גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקבלה חלקית תביעת שי לבנת נגד אמיר אדלר ואילן פדלון

בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שביצעו אמיר אדלר ואילן פדלון, בעלי מניות מיעוט בקבוצת שי לבנת, וביטל אל חלקן ■ עם זאת, נקבע כי "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול הן בגדר קיפוח המיעוט"

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (א') כי איש העסקים שי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו העסקיים, אמיר אדלר ואילן פדלון, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות שבשליטתו, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת נגד אדלר ופדלון, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצוע השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת שי לבנת, ומבטל את חלקן.

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה. לפני כשנה וחצי הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי אדלר ופדלון, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את טענותיו של לבנת, וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין שניתן היום דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף את טענתו של לבנת כי התנהלותם של אדלר ופדלון הצדיקה את דחיקת רגליהם מניהול החברות, ופסק כי פעולותיו של לבנת כלפיהם הן בגדר קיפוח המיעוט. "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול החברות הן בגדר קיפוח המיעוט", 'קבע השופט.

בית המשפט קבע כי לאור קיפוחם של אדלר ופדלון כבעלי מניות מיעוט, תופרד השותפות ביניהם בדרך של התמחרות, שתבוצע בין השלושה, ביחס ל-4 חברות ההחזקות (זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס בי.וי ו-קמה), שהם שותפים בהן. בית המשפט הזמין את הצדדים לטעון בעל-פה לגבי השאלה כיצד תבוצע ההתמחרות.

ניהול לא פורמלי

בית המשפט ציין כי בכל שנות הפעילות של החברות, עד לפרוץ הסכסוך בין לבנת לבין אדלר ופדלון, חילקו הצדדים את הרווחים הנאים שצמחו להם מפעילות החברות על בסיס שוויוני ומבלי לתת דעתם למבנה ההחזקות הפורמלי.

כן ציין השופט כי ניהול החברות נעשה באופן לא פורמלי וללא הקפדה על הפרוצדורות של דיני החברות. כך למשל, כתב השופט, לבנת, אדלר ופדלון לא שימשו בתפקידי דירקטורים בכל חברות ההחזקות, אלא חילקו ביניהם את תפקידי הדירקטורים.

"בהמשך לכך, לא קוימו באף אחת מחברות ההחזקות ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא החלטות היו מתקבלות בין השלושה במפגשים ובשיחות, וזאת מבלי לייחס חשיבות האם לבנת, אדלר או פדלון הוא נושא משרה בחברת ההחזקות בה מתקבלת ההחלטה", מיין השופט.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי שני טעמים חלופיים מצדיקים מתן סעד בגין קיפוח המיעוט לאדלר ופדלון. הראשון - פגיעה בציפייה הלגיטימית שלהם, המעוגנת בהסכמים בין הצדדים; השני - אובדן האמון שבין לבנת לביניהם "המביא לכך שמעמדם של בעלי המניות בחברה שהתנהלה כמעין שותפות השתנה באופן יסודי, המצדיק התערבות בית המשפט באמצעות סעד הקיפוח".

ביטול העברת חברת סקייויז'ן

למרות שסבר כי התנהלותם של אדלר ופדלון לא הצדיקה את נישולם מהחברות, בית המשפט קיבל כמה מרכיבי תביעתו של לבנת נגדם. כך למשל, השופט נענה לבקשתם של שי לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון, תוך שקבע כי היה להם עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת. המשמעות היא שכל מניות סקייויז'ן שבבעלות סייפרטק יעברו לימקום.

בית המשפט קיבל את טענתו של לבנת כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במסגרת מערכת היחסים בין השלושה. "משמעותה של העברת הנכס מימקום לסייפרטק הייתה הפחתת חלקו של לבנת באותו נכס מ-57.6% ל-35.7%, קרי הורדת חלקו ב-21.9% וזאת לעומת הגדלת חלקו של פדלון בכ-18.8% והגדלת חלקו של אדלר בכ-3.1%", כתב השופט וציין כי לכן אדלר ופדלון לא היו רשאים לבצע את העסקה ללא אישורו של לבנת ומאחורי גבו (כפי שעשו).

"השתכנעתי כי מר לבנת לא היה מודע להסכם ההעברה ולמשמעויותיו מבחינתו, עד סמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים", ציין השופט.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת. משכך, קבע בית המשפט כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (שהיא אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

"נזקקו לתחבולות"

בית המשפט גם העביר ביקורת קשה על התנהלותם של אדלר ופדלון בחלק מהמקרים. כך למשל, באחד מרכיבי תביעתו, טען לבנת כי אדלר ופדלון יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל. זאת, למרות שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר", טען לבנת.

בית המשפט דחה אמנם את טענתו של לבנת כי בעשיית העסקה היה כדי להטיל חבות כספית שלאדלר ופדלון כלפי לבנת וחברת ימקום. אך באותה הנשימה כתב: "לא ארחיב בעניין זה, מאחר שהוא מצוי בבדיקה של רשויות המס. אסתפק בהבעת צער על כך שאנשי עסקים נבונים, דוגמת אדלר ופדלון, לא מצאו דרך ראויה יותר להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס, ונזקקו לתחבולות שאיש ישר ירחק מהן".

שי לבנת מסר היום: "אני שמח שבית המשפט קיבל את מרבית טענותי והורה על החזרתה לאלתר של חברת סקייויז'ן, שנגזלה במרמה על-ידי אדלר ופדלון וכן על השבתם של נכסים וכספים בשווי עשרות מליוני שקלים. צר לי שאדלר ופדלון נזקקו לתחבולות שאנשים ישרים היו מתרחקים מהן, ובחרו בהתנהגותם להפר אמונים כלפי, למרות כל השנים שסללתי עבורם מסלול הצלחה עסקי ואישי".

באי-כוחם של אמיר אדלר ואילן פדלון מסרו: "פסק הדין קבע כי שי לבנת קיפח את שותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, וקיבל את תביעתם למתן סעד של התמחרות נוכח מעשי הקיפוח האמורים. בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת לבנת, וקבע כי מרבית הטענות שהועלו על-ידו נמצאו משוללות יסוד. בנוסף קבע בית המשפט, כי באותן טענות ספורות שלא נדחו, אין כדי להצדיק את הפעולות בהן נקט לבנת כלפי שותפיו.

"הלכה למעשה, מתביעה כספית בהיקף של כ-74 מיליון שקל, נפסק לטובת לבנת סכום של כחצי מיליון שקל, שאדלר ופדלון הסכימו ממילא לשלמו עוד טרם פרוץ הסכסוך. אדלר ופדלון מצרים על כך שלבנת בחר לסיים חברות ושותפות בת שנים בדרך לא דרך, כפי שאף נקבע בפסק הדין".

לבנת מיוצג בידי עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; אדלר ופדלון מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

תקציב 2026 אושר בממשלה

תקציב המדינה לשנת 2026 אושר כעת בממשלה ברוב גדול. בין היתר, אושרה הרפורמה במשק החלב שעמדה במחלוקת עד הרגע האחרון ● הדיונים לאישור תקציב המדינה נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר מוקדם יותר היום

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית