"המצב של 'מעריב' עצוב. זה ברור שבימים אלה עתיד העיתונות כולה על הכף, אבל לדעתי תמיד יהיה לה מקום. אני בטוחה שאבא שלי היה עצוב לראות מה שקרה לעיתון לו היה חי. הוא אהב אותו מאוד, ואני מאמינה שהיה מחזיק היום ב-100% מהמניות. הוא לא היה נותן לו למות. בכלל, הוא לא היה נותן לעולם לאף עיתון למות" - כך אומרת ל"גלובס" ג'יסליין מקסוול, בתו של איל העיתונות היהודי-בריטי רוברט מקסוול, שנפל אל מותו בנסיבות מסתוריות מיאכטה הנושא את השם "ליידי ג'יסליין" לפני 21 שנה בדיוק, בנובמבר 1991.
למרות האמונה הגדולה של מקסוול באביה, שהיה מיליארדר בעל אימפריית תקשורת חובקת-עולם, הגינות בעסקים היא לא בהכרח התכונה הבולטת שאנשים זוכרים לו: לאחר שמצא את מותו באוקיאנוס האטלנטי, התברר כי הוא נטל כספים מקרנות הפנסיה של עובדיו, שלא הושבו. בין יתר העיתונים שבהם החזיק היו כאמור גם "מעריב" הישראלי, לצד ה"דיילי מירור", הוצאות ספרים, אחזקות בטלוויזיה (כולל MTV) וגם מניות של חברות תעשייתיות כמו סאיטקס וטבע.
"אני חושבת שהוא היה מבין היטב את התעשייה היום", אומרת בתו ג'יסליין, שלקחה בסוף השבוע חלק בכנס של בוגרי תוכנית Excel של "תגלית". "הוא תמיד חשב קדימה, תמיד היה דיגיטלי, וודאי היה גם לוקח קדימה את העיתונים שלו לכיוון הזה".
שערוריות לאחר מותו
השערוריות לאחר מותו של מקסוול, על רקע לקיחת הכספים מהעובדים והחובות שאליהם נקלע, הובילו לכך שהמשפחה מצאה את עצמה בבתי משפט והתמודדה מול דעת קהל קשה. השם "מקסוול" הפך נרדף לרמאויות ולמעשי נוכלות.
ג'יסליין, שלה שני תארים מאוקספורד, עזבה את בריטניה, עברה להתגורר בארה"ב והחלה לפתח קריירה עסקית משלה בתחום הפרייבט אקוויטי. היא השקיעה בכמה חברות סטארט-אפ (ובהן במנוע החיפוש הראשון באינטרנט, מגלן, שהקימה אחותה איזבל מקסוול), אבל החליטה שזה לא המסלול הנכון בשבילה. היא חיפשה את עצמה במשך כמה שנים, שבהן הספיקה להוציא רישיון טיסה אזרחי על מסוק, רישיון על צוללת ועל יאכטה וכן ללמוד רפואת חירום. הים הוא חלק בלתי נפרד מחייה, ומותו של אביה לא שינה זאת.
בחודשים האחרונים, כפי שהיא מגדירה זאת, מקסוול מצאה את הייעוד שלה עם מיזם TerraMar - פרויקט פילנטרופי שנועד להגן על המים הבינלאומיים באוקיאנוסים ברחבי העולם, תוך הפיכתם למדינה וירטואלית ששייכת לכל אזרחי העולם ושטחה 45% משטח כדור הארץ. הפרויקט מתנהל בעיקר באתר האינטרנט, והיא מגדירה אותו כ"מדינה והקהילה הווירטואלית-ריאלית הראשונה בעולם".
"כשהייתי בת 12, אבא שלי שאל אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. אמרתי לו שביולוגית ימית, אבל הוא אמר שלא כדאי, כי אין בזה כסף", היא אומרת. "גם את הרצון שלי להיות רופאה הוא ביטל. הוא אמר לי: 'את תהיי אשת עסקים', וכך באמת היה. אבל השנה חזרתי לאוקיאנוס, שמאז ומתמיד אהבתי".
- מה אביך היה חושב על TerraMar? הוא היה מתחבר לזה?
"הוא בטוח היה נלהב. הוא תמיד רצה שאעשה מה שאני אוהבת".
במדינה החדשה שהקימה מקסוול חברים היום פחות מ-5,000 אזרחים, אך היא טוענת כי היעד הוא להגיע למיליון. המיליארדר ריצ'רד ברנסון, מייסד וירג'ין, הפך באחרונה לאזרח TerraMar, וכן, לדבריה, גם היזם בארי דילר וליאון קופלר, בעלי סופר-פארם, שבנו עובד עם מקסוול על הפרויקט.
"המים הבינלאומיים נהרסים בשל זיהומם, דיג יתר, שפיכת נפט וכרייה. הם מים שלא שייכים לאף אחד אבל שייכים לכולם", היא אומרת. "אנחנו צריכים לפתח אחריות גם בכל הקשור למה שאנחנו אוכלים, שמגיע מהים".
- את בטח מכירה את ההרצאות של TED בסגנון: "ההרצאה שתשנה את חייך", שאחריה לא תוכל לאכול בשר. אז עכשיו גם אי-אפשר לאכול דגים?
"לא. רק דגים מזנים מסוימים שכבר נמצאים בסכנה והיעלמותם פוגעת בכדור הארץ - כמו דג טונה או דג קוד. זנים שלא מתאוששים מהדיג האינטנסיבי והיעלמותם מזיקה לאדם. ככלל, אני לא אומרת לאנשים מה לעשות - אני מביאה להם את המידע והם שופטים בעצמם. גם את זה למדתי מאבא שלי - הוא הרי היה בעסקי הפצת החדשות לאנשים, ומה שהיה חשוב לו הוא שהם יקראו את העובדות אצלו ויחליטו בעצמם".
בחודש שעבר השיקה מקסוול את פרויקט המדינה שלה רשמית, והוא כולל מיזמי חינוך, אפשרות להפוך לחברים-שגרירים של מינים בהכחדה, לצלול במקומות שונים באופן וירטואלי באמצעות גוגל-אושן ואפילו יש בו עיתון: "The Daily Catch". "חזרתי לעסקי העיתונות המשפחתיים", היא צוחקת.
מיתוג מחדש לכדור הארץ
מקסוול טוענת כי "כשהחלטתי לשנות את חיי ופרשתי מעולם ההשקעות והקרנות, פנו אליי אנשים וביקשו שאעזור אולי לדולפינים או לאלמוגים - בשל האהבה שלי לאוקיאנוס, אבל כלום לא תפס אותי. כשפנו אליי וביקשו ממני עזרה עם נושא המים הבינלאומיים, נדלקתי, ועלה לי הרעיון להקים מדינה חדשה".
- אנשים לא חשבו שהרעיון משונה?
"ברור. אמרו לי: 'זה משוגע, נדבר כשתחזרי אלינו לקרקע'. אבל בדקתי את הנושא במשך שנתיים, גם במישור המשפטי, והגעתי למסקנה שאנחנו חייבים לעשות מיתוג מחדש לכדור הארץ. יש דוגמאות מוצלחות של מיתוג מחדש - כמו סטארבאקס או אפל. למה לא עם העולם? לא הרבה יודעים את החשיבות של האוקיאנוסים, שגם שולטים במזג האוויר וש-95% מהשטח שלהם כלל לא נחקר".
מקסוול משוכנעת שמעבר להצלת האוקיאנוסים והאוכלוסיה שלהם, יש כאן פוטנציאל עסקי, "וזה חשוב גם למדינה קטנה כמו ישראל, שמסחר קריטי לקיומה ולהצלחתה. בכלל, מים הם נושא קריטי לישראל. אני רוצה שאנשים יבינו שהכול שלהם - הדגים, הפנינים, השטח - חייב להיות מכניזם כלשהו שבו אנחנו יכולים לחלוק את כל זה. עכשיו אפשר להתחיל לחשוב על הזדמנויות עסקיות ולעשות כסף. אנחנו שותלים רעיונות בראש של אנשים חכמים, שיפתחו את זה ויחשבו מה לעשות, וכן, גם לייצר הזדמנויות עסקיות".
"תנו לעצמכם כמה חודשים לעשות מה שאתם אוהבים"
מקסוול נפגשה בסוף השבוע בניו-יורק עם צעירים אמריקנים-יהודים, בוגרי תוכנית Excel של "תגלית". מטרת התוכנית היא לאתר את הדור הבא של המנהיגים הפוליטיים והעסקיים היהודיים - היום בני 20-22 - ללוות אותם ברשת של נטוורקינג ותמיכה, כדי שיהפכו מחויבים לישראל ליהדות ויעשו בעתיד עסקים עם ישראל. התוכנית ממומנת על-ידי המיליארדרים לין שוסטרמן ומייקל שטיינהרדט.
הסטודנטים מגיעים לישראל לתקופה של 9 שבועות, ובמסגרתה הם מתמחים בחברות ישראליות כמו צ'ק פוינט, תנובה, ארנסט אנד יאנג, רדוור, ברקליס ישראל וקרנות הון סיכון. בתוכנית זו לראשונה מתחברים העסקים הישראלים לראשונה להיותם חלק מהקהילה היהודית העולמית. המפגש בין מקסוול לסטודנטים, שנועד לתת להם השראה, התקיים בבניין מערכת החדשות בלומברג במנהטן.
"אתם תתחילו עכשיו את העבודות שלכם", אמרה מקסוול לצעירים, "ותהיו חייבים לשאול את עצמכם אם אתם אוהבים את מה שאתם עושים. אם תיהנו, בכלל לא תרגישו שזו עבודה. תשאלו את עצמכם אם אתם שמחים ואם לא, תשנו את הבחירה. אני רק ידעתי שאני אוהבת את האוקיאנוסים, לא האמנתי שאפשר גם לעבוד בזה. ברור שאם לא הייתי מצליחה בעסקים לא הייתי יכולה לעשות את זה, אבל תנו לעצמכם אפילו 6-12 חודשים לעשות את הדברים שאתם אוהבים. זו חוויה משנת-חיים".
מקסוול גם הוסיפה כי ב-2050, אוכלוסיית העולם תמנה כמעט 11 מיליארד אנשים. "אני אהיה בסדר, אני כבר מבוגרת, אבל זו בעיה לכם ולילדים שלכם, וזה חסר אחריות מבחינתכם לא לדעת על הדרכים לשנות את העולם שלנו".
* הכותבת הייתה אורחת תוכנית Excel של תגלית בניו-יורק.