מה המשותף לבעל שליטה המספר בכנס משקיעים כי חלם על סילון נפט הפורץ מהים, לבין דיווח של חברה על הצלחת טיפול חמלה בתרופה שפיתחה ושבזכותו קמה חולה על רגליה והתחילה ללכת?
בשני המקרים הגיבו המניות של החברות הללו, הכשרה אנרגיה של עופר נמרודי וחברת הביומד פלוריסטם, בזינוק חד. בשני המקרים מדובר בסיטואציה בה הציפיות הקדימו את החדשות, ובשניהם, בסופו של דבר, המשקיעים התאכזבו: במקרה הראשון קידוחי "מירה" ו"שרה" של הכשרה אנרגיה לא סיפקו את הסחורה, ובמקרה השני, החולה שטופלה בתרופה של פלוריסטם נפטרה. לא מדובר בשתי דוגמאות מקריות. זוהי התנהלות מגמתית שהפכה כבר מזמן למדיניות בקרב חלק מהחברות המשתייכות לסקטורים של חיפושי אנרגיה וביומד. מדיניות שיווקית העובדת היטב על ציפיותיו של המשקיע הישראלי, זה שחולם על התעשרות מהירה לנוכח תגלית נפט או פריצת דרך רפואית.
המדיניות הזו מביאה למשלוח הודעות תכופות לבורסה או התבטאויות בוטות של בעלי השליטה, בדרך כלל בסמוך למועדי הנפקה. אלה מתדלקות עליות בשערי המניות, לעיתים בשיעורים של עשרות אחוזים, ומנפחות את שוויין: הכשרה אנרגיה נסחרה בשיאה לכ-1.5 מיליארד שקל ואילו פלוריסטם בכ-907 מיליון שקל.
שני התחומים הללו, חיפושי נפט וגז וביומד, בנויים על חלומות. מרבית החברות הפועלות בהם עדיין לא נמצאות בשלב של יצירת הכנסות, אלא בעיקר מוציאות כסף על פיתוח המוצר (קידוח או תרופה). מרבית הכסף הזה, נזכיר, אינו הון שהזרימו פנימה בעלי השליטה, אלא כספי ציבור המשקיעים שאותו גייסו החברות באמצעות הנפקת מניות, וגם חוב, בבורסה.
בשני התחומים הללו הסטטיסטיקה לא עובדת לטובת המשקיעים והיזמים: מאות קידוחים יבשתיים וימיים לא הניבו תגליות משמעותיות מאז החלו לקדוח בשטחי מדינת ישראל, ועשרות חברות ביומד לא הצליחו להגיע לשלב שיווק התרופה, שכן מרביתן לא קיבל אישור של רשויות המזון והתרופות בעולם.
איזה גבול צריכה לחצות הודעה לבורסה כדי שתיחשב ל"המלצת קנייה"? מתי אמירה של מנהל חברה היא לגיטימית ומתי היא למעשה מניפולציה לא ראויה על תודעת המשקיעים? ברור שמדובר בתחום אפור, אך כיום התחום הזה פרוץ כמעט לחלוטין.
לכן, יש לצפות שהמבוגר האחראי על שוק ההון, רשות ניירות ערך, תגדיר כללים ברורים של מותר ואסור, של "עשה" ו"אל תעשה" בסקטורים הללו. על הרשות להציב, ורצוי במהרה, גבולות ברורים כדי להגן על המשקיעים.
