גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זזים עם הגבינה - סיפורה של התחדשות תאגידית

בשנים האחרונות ראינו חברות שלא הפנימו את העיקרון הבסיסי של ספר הניהול הפופולארי "מישהו הזיז את הגבינה שלי" ■ כתוצאה מכך מעמדן נחלש והולך, וסיכויי הישרדותן לאורך זמן קטן מאוד

בשנים האחרונות ראינו לא מעט חברות שלא הפנימו את העיקרון הבסיסי של ספר הניהול הפופולארי "מישהו הזיז את הגבינה שלי". כתוצאה מכך מעמדן נחלש והולך, וסיכויי הישרדותן לאורך זמן קטן עד מאוד. חברות אלה סרבו לראות את השינויים המתחוללים בסביבה העיסקית בהן הן פועלות - ונשארו תקועות במקומות שהיו פעם בורות שומן בהם חיו ופעלו - אך הפכו אט אט לבורות שופכין.

בין החברות הללו לא מעט חברות גדולות מאוד אשר בימים אלה משלמות את המחיר של שאננותן היחסית, ואולי את מחיר חוסר היעילות של מאמציהן לבצע שינוי נדרש.

האנליסטים של וול סטריט רואים את את קודאק ואפילו את HP כחברות כאלה - אם בעניין קודאק המצב ברור (וגמור), אז ככל שמדובר ב-HP חלק מהסימנים עדיין אינם בולטים על פני השטח. היא עדיין מוכרת כ-100 מיליארד דולר של מוצרים ושירותים, אך תוצאותיה העיסקיות מידרדרות. כשמביטים לעבר האופק שלה - לא רואים בשלב זה כל מפנה.

כמוהן גם חברת RIM (בלקברי) ובמידה רבה נוקיה - מיקירות שוק ההון וכוכבות זוהרות רק לפני שנים ספורות הן הפכו ל'סוסים מתים' או לפחות ל'ברווזים צולעים קשות'. אך לא בהן נדון הפעם.

עד לפני מספר שנים, כך חשב והתנהג שוק ההון כאשר התיחס לזירוקס. חברת הפאר אשר המציאה את ה"זירוגפריה" - טכנולוגיית ההעתקה וצילום מסמכים על גבי נייר רגיל נקלעה למשבר התחדשות ממושך בו נשארה 'תקועה' בעולם ההעתקה וההדפסה שהשתנה באופן מהותי ולא התחדשה במשך זמן רב.

כולם עדיין זוכרים לה על החמצותיה הגדולות בשנות ה-80' של המאה הקודמת, עת פיתחה במעבדותיה את התפישות החדשניות ביותר של עולם המיחשוב, אך איבדה אותן מחוסר עניין לשחקנים אחרים. לא אחת נהג סטיב ג'ובס לברך את זירוקס על שהעניקה לו את ממשק המשתמש המתקדם, את העכבר ובעצם הייתה האימא הרוחנית של לא מעט מהמצאותיה של אפל. יש הטוענים שרשת האינטרנט גם, או לפחות הקונספט הראשוני שלה, נהגה שם.

זירוקס זזה עם הגבינה

כאמור, עד לפני 3 שנים נחשבה זירוקס (כך לפחות בעיני שוק ההון), למרות שמכרה באותה עת מוצרים ושירותים בהיקף של 15 מיליארד דולר, כמי שעבר זמנה. אולם אז, התעשתו קברניטי החברה וביצעו מהלך מכונן ששינה את אופיה של החברה ואת פניה.

לפני קצת יותר משנתיים רכשה זירוקס את מניותיה של חברת ACS, חברת שירותי IT ושירותי ניהול גדולה בסכום משמעותי ביותר עבורה - 6.4 מיליארד דולר. מחברה שמחזורה היה, כאמור, 15 מיליארד דולר גדלו מכירות החברה בשנת 2011 לכ-23 מיליארד דולר.

מחברה שעיקר הכנסותיה מהגיעה ממוצרים (מכונות, חומרים) נהפכה החברה בתוך שנתיים לחברה ש-50% מהכנסותיה נובעים משירותים עסקיים.

מחברה המעסיקה כ-60,000 עובדים - גדלה החברה לחברה המעסיקה כ-120,000 עובדים שתמהיל עיסוקם וכישוריהם השתנה לחלוטין.

לבצע מהפך שכזה בתוך זמן קצר כל כך זה עניין לא פשוט. חברות רבות אחרות שביצעו מהלכים דומים לא תמיד הצליחו לצלוח את האתגר. ההבדלים ב-DNA של החברות המתמזגות, ההבדלים התרבותיים והסביבה העסקית לא תמיד מאפשרים סינרגיה - ולעיתים, נוצרת דחיה - ממש כמו בהליכים של השתלה.

