גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התקבלה חלקית תביעת שי לבנת נגד אמיר אדלר ואילן פדלון

בית המשפט מתח ביקורת על פעולות שביצעו אמיר אדלר ואילן פדלון, בעלי מניות מיעוט בקבוצת שי לבנת, וביטל אל חלקן ■ עם זאת, נקבע כי "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול הן בגדר קיפוח המיעוט"

בית המשפט המחוזי מרכז קבע היום (א') כי איש העסקים שי לבנת קיפח את זכויותיהם של שותפיו העסקיים, אמיר אדלר ואילן פדלון, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות שבשליטתו, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת נגד אדלר ופדלון, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצוע השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת שי לבנת, ומבטל את חלקן.

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה. לפני כשנה וחצי הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ושנוהלו בידי אדלר ופדלון, שהם גם בעלי מיעוט בהן.

אדלר ופדלון הכחישו את טענותיו של לבנת, וטענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין שניתן היום דחה השופט פרופ' עופר גרוסקופף את טענתו של לבנת כי התנהלותם של אדלר ופדלון הצדיקה את דחיקת רגליהם מניהול החברות, ופסק כי פעולותיו של לבנת כלפיהם הן בגדר קיפוח המיעוט. "פעולותיו של לבנת להרחיק את אדלר ופדלון מכל מעורבות בניהול החברות הן בגדר קיפוח המיעוט", 'קבע השופט.

בית המשפט קבע כי לאור קיפוחם של אדלר ופדלון כבעלי מניות מיעוט, תופרד השותפות ביניהם בדרך של התמחרות, שתבוצע בין השלושה, ביחס ל-4 חברות ההחזקות (זואי החזקות, סייפרטק, ימקום הולדינגס בי.וי ו-קמה), שהם שותפים בהן. בית המשפט הזמין את הצדדים לטעון בעל-פה לגבי השאלה כיצד תבוצע ההתמחרות.

ניהול לא פורמלי

בית המשפט ציין כי בכל שנות הפעילות של החברות, עד לפרוץ הסכסוך בין לבנת לבין אדלר ופדלון, חילקו הצדדים את הרווחים הנאים שצמחו להם מפעילות החברות על בסיס שוויוני ומבלי לתת דעתם למבנה ההחזקות הפורמלי.

כן ציין השופט כי ניהול החברות נעשה באופן לא פורמלי וללא הקפדה על הפרוצדורות של דיני החברות. כך למשל, כתב השופט, לבנת, אדלר ופדלון לא שימשו בתפקידי דירקטורים בכל חברות ההחזקות, אלא חילקו ביניהם את תפקידי הדירקטורים.

"בהמשך לכך, לא קוימו באף אחת מחברות ההחזקות ישיבות דירקטוריון מסודרות, אלא החלטות היו מתקבלות בין השלושה במפגשים ובשיחות, וזאת מבלי לייחס חשיבות האם לבנת, אדלר או פדלון הוא נושא משרה בחברת ההחזקות בה מתקבלת ההחלטה", מיין השופט.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי שני טעמים חלופיים מצדיקים מתן סעד בגין קיפוח המיעוט לאדלר ופדלון. הראשון - פגיעה בציפייה הלגיטימית שלהם, המעוגנת בהסכמים בין הצדדים; השני - אובדן האמון שבין לבנת לביניהם "המביא לכך שמעמדם של בעלי המניות בחברה שהתנהלה כמעין שותפות השתנה באופן יסודי, המצדיק התערבות בית המשפט באמצעות סעד הקיפוח".

ביטול העברת חברת סקייויז'ן

למרות שסבר כי התנהלותם של אדלר ופדלון לא הצדיקה את נישולם מהחברות, בית המשפט קיבל כמה מרכיבי תביעתו של לבנת נגדם. כך למשל, השופט נענה לבקשתם של שי לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון, תוך שקבע כי היה להם עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת. המשמעות היא שכל מניות סקייויז'ן שבבעלות סייפרטק יעברו לימקום.

בית המשפט קיבל את טענתו של לבנת כי ההעברה נעשתה שלא כדין, במסגרת מערכת היחסים בין השלושה. "משמעותה של העברת הנכס מימקום לסייפרטק הייתה הפחתת חלקו של לבנת באותו נכס מ-57.6% ל-35.7%, קרי הורדת חלקו ב-21.9% וזאת לעומת הגדלת חלקו של פדלון בכ-18.8% והגדלת חלקו של אדלר בכ-3.1%", כתב השופט וציין כי לכן אדלר ופדלון לא היו רשאים לבצע את העסקה ללא אישורו של לבנת ומאחורי גבו (כפי שעשו).

"השתכנעתי כי מר לבנת לא היה מודע להסכם ההעברה ולמשמעויותיו מבחינתו, עד סמוך לפרוץ הסכסוך בין הצדדים", ציין השופט.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת. משכך, קבע בית המשפט כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (שהיא אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

"נזקקו לתחבולות"

בית המשפט גם העביר ביקורת קשה על התנהלותם של אדלר ופדלון בחלק מהמקרים. כך למשל, באחד מרכיבי תביעתו, טען לבנת כי אדלר ופדלון יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל. זאת, למרות שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר", טען לבנת.

בית המשפט דחה אמנם את טענתו של לבנת כי בעשיית העסקה היה כדי להטיל חבות כספית שלאדלר ופדלון כלפי לבנת וחברת ימקום. אך באותה הנשימה כתב: "לא ארחיב בעניין זה, מאחר שהוא מצוי בבדיקה של רשויות המס. אסתפק בהבעת צער על כך שאנשי עסקים נבונים, דוגמת אדלר ופדלון, לא מצאו דרך ראויה יותר להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס, ונזקקו לתחבולות שאיש ישר ירחק מהן".

שי לבנת מסר היום: "אני שמח שבית המשפט קיבל את מרבית טענותי והורה על החזרתה לאלתר של חברת סקייויז'ן, שנגזלה במרמה על-ידי אדלר ופדלון וכן על השבתם של נכסים וכספים בשווי עשרות מליוני שקלים. צר לי שאדלר ופדלון נזקקו לתחבולות שאנשים ישרים היו מתרחקים מהן, ובחרו בהתנהגותם להפר אמונים כלפי, למרות כל השנים שסללתי עבורם מסלול הצלחה עסקי ואישי".

באי-כוחם של אמיר אדלר ואילן פדלון מסרו: "פסק הדין קבע כי שי לבנת קיפח את שותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, וקיבל את תביעתם למתן סעד של התמחרות נוכח מעשי הקיפוח האמורים. בית המשפט דחה את חלק הארי של תביעת לבנת, וקבע כי מרבית הטענות שהועלו על-ידו נמצאו משוללות יסוד. בנוסף קבע בית המשפט, כי באותן טענות ספורות שלא נדחו, אין כדי להצדיק את הפעולות בהן נקט לבנת כלפי שותפיו.

"הלכה למעשה, מתביעה כספית בהיקף של כ-74 מיליון שקל, נפסק לטובת לבנת סכום של כחצי מיליון שקל, שאדלר ופדלון הסכימו ממילא לשלמו עוד טרם פרוץ הסכסוך. אדלר ופדלון מצרים על כך שלבנת בחר לסיים חברות ושותפות בת שנים בדרך לא דרך, כפי שאף נקבע בפסק הדין".

לבנת מיוצג בידי עו"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; אדלר ופדלון מיוצגים בידי עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל.

עוד כתבות

סניף קרפור בתל אביב / צילום: גלית חתן

מהפכה בהנהלת קרפור: שני בכירים בדרך החוצה, והם כנראה לא האחרונים

לגלובס נודע כי ראש אגף מערכות המידע וסמנכ"ל הכלכלה והבקרה בקרפור יעזבו את הרשת בשבועות הקרובים ● העזיבות מגיעות לקראת כניסתה של המנכ"לית החדשה, ענבל הרסון, ולפי גורמים בענף צפויות להיות חלק ממהלך רחב יותר של עיצוב מחדש של ההנהלה

אומקסה ב''אונמי הילטון'' / צילום: אסף קרלה

היפנית בת ה-27 לקחה את הסושי צעד קדימה במלון הילטון

הסניף של "אונמי" בהילטון מתגבר על אתגרי הכשרות, משחזר מנות אייקוניות ומציע מנות חדשות עם פרשנות מקומית ויצירתית

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

פרופ' אלישי עזרא־צור / צילום: פרטי

הפרופסור שעזב ישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה את הרובוטים של העתיד

פרופ' אלישי עזרא־צור פרש מהישיבה, צבר שבעה תארים והיום בונה מחשבים בהשראת המוח האנושי ודובים שחורים במינסוטה, במעבדה להנדסה נוירו־ביומורפית באוניברסיטה הפתוחה ● בראיון לגלובס הוא מספר על שיתופי הפעולה עם טסלה, אלביט ובית החולים השיקומי אלי"ן, ומסביר מה עומד מאחורי משבר הג'וניורים ולמה נחוץ תואר בבינה מלאכותית, בנפרד ממדעי המחשב

ראשון לציון / צילום: Shutterstock

בגלל היטלי פיתוח: עיריית ראשון לציון תובעת 24 מיליון שקל מרשות מקרקעי ישראל

לטענת העירייה, רשות מקרקעי ישראל לא שילמה לה את היטלי הפיתוח החלים על מתחם "מנחת הטיסנים" שבמערב ראשון לציון ● עוד נטען כי החוב לא הוסדר גם לאחר מספר פניות ומכתבי התראה

עוה''ד מני נאמן ומיכל ליפל / איור: גיל ג'יבלי

התביעה הייצוגית: כלי חזק להגנה על הציבור - שמחייב מנגנוני איזון ובקרה

התובענה הייצוגית שינתה את מאזן הכוחות בין צרכנים לחברות ופתחה את שערי בית המשפט בפני ציבור שלא תמיד היה לו קול, אך כעת היא זקוקה לעבור לשלב הבא בהתפתחותה: כללים שיבחינו בין תביעות שמתקנות עוולות אמיתיות לבין כאלה שמייצרות בעיקר עלויות וחוסר ודאות

רן ינאי / צילום: אליהו ינאי

מנכ"ל חברת הנדל"ן: "יפו מושכת את האוכלוסיות שמסמנות את אזורי הביקוש הבאים"

רן ינאי, מנכ"ל חברת צ.פ, מנווט בין עשרות פרויקטים באזורי הביקוש לבין תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק: "יש שם רוח גבית מראשי הרשויות ועבודה מהירה פי שניים" ● בראיון הוא מסביר למה החברה לא נטשה אף פרויקט בתל אביב למרות השחיקה ברווחיות, ותוקף את אוזלת־היד של הרגולטור: "פרויקט שלנו בזכרון יעקב תקוע 4 שנים בגלל חסמים"

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

הדו"ח המלא נחשף: רשות שוק ההון נגד רפורמת החיסכון של האוצר – "תביא לעליית מחירים"

משרד האוצר פרסם את דוח ועדת הארביטראז' המלא להשוואת המיסוי במוצרי החיסכון, הכולל התנגדות חריפה של הממונה עמית גל • הרשות מזהירה: הקמת חשבון ההשקעות החדש תגלגל עלויות לחוסכים, תפגע בתחרות ותוביל להיעלמות קופות הגמל להשקעה ● ההסתדרות מתנגדת לרפורמה גם: "פגיעה ישירה בעובדים, בחוסכים ובגמלאי העתיד"

פרופ' אבי לייב / צילום: Christopher Michel

הפרופסור הישראלי מהרווארד שיחפש חייזרים עבור טראמפ

פרופ' אבי לייב, אסטרונום באוניברסיטת הרווארד, מונה לראש ועדה שתבחן את המידע הקיים בידי ממשלת ארה"ב בעניין גורמים מעופפים לא מזוהים ● הצוות קיבל גישה לקבצים שנחשבו עד כה לסודיים ביותר ● עם זאת, בראיון ל-AP שפורסם אתמול העריך לייב כי רוב המידע במאגרים הסודיים הללו יוסבר בסופו של דבר כתופעות טבע או כמעשה ידי אדם

נוחי דנקנר בבית המשפט, בסוף יוני / צילום: עמירם גיל

הדרך הארוכה לפשיטת רגל: האם נוחי דנקנר יכול היה לחסוך 100 מיליון שקל?

במשך עשור ביקש דנקנר להימנע מהכרזה עליו כפושט רגל, אבל לא עמד בהסדר מול הנושים ● חוק חדלות פירעון שנחקק מאז עשוי לאפשר לו לצאת מהר מהסטטוס הזה ● לו היה פונה להליך משפטי בתחילת הדרך, ייתכן שהיו נחסכים התשלומים הגדולים שהעמידו לו בני משפחה

מייקל ברי

מייקל ברי מצביע על "תחילת הסוף" באמצעות פוזיציות שורט חדשות על בינה מלאכותית

טסלה, קטרפילר וקרן סל של מניות שבבים נמצאות על הכוונת של המשקיע האקסצנטרי

ארדואן בביקור במצרים בפברואר השנה, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים מהדקות את שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן

על רקע המלחמה הממושכת במזרח התיכון התהדק שיתוף הפעולה הביטחוני טורקיה ומצרים ● המדינות קיימו מספר תרגילים צבאיים ומשותפים, ובפברואר התקיימה פגישה בין א-סיסי וארדואן ● ההתעצמות הצבאית המשמעותית של קהיר בשנים האחרונות מעוררת תמיהה בירושלים

איור: Shutterstock

20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון

נתונים חדשים חושפים כי מספר התביעות הייצוגיות צנח בשנה שעברה, בעיקר בשל בלימת גל תביעות הנגישות באתרי אינטרנט ● מנגד, בתחום דיני התחרות הוגשו שבע תביעות בלבד, ובענף מסבירים זאת בחסמי כניסה גבוהים, בעלויות מומחים כבדות ובהליכים ממושכים

גיא ודורון לוי / צילום: מיכה לובטון

מסע הרכישות של מגדל: נכנסת לחברת הנדל"ן גיא ודורון לוי לפי שווי של 2.3 מיליארד שקל

לאחר העסקה עם אשטרום מגורים, מגדל ממשיכה להגדיל את פעילותה בענף הנדל”ן ומשקיעה 325 מיליון שקל ב-14% מחברת גיא ודורון לוי ● החברה, שפועלת כבר כשלושה עשורים, בנתה כ-10,000 יחידות דיור ברחבי הארץ ומתכננת הנפקה בבורסה בת"א

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

המועד שפאלו אלטו תיכנס למדד הדגל של הבורסה וההשלכות

ועדת המדדים קבעה: ענקית הסייבר שהקים ניר צוק תצטרף למדד ת"א-35 ב-6 באוגוסט הקרוב ומשקלה יוגבל ל-5% במדד הדגל בשל מגבלת המניות האמריקאיות ● משקל אורמת יקוצץ • למה מדד ת"א-35 החמיץ זינוק של 127% במניה ששווה כבר מעל 800 מיליארד שקל?

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י ומי שמוביל את פעילות ה-AI בנייס / צילום: NiCE

מנכ"ל החברה שנייס רכשה: "קשה לסרב להצעה של מיליארד דולר"

פיליפ הלטוויג, ממייסדי קוגניג'י, שנמכרה לנייס ב-955 מיליון דולר, וכיום מוביל את פעילות ה-AI שלה, סיפר לגלובס על הסיבות למכירת החברה ועל משבר השביתה בלופטהנזה שה-AI פתר ● עוד סיפר שג'נסיס, המתחרה של נייס, הסירה את האפשרות לעבוד יחד: "זה טיפשי"

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

קיבלה אישור: גרין לנטרן רוכשת את ביסקוטי לפי שווי של 500 מיליון שקל

רשות התחרות אישרה את רכישת מחצית ממניות רשת הקונדיטוריות ביסקוטי בידי קרן גרין לנטרן, בעסקה המשקפת לחברה שווי של כ־500 מיליון שקל ● המהלך מצטרף לשורת רכישות שביצעה הקרן בתחום המזון בשנתיים האחרונות ומרחיב את פורטפוליו ההשקעות שלה, שחצה את רף 1.7 מיליארד השקלים

איור: גיל ג'יבלי

איך הירידה בדולר משנה את הדרך שבה מנהלים סטארט־אפ?

הצלילה של הדולר פגשה את ההייטק הישראלי בנקודה רגישה - אחרי שש שנים של קורונה ומלחמות ועם מהפכת ה־AI שמשנה את הכללים ● איך ניתן למזער את הנזקים? ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

החנות החדשה של רולקס באלפים בשוויץ / צילום: courtesy of Bucherer

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים אותו יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש