בתום מאבק פוליטי בתוך פיב"א שנמשך מספר חודשים, החליטה התאחדות הכדורסל העולמית על שינוי הפורמט של הטורנירים הבינלאומיים בכדורסל. השינוי העיקרי מבחינת ישראל: טורניר אליפות אירופה ("היורובאסקט") ייערך אחת לארבע שנים.
כיום מתקיים הטורניר אחת לשנתיים, מה שיוצר עומס גדול מאוד על השחקנים האירופיים, כולל אלו הישראלים, שנאלצים מדי קיץ להצטרף לנבחרות הלאומיות לטובת השתתפות באליפות אירופה או טורניר המוקדמות. במסגרת היוזמה של פיב"א, החל משנת 2017 יתקיים היורובאסקט אחת לארבע שנים. כך גם כל יתר האליפויות היבשתיות (אמריקה, אסיה, אפריקה, אוקיאניה) שיעברו לפורמט של אחת לארבע שנים.
המאבק העיקרי היה בין פיב"א לפיב"א-אירופה. בפיב"א משכו כל הזמן לכיוון הקטנת נפח הפעילות היבשתיות, לטובת חיזוק הטורניר הגדול והמשמעותי - אליפות העולם בכדורסל. בסופו של דבר הצליחה פיב"א לכופף את הארגונים היבשתיים, וקבעה גם כי מיד אחרי אליפות העולם בספרד ב-2014, יורחב טורניר אליפות העולם בכדורסל מ-24 ל-32 נבחרות. אליפות העולם של 2018 בוטלה, והחל מ-2019 תחל אליפות עולם במתכונת מורחבת של 32 נבחרות, אחת ל-4 שנים (2018, 2022, 2026 וכו').
המודל המוצע של פיב"א נלקח אחד לאחד מהכדורגל: הגדלת כמות הנבחרות המשתתפות באליפות העולם בכדורסל מ-24 ל-32 נבחרות, במטרה להגדיל את החשיפה של יותר מדינות לאירוע.
מבחינת ישראל, הרי שנפח הפעילות של הנבחרת צפוי לקטון. אבל הגדלת כמות הנבחרות שתוקצה ליבשת אירופה באליפות העולם, תגדיל את סיכוייה של ישראל להשתחל לטורניר. ישראל שיחקה פעמיים בלבד באליפות העולם, ב-1954 בברזיל וב-1986 בספרד.