מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר (ג') את הדוח השנתי שלו - "מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות 2011-2012" וקובע: ישראל נכשלת בהתמודדות עם בעיות העומק החברתיות-כלכליות.
"המצב הכלכלי הנוכחי בישראל ורוד רק במונחים יחסיים", מזהיר ראש מרכז טאוב, פרופ' דן בן-דוד. "הבעיה העיקרית היא בתוואי ארוך-הטווח שבו נמצאת ישראל, המשקף צמיחה איטית יותר משל המדינות המובילות לטווח הארוך. פירוש הדבר הוא כי רמת החיים בישראל הולכת ונסוגה, במונחים יחסיים, ומתרחקת ממדינות המערב המובילות כבר כמה עשורים ברציפות".
הדוח מציין כי על אף שהאוניברסיטאות ותעשיית ההיי-טק הישראלית נמצאות בחזית הידע הלאומי, פריון העבודה של ישראל ממשיך לסגת לעומת מדינות המערב המובילות: "למרות שיעורי אבטלה נמוכים יחסית למערב, שיעור התעסוקה של גברים ישראליים עדיין נמוך בהרבה בהשוואה בינלאומית".
ירידה בהוצאות המדינה על בריאות
עוד מציין הדוח כי במהלך העשור האחרון גדל מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים בפחות מחצי אחוז בזרם הממלכתי, ב-11% בזרם הממלכתי-דתי, ב-37% בזרם הערבי וב-57% במערכת החרדית. "הישגי התלמידים החרדים והערבים בתחומי היסוד נמצאים מתחת להישגי כל מדינות המערב וכן מדינות עולם שלישי".
עוד עולה מהדוח כי למרות שהכנסתם של צעירים ילידי ישראל עלתה בהתמדה מאז אמצע שנות התשעים, המיקום של הכנסתם ביחס לחברה הישראלית כולה "צנח מאז 2005 באופן חסר תקדים". הדוח מתאר תמונת מצב עגומה גם בנוגע לשכר במשק: "שכרם של יהודים שאינם אקדמאים בני 25-34 עלה, אך בקצב נמוך מהאינפלציה. שכרם של אקדמאים במרכז הארץ ירד".
עוד מצוין בדוח כי שיעור גדול יותר של צעירים בישראל גר אצל הוריו בהשוואה למצב לפני 15 שנה. עוד נכתב כי חלה ירידה משמעותית בבעלות על דירות בקרב מעמד הביניים והמעמד הגבוה. הדוח מציין לשלילה גם את הוצאות הרווחה בישראל: "באמצע שנות התשעים ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל הייתה דומה ואפילו גבוהה מההוצאה במדינות אירופה המובילות. בעקבות ירידה מתמדת צנחה ההוצאה בסוף העשור האחרון אל מתחת לרמה ביתר המדינות".
"צורך בשינויים משמעותיים בסדר העדיפויות הלאומי"
הדוח מתייחס גם להפרטת שירותי הרווחה בישראל וטוען כי חלה ירידה בשכרם היחסי של המועסקים בענף השירותים החברתיים, "המעוררת חשש להידרדרות באיכות העובדים ובמאמץ שהם משקיעים בעבודתם". כמו כן ישנו גידול בולט בהשתתפות משקי הבית במימון השירותים (בעיקר שירותי הבריאות) "תוך פגיעה בשוויון".
גם מערכת החינוך מקבלת ציון שלילי בדוח של מרכז טאוב. מספר שעות הלימוד אומנם גבוה ממספר השעות במרבית מדינות המערב, אך ההישגים בתחומי היסוד נמוכים יותר. עוד נכתב כי ב-1998 הייתה ההוצאה הציבורית לחינוך בישראל גבוהה במעט מהממוצע במדינות ה-OECD, אך בעוד שבמדינות אלה גדלה מאז ההוצאה, בישראל היא הצטמצמה וירדה הרבה מתחת לזו של מדינות ה-OECD.
פרופ' בן-דוד מתאר את החברה הישראלית כ"אוכלוסייה הנמצאת בחזית הידע האנושי ואוכלוסייה שאינה מקבלת את הכלים או את התנאים להתמודד בהצלחה במשק תחרותי מודרני". הוא מוסיף כי "עד אשר יתרחשו שינויים משמעותיים בסדר העדיפויות הלאומי - לטובת רווחת הרבים במקום ההעדפה הנוכחית של המעטים - תמשיך ישראל לדשדש בנתיב הקבוע שעליו היא נמצאת מאז שנות השבעים".