מבוגרים אולי מתייחסים לצ'יפס כאל ג'אנק פוד, אבל ילדים רואים בו מעדן, ומבחינים בדקויות ובניואנסים שחך בוגר לא יבחין בהם. לכן כללה קבוצת הטעימה ההשוואתית בין סיר הטיגון איירפריי (Airfry) של פיליפס לבין האקטיפריי (Actifry) של טפאל רק ילדים, וקבוצת הביקורת - את האימהות שלהם.
הראשונים התלהבו מעניין הצ'יפס, האחרונות מכך שהצ'יפס יוכנו עם מעט מאוד שמן (כף אחת), והם יחסית דלי קלוריות ובריאים. הפטנט בשני הסירים הוא הזרמת אוויר חם בסירקולציה, המאפשרת להשתמש בכף שמן אחת לחצי קילוגרם צ'יפס כדי להשיג אפקט של טיגון עמוק.
למשימה נבחרו שועלי צ'יפסים ותיקים, בעלי דעות מוצקות לגבי הטוגנים שלהם. ת' בן ה-10, למשל, מדקדק מאוד בצ'יפס שלו, ואם הם לא עומדים בסטנדרט שלו ("כמו במקדונלד'ס"!) הוא מסרב לאכול אותם. לעומתו, מ' בן ה-9 ליברלי יותר, ומוכן להרחיב את היריעה גם ל"צ'יפס כמו במסעדות". האם יקבל קהל היעד את הצ'יפס הבריא, דל השמן ומופחת הקלוריות כצ'יפס לכל דבר ועניין, ואם כן, האם יבחין בהבדלי הביצועים שבין שני המכשירים?
התשובה הייתה כן וכן.
ובמקום הראשון: האיירפריי של פיליפס
שתי הקבוצות טרפו טוגנים לרוב - עבים ודקים, מוכנים וקפואים, וגם כאלה שנחתכו במקום מתפודים טריים - שטוגנו בשני המכשירים, מבלי לדעת איזה צ'יפס הגיח מאיזו מכונה. ההעדפה הייתה חד-משמעית: האיירפריי.
האיירפריי קיבל את הדירוג המקסימלי גם בקבוצת הילדים ("צ'יפס כמו במקדונלדס!") וגם בקבוצת האימהות. אצלן הפער בין שני המכשירים לא היה גדול, אבל מבחינת הילדים ההעדפה הייתה ברורה ומובהקת.
לשבחו של האיירפריי ייאמר שהוא גם תופס קצת פחות מקום על משטח העבודה (אף ששני הסירים דורשים מטבח גדול ומשטח רחב ידיים) וגם קצת פחות רועש. שני המכשירים עושים את העבודה - הפקת צ'יפסים איכותיים עם מעט מאוד שמן ובלי ריחות טיגון בבית, בשיער ובבגדים. שניהם די קלים לניקוי ושניהם רחוקים מלהיות זולים.
ובמקום האחרון: סיר טיגון דלונגי
לסיום נדגם סיר טיגון נוסף עם רשת מסתובבת, זה של חברת דלונגי, המאפשר שימוש במחצית כמות השמן הדרושה לטיגון עמוק. התוצאה הייתה מלבבת ביותר, וגם מנגנון השליפה והניקוי נוחים במיוחד.
הילדים אישרו את המוצר, אבל קבוצת סופרות הקלוריות פסלה אותו על הסף. בעלון ההוראות מזהירים שלא להשתמש בפחות מהכמות המינימלית המסומנת על המכשיר, אבל המינימום הזה מאוד לא מינימלי: בקבוק שמן שלם! לדברי היצרן, לקילוגרם אחד של צ'יפס נחוץ רק ליטר שמן, במקום שניים. הכול יחסי. המסקנה ברורה: למה לשתות בקבוק שלם, אם במכשירים המתחרים התוצאה לא פחות טובה בעשירית כמות השמן?