלפיות למחשב הוועדה המרכזית? בוודאי. אם אפשר להגן על טרנסאקציות העברת כספים בהיקף של מיליארדי דולרים, כנראה שהטכנולוגיה מספיק אמינה.

האם זה יביא תועלת? לדעתי כן, למרות שיהיו גם מפסידים. למשל, תחנות הטלוויזיה לא יוכלו למכור את השידורים הישירים עד עלות השחר במחירי Prime Time. שתי דקות לאחר סגירת הקלפי האחרונה תהייה לנו תשובה חד משמעית לשאלה הקלאסית: בכמה אחוזים טעו הסוקרים בתחזיותיהם?

פתרון ממש טוב, שעונה לכל הדרישות ממכונת הצבעה דמוקרטית ועם זאת הוא קומפקטי (לניידות קלה הלוך ושוב ממחסני וועדת הבחירות), מוכלל בעצמו (ללא חיבורים חיצוניים וללא חשש של דליפת מידע), עמיד באסונות טבע ובהפסקות חשמל, ששומר תיעוד מלא לצורך Audit בלי לפגוע בחשאיות ההצבעה (מפתחות הזיהוי של המצביעים הם חד-פעמיים וניתנים לפיענוח רק במחשב של ועדת הבחירות, שנשלטת על ידי סמכות משפטית גבוהה ביותר) וניתן להתאמה לחוקי בחירות שונים רק באמצעות החלפה של שבב המולחם על לוח האם (אי אפשר לעשות זאת בלי להשאיר עקבות מפלילים), יכול להיות להיט בשוק העולמי.

לפחות עד שמישהו יצליח לפתח אפליקציה ל-Smartphone שתהיה אמינה על פי אותם קריטריונים. אז איפה היזמים הישראליים המהוללים?

נ.ב.

כמעט שכחתי. בקשה לוועדת הבחירות: תעשו טובה לי, למדינה, לכדור הארץ ולאיכות הסביבה - אסרו באופן מוחלט ניהול תעמולת בחירות על לוחות המודעות, בשלטים ובאנרים, בהדבקה על עמודי חשמל ותמרורים, על מרפסות, מעקות גשרים וגדרות - ובאופן כללי בכל מקום בו החשיפה לשטיפת המוח המטמטמת ניכפת עלינו מעצם היציאה למרחב הציבורי. במיוחד, אסרו להציג אותה לראווה על גיליונות נייר, יריעות פלסטיק, גלילי בד וריסוס צבע על קירות בתים. לא חבל על העצים שיכרתו, על האשפה הבלתי מתמחזרת במזבלות, על הנזק האסתטי לנוף לחזות העיר? ועוד לחשוב על כך שהם עושים את הנזק בכסף שלנו, דמי מימון המפלגות שאמורים לשפר את איכות הדמוקרטיה הישראלית! במאה ה-21 אפשר להסתפק בתעמולה אלקטרונית, כזאת שאפשר לכבות בלחיצת כפתור ושלא משאירה עקבות בסביבה. אני לא חושב שהרעש הויזואלי המזעזע שמאפיין בחירות בישראל תורם משהו לדמוקרטיה.

עוד כתבות

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

iPhone 17 Air / צילום: צילום מסך

הוזלה של מאות שקלים: כמה יעלה האייפון החדש?

בשבוע שעבר השיקה אפל את האייפון 17, וכעת חברת פלאפון מפרסמת את המחירון הצפוי ● הדגם הבסיסי יעלה כ-700 שקל פחות מהדגם המקביל באייפון 16, והמגמה זהה בכל הדגמים ● ומה עוד השתנה באייפון החדש?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

3 המניות שיכולות להרוויח בגדול מהורדת ריבית בארה"ב

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד, מבנק לאומי, מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"