גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת המלט הגישה המלצות: הקלות ביבוא ויצרן חדש

ועדת הרשקוביץ: להטיל פיקוח הדוק יותר על מחיר המלט, להרחיב את היבוא ולפתוח את השוק לתחרות

שינוי מנגנון הפיקוח על המחיר, הקלות בתשתית היבוא והקמת יצרן חדש - אלו הן ההמלצות העיקריות של ועדת המלט, בראשות הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, אשר הציגה היום (ב') את מסקנותיה. הוועדה הוקמה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי.

"אני לא יודע להגיד לך מה יקרה בעוד חמש שנים לגבי מחיר המלט כי יש הרבה משתנים אקסוגניים כמו מחירי האנרגיה", אמר הרשקוביץ, "אם ההמלצות ייושמו, המחירים בתוך המתחם הזה יירדו. ענף המלט נאמד ב-2 מיליארד שקל בשנה. כל צעד שיגביר את התחרות ויקטין את העלויות ב-10% יחסוך למשק 200 מיליון שקל. בעולם הדיור מדובר על ירידה של 3%-3.5% בעלויות הבנייה של דירות, ובתשתיות מדובר על ירידה בעלויות של יותר מ-4%". לדברי הרשקוביץ, "אין לי מחיר מטרה למלט. אני רוצה להסיר חסמים ולהגביר את התחרותיות. אם יש תחרות, גם אם המחיר יזנק, אני ישן בשקט כי העלאת המחיר כבר לא תשקף רווחים עודפים".

"בשורה גדולה לגבי מחירי הדיור תגיע מרפורמה בקרקעות, כי מחיר הקרקע הוא עדיין הרכיב המרכזי, אבל זו בשורה גדולה לשוק המלט", אמר שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים.

ריכוזיות גבוהה

שוק המלט מאופיין בריכוזיות גבוהה: 85% מההיצע מוצע על ידי חברת נשר (100% מהייצור המקומי), המוגדרת מונופול. ה-15% הנותרים מיובאים על ידי יבואן אחד בלבד.

לדברי הרשקוביץ, השוק מאופיין בחסמים מבניים בגלל אופי המוצר (חיי מדף קצרים), אך יש חסמים נוספים כגון מיקום מחצבות גיר (חומר הגלם חייב להיות קרוב למפעל), תכנון (אין תוכנית זמינה ליצרן מלט חדש), הכוח המונופוליסטי של נשר (קושי בכניסת יזם חדש) וחסמי יבוא בנמל (עלויות פריקה).

הוועדה מתכוונת ליצור שוק מלט חדש שבו יפעלו שני יצרנים מקומיים עד 2022, יבואני קלינקר (חומר הגלם העיקרי למלט) נוספים ויבואנים נוספים בכלל. הרשקוביץ הבטיח כי למרות שהשוק לא יהיה בתחרות משוכללת, "זה יהיה שינוי דרמטי לעומת המצב הנוכחי".

המלצות הוועדה

הוועדה הגדירה המלצותיה על פי לוח זמנים. בטווח המיידי הוצע כאמור לשפר את הפיקוח. כיום המפקח אינו יכול ליזום הפחתת מחיר ורק למפוקח עומדת הזכות לדרוש העלאת מחיר. כמו כן, נוסחת הפיקוח היא יחסית מיושנת. הוועדה ממליצה כי למפקח תהיה זכות להוריד מחיר, וכן כי הוא יוכל לקבוע מחיר מקסימום לכל סוגי המלט של נשר. בנוסף, הומלץ על ביצוע בדיקה חמש-שנתית של סל העלויות, על הגדרת מדרג הנחת כמות מאושרת ללא אפשרות לסטייה וגם על חיוב מונופול הובלת המלט לדווח על מחיר ההובלה.

סדרה של המלצות הוצגה גם לטווח הקצר, וקשורה בהגדלת מספר שחקני היבוא. בהקשר הזה הומלץ לבצע השוואה בין עלות הפריקה ברציף צהוב (רגיל) לעלות הפריקה ברציף הייעודי למלט לפי המחיר כיום; לאסור על נשר לייבא מלט; להתחיל בתהליך RFI לבחירת יבואן פורק ברציף הייעודי בנמל אשדוד ויציאה למכרז לתוצאות ה-RFI; לבצע מכרז בין יבואנים לתקופה של 5-7 שנים בעלות הנוכחית תוך בניית מנגנון תמרוץ לשם הגדלת הכמות המיובאת של מלט; לאסור על נשר לייבא קלינקר.

בטווח הקצר הומלץ לשלול קשרי בעלות אפשרית בין מונופול ההובלה לבין נשר.

ההמלצה העיקרית בטווח הארוך היא הקמת יצרן מקומי חדש. זהו המהלך המסובך ביותר שכן הוא כרוך בהשקעה גדולה מאוד ובחסמים ביורוקרטיים וטכניים רבים (תמ''א). לפי החישובים, יצרן חדש ייאלץ להשקיע לפחות 150 מיליון דולר בהקמת מפעל והקמתו תארך כעשור.

בדוח הוועדה צוין כי מפעל נשר מייצר 4 מיליון טון (מפעל רמלה) - היקף כפול ממפעל ממוצע בעולם. כמו כן, הניצולת של כוח הייצור עומדת על 90% לעומת 60% ממוצע בעולם. במצב הנוכחי, עם מספר השחקנים ומבנה השוק העכשוויים, לפי התחזיות, מ-2022 הביקוש למלט יגבר על ההיצע והדבר יתורגם למחסור במלט וללחץ לעליית מחירים. מכאן הצורך בשחקן מקומי חדש.

הרשקוביץ מגדיר תקופה זו "חלון הזדמנות" לתכנון יצרן חדש. לדבריו, "יש מונופול שנמצא ביעילות ובניצולת גבוהה, די קרוב למימוש הפוטנציאל, שבעוד עשר שנים יגיע למגבלת הביקוש האפקטיבית. קרי, מפעל נשר מתקרב למקסימום ייצור. כל משקיע סביר שרוצה ליצור שחקן חדש יודע שהוא יכול לתכנן תוכנית עסקית ל-2022 ושיהיה ביקוש".

מלט

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל