"חושבים שנעלמתי, שחזרתי בתשובה ומסתגר בישיבה, אפילו מת. אבל אני חי, יוצר, והכי חשוב: טוב לי. אני בתקופה יצירתית, המחברות מלאות בשירים. אני אוהב אוכל, שתייה, נשים. כמעט לא נעים לנופף בזה, כי כשאני יוצא לפעמים לפאבים אני לא רואה אנשים שמחים", כך אומר בראיון ל"גלובס" הזמר-יוצר ארז הלוי החובק בימים אלה דיסק ראשון ממה שצפוי להיות פרויקט הוקרה משולש, שבו מבצעים אמנים משיריו. חלקם מאלבום הבכורה המופתי "הלילה" משנת 84', שאותו הפיק מוזיקלית מתי כספי, שרבים משיריו ("הדייגים", "כך ברא אותך הטבע", "כשנפגשנו שנית" ושיר הנושא) זכו עם השנים למעמד פולחני בקרב זמרים ויוצרים. אחרים הופיעו במקור באלבומים נוספים שהקליט ולא זכו להצלחה דומה, וחלק כתב במיוחד לפרויקט הנושא את השם "מכתבים בבקבוק".
רשימה חלקית של המתארחים באוסף הראשון כוללת את אהוד בנאי, רעות יהודאי, אריאל הורוביץ, אריאל זילבר, דודי לוי, קובי אוז, כפיר בן ליש ועוד. עדות למעמדו הרם של הלוי (בן 58 כיום) בקרב מוזיקאים קולגות, אבל לא רק.
"אני חי בעיקר מתמלוגים, פה ושם מהופעות קטנות במועדונים, כך שאני יודע בדיוק כמה משמיעים שירים שלי", הוא אומר. "חלקם זכו עם השנים לשבעה או שמונה ביצועים שונים. בכל פעם מתעוררים מחדש, משובצים בפסי-קול של סרטים וסדרות. עברי לידר הקליט את 'כך ברא אותך הטבע' לסרט של תומר היימן על הקהילה הגאה, והשיר נהיה המנון שלהם.
"אני אוהב את זה. השיר נכתב נגד ממסד באשר הוא. כל מי שרוצה למחות נגד מציאות אותה מנסים להכתיב מזדהה איתו. בקיץ שעבר הלכתי למאהל המחאה בשדרות רוטשילד, וחמישה חבר'ה עם גיטרות שרו את 'כך ברא אותך הטבע'".
- זיהו אותך?
"לפעמים מזהים, לפעמים לא. אין הרבה תיעוד מצולם שלי. אחרי ההצלחה של האלבום 'הלילה' הופעתי שלוש שנים בכל הארץ, אבל ממצלמות התרחקתי כמו מאש. לא הבנתי מה קורה כשהתחילו להשמיע אותי ברדיו מבוקר עד ערב. מה לי ולזה? אף פעם לא הייתי יוצר שקם בבוקר לכתוב ומה שיוצא יוצא. המוזיקה תוקפת אותי, או שלא קורה כלום. מי חלם בזמנו שמתי כספי, שהיה אלוהים מבחינתי, יפיק לי אלבום?".
"יש לי שקט והשראה לכתוב"
השיחה עם הלוי מתקיימת בסטודיו קטן בדרום רחובות, סמוך לשכונה שבה גדל והחל לנגן בגיל 15 בגיטרה שירי הביטלס עם חברים. אחר כך התאהב בגיטרה הספרדית ולמד פלמנקו, השתתף בתוכנית "תשואות ראשונות", זכה במלגה מהמלחין המיתולוגי משה וילנסקי. את דרכו כזמר החל בפאבים, מבצע בעיקר שירים של טרובדורים כמו בוב דילן, ג'יימס טיילור וטים הרדין. בהדרגה שילב גם שירים שכתב והלחין בעצמו, עד שבשנת 82' נכח מתי כספי בהופעתו וההמשך היסטוריה.
"לבועז שרעבי היה להיט ענק, 'פמלה', ואז הבנתי שאפשר להצליח רק עם גיטרה וקול", הוא משחזר. "רציתי לעבור מרחובות לתל-אביב, אז ישבתי עם ערימת תקליטים של זמרים אהובים עלי ובניתי הופעה. עשיתי הרבה כסף בפאבים, וזה מצחיק כי כילד לא חשבתי להיות זמר. הייתי שובב אבל מופנם, וכל חשיפה ליצירה השפיעה עליי מאוד, בין אם זה ספר שקראתי בגיל 16 או הפעם הראשונה שבה שמעתי גיטרה ספרדית".
את המבנה הקטן, המשמש אותו כיום כסטודיו, נאלץ בזמנו לחלק לשניים כחלק מהסכם הגירושים מאשתו ואם שלושת ילדיו שחזרה בתשובה לפני יותר מעשור. לדבריו, הוא חי בצנעה ומסתפק במועט. "אני לא צריך הרבה", הוא מבהיר, "הילדים גדלו ומסתדרים לבד, וגם עם אשתי לשעבר אני ביחסים מצוינים. יש לי שקט והשראה לכתוב, ואני גם חיית אינטרנט. שומע ומתעדכן בכל דבר חדש".
- מי העלה את הרעיון לפרויקט הוקרה לשיריך?
"אני. ידעתי כמה אוהבים לבצע שירים שלי. העליתי הצעה למארז משולש, אבל בחברת התקליטים שכנעו אותי להתחיל בדיסק אחד ולהמשיך. נוציא דיסק שני בחנוכה ושלישי בפסח. רוב החומרים כבר מוקלטים".
- למה, לדעתך, לא פרצת בקנה מידה גדול יותר?
"יש בי יצר הרס עצמי. אף פעם לא הערכתי את היצירה שלי כמו שאחרים העריכו אותה. האלבום השני, 'מצב ביניים', הודפס במהדורה אחת בשנת 94' ואז ביקשתי מחברת התקליטים לגנוז אותו. לא אהבתי את התוצאה. השירים היו טובים אבל ההפקה לא ישבה נכון. הוצאתי אלבום ב-2008, עוד אחד בהופעה חיה, והיו כמובן הגירושים ששיתקו אותי יצירתית לתקופה ארוכה. לפרק משפחה ולחלק רכוש זה לא פשוט".
- יהיה אלבום חדש שלך כמבצע?
"חד-משמעית. כבר הקלטתי אלבום שבנה אותי ותקע אותי. אמרו לי פעם שמה שאמנים אחרים לא השיגו בקריירה של עשור עשיתי באלבום אחד. אבל אני יודע שיש בי לפחות עוד יצירה אחת בסדר גודל כזה ואני אביא אותה. זה ברור לי לחלוטין".