בביקורי במרכז הפיתוח האירופי מצאתי חברה שמלחה את ההשתלה בהצלחה - והחלה לתפקד כמו מי שהשתילו לו לב חדש...והניתוח עבר בהצלחה.

זירוקס אחרת

יכול להיות שזה המיקום - מרכז הפיתוח האירופי שוכן בטירה מעוצבת בלב הרי האלפים. המבנה היפהפה והסביבה המרהיבה מהוים 'רקע' מושלם לסובלנות, סבלנות ורוגע - תכונות חשובות בעת שמתרחשים תהליכים של שינוי.

הטירה בה שוכן המרכז נמצאת בבירת הסקי והטכנולוגיה הצרפתית - גרנובל - בה שוכנות 6 אוניברסיטאות תוססות, עם יותר מ-100,000 סטודנטים ומרכזי פיתוח וייצור של שחקני היי-טק רבים.

מרכז הפיתוח האירופי, אחד מתוך 6 מרכזי פיתוח ברחבי העולם (לא, הם עדיין לא פתחו אחד כזה בישראל...), רוחש כל העת במבקרים ובחוקרים, העוסקים בעיקר במו"פ של תהליכים עסקיים ממוכנים. בשום מקום לא יכולתי לראות מעבדה שבה מנסה ממציא מטורף לייצר דיו פלאית או טכנאי מבריק מציג מדפסת אישית המדפיסה 500 דפים בדקה...

המו"פ האירופי מתרכז בפיתוח של תהליכי אוטומציה ומיכון עסקיים מורכבים. מדובר במו"פ הרבה יותר קרוב לעסקים ומחובר לקרקע של התועלת המעשית לחברה וללקוח, כזה שפעמים רבות נובע או מוזמן על ידי לקוחות המוכנים וזקוקים לשיפורים מהותיים בתהליכים עסקיים שלהם. חלק ניכר מפרויקטי הפיתוח הם, בעצם, שתפי"ם עם גופים עסקיים וציבוריים שמטרתם לייצר את הדור הבא של האופן בו מתנהלים עסקים ותהליכים. מדובר במו"פ מעשי - שבהחלט עולה בקנה אחד עם ההצהרה של זירוקס שהיא חברה העוסקת בייעוץ לשיפור תהליכים עסקיים וביצוע של השיפור בכל הרמות - כולל ברמת השטח (לוקחים אחריות על התוצאות).

את מרכז המחקר מנהלת ד"ר מוניקה בלטרמטי, מותיקות החברה (מאז 1993) וכזו שליוותה את השינויים בחברה במהלך השנים (וגם עברה איתה את השנים הקשות). היא משדרת בכל מצב את המנטרה החדשה של החברה "אנחנו חברת שירותים המפתחת ומסייעת בשיפור תהליכים עסקיים של אירגונים ועסקים תוך שימוש במערכות מיחשוב ומערכות משלימות)".

ובהחלט, היה לאנשי המרכז מה להראות למבקרים בכל הקשור במעורבות בשיפור תהליכים עסקיים.

תחבורה, תחבורה, תחבורה

זירוקס חיה עמוק בתחום התחבורה. כבר היום היא מנהלת יותר מ-37 מיליארד פעולות תחבורתיות בשנה (הנפקת כרטיסים, חיוב מכוניות ונהגים באוטוסטרדות, הפעלת מוקדים טלפוניים עבור שירותי התחבורה וכו'). בתחום זה היא משקיעה לא מעט מאמצי פיתוח כדי לשפר תהליכים ואולי גם...איכות חיים.

בעיות התחבורה העולמיות נובעות מהעובדה שכמות כלי הרכב הקרקעיים וכמות הנוסעים בדרכים נמצאת בגידול מתמיד. לצורך כך חייבים כל העת להשקיע בשיפור התשתיות, כי אפילו "כשרצים מהר" - עומדים במקום.

קיימות 2 תפישות יסוד לשיפור המצע התחבורתי - הגדלת התשתיות או התיעלות משמעותית של ניצול התשתיות הקיימות.

באירופה, חסידי התפישה השניה מאוד מעוניינים לנצח. התיעלות הניצול בכל דרך אפשרית הוא הדרך הירוקה ביותר להקלת הסבל של הנוסעים בדרכים. יש לכך שיטות רבות שהעיקרית בהן מבוססת על שיפורים טכנולוגיים.

זירוקס משקיעה מאמצי פיתוח מרובים בתחום המהווה כבר היום עוגן מרכזי בתמהיל הכנסותיה - והיא בונה (תוך השקעה במו"פ מעשי) את הדור הבא שלה בנדון.עבור המתעניינים שבכם - הינה הסיפור של לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו.

