גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התקבלה חלקית תביעת שי לבנת נגד אמיר אדלר ואילן פדלון

בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שביצעו אמיר אדלר ואילן פדלון, בעלי מניות מיעוט בקבוצת שי לבנת, וביטל אל חלקן ■ עם זאת, נקבע כי "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול הן בגדר קיפוח המיעוט"

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (א') כי איש העסקים שי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו העסקיים, אמיר אדלר ואילן פדלון, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות שבשליטתו, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת נגד אדלר ופדלון, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצוע השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת שי לבנת, ומבטל את חלקן.

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה. לפני כשנה וחצי הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי אדלר ופדלון, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את טענותיו של לבנת, וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין שניתן היום דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף את טענתו של לבנת כי התנהלותם של אדלר ופדלון הצדיקה את דחיקת רגליהם מניהול החברות, ופסק כי פעולותיו של לבנת כלפיהם הן בגדר קיפוח המיעוט. "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול החברות הן בגדר קיפוח המיעוט", 'קבע השופט.

בית המשפט קבע כי לאור קיפוחם של אדלר ופדלון כבעלי מניות מיעוט, תופרד השותפות ביניהם בדרך של התמחרות, שתבוצע בין השלושה, ביחס ל-4 חברות ההחזקות (זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס בי.וי ו-קמה), שהם שותפים בהן. בית המשפט הזמין את הצדדים לטעון בעל-פה לגבי השאלה כיצד תבוצע ההתמחרות.

ניהול לא פורמלי

בית המשפט ציין כי בכל שנות הפעילות של החברות, עד לפרוץ הסכסוך בין לבנת לבין אדלר ופדלון, חילקו הצדדים את הרווחים הנאים שצמחו להם מפעילות החברות על בסיס שוויוני ומבלי לתת דעתם למבנה ההחזקות הפורמלי.

כן ציין השופט כי ניהול החברות נעשה באופן לא פורמלי וללא הקפדה על הפרוצדורות של דיני החברות. כך למשל, כתב השופט, לבנת, אדלר ופדלון לא שימשו בתפקידי דירקטורים בכל חברות ההחזקות, אלא חילקו ביניהם את תפקידי הדירקטורים.

"בהמשך לכך, לא קוימו באף אחת מחברות ההחזקות ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא החלטות היו מתקבלות בין השלושה במפגשים ובשיחות, וזאת מבלי לייחס חשיבות האם לבנת, אדלר או פדלון הוא נושא משרה בחברת ההחזקות בה מתקבלת ההחלטה", מיין השופט.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי שני טעמים חלופיים מצדיקים מתן סעד בגין קיפוח המיעוט לאדלר ופדלון. הראשון - פגיעה בציפייה הלגיטימית שלהם, המעוגנת בהסכמים בין הצדדים; השני - אובדן האמון שבין לבנת לביניהם "המביא לכך שמעמדם של בעלי המניות בחברה שהתנהלה כמעין שותפות השתנה באופן יסודי, המצדיק התערבות בית המשפט באמצעות סעד הקיפוח".

ביטול העברת חברת סקייויז'ן

למרות שסבר כי התנהלותם של אדלר ופדלון לא הצדיקה את נישולם מהחברות, בית המשפט קיבל כמה מרכיבי תביעתו של לבנת נגדם. כך למשל, השופט נענה לבקשתם של שי לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון, תוך שקבע כי היה להם עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת. המשמעות היא שכל מניות סקייויז'ן שבבעלות סייפרטק יעברו לימקום.

בית המשפט קיבל את טענתו של לבנת כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במסגרת מערכת היחסים בין השלושה. "משמעותה של העברת הנכס מימקום לסייפרטק הייתה הפחתת חלקו של לבנת באותו נכס מ-57.6% ל-35.7%, קרי הורדת חלקו ב-21.9% וזאת לעומת הגדלת חלקו של פדלון בכ-18.8% והגדלת חלקו של אדלר בכ-3.1%", כתב השופט וציין כי לכן אדלר ופדלון לא היו רשאים לבצע את העסקה ללא אישורו של לבנת ומאחורי גבו (כפי שעשו).

"השתכנעתי כי מר לבנת לא היה מודע להסכם ההעברה ולמשמעויותיו מבחינתו, עד סמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים", ציין השופט.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת. משכך, קבע בית המשפט כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (שהיא אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

"נזקקו לתחבולות"

בית המשפט גם העביר ביקורת קשה על התנהלותם של אדלר ופדלון בחלק מהמקרים. כך למשל, באחד מרכיבי תביעתו, טען לבנת כי אדלר ופדלון יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל. זאת, למרות שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר", טען לבנת.

בית המשפט דחה אמנם את טענתו של לבנת כי בעשיית העסקה היה כדי להטיל חבות כספית שלאדלר ופדלון כלפי לבנת וחברת ימקום. אך באותה הנשימה כתב: "לא ארחיב בעניין זה, מאחר שהוא מצוי בבדיקה של רשויות המס. אסתפק בהבעת צער על כך שאנשי עסקים נבונים, דוגמת אדלר ופדלון, לא מצאו דרך ראויה יותר להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס, ונזקקו לתחבולות שאיש ישר ירחק מהן".

שי לבנת מסר היום: "אני שמח שבית המשפט קיבל את מרבית טענותי והורה על החזרתה לאלתר של חברת סקייויז'ן, שנגזלה במרמה על-ידי אדלר ופדלון וכן על השבתם של נכסים וכספים בשווי עשרות מליוני שקלים. צר לי שאדלר ופדלון נזקקו לתחבולות שאנשים ישרים היו מתרחקים מהן, ובחרו בהתנהגותם להפר אמונים כלפי, למרות כל השנים שסללתי עבורם מסלול הצלחה עסקי ואישי".

באי-כוחם של אמיר אדלר ואילן פדלון מסרו: "פסק הדין קבע כי שי לבנת קיפח את שותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, וקיבל את תביעתם למתן סעד של התמחרות נוכח מעשי הקיפוח האמורים. בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת לבנת, וקבע כי מרבית הטענות שהועלו על-ידו נמצאו משוללות יסוד. בנוסף קבע בית המשפט, כי באותן טענות ספורות שלא נדחו, אין כדי להצדיק את הפעולות בהן נקט לבנת כלפי שותפיו.

"הלכה למעשה, מתביעה כספית בהיקף של כ-74 מיליון שקל, נפסק לטובת לבנת סכום של כחצי מיליון שקל, שאדלר ופדלון הסכימו ממילא לשלמו עוד טרם פרוץ הסכסוך. אדלר ופדלון מצרים על כך שלבנת בחר לסיים חברות ושותפות בת שנים בדרך לא דרך, כפי שאף נקבע בפסק הדין".

לבנת מיוצג בידי עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; אדלר ופדלון מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל.

עוד כתבות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל משקיעה 415 מיליון דולר ומשתלטת על החברה הבת האמריקאית שלה

דוראל מגדילה את החזקתה בדוראל LLC האמריקאית ל־53.3% ● המהלך צפוי לייצר רווח חשבונאי של 80–120 מיליון שקל ● החברה תשתמש בכספים להאצת פרויקטי סולאר ואגירה בארה״ב

צחי דוד. מוביל את הפורום / צילום: איל יצהר

היוזמה המשותפת של חברות הנדל"ן המניב להקלה בתשלומים למדינה

לגלובס נודע כי שורת חברות גיבשו פנייה משותפת לממשלה, במטרה לשנות נהלים ולהפחית תשלומים על קרקעות למשרדים • המטרה: לתמרץ בנייה, בשל המשבר בהייטק והריבית הגבוהה

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל, מתוך ניסוי לדו-שימוש בקרקע חקלאית / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

נפתר סכסוך בן 35 שנה שיפתח 120 אלף דונם לסולארי מעל חקלאות

רמ"י הודיעה על הסדרת כ-120 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שיהיה ניתן לבנות מעליהן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית - זאת כחלק מפתרון סכסוך בין המושבים בנגב שנמשך מאז 1991 ● ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: "זו בשורה ענקית למושבי הנגב אחרי חוסר ודאות של שנים"

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

דוח חדש: ירידה קלה בהליכי חדלות פירעון ביחידים בשנת 2025

הדוח השנתי של הליכי חדלות פירעון מצביע על ירידה קלה בהליכי חדלות פירעון פעילים ביחידים ובתאגידים ועל עלייה קלה בבקשות יחיד ונושה לצו פתיחת הליכים ● וגם: מהם גילאי החייבים שהגישו את רוב הבקשות?

ניתוח חברה: הולמס פלייס / צילום: באדיבות הקבוצה

הבעת האמון של המנכ"לית בהפיכת הולמס פלייס לחברת וולנס צומחת

מי שהתחילה כרשת חדרי כושר, פועלת להפוך לקבוצת בריאות וספורט מגוונת המפעילה עשרות מועדונים בסגנונות שונים ● המינוף התפעולי עשוי לאפשר להולמס פלייס לממש את יעדיה השאפתניים ל־2030, ובלבד שלא תתחדש המלחמה ● המנכ"לית כבר הצביעה בכספה הפרטי ● ניתוח חברה

נשיא טורקיה ארדואן, יורש העצר הסעודי בן סלמאן וראש ממשלת פקיסטן שריף בחתימת ההסכם היום / צילום: Reuters, Murat Cetinmuhurdar/Turkish Presidential Press Office

ברית הגנה מוסלמית חדשה משנה את כללי המשחק במזרח התיכון

סעודיה, פקיסטן וטורקיה חתמו על הסכם להקמת "נאט"ו מוסלמית" ושר החוץ הטורקי הכריז שמצרים עשויה להצטרף בהמשך ● שיתוף הפעולה צפוי לבלום את התוכנית להנעת סחורות בין הודו לאירופה דרך ישראל ואת הרחבת הסכמי אברהם

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת טוקיו קפצה במעל 2%, מחירי הנפט עולים

בורסת פרנקפורט עולה בכ-0.2% ● עליות שערים באסיה, בורסת טוקיו הובילה את המגמה החיובית ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, כשברקע אי־הוודאות ביחס למצר הורמוז ● וול סטריט חוזרת משבוע מנצח, כשהמדדים המובילים בטריטוריית שיא ● וגם: עם זינוק של 40% בשבוע, פלנטיר חוזרת לתפוס את ההובלה בתחום ה-AI

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אחרי שגייסה הון מאנבידיה: דקארט הישראלית בוחנת אקזיט לפי שווי של 5 מיליארד דולר

דקארט הישראלית מנהלת מגעים למכירה לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר ● אחת הרוכשות האפשריות היא אנבידיה, חודשים ספורים לאחר שהשקיעה בה לפי שווי של 4 מיליארד דולר ● אם העסקה תושלם, היא תהיה אקזיט מהיר ומשמעותי למשקיעים, לאחר שהחברה גייסה כ־450 מיליון דולר מאז הקמתה ב־2023

מוחסן רזאאי / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/NurPhoto

"כולם רוצים להיות מלך": המינוי החדש שעשוי להחריף את המתיחות בהנהגת איראן

כותרות העיתונים בעולם: חמינאי מחזק את האגף הציני בהנהגה דבר שעשוי לגרור עימות מול יו"ר הפרלמנט, איחוד האמירויות בוחנת הקמת מתקן ליצוא גז טבעי שיעקוף את הורמוז, והאם הגיע הזמן שישראל תפסיק להסתיר את הנשק הגרעיני שלה? ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

הנפקת קלטורה / צילום: Nir Arieli

רכישות ומוצר חדש: המניה הישראלית המנומנמת שעלתה ב־35% בתוך יממה

חברת הווידאו הוותיקה, קלטורה, שאיבדה 86% לאחר ההנפקה, זינקה בחדות בעקבות השקת מוצר AI ודוחות שעקפו את הציפיות ● האם רכישת החברות שביצעה והכניסה לעולם האווטארים החזותיים יפיחו בה חיים מול ענקיות כמו סינתזיה ואנבידיה, או שמדובר בהתלהבות מוקדמת

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

אורן פרנק / צילום: יוטיוב

אורן פרנק, ממייסדי טוקספייס ולשעבר מנכ"ל מקאן, הלך לעולמו

פרנק, מהדמויות הבולטות בענף הפרסום בישראל ומי שהקים עם אשתו רוני את חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס, נפטר בגיל 61, פחות משנה אחרי שאובחן עם סרטן המוח ● אשתו ספדה לו: "הוא נלחם בסרטן כמו שהוא חי את חייו, באלגנטיות האופיינית לו, בקבלה מעוררת השראה, בלי דרמה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; טאואר מזנקת, מדד הבנקים יורד במעל ל-1%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● מניית נקסט ויז'ן מזנקת אחרי הדוח הרבעוני ● דוראל עולה בעקבות הודעה על מהלך להגדלת אחזקותיה בחברה הבת האמריקאית Doral LLC ● שיכון ובינוי אנרגיה משלמת מיליונים לבכיריה כדי להשאירם בחברה עד המכירה ● השקל מתחזק מעט, מתחת ל-3 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%

הגרעון שוב הפתיע לטובה בזכות הכנסות הממשלה ממסים ● עמד ב-12 החודשים האחרונים ועד לחודש יולי על 3.3% תוצר ● זאת ביחס ליעד הגרעון בסוף השנה של 4.9% תוצר

לינדזי קלנסי / צילום: ap, Greg Derr/The Patriot Ledger

המשפט שמטלטל את ארה"ב: למה לינדזי קלנסי רצחה את ילדיה?

לינדזי קלנסי רצחה את שלושת ילדיה ואחר-כך ניסתה להתאבד ● כעת מתנהל בארה"ב משפט הרצח שסובב סביב שאלה אחת: למה היא עשתה את זה? ● בעוד טענת התביעה היא שמדובר ברצח בכוונה תחילה, בהגנה טוענים כי מדובר בפסיכוזה שאחרי לידה ● מה זו פסיכוזה אחרי לידה, איך אפשר לזהות אותה, ומה עושים?

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

לא רק כיפת ברזל: המערכות הישראליות שקונה איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם: בישראל חוששים מתרחיש שבו טורקיה תקבל מטוסי F-35 מהדור החמישי, אבל באיסטנבול כבר חושבים על מטוסי העתיד מהדור השישי; קרוב משפחה של חמינאי פועל בגלוי לגיוס תומכים להפלת הרפובליקה האסלאמית; ובמפרץ - כיפת ברזל היא אפילו לא קצה הקרחון בקשר הביטחוני בין ישראל לבין איחוד האמירויות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

האוצר מחמיר את נוסחת המס הירוק: אלפי דגמי רכב עלולים להתייקר מינואר 2027

משרד האוצר פרסם נוסחה מעודכנת לחישוב הטבות המס הירוק: דגמים רבים עשויי להתייקר בינואר באלפי שקלים

בלג'י סריניוואסן / צילומים: רויטרס, DAVID DEE DELGADO, AP, Matt Rourke

מייסד הייטק רצה להקים מדינה חדשה. מדינה קיימת עמדה בדרכו

בלג'י סריניוואסן עזב את עמק הסיליקון והקים חממה למדינות חדשות בעיר רפאים באסיה, עד שהממשלה סגרה את המיזם

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שתקים מפעל מל"טים ישראלי בשטחה

נשיא סרביה הודיע אתמול כי מדינתו תפתח עם ישראל מפעל מל"טים, כשהחניכה צפויה בין התאריכים 20-15 בספטמבר ● החוזה בין אלביט למדינה כולל מערכות של רקטות ארטילריות מדויקות לטווח הארוך ומגוון רחב של מערכות קרב אוויריות בלתי מאוישות למודיעין ולתקיפה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע''מ

"צה"ל עור ועצמות": נתניהו פותח את תקציב הביטחון, והממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים

דרישת נתניהו לפתוח את התקציב ולהתחייב על תוספת של 400 מיליארד שקל לביטחון, כפי שנחשף בגלובס, לוותה בדיון סוער ● ההתנגדות של סמוטריץ', גורמי המקצוע שנותרו מחוץ לתמונה ותגובת בנק ישראל: מאחורי הקלעים של הישיבה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה