גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ד"ר ארנה ברי: "כיפת ברזל היא כמו נס; כמעט נקברה"

ברי, חברה בוועדות שבחנו את תקציב הביטחון, טוענת בראיון בלעדי ל"גלובס" שהצבא נפגע מהפוליטיקאים שהפסיקו לתכנן לטווח ארוך, ומזהירה מפני שאננות: "צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו"

ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC ומנהלת מרכז המצוינות של החברה בישראל, עברה במהלך הקריירה במגוון תחנות שבהן נאלצה להחליט איזו טכנולוגיה לממן.

הקונפליקט הזה מתקיים בתפקיד הנוכחי וגם בג'וב הקודם שלה בקרן ההון סיכון ג'מיני שבה הייתה ברי שותפה במשך כעשור, עד לפני כשנתיים. סוגיות דומות העסיקו את ברי גם כשכיהנה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת, בשנים 1996-2000.

הניסיון שצברה נגע בעיקר למיזמים אזרחיים, שבהם סימני השאלה שעומדים בפני מקבלי ההחלטות רלוונטיים בעיקר לשורה התחתונה. בשנים האחרונות עסקה ברי פעמיים בתחום הצבאי-ביטחוני - בתור חברה בוועדות ברודט ב-2007 וטישלר ב-2012 - שם מערכת השיקולים שונה.

על כפות המאזניים מונחות סוגיות דחופות וקריטיות יותר, של חיים ומוות, ביטחון המדינה ויתרון איכותי ואסטרטגי בזירה. הכסף, במקרים האלה, משחק לפעמים תפקיד משני.

רגע אחרי מבצע עמוד ענן, שבמהלכו הוכתרה מערכת יירוט הרקטות כיפת ברזל כמנצחת הגדולה, מספרת ברי על ההתרחשויות מאחורי הקלעים של המיזם השאפתני, על הקרב הפוליטי שאיים לחסל את הכיפה וגם על מי שהעזו לפעול נגד הזרם ולקדם את המערכת.

אחרי שמזקקים את הצרכים הביטחוניים המבצעיים הדחופים של מערכת הביטחון, כיפת ברזל היא בסופו של דבר סיפור של טכנולוגיה. כמו כל מיזם שצריך לקדם, גם בסיפור הזה היה צורך לשנע אותו בעזרת כסף, ידע וקטר ניהולי שידחוף את הפרויקט.

בראיון מיוחד ל"גלובס" ברי מספרת שלא קל למצוא במערכת הביטחון את שלושת הרכיבים שהוזכרו לעיל. "זה היה מרחק של כחוט השערה שכיפת ברזל תיקבר", טוענת ברי, שהתייחסה לדבריה לכיפת ברזל, בלי לנקוב בשם המפורש, כבר בדוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות דוד ברודט מ-2007.

"הייתי מתוסכלת וזה בא לידי ביטוי בדוח ברודט. כתבתי שיש פרויקטים אסטרטגיים שמתחילים בצורה כזו שהאדם שמוביל אותם חשוף לסיכונים אסטרטגיים מאוד גדולים, כי הוא נדרש לממן אותם באופן שלא נראה. דני גולד חטף ביקורת ממבקר המדינה על הנושא הזה והיום הוא מחוץ למערכת. הוא אומנם לא בכלא, אבל היה יכול להיות גם שם, וזה לא מצב תקין".

כיפת ברזל היא כנראה הדוגמה האולטימטיבית לטענות שמעלים חברי ועדת טישלר, אשר בחנו את הניהול של חלק מתקציב הביטחון בדוח שפרסמו בקיץ האחרון. אחד מבין ארבעת החלקים המרכזיים בדוח עסק בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) הגנרי בצה"ל.

לא מדובר בתוצרים של הפעילות ביחידות כמו 8200 לדוגמא, אלא בפעילות מו"פ כללית יותר, ששמה דגש על מחקר לטווח ארוך ומתקיימת במפא"ת (מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון). אנשי הוועדה מצאו כי המלצות ועדת ברודט למתווה הוצאות שיכלול גם הקצאה לנושא המו"פ - לא מומשו בפועל. השורה האחרונה של הדוח ממליצה להרחיב את התקציב האמור ל-995 מיליון שקל בשנה במקום 760 מיליון שקל כיום, נומינלית.

- כמה כיפות ברזל "נפלו" ולא פותחו בגלל היעדר התקציב המתאים?