בורסת החניה

מי לא מכיר את התופעה העירונית שבה רחוב אחד 'מפוצץ' ופקוק - והשני פנוי לתנועה. אזור חנייה אחד תמיד מלא - ובזה שמרוחק מאה-מאתיים מטר ממנו - יש מקומות חנייה.

הקיבעון של הנהגים בקשר להרגלי הנסיעה שלהם אל העבודה וממנה (או כל נסיעה 'קבועה' אחרת) יוצר מצב של ניצול חלקי בלבד. התוצאה - עומסי תנועה, אובדן זמן יקר (ותפוקות רבות) וזיהום אויר רב בהרבה מהנדרש.

תמיד אפשר "לסגור" את מרכז העיר או "לקנוס" באופן שרירותי את כל הנהגים - שהרי הם הפרה הנחלבת הקבועה. אבל, נראה שבכל אחת מהשיטות מישהו יוצר מפסיד.

זירוקס, יחד עם רשות התחבורה הקליפורנית מקיימת בימים אלה פרויקט שמטרתו שיפור מהותי בניצול תץשתיות התחבורה והחנייה במטרופולינים הגדולים במדינה - לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו.

השלב הראשון במסגרת הפרויקט היה מיפוי ראשוני של הרגלי התנועה והחנייה ברחבי הערים. תוך שימוש בחיישנים מגוונים - כולל ה'מיטרים' - שעוני החנייה הממוחשבים בפזורים בכל רחבי העיר ובהם משלמים הנהגים בעת שהם חונים. למיפוי צורפו גם הנתונים של הנוסעים בקוי התחבורה הציבורית הניתנים למדידה (רכבות חשמליות ותחתית, שערי כניסה באוטוסטרדות ועוד) וניתוח ממצאי המצלמות המותקנות ברחבי העיר ובצמתים וע"ג רמזורים.

לאחר המיפוי מבוצע ניתוח מימצאים המייצר את "מפת הנצילות" של התשתיות - ובאמצעותו ניתן לנתח את איזורי 'עודף ביקוש' ו'עודף היצע'.

בשלב שלאחר מכן יוצרים את תכנית הפעולה - בבסיסה נוצרת 'בורסת חנייה' בה מייצרים תקשורת עם הנהגים צורכי הדרך במגוון דרכים - החל מהדרך הישנה והטובה - פירסום כללי או מקומי (מי לא מכיר את שלטי ההכוונה המסורתיים הפזורים ברחבי תל אביב המספרים באיזה מגרש חנייה נותרו מקומות וכמה) וכלה בשיטה של העתיד - תקשורת ישירה אל הסמארטפון של הנהג (כאשר יודעים בדיוק איפה הוא נמצא ומסוגלים להציע לו הצעות בזמן אמת) - ובטכניקה של פיתוי (מחיר זול יותר) או איום ('אין חניה', 'מחיר יקר', 'פקקים בדרך') מפנים אותו בזמן אמת אל הנתיב ואזור החנייה הנוח יותר וה'פנוי'.

בישראל, אנחנו כבר חווים רמז לאופן בו יתנהלו חלק מחיינו בעידן החדש - אפליקציית 'ווייז' היא ההתחלה - כבר היום מתקשרים באופן מוגבל עם הנהג, יודעים מה מיקומו ומזרימים לו מידע והצעות ערך מסוגים שונים כבר כעת. והכי חשוב - משנים את הרגלי הנסיעה שלו וצירי התנועה על פי מודלים של מיפוי וחיזוי עומסי תנועה הניזונים ממידע של הנהגים עצמם (בזמן אמת) המהוים 'חיישנים ניידים' מתוך בחירה.

פרויקט 'בורסת החנייה' של זירוקס בקליפורניה נמצא בשלב השני-שלישי שלו - נשמח לעקוב אחר תוצאותיו גם בהמשך - זה בהחלט פרויקט פיתוח שמושקעים בו מאות שנות אדם - והמשמעויות המעשיות שלו גדולות.

מו"פ על קרקע המציאות

תחת הסיסמא "מו"פ שמחובר לעסקים" משפרת זירוקס את מעמדה כחברת שירותים עולמית - כזו שרוצה להתייצב 'כתף אל כתף' עם הענקים ובהם יבמ ו-HP (שרכשה לפני מספר שנים את EDS במהלך שמזכיר, לפחות בתחילתו, את המהלך של זירוקס מלפני שנתיים).

התהליך מורכב, ותחומי המו"פ של המרכז מתפשטים הרבה מעבר לנושא התחבורה ובורסת החנייה, אך על כך - בהזדמנות אחרת.

וככה, היינו באלפים הצרפתיים ולא דיברנו מילה על מכונות הדפסה, מעתיקות, משולבות ואביזרי חומרה...אבל החכמנו.

(רשמי ביקור במרכז הפיתוח האירופי של זירוקס)

עוד כתבות

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"