הימים האלה אינם נוחים לאף אחד. לא לנו המבוגרים, ובוודאי שלא לילדים ששגרת חייהם (הכל כך חשובה) נקטעת. גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילדים ובמשפחה ומנהלת מרכז "תקשורת בונה", מנסה להציע כמה עצות, שיוכלו לסייע לכם לעבור את החוויה בקלות האפשרית.
האם מומלץ לשוחח עם הילד על המצב? לדובב אותו לדבר ולספר איך הוא מרגיש?
"חשוב לשוחח עם הילד על המצב, לא לשתף אותו בעומקם של הפרטים, אך כן לדבר על הקושי, אי הוודאות, הפחדים והחששות. חשוב לאפשר לילד לבטא את פחדיו ולא מיד להרגיעו במשפט בנוסח: 'יהיה בסדר, אל תדאג'. כשההורה מקשיב לילד ומשקף לו את הרגשות הנורמטיביים במצב שכזה (למשל: 'זה טבעי מאוד לפחד\לבכות כשמפחדים') הילד יעז לבטאם בעצמו. במצבים כאלה, כשהפתרון למצב הסכנה אינו בידי ההורה, הדיבור והביטוי הרגשי הם הכלי החשוב ביותר בהתמודדות. לכן כאמור, חשוב ליזום שיחות בהן מאפשרים לילד לבטא את תחושותיו לאור המצב. בנוסף, חשוב להסביר לילד שההורים יעשו ככל שביכולתם לדאוג לו ולשמור על בטחונו".
מה אפשר לעשות כדי להקל? יש משחקים או פעילויות שיכולות לעזור או להרגיע?
"במצבי לחץ וחוסר ודאות מאוד חשוב לשמור על שגרה יציבה ככל הניתן. יש לנסות להימנע, עד כמה שאפשר, משינויים בחיי הילד, ולשמור על סדר יום קבוע, עם חוקים וגבולות. היציבות הזו תסייע לילד לצלוח את המצב באופן טוב יותר. כדאי להרבות בפעילויות משותפות לכל המשפחה, שעיקרן הנאה, צחוק וכיף. עוד ניתן לעודד ביטוי רגשי במשחקי דמיון, בציור ובצירה. כדאי להפחית בתקופה זו (ובכלל) בביקורת וכעס כלפי הילד".
האם בזמן כזה צריך לוותר לילדים, או שדווקא בזמן הזה צריך להקפיד על שגרה ומשמעת?
"ממש לא. שגרה ויציבות מאוד חשובים במצבי לחץ וחוסר וודאות. ככל שתשמר השגרה, הילד יחוש יותר ביטחון ושליטה בחייו ופחות יושפע מהמצב. צריך לזכור שילדים זקוקים לשליטה בחייהם, והגבולות והחוקים יוצרים שליטה ובטחון. ילדים שיודעים מה צפוי לקרות בחייהם חשים רוגע ומתפנים לעיסוקיהם ולימודיהם".
האם יש הבדל בין תינוקות ילדים ונוער? במידת ההשפעה של המצב עליהם לטווח הקצר או הארוך?
"בהחלט כן. ככל שהילד יותר קטן, כך למצב הלחץ תהיה השפעה גדולה יותר על התפתחותו. ילדים בוגרים ומתבגרים, שאישיותם מגובשת יותר, וחוו מרבית חייהם שגרה יציבה, יושפעו פחות מהסכנה והאיום, ולרוב יצליחו לחזור לתפקוד תקין כשהאיום יוסר. לעומתם, ילדים רכים, שלא נבנתה להם עדיין תחושת הביטחון והיציבות בעולם, וגדלים לתוך הסכנה, יראו יותר סימני מצוקה, עד כדי פגיעה בהתפתחות, במצבים חמורים".
"חשוב לזכור שתינוקות וילדים קטנים חווים את העולם דרך עיני המבוגרים, ובעיקר ההורים, וחשים את הלחץ והמצוקה דרכם. גם אם ההורה נמנע מלבטא מפורשות את פחדיו בנוכחות הילד, הילד חווה זאת מאופן התנהלותו, הבעות פניו ומצב רוחו. לכן חשוב לדבר עם הילד, בהתאם לגילו, על המצב, ולהבטיח לו שההורים עושים ככל יכולתם להגן ולשמור עליו".
האם לשלוח את הילד לקרובי משפחה או חברים במרכז הארץ? האם לשליחה שלו מהבית בזמן הזה יכולה להיות השפעה שלילית?
"זו שאלה שאין לה תשובה חד משמעית. זה כמובן תלוי מאוד בגיל הילד, אופיו, מידת קרבתו ויחסיו עם קרובי המשפחה ובגורמים נוספים. ההנחה שלילד יהיה טוב יותר במקום רחוק ללא הוריו היא הנחה שגויה, כיוון שחלק מתחושת הביטחון של ילדים נבנית דרך הקרבה והקשר עם ההורים. לכן, הריחוק מהם בשעת משבר לא בהכרח יפחית את החרדה, ועשוי אף להגבירה במקרים מסוימים, כשהילד ידאג לשלום הוריו ויחווה את הפרידה כקשה ומאיימת".
ושנשוב במהרה לשגרה.