גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

ד"ר ארנה ברי: "כיפת ברזל היא כמו נס; כמעט נקברה"

ברי, חברה בוועדות שבחנו את תקציב הביטחון, טוענת בראיון בלעדי ל"גלובס" שהצבא נפגע מהפוליטיקאים שהפסיקו לתכנן לטווח ארוך, ומזהירה מפני שאננות: "צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו"

ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC ומנהלת מרכז המצוינות של החברה בישראל, עברה במהלך הקריירה במגוון תחנות שבהן נאלצה להחליט איזו טכנולוגיה לממן.

הקונפליקט הזה מתקיים בתפקיד הנוכחי וגם בג'וב הקודם שלה בקרן ההון סיכון ג'מיני שבה הייתה ברי שותפה במשך כעשור, עד לפני כשנתיים. סוגיות דומות העסיקו את ברי גם כשכיהנה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת, בשנים 1996-2000.

הניסיון שצברה נגע בעיקר למיזמים אזרחיים, שבהם סימני השאלה שעומדים בפני מקבלי ההחלטות רלוונטיים בעיקר לשורה התחתונה. בשנים האחרונות עסקה ברי פעמיים בתחום הצבאי-ביטחוני - בתור חברה בוועדות ברודט ב-2007 וטישלר ב-2012 - שם מערכת השיקולים שונה.

על כפות המאזניים מונחות סוגיות דחופות וקריטיות יותר, של חיים ומוות, ביטחון המדינה ויתרון איכותי ואסטרטגי בזירה. הכסף, במקרים האלה, משחק לפעמים תפקיד משני.

רגע אחרי מבצע עמוד ענן, שבמהלכו הוכתרה מערכת יירוט הרקטות כיפת ברזל כמנצחת הגדולה, מספרת ברי על ההתרחשויות מאחורי הקלעים של המיזם השאפתני, על הקרב הפוליטי שאיים לחסל את הכיפה וגם על מי שהעזו לפעול נגד הזרם ולקדם את המערכת.

אחרי שמזקקים את הצרכים הביטחוניים המבצעיים הדחופים של מערכת הביטחון, כיפת ברזל היא בסופו של דבר סיפור של טכנולוגיה. כמו כל מיזם שצריך לקדם, גם בסיפור הזה היה צורך לשנע אותו בעזרת כסף, ידע וקטר ניהולי שידחוף את הפרויקט.

בראיון מיוחד ל"גלובס" ברי מספרת שלא קל למצוא במערכת הביטחון את שלושת הרכיבים שהוזכרו לעיל. "זה היה מרחק של כחוט השערה שכיפת ברזל תיקבר", טוענת ברי, שהתייחסה לדבריה לכיפת ברזל, בלי לנקוב בשם המפורש, כבר בדוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות דוד ברודט מ-2007.

"הייתי מתוסכלת וזה בא לידי ביטוי בדוח ברודט. כתבתי שיש פרויקטים אסטרטגיים שמתחילים בצורה כזו שהאדם שמוביל אותם חשוף לסיכונים אסטרטגיים מאוד גדולים, כי הוא נדרש לממן אותם באופן שלא נראה. דני גולד חטף ביקורת ממבקר המדינה על הנושא הזה והיום הוא מחוץ למערכת. הוא אומנם לא בכלא, אבל היה יכול להיות גם שם, וזה לא מצב תקין".

כיפת ברזל היא כנראה הדוגמה האולטימטיבית לטענות שמעלים חברי ועדת טישלר, אשר בחנו את הניהול של חלק מתקציב הביטחון בדוח שפרסמו בקיץ האחרון. אחד מבין ארבעת החלקים המרכזיים בדוח עסק בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) הגנרי בצה"ל.

לא מדובר בתוצרים של הפעילות ביחידות כמו 8200 לדוגמא, אלא בפעילות מו"פ כללית יותר, ששמה דגש על מחקר לטווח ארוך ומתקיימת במפא"ת (מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון). אנשי הוועדה מצאו כי המלצות ועדת ברודט למתווה הוצאות שיכלול גם הקצאה לנושא המו"פ - לא מומשו בפועל. השורה האחרונה של הדוח ממליצה להרחיב את התקציב האמור ל-995 מיליון שקל בשנה במקום 760 מיליון שקל כיום, נומינלית.

- כמה כיפות ברזל "נפלו" ולא פותחו בגלל היעדר התקציב המתאים?

"אתה אף פעם לא יכול לדעת. אני גורסת שהתקציב של המו"פ היה צריך להיות כפול, כדי לקבל החלטות רציונליות. התקציב צריך לאפשר בחינה של שלוש חלופות לפתרונות טכנולוגיים בסוגיות צבאיות, לבחור את הטובה מהן ולא להמר על פתרון אחד. אתה מפתח אותן רק עד לשלב של הוכחות ראשוניות שבו אתה רואה למה יש יותר סיכוי להצליח, ומשם ממשיך הלאה עם הכיוון שנבחר. זה עולם של מדע וטכנולוגיה, ובלי זה אתה לא יכול לעשות לא את המדע ולא את הטכנולוגיה. אחרת, אתה הופך למהמר טיפש.

"אין ספק שיש דברים שלא נעשו כתוצאה מכך שלא היה תקציב מתאים. אני רואה את זה עד עצם היום הזה. איך אתה יכול להחליט כאשר אתה רואה שני סוגי נשק שהאויב מפתח, אז לאחד אתה תפתח אמצעי מניעה ולשני לא? זה משגע".

- לפי התיאור שלך, צריך להתייחס לסיפור של כיפת ברזל כאל נס גדול.

"לגמרי. אם אנשים בדידים לא היו רואים את טובת האומה ומאמינים שהם מצילים אותה, זה לא היה קורה. זה היה ממש כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר".

"הצמצום מעלה חשש כבד"

המבצע בעזה וההצלחה של כיפת ברזל, סיפקו הוכחה נוספת לטענות שהעלו חברי ועדת טישלר, אשר שמו כאמור דגש על נושא המו"פ הביטחוני.

הפער שנמצא בדיוני הועדה, בין הכספים שהיו אמורים להיות מוקצים לנושאי המו"פ לפי ועדת ברודט לבין המספרים שהועברו בפועל, הובילו לציטוטים שלא נוח לקרוא בדוח, בעיקר כשהלחימה עוד ברקע. "מאז שנת 2000 תקציב זה חשוף לקיצוצים משמעותיים בשל ראיה קצרת טווח שמבכרת את הדחוף על פני החשוב. צמצום התקציב מעלה חשש כבד באשר לעוצמה שתיגזר ממנו בעתיד", נכתב.

ברי מעריכה שהפעם, כאשר סיפור כיפת ברזל ברקע, קיים סיכוי שהדברים ישתנו. "במשרד הביטחון היו מאוד מופתעים מהפער בין המסקנות שלנו לבין ועדת ברודט ולדעתי יעשו עם זה משהו", היא קובעת, "סבב הלחימה הזה, שיחק גם לטובת הפוליטיקאים ואני חושבת שגם מהצד הפוליטי וגם מהצד הטכנולוגי זכו במלחמה בגדול. צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות פה את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו. סבב הלחימה הזה עשה את הדברים להרבה יותר ברורים".

חלק מעבודת הוועדה כלל גם תרגיל חשבונאי. על-פי הנתונים, שיעור ההשקעה במו"פ ירד ל-1.4% מכלל תקציב הביטחון, נמוך באופן משמעותי לעומת שיעור של 5.1% מתקציב הביטחון בארה"ב, 4.2% בצרפת, 3% בבריטניה, וכן יחסית לשנים עברו בישראל. "אם תקציב המו"פ המרכזי בשנת 2000 היה מתכווץ לשיעור התקציב הנוכחי (התקציב אז היה גבוה ב-30-40% - ש.ש, י.א), רבות מהאיכויות המובילות בהווה ונמצאות בשימוש צה"ל לא היו קיימות", נכתב בדוח.

"כמו שזה נראה מבחינה תקציבית, נושא הדרג המקצועי והניסיון המצטבר שלהם, כמו הנושא של חשיבות הטכנולוגיה במאמץ של מעטים מול רבים, הדברים האלו נמצאים במקום שהולך ונשחק. כל התפיסה של החשיבה לטווח ארוך, זה דבר שהולך ונשחק", מצהירה ברי, ועוברת להתייחסות כוללת למסדרונות הממשלה הישראלית.

"כשעזבתי את לשכת המדען הראשי בקיץ 2000, הדבר שהכי זעזע אותי היה הגישה של 'אכלו ושתו כי מחר נמות'. אצל אף אחד לא הייתה חשיבה לטווח הארוך. יחידי סגולה היו בחברות כמו טבע או צ'ק פוינט. הצבא, כמו כל המערכת השלטונית, צריך להיות בנוי על הסתכלות קדימה. משרד הביטחון חייב להסתכל קדימה. אם אתה מתקמצן על הכסף של ההסתכלות קדימה, אתה לא שוקל אפשרויות אלטרנטיביות כי אין לך כסף להסתכל על אלטרנטיביות. זה רע מאוד".

- חייבים לתת קרדיט מסוים למערכת. למרות הכול, כיפת ברזל פעלה, מפתחים את שרביט קסמים ויש גם מערכת ליירוט טילי נגד טנקים - מעיל רוח. זאת חדשנות בקנה מידה עולמי.

"תסלחו לי", מתפרצת ברי, "כיפת ברזל בעיקרון לא הייתה. היא נבנתה כאוסף של פרויקטים קטנים, שעד שלב מאוחר יותר, שבו הגיע עמיר פרץ, היא לא תוקצבה. העבודה החלה כאוסף של בעיות קטנות, וזה עתיר סיכון. אם אתה מפרק בעיה גדולה ל-50 בעיות קטנות אין לך ערבות שבפירוק לא הפלת איזה חלק שהופך להיות נתיב קריטי.

"יש הבדל גדול בין תקצוב בעיה עם פתרון בדוק, לבין תהליך שמצריך מו"פ ומביא בחשבון את תפיסת המלחמה הבאה. יש כאן סוגיות קשות".

"הכיפה - מוצר אטרקטיבי"

בחודש ספטמבר האחרון עמדו האנשים שמאחורי כיפת ברזל, ובראשם דני גולד, על מדשאות משכן הנשיא בירושלים, שם קיבלו את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012. בין השאר ניתן היה למצוא שם את אנשי מפא"ת, רפאל וחיל האוויר. טווח הגילאים של מקבלי הפרס היה רחב, צעירים בשנות העשרים לחייהם לצד כאלה שנמצאים בעשור השביעי לחייהם.

לדברי ברי: "אלו מבני ה-70, במאמץ הפיתוח הבא כבר יהיו בפנסיה. זה אומר שצריך למצוא מי שילמד מהם ויביא את הידע החדש והעדכני כך שניתן יהיה לייצר המשכיות. הדברים האלו עולים כסף. זה ליקוי מאורות לאומי. כאשר אתה מסתכל על הסגל באקדמיה, הגיל הממוצע קרוב לפנסיה וחסר דור שלם בין 30-45 שרובו בחוץ. אנחנו פי חמישה מהמדינה הבאה אחרינו בפרמטר של הגירת אקדמאים החוצה. יש הרבה דברים שאפשר להסתכל עליהם ואנחנו מוותרים - לטעמי מתוך תיעדוף פוליטי - על השקעות בעתידנו".

- במשרד הביטחון עדיין יש את היכולות לתכנן טכנולוגיות 20-10 שנה קדימה?

"בוודאי שיש. מן הגורן ומן היקב עדיין יש. העובדה היא שהצליחו להרים פרויקט, שנגמר לפני פחות משנתיים, והאנשים עדיין קיימים. יש ידע שאפשר להעביר, ואפשר להציל את המצב. אחרת היה חבל היה לדבר על זה".

החזר של יותר מ-10 דולר על כל דולר השקעה

נושא אחר שעמד על הפרק בוועדת טישלר הוא "זכויות הקניין הרוחני" במערכת הביטחון. לכאורה הנושא ברור מאליו. כמו שהתרגלנו במגזר הפרטי, פיתוחים שנערכים בתוך מערכת הביטחון, רושמים עליהם פטנט, וגובים תמלוגים. אלא שבמערכת הביטחון הדברים מתנהלים אחרת. בגלל הצורך לשמור על "עמימות" מסוימת וגם בגלל ש"לא קיימת תמונה מערכתית ומרכזית", כפי שנקבע בדוח ועדת ברודט. דוח טישלר המליץ להקים ועדת מומחים לבחינת ניהול זכויות הקניין הרוחני של מערכת הביטחון.

ומה לגבי הקניין הרוחני שמגיע מבוגרי צה"ל שיוצאים איתו לשוק הפרטי, ראו מקרה צ'ק פוינט? ברי מציינת כי היא מעדיפה להיות ליברלית בסוגיה הזו. "הדיון על הגבולות של הידע הפורמלי - פטנט שלא נרשם בדרך כלל על-ידי משרד הביטחון כדי לא למקד את תשומת הלב בתחום מסוים - לבין הידע שהוא ניסיונם של אנשים שבמדינה דמוקרטית הוא שלהם, מזמין דיון ממושך, שספק אם צה"ל היה יוצא נשכר ממנו. על הדרך, סביר שחלק מהתעשייה לא הייתה מוקמת כאן בגלל הביורוקרטיה".

"אני חושבת שבגלל שאתה לא יכול להדגיש מה באמת ה-IT שהצבא פיתח וממנו יש תועלת מאוד גדולה, אתה מעדיף להשאיר את זה עמום. תשמח שזה מייצר אנשים בעלי ידע, תשמור אותם במדינה ותגדל אותם ליצור את הדורות הבאים של הידע".

- אם היו מנהלים יותר טוב את הקניין הרוחני, הצבא היה יכול לקבל יותר תמלוגים ולהגדיל את תקציב המו"פ?

"כיפת ברזל היא ללא ספק מוצר אטרקטיבי למדינות כמו דרום קוריאה או ארה"ב, והיא תכניס למדינה כסף. אני משוכנעת שההכנסות למדינה יהיו יותר מ-10 דולר על כל דולר שהושקע בה. אז אם תקפיד לרשום, נניח, לפחות 30% מההכנסות או מהרווח ולהעביר את זה בהמשך למו"פ ארוך טווח, זו דוגמא טובה לנושא כזה".

- אם זה כל כך פשוט למה זה לא קרה עד עכשיו?

"זה פשוט אף פעם לא ייושם במקומות אחרים מחוץ למדען הראשי. זה מנגנון שדורש חמישה אנשים, לא משהו מורכב. צריך להכניס את זה לחוק. תיתן לאנשים שיעבירו לידיעתך את ההכנסות, מההחזר יהיה אפשר להפריש גם לצורך מחקר גנרי, וכולם יהיו שמחים וטובי לב".

עוד כתבות

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

משאיות של  שפיר / צילום: מצגת החברה

הרווח הנקי של שפיר הנדסה כמעט הוכפל ברבעון, אך הרווחיות במגזר הנדל"ן נשחקה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם הרווח הנקי בכ-311 מיליון שקל, עלייה של כ-145%, וההכנסות צמחו ב-15% לכ-5 מיליארד שקל ● הכנסות מגזר הנדל"ן קפצו ב-77% והסתכמו בכ-530 מיליון שקל, אלא שהקפיצה בהכנסות לא תורגמה לגידול ברווח

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב-יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה ● בין היתר נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שהבנק דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל" - וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק העושה שימוש בשיר "מישל" ● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגיה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

טראמפ, שי ג'ינפינג ופוטין בפסגה בסין / צילום: ap, Ding Lin/Xinhua

"הרבה נושאי שיחה": החלה הפגישה ההיסטורית בין טראמפ, שי ופוטין

לראשונה נפגשים נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין בפסגה משולשת סגורה ● על הפרק: המלחמות באוקראינה ובאיראן, המתיחות המסחרית בין המעצמות, עתיד הבינה המלאכותית והניסיון לבלום מרוץ חימוש גרעיני חדש

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מאגר תמר בתוצאות שיא, והשותפים מרוויחים

תמר פטרוליום הציגה זינוק בהכנסות ל-112 מיליון דולר והכפלת הרווח לכ-18 מיליון דולר ברבעון השלישי - נתונים המשקפים הכנסות שיא של כ-668 מיליון דולר למאגר תמר כולו ● מאחורי הזינוק: הרחבת קיבולת ההפקה ומחירי הברנט הגבוהים בצל המלחמה מול איראן