805 מיליון צפיות - שיא יו-טיוב של כל הזמנים נרשם השבוע לקליפ "גנגנאם סטייל". תוך 4 חודשים מאז עלה לרשת עבר במיליון צפיות את השיאן הקודם, "בייבי" של ג'סטין ביבר. גם ליידי גאגא ומדונה - כולם מאבדים מזוהרם לאורו של הריקוד המגוחך והשיר הבלתי מתוחכם בעליל של פסיי - אנטי כוכב מובהק, שהפציע מדרום קוריאה וסחף אחריו את העולם.
פסיי הוא שם הבמה של פארק ג'יי סונג (Park Jae Sung), פופ-ראפר ומוזיקאי בינוני, שזכה לתהילה פתאומית. את הלהיט הבלתי צפוי "גנגנאם סטייל" הוא שחרר לרשת באמצע חודש יולי 2012 - והיה מופתע לא פחות משאר העולם כשקצב ההתפשטות של המגפה הוויראלית הגיע ל-8 מיליון צפיות ביום בתוך שבועיים, ולאחר מכן עלה ל-9 מיליון ביום.
"גנגנאם סטייל" נקרא על שם אזור יוקרה בסיאול, והוא מוקדש לחיפוש אחר נערה טובה ומהוגנת ביום שמגלה את צידה הפרוע בלילה. גרסת שנות האלפיים ל-"uptown girl" של בילי ג'ואל, אם תרצו, רק בלי הרצינות, אפילו בלי שום ציניות.
פסיי/פארק למד באקדמיה למוזיקה ברקלי בבוסטון. את הדיסק הראשון שלו הוא הוציא ב-2001. "גנגנאם סטייל" הוא שיר הנושא של האלבום השישי שלו, "6 חוקים".
הוא בן 34, אב לתאומות, שבעצמו גדל בשכונת גנגנאם, שהפכה (לא מעט בזכותו, בזמן האחרון) לשם קוד לבורגנות השבעה ולפערים החברתיים של דרום קוריאה. הוא לא אמן מחאה, אבל אחרי הפרסום האדיר של החודשים האחרונים, החלו פרשנים במדיה להעניק תשומת-לב נוספת למילות השיר, משימה לא פשוטה ואפילו מביכה משהו.
סצנת המוזיקה של דרום קוריאה חדרה לזירה התרבותית הבינלאומית בשנים האחרונות דווקא בזכות תופעת תרבות אחרת - להקות הבנות הממותגות, מנוהלות וכמעט מהונדסות גנטית, שמייצרות להיטי שיר ותנועה שנראות כגלגולן ההיפר-טכנולוגי של הספייס גירלס.
אבל פסיי אינו שייך לז'אנר הטראש-פופ הממותג. את הצלחת הקליפ שלו הוא תולה לא מעט בצעדי הריקוד הסוסיים, בשילוב בין אנימציה להחלפות בגדים תכופות ולקלילות הכללית שלו.
כוכבי תרבות רציניים וסלבס מרחבי העולם כבר עשו איתו פוזות וצחוקים. אפילו מזכ"ל האו"ם, באן קי מון, הודה כי הבין שהוא כבר לא הקוריאני המפורסם ביותר בעולם, ולא התבייש לגלגל ידיים ולדהור קצת מול המצלמות.