גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקבלה חלקית תביעת שי לבנת נגד אמיר אדלר ואילן פדלון

בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שביצעו אמיר אדלר ואילן פדלון, בעלי מניות מיעוט בקבוצת שי לבנת, וביטל אל חלקן ■ עם זאת, נקבע כי "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול הן בגדר קיפוח המיעוט"

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (א') כי איש העסקים שי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו העסקיים, אמיר אדלר ואילן פדלון, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות שבשליטתו, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת נגד אדלר ופדלון, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצוע השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת שי לבנת, ומבטל את חלקן.

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה. לפני כשנה וחצי הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי אדלר ופדלון, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את טענותיו של לבנת, וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין שניתן היום דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף את טענתו של לבנת כי התנהלותם של אדלר ופדלון הצדיקה את דחיקת רגליהם מניהול החברות, ופסק כי פעולותיו של לבנת כלפיהם הן בגדר קיפוח המיעוט. "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול החברות הן בגדר קיפוח המיעוט", 'קבע השופט.

בית המשפט קבע כי לאור קיפוחם של אדלר ופדלון כבעלי מניות מיעוט, תופרד השותפות ביניהם בדרך של התמחרות, שתבוצע בין השלושה, ביחס ל-4 חברות ההחזקות (זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס בי.וי ו-קמה), שהם שותפים בהן. בית המשפט הזמין את הצדדים לטעון בעל-פה לגבי השאלה כיצד תבוצע ההתמחרות.

ניהול לא פורמלי

בית המשפט ציין כי בכל שנות הפעילות של החברות, עד לפרוץ הסכסוך בין לבנת לבין אדלר ופדלון, חילקו הצדדים את הרווחים הנאים שצמחו להם מפעילות החברות על בסיס שוויוני ומבלי לתת דעתם למבנה ההחזקות הפורמלי.

כן ציין השופט כי ניהול החברות נעשה באופן לא פורמלי וללא הקפדה על הפרוצדורות של דיני החברות. כך למשל, כתב השופט, לבנת, אדלר ופדלון לא שימשו בתפקידי דירקטורים בכל חברות ההחזקות, אלא חילקו ביניהם את תפקידי הדירקטורים.

"בהמשך לכך, לא קוימו באף אחת מחברות ההחזקות ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא החלטות היו מתקבלות בין השלושה במפגשים ובשיחות, וזאת מבלי לייחס חשיבות האם לבנת, אדלר או פדלון הוא נושא משרה בחברת ההחזקות בה מתקבלת ההחלטה", מיין השופט.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי שני טעמים חלופיים מצדיקים מתן סעד בגין קיפוח המיעוט לאדלר ופדלון. הראשון - פגיעה בציפייה הלגיטימית שלהם, המעוגנת בהסכמים בין הצדדים; השני - אובדן האמון שבין לבנת לביניהם "המביא לכך שמעמדם של בעלי המניות בחברה שהתנהלה כמעין שותפות השתנה באופן יסודי, המצדיק התערבות בית המשפט באמצעות סעד הקיפוח".

ביטול העברת חברת סקייויז'ן

למרות שסבר כי התנהלותם של אדלר ופדלון לא הצדיקה את נישולם מהחברות, בית המשפט קיבל כמה מרכיבי תביעתו של לבנת נגדם. כך למשל, השופט נענה לבקשתם של שי לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון, תוך שקבע כי היה להם עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת. המשמעות היא שכל מניות סקייויז'ן שבבעלות סייפרטק יעברו לימקום.

בית המשפט קיבל את טענתו של לבנת כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במסגרת מערכת היחסים בין השלושה. "משמעותה של העברת הנכס מימקום לסייפרטק הייתה הפחתת חלקו של לבנת באותו נכס מ-57.6% ל-35.7%, קרי הורדת חלקו ב-21.9% וזאת לעומת הגדלת חלקו של פדלון בכ-18.8% והגדלת חלקו של אדלר בכ-3.1%", כתב השופט וציין כי לכן אדלר ופדלון לא היו רשאים לבצע את העסקה ללא אישורו של לבנת ומאחורי גבו (כפי שעשו).

"השתכנעתי כי מר לבנת לא היה מודע להסכם ההעברה ולמשמעויותיו מבחינתו, עד סמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים", ציין השופט.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת. משכך, קבע בית המשפט כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (שהיא אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

"נזקקו לתחבולות"

בית המשפט גם העביר ביקורת קשה על התנהלותם של אדלר ופדלון בחלק מהמקרים. כך למשל, באחד מרכיבי תביעתו, טען לבנת כי אדלר ופדלון יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל. זאת, למרות שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר", טען לבנת.

בית המשפט דחה אמנם את טענתו של לבנת כי בעשיית העסקה היה כדי להטיל חבות כספית שלאדלר ופדלון כלפי לבנת וחברת ימקום. אך באותה הנשימה כתב: "לא ארחיב בעניין זה, מאחר שהוא מצוי בבדיקה של רשויות המס. אסתפק בהבעת צער על כך שאנשי עסקים נבונים, דוגמת אדלר ופדלון, לא מצאו דרך ראויה יותר להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס, ונזקקו לתחבולות שאיש ישר ירחק מהן".

שי לבנת מסר היום: "אני שמח שבית המשפט קיבל את מרבית טענותי והורה על החזרתה לאלתר של חברת סקייויז'ן, שנגזלה במרמה על-ידי אדלר ופדלון וכן על השבתם של נכסים וכספים בשווי עשרות מליוני שקלים. צר לי שאדלר ופדלון נזקקו לתחבולות שאנשים ישרים היו מתרחקים מהן, ובחרו בהתנהגותם להפר אמונים כלפי, למרות כל השנים שסללתי עבורם מסלול הצלחה עסקי ואישי".

באי-כוחם של אמיר אדלר ואילן פדלון מסרו: "פסק הדין קבע כי שי לבנת קיפח את שותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, וקיבל את תביעתם למתן סעד של התמחרות נוכח מעשי הקיפוח האמורים. בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת לבנת, וקבע כי מרבית הטענות שהועלו על-ידו נמצאו משוללות יסוד. בנוסף קבע בית המשפט, כי באותן טענות ספורות שלא נדחו, אין כדי להצדיק את הפעולות בהן נקט לבנת כלפי שותפיו.

"הלכה למעשה, מתביעה כספית בהיקף של כ-74 מיליון שקל, נפסק לטובת לבנת סכום של כחצי מיליון שקל, שאדלר ופדלון הסכימו ממילא לשלמו עוד טרם פרוץ הסכסוך. אדלר ופדלון מצרים על כך שלבנת בחר לסיים חברות ושותפות בת שנים בדרך לא דרך, כפי שאף נקבע בפסק הדין".

לבנת מיוצג בידי עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; אדלר ופדלון מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל.

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

נחשף בגלובס: ההייטקיסטים יהפכו לבעלי השליטה ברשת 13

קבוצת ההייטקיסטים חתמה על מזכר הבנות ותהפוך לבעלת השליטה בערוץ ● בכך היא עקפה במרוץ את פטריק דרהי ● המהפך נחשף לראשונה בגלובס

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, טלי בוגדנובסקי

לאוצר יש שתי תחזיות הפוכות, עם מחיר לא מבוטל בצידן

באוצר יש זרוע אופטימית וזרוע פסימית ● מחיר הרפורמות שלא עוברות ● ומי עונה לציבור הישראלי? ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מגדל הספירלה / הדמיה: KPF

כשאנבידיה הייתה לגיימרים: סבלנות וסיכון של נדל"ניסטית שזרקה חכה ל־16 שנה

רכישת קרקע ב־2013 ביססה כמעט "סמי־מונופול" של עזריאלי בכניסה לתל אביב. אך 13 שנה אחרי - שוק המשרדים והמגורים נראה אחרת לגמרי ● מה קורה כשיזמית נדל"ן מתכננת שני עשורים קדימה, בזמן שהתחרות מסביב מזנקת בשיעור חד יותר מהגובה של המגדל עצמו?

מתוך קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

"אני יושב בסלון, והטיל בא": הקמפיין של בנק לאומי הוא הזכור ביותר השבוע

מהלך הגיל השלישי של בנק לאומי מתברג גבוה יחסית גם במדד האהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר שייכת לחברת המזון אסם, ומיד אחריה מתמקמת חברת התעופה אל על

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע ׳עם כלביא׳ / צילום: משרד הביטחון

"הרבה רעש וצלצולים": ההבדל בין המערכה הנוכחית מול איראן לקודמת

מנתוני ה- INSS לסיכום 12 ימי המלחמה הראשונים עולה כי במלחמת "עם כלביא" ביוני היו הרבה פחות אזעקות מאשר כעת, אבל כמות הטילים הפעם קטנה בהרבה - כמו גם הנזק ● בעם כלביא שוגרו עלינו 550 טילים בליסטיים מאיראן, פי שתיים לעומת ה-260 ששוגרו בתריסר הימים הראשונים של שאגת הארי ● אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? כנראה כי כמות ההתרעות גדולה בהרבה הפעם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

לאן נעלמה מערכת הלייזר החדשה של ישראל?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המערכת שהייתה אמורה לסגור את שמי הצפון בלייזר בלתי־נראה נשארה כמעט מחוץ לסבב הלחימה ● בין הבטחות על עלות של שקלים בודדים, לבין האתגר ההנדסי של פינוי חום ומגבלות העננות - כל מה שצריך לדעת על הפער שבין פריצת הדרך לבין המציאות המבצעית

תקיפות צה''ל בטהרן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

אזעקות במרכז ובדרום: טראמפ: "אנחנו נפציץ את איראן חזק בשבוע הקרוב"

במטחים האחרונים רסיסים במספר ערים במרכז ● הרמטכ"ל אייל זמיר הנחה על תגבור כוחות רחב בפיקוד הצפון ● צרפת, איטליה ומדינות נוספות באירופה פנו לאיראן בבקשה לדון במעבר בטוח לספינות שלהן במצר הורמוז ● צבא ארה"ב עדכן כי כל 6 אנשי הצוות שהיו על המטוס שהתרסק בעיראק נהרגו ● הערכה: יידרשו שבועות להפלת המשטר באיראן ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בירידות; מחיר הנפט ננעל במעל 100 דולר, לראשונה זה כארבע שנים

נאסד"ק יורד ב-1.7% ● סוכנות האנרגיה: השיבוש בזרימת הנפט הוא הגדול ביותר אי פעם ● קרן הסל על מניות האנרגיה בשיא של 18 שנה ● שר האנרגיה של ארה״ב, כריס רייט, אמר כי חיל הים האמריקאי עדיין לא מוכןללוות מכליות נפט דרך מצר הורמוז ● מוג'תבא חמינאי אמר שהמצר צריך להישאר סגור כ"כלי לחץ על האויב"

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארבע מניות בלטו בעליות בת"א 125. זו הסיבה

בעוד שהמסחר בת"א וביתר השווקים בעולם התנהל בירידות, על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט בעולם, את העליות במדד ת"א 125 הובילו איי.סי.אל, החברה לישראל, קבוצת דלק ואנרג'יאן ● הסיבה: השיבושים במיצרי הורמוז

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הערכה: הטלטלה בשוק הנפט עלולה להימשך זמן רב יותר

מחיר הנפט נקבע אתמול מעל 100 דולר, לראשונה מאז 2022 ● נעילה אדומה באירופה ● גולדמן זאקס: הפד יוריד את הריבית רק בספטמבר ● פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית (PCE)

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

קיבלתם התרעה, אבל האזעקה מעולם לא הגיעה? זו הסיבה

בשבוע האחרון נשמעו בת"א 35 אזעקות, אך מספר ההתרעות היה גדול יותר ועמד על 41 ● גם באזורי הדרום נשמעות לא פעם התרעות, שמסתיימות בלי אזעקה ● למה זה קורה, והאם זה צריך להשפיע עלינו? ● שאלת השעה

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

פטריק דרהי / צילום: איל יצהר

רשות התחרות מקשה על דרהי: לא מאשרת את מימון הביניים לערוץ 13

על פי המידע שהגיע לגלובס, רשות התחרות דחתה שנית את בקשת רשת 13 וקבוצת המשקיעים דרהי, אסבאג ופולסון להזרמת מימון ביניים ● הדחייה סוללת את המגעים בין בלווטניק לקבוצת ההייטקיסטים

החשש מעליה בחוב העלתה את הסיכון / צילום: Shutterstock

לא רק המניות: האופוריה התפוגגה גם בשוק החוב הממשלתי

מאז פרוץ המלחמה מול איראן שהולכת ומתמשכת התשואה הגלומה במדד תל גוב כללי חזרה לטפס ● התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב נמצאת במגמה דומה

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

המס שעלול לעצור את הקמת הפאנלים הסולאריים מעל שדות חקלאיים

חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים ● פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש שכלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור