גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקבלה חלקית תביעת שי לבנת נגד אמיר אדלר ואילן פדלון

בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שביצעו אמיר אדלר ואילן פדלון, בעלי מניות מיעוט בקבוצת שי לבנת, וביטל אל חלקן ■ עם זאת, נקבע כי "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול הן בגדר קיפוח המיעוט"

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (א') כי איש העסקים שי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו העסקיים, אמיר אדלר ואילן פדלון, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות שבשליטתו, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת נגד אדלר ופדלון, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצוע השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת שי לבנת, ומבטל את חלקן.

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה. לפני כשנה וחצי הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי אדלר ופדלון, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את טענותיו של לבנת, וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין שניתן היום דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף את טענתו של לבנת כי התנהלותם של אדלר ופדלון הצדיקה את דחיקת רגליהם מניהול החברות, ופסק כי פעולותיו של לבנת כלפיהם הן בגדר קיפוח המיעוט. "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול החברות הן בגדר קיפוח המיעוט", 'קבע השופט.

בית המשפט קבע כי לאור קיפוחם של אדלר ופדלון כבעלי מניות מיעוט, תופרד השותפות ביניהם בדרך של התמחרות, שתבוצע בין השלושה, ביחס ל-4 חברות ההחזקות (זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס בי.וי ו-קמה), שהם שותפים בהן. בית המשפט הזמין את הצדדים לטעון בעל-פה לגבי השאלה כיצד תבוצע ההתמחרות.

ניהול לא פורמלי

בית המשפט ציין כי בכל שנות הפעילות של החברות, עד לפרוץ הסכסוך בין לבנת לבין אדלר ופדלון, חילקו הצדדים את הרווחים הנאים שצמחו להם מפעילות החברות על בסיס שוויוני ומבלי לתת דעתם למבנה ההחזקות הפורמלי.

כן ציין השופט כי ניהול החברות נעשה באופן לא פורמלי וללא הקפדה על הפרוצדורות של דיני החברות. כך למשל, כתב השופט, לבנת, אדלר ופדלון לא שימשו בתפקידי דירקטורים בכל חברות ההחזקות, אלא חילקו ביניהם את תפקידי הדירקטורים.

"בהמשך לכך, לא קוימו באף אחת מחברות ההחזקות ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא החלטות היו מתקבלות בין השלושה במפגשים ובשיחות, וזאת מבלי לייחס חשיבות האם לבנת, אדלר או פדלון הוא נושא משרה בחברת ההחזקות בה מתקבלת ההחלטה", מיין השופט.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי שני טעמים חלופיים מצדיקים מתן סעד בגין קיפוח המיעוט לאדלר ופדלון. הראשון - פגיעה בציפייה הלגיטימית שלהם, המעוגנת בהסכמים בין הצדדים; השני - אובדן האמון שבין לבנת לביניהם "המביא לכך שמעמדם של בעלי המניות בחברה שהתנהלה כמעין שותפות השתנה באופן יסודי, המצדיק התערבות בית המשפט באמצעות סעד הקיפוח".

ביטול העברת חברת סקייויז'ן

למרות שסבר כי התנהלותם של אדלר ופדלון לא הצדיקה את נישולם מהחברות, בית המשפט קיבל כמה מרכיבי תביעתו של לבנת נגדם. כך למשל, השופט נענה לבקשתם של שי לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון, תוך שקבע כי היה להם עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת. המשמעות היא שכל מניות סקייויז'ן שבבעלות סייפרטק יעברו לימקום.

בית המשפט קיבל את טענתו של לבנת כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במסגרת מערכת היחסים בין השלושה. "משמעותה של העברת הנכס מימקום לסייפרטק הייתה הפחתת חלקו של לבנת באותו נכס מ-57.6% ל-35.7%, קרי הורדת חלקו ב-21.9% וזאת לעומת הגדלת חלקו של פדלון בכ-18.8% והגדלת חלקו של אדלר בכ-3.1%", כתב השופט וציין כי לכן אדלר ופדלון לא היו רשאים לבצע את העסקה ללא אישורו של לבנת ומאחורי גבו (כפי שעשו).

"השתכנעתי כי מר לבנת לא היה מודע להסכם ההעברה ולמשמעויותיו מבחינתו, עד סמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים", ציין השופט.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת. משכך, קבע בית המשפט כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (שהיא אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

"נזקקו לתחבולות"

בית המשפט גם העביר ביקורת קשה על התנהלותם של אדלר ופדלון בחלק מהמקרים. כך למשל, באחד מרכיבי תביעתו, טען לבנת כי אדלר ופדלון יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל. זאת, למרות שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר", טען לבנת.

בית המשפט דחה אמנם את טענתו של לבנת כי בעשיית העסקה היה כדי להטיל חבות כספית שלאדלר ופדלון כלפי לבנת וחברת ימקום. אך באותה הנשימה כתב: "לא ארחיב בעניין זה, מאחר שהוא מצוי בבדיקה של רשויות המס. אסתפק בהבעת צער על כך שאנשי עסקים נבונים, דוגמת אדלר ופדלון, לא מצאו דרך ראויה יותר להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס, ונזקקו לתחבולות שאיש ישר ירחק מהן".

שי לבנת מסר היום: "אני שמח שבית המשפט קיבל את מרבית טענותי והורה על החזרתה לאלתר של חברת סקייויז'ן, שנגזלה במרמה על-ידי אדלר ופדלון וכן על השבתם של נכסים וכספים בשווי עשרות מליוני שקלים. צר לי שאדלר ופדלון נזקקו לתחבולות שאנשים ישרים היו מתרחקים מהן, ובחרו בהתנהגותם להפר אמונים כלפי, למרות כל השנים שסללתי עבורם מסלול הצלחה עסקי ואישי".

באי-כוחם של אמיר אדלר ואילן פדלון מסרו: "פסק הדין קבע כי שי לבנת קיפח את שותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, וקיבל את תביעתם למתן סעד של התמחרות נוכח מעשי הקיפוח האמורים. בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת לבנת, וקבע כי מרבית הטענות שהועלו על-ידו נמצאו משוללות יסוד. בנוסף קבע בית המשפט, כי באותן טענות ספורות שלא נדחו, אין כדי להצדיק את הפעולות בהן נקט לבנת כלפי שותפיו.

"הלכה למעשה, מתביעה כספית בהיקף של כ-74 מיליון שקל, נפסק לטובת לבנת סכום של כחצי מיליון שקל, שאדלר ופדלון הסכימו ממילא לשלמו עוד טרם פרוץ הסכסוך. אדלר ופדלון מצרים על כך שלבנת בחר לסיים חברות ושותפות בת שנים בדרך לא דרך, כפי שאף נקבע בפסק הדין".

לבנת מיוצג בידי עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; אדלר ופדלון מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל.

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בהובלת מניות הטכנולוגיה; אלפאבית זינקה במעל 6%

הנאסד"ק זינק בכ-2.7% ● ברודקום זינקה במעל 11% ● האנליסטים חלוקים באשר לכיוון אליו הולכת וול סטריט, אך התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● בלומברג: מניות הקמעונאות זקוקות לנס כדי להציל את 2025 הקשה • במיטב מציעים את אסיה כאלטרנטיבה לשוק האמריקאי היקר

מתנת הניחומים לישראל על אספקת F-35 לסעודיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארגונים פרו־פלסטינים ממשיכים לרדוף ספקיות אמצעי לחימה של ישראל, ערב הסעודיה תקבל מטוסי F-35 פחות מתקדמים מאלו של ישראל, ואיראן פונה לצעד חדש במאבק התודעה נגד ישראל: הקמת ערוץ טלוויזיה בעברית ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

וויזאייר נסוגה: מעכבת את התוכנית שלה להקמת בסיס בישראל

במהלך שיחות בין החברה וגורמים בממשלה עלה חשש שהמודל הכלכלי שהיא פיתחה כבר לא רלוונטי ● ברקע נמצאת בקשת החברה ל"חופש תעופה שביעי", וניסיון להעביר את הבסיס לאילת

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האם שוק המניות האמריקאי יחזור לעלות, או שהריבאונד עדיין רחוק?

אחרי הירידות החדות שנרשמו בוול סטריט ביום חמישי האחרון, והעליות ביום שלמחרת, אנליסטים ששוחחו עם מרקטווץ' הסבירו כי התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● לדברי אחד מהם: "המשקיעים רודפים אחרי רצפים של עליות, כיסי אוויר. זה שם את השוק על מסלול מאוד בלתי־יציב"

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

הג'יהאד האיסלאמי: איתרנו גופה של חלל חטוף ישראלי

במקביל לחיסול רמטכ"ל חיזבאללה, צה"ל משלים את בניית התוכניות המבצעיות לגזרות השונות, תוך קביעת קווים אדומים ● הדילמה בלבנון אחרי חיסול טבטבאי: "חיזבאללה בצומת קריטי" ● לוחמי חטיבת כפיר זיהו מחבל שחצה את הקו הצהוב והתקרב לכוחות צה"ל בח'אן יונס ● הצוות לקביעת המנדט של ועדת החקירה הלא ממלכתית למחדל 7.10 מתרחב - גם השרה עידית סילמן והשר שלמה קרעי צורפו ● עדכונים שוטפים

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

לאחר הזינוק בשווי: נאוויטס מקפיצה את התגמול למנכ"ל לעד 7.3 מיליון שקל

במסגרת המהלך, שזקוק לאישור אסיפת בעלי המניות, יעלה שכרו הבסיסי של קורנהאוזר, העומד בראש השותפות בארבע השנים האחרונות, ב-50% ל-150 אלף שקל בחודש ● הבקשה מגיעה לנוכח הזינוק המתמשך במחיר יחידות ההשתתפות של נאוויטס, על רקע תחילת הפקת הנפט בפרויקט שננדואה במפרץ אמריקה

בניין הוועד הפועל של ההסתדרות בתל אביב / צילום: עינת לברון

פרשת ההסתדרות: בכיר ברשות מקומית במרכז עוכב לחקירה בנתב״ג

הבכיר חשוד, בין היתר, בשוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים ונחקר הבוקר במשטרה ● מעורבותו האפשרית בפרשה עלתה מאז התפוצצות הפרשה, אך הוא שהה בחו״ל ובמשטרה המתינו לחזרתו לישראל כדי לחקור אותו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הנגיד מצנן את הצפי להמשך הורדת ריבית, ויוצא נגד מיסוי חדש על הבנקים

לראשונה זה קרוב לשנתיים, בנק ישראל הפחית את שיעור הריבית ב־0.25% ● הנגיד פרופ' אמיר ירון משדר בראיון לגלובס כי הוא מתכוון להיות זהיר בהחלטות הבאות ● בנוסף, הוא יצא נגד כוונת הממשלה להטיל מס חדש על הבנקים וקרא להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

קרן התשתיות ג'נריישן מציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנים

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מליסרון הציגה שיא רבעוני ב-NOI וב-FFO ● רשת הקמעונאות ויקטורי דיווחה על צניחה חדה של 30% ברווח הנקי ● וקרן ג'נריישן הציגה עלייה של 30% בתזרים המזומנת, לצד תחזית אופטימית להמשך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'

במשרד החקלאות כינו את התוכנית הזו "אובססיה", ארגוני הרפתנים תומכים בתכנון הריכוזי הקיים, וגם חלק ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה מתנגדות ● אך כעת, הרפורמה בחלב של שר האוצר זוכה לתמיכתו של ראש הממשלה ● בינתיים, סמוטריץ' תוקף: "תנובה, טרה ושטראוס שופכים עכשיו מיליונים על מיליונים על מיליונים בקמפיין שקרי ודמגוגי נגדי"

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

אריק טראמפ / צילום: ap, Daniel Ceng

מפולת הקריפטו עלתה למשפחת טראמפ מיליארד דולר. הבן אריק: "זו הזדמנות"

לפי בלומברג, קריסת שוק הקריפטו חתכה את ההון של המשפחה ל-6.7 מיליארד דולר בחודשיים ● אבל אלו שהשקיעו בעסקי הקריפטו של המשפחה הפסידו הרבה יותר ● אריק, הבן של הנשיא שמוביל את פעילות הקריפטו, משדר שעסקים כרגיל, "מעולם לא הייתי שורי יותר לגבי שוק הקריפטו"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

לא יעילה לאלצהיימר: התרופה של נובו נורדיסק אכזבה את המשקיעים

הרכיב הפעיל בתרופה אוזמפיק של נובו נורדיסק לא הצליח להראות יעילות בניסוי לטיפול במחלת האלצהיימר ● למרות שהיא הודיעה מלכתחילה למשקיעים כי מדובר בהימור, מניית החברת צוללת במסחר בדנמרק, ובמסחר המוקדם בוול סטריט

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

ממתינים לבלאק פריידי: הישראלים כמעט לא התפתו השבוע למבצעים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה מתונה בענפי האופנה והחשמל, ועל סטטיות בענף הסלולר

אוזניות Nothing Ear 3 / צילום: יח''צ

האם האוזניות של Nothing נכנסו לליגה של הגדולים?

האוזניות החכמות Nothing Ear 3 מנסות לספק חלופה למוצרים כמו איירפודס ו־Galaxy Buds f הן מציעות סאונד וביטול רעשים טוב, לצד מיקרופון איכותי ● מנגד, נתקלנו בבעיות בחיבוריות וגם המחיר קפץ למעלה

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

חברת התקשורת שחוזרת לחלק דיבידנד - לראשונה אחרי 12 שנים

הרווח הנקי של סלקום זינק בכ-35% ברבעון, והחברה הודיעה שתחלק דיבידנד בסך 200 מיליון שקל ● הנהנית המרכזית מהדיבידנד תהיה בעלת השליטה קרן פורטיסימו

ראש ממשלת יפן סנאה טקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

החוב תופח, המטבע נחלש והסחרור בכלכלה הרביעית בגודלה מחריף

כלכלת יפן חווה תקופה מורכבת: המטבע נחלש, התוצר מתכווץ והאינפלציה מתרחקת מהיעד ● בינתיים, הממשלה רק מגבירה את החששות בשווקים עם השקת תוכנית מענקים ותמריצים חדשה ● אם לא די בכך, הסכסוך מול סין מאיים להחריף עוד יותר את המשבר

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

הרוכשת מצאה טעות של 20 מיליון שקל, והמוכר טוען: ״לא ביצעה בדיקת נאותות"

לאחר שרכשה את השליטה בחברת התוכנה ב־93 מיליון שקל, טוענת אקסל כי סינאל רשמה בעבר הכנסות יתר של 20 מיליון שקל בשל הפרשה שגויה ● המוכר: "אולי רוצים לשפר תנאי העסקה"

יעוץ משכנתאות (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

מבחני הסמכה וקנסות: המהלך שינסה להיאבק בפרצות בתחום ייעוץ המשכנתאות

כיום פועלים כ־2,700 יועצים בענף, ללא פיקוח או נהלים מוסדרים ● להצעה עוד דרך ארוכה, אך היא מקרבת את השינוי המיוחל - ותאפשר אכיפה "נשכנית" יותר ● האם תצליח למנוע שרלטנות?