גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  רכב ותחבורה

ענף הרכב תחת אש: כל הטעויות של יפנאוטו ובטר פלייס

בתוך התרדמה שבה שרוי שוק הרכב בולטים שני מוקדי פעילות מרכזיים שלהם מכנה משותף: שניהם מוכיחים עד כמה גדול הפער בין תיאוריות אקדמיות למציאות של הענף

גם ענף הרכב נמצא בימים אלה תחת אש. מכירות הרכב ללקוחות פרטיים בדרום הארץ ובמרכזה בקיפאון עמוק וענף הליסינג עבר לרכישות על בסיס הכרחי. פגיעה נרשמת גם בלוגיסטיקת היבוא והמסירות של כלי הרכב, שחלק נכבד ממנה פועל סביב נמל אשדוד ומגרשי הערובה בצומת ראם.

בענף מתחילים להשלים עם העובדה שהעדכון המתוכנן במס הירוק, שהיה מתוכנן לינואר ואמור היה לתת לענף זריקת מכירות זמנית בדצמבר, כנראה יידחה למועד בלתי ידוע ב-2013. הנזקים המצטברים לא כוללים את הנזקים ארוכי הטווח ואת הפגיעה העתידית בשוק. "לאף אחד אין ספק שאחרי הבחירות צפויים מהלכי מיסוי אגרסיביים בנושא הרכב והדלק", אמר לנו השבוע בכיר בענף, "המדינה תצטרך להתמודד עם חור ענק ובלתי מתוכנן בתקציב ומיסוי הרכב הוא תמיד מקור יעיל ומהיר לסגירת חורים כאלה".

גם כשהענף ספון בבונקרים, עדיין פעילים בו שני מוקדי התרחשות. האחד: יפנאוטו, שנמצאת בתהליכים מתקדמים למכירתה, והאחר: בטר פלייס, שעוברת תהליך מואץ של התכווצות ושינוי כיוון. שני מוקדי הפעילות רחוקים מאוד באופיים, אך יש להם מכנה משותף: שניהם מוכיחים כמה גדול הפער בין התיאוריות האקדמיות, העסקיות והכלכליות לבין המציאות של הענף. שניהם ממחישים כמה חשוב להבין את הענף באופן יסודי לפני שמנסים לשנותו או להיכנס אליו כשחקנים.

יפנאוטו: היצרן הוא המלך

המקרה של יפנאוטו מוכיח את הטעות היסודית שעמדה מאחורי המלצת הליבה של ועדת זליכה שקראה לפיצול מותגים שוק הרכב. הוועדה קבעה שבכל מקרה שבו נתח השוק של קבוצת רכב עם יותר ממותג אחד עולה על סף מסוים, יחויב היצרן להעביר את זיכיון היבוא של המותג הנוסף ליבואן אחר.

כשזליכה הציג את הנושא בפני ועדת הכלכלה, הפתרון נשמע פשוט: "פיצול המותגים במתכונת שהמלצנו ייצור אוטומטית שני מתחרים חדשים. במקום שיהיו לנו, נניח, 8 שחקנים משמעותיים, יהיו לנו 10. זה דבר חשוב מאוד. זאת תוספת של 25% בכוח התחרות".

אלא שהנחת היסוד הזו, שמעוגנת בתיאוריות אקדמיות, לא מביאה בחשבון שבענף הרכב הישראלי זיכיון היבוא - שהוא מוקד הערך האמיתי של יבואן הרכב - כלל אינו רכושו של היבואן אלא שייך ליצרן הרכב הבינלאומי. מסירתו ו/או העברתו נתונה לשיקול דעתו הבלעדית של היצרן ולשום גורם מקומי אין יכולת לכפות את העברת הזיכיון לגורם זה או אחר.

לא נחזור כאן על כל התלאות שפקדו את יפנאוטו בשנים האחרונות, אלא נדלג ישר להתפתחויות האחרונות. לאחר שנכשלו לאחרונה הניסיונות לשלם את חובות החברה למחזיקי האג"ח, ולאחר ניסיונות עצמאיים וממושכים להכניס שותף או משקיע, הודיע בשבוע שעבר בעל השליטה ביפנאוטו, גד זאבי, שהוא משתף את מחזיקי האג"ח בהכרעה על עתיד החברה. אלה יוכלו לקחת חלק ישיר במגעים למצוא לחברה קונה או משקיע. תמורת המכירה - בהתאם לגובהה - תועבר לפירעון האג"ח. אלא שעיון בהצעה מגלה את המלכוד: תהליך הבחירה של הקונה תלוי במידה רבה בהסכמתו וברצונו של היצרן, קונצרן פוג'י היפני. אמנם, בהצעה נקבע כי אם היצרן לא יסכים להעביר את הזיכיון לקונה שיוסכם על הצדדים עד למועד שנקבע (21 בינואר), החברה והבעלים מתחייבים לא להתנגד לכל תהליך שינקטו נושי האג"ח, כולל העמדה לפירעון מיידי ומינוי כונס נכסים. אבל ברור שללא הסכמת היצרן, אפילו כונס הנכסים לא יוכל לחלץ הרבה מהחברה ללא צעדים משפטיים ממושכים, כיוון שהנכס האמיתי שלה הוא זיכיון היבוא של סובארו.

תיאורטית, ליצרן אין סיבה להתנגד ליבואן חדש "שייקח את העניינים לידיים", אך יש לו כמה אופציות נוספות כולל החלטה לצאת משוק הישראלי בכלל או להחזיר אליו חד צדדית את זיכיון היבוא לשאת ולתת ישירות עם גורמים עסקיים שונים, שאינם קשורים כלל לתסבוכת האג"ח. אנחנו יודעים שלא מעט שחקנים כבדים בענף הרכב ניסו בחודשים האחרונים ליצור קשר ישירות עם סובארו לצורך זה, אך לא ידוע לנו אם הניסיונות הבשילו.

כך או כך, הסיטואציה הזו מוכיחה היטב את כוחם של יצרני הרכב, שעבורם תסבוכת עסקית בשוק זעיר כמו שלנו, או אפילו דרישותיו הלוחמניות של רגולטור זה או אחר לפצל מותגים, מעניינות אותם כמו זמזום של זבוב טורדני. ועוד לפני שהזכרנו את יכולתם של יצרני הרכב לחסום באפקטיביות יבוא מקביל - אבל זה כבר סיפור אחר.

בטר פלייס: המעיטו בכוח חברות הליסינג

גם בטר פלייס הביאה לשוק תיאוריות עסקיות מלוטשות עם גיבוי טכנולוגי במטרה לשנות סדרי עולם. תיאוריית המהפך שלה התבססה על כך שהביקוש לרכב חשמלי יגיע מלמטה, כלומר מציי הרכב ומלקוחות הקצה, שמקבלים רכב צמוד. מכיוון שבישראל יש לפחות כ-240 אלף לקוחות פוטנציאליים כאלה, שרובם נוסעים ברכב מהקטגוריה המשפחתית (שאליה משתייכת גם הרנו פלואנס ZE), ההכרזות על פוטנציאל מכירות של כ-80 אלף כלי רכב חשמליים לציים בארץ בשנים ספורות נשמעו למשקיעים הגיוניות.

התיאוריה השיווקית של החברה ראתה בחברות הליסינג הקיימות "שותפות מכורח" לתהליך החדירה. הנחת היסוד הייתה שהן יעמדו בפני ביקוש עז לרכב חשמלי שיגיע "מהשטח" וכדי לשמור על הלקוחות הקיימים שלהן הן יהיו חייבות לשתף פעולה. אלא שהמעבר בין התיאוריה למציאות לקה בשורה של טעויות, שנבעו מחוסר הבנה של שוק הרכב ומאמונה שניתן יהיה לשנות את חוקי המשחק. בטר פלייס לא הצליחה לספק תמריץ הולם למשתמשי הקצה, שייצור את הביקוש מלמטה. המכוניות תומחרו מלאכותית במחיר מקביל לזה של מכונית משפחתית רגילה (כ-122 אלף שקל) ומנקודת מבטו של מקבל הרכב, שנהנה מדלק חינם, המשמעות היא תשלום זהה של שווי השימוש החודשי על רכב חשמלי רגיל והיעדר פיצוי לחוסר הנוחות שכרוך ברכב עם טווח נסיעה מוגבל. תמחור אגרסיבי יותר של הרכב היה פותר זאת.

בטר פלייס לא השכילה להבין את כוחן של חברות הליסינג ואת יכולתן לנווט ביקושים. החברות אמנם התייחסו ברצינות להצהרת הכוונות של הציים הגדולים להצטייד ברכב חשמלי, אך ראו שכשהביקושים לא עוברים את סף "הכרזת הכוונות" הן סוגרות את ברז הרכישות הלכה למעשה. ולבסוף, בטר פלייס לא השכילה להבין את השפעתה הקריטית של רגולציית שווי השימוש של האוצר. לפיכך החברה מיקדה את מאמצי הרגולציה שלה במס הקנייה, כיוון ששם נמצאו הרווחים הסמויים המיידיים והקלים להשגה של היבואן והיצרן. אם הייתה ממקדת את מאמציה בתחום הפחתת שווי השימוש לרכב חשמלי - אולי על חשבון ויתור על חלק מהטבת מס הקנייה - תמונת הביקושים לרכב חשמלי הייתה שונה לגמרי.

התוצאה היא שבהתנגשות בין המודל העסקי המתוחכם, המלוטש וההיי-טקי של בטר פלייס לבין ענף הרכב הכבד, השמרני והמעוגן במסורת של ישראל, בטר פלייס ספגה תאונת שלדה - אולי אפילו "טוטאל לוס" - בשעה שהצד השני יצא בלי שריטה על הפגוש.

עוד כתבות

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

עם הפנים לבלאק פריידיי: בענף האופנה חוזרים לחייך, וגם מוצרי החשמל בעלייה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מבצעי נובמבר הובילו לעליות כמעט בכל ענפי הצריכה הבולטים

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה כי הגירעון יירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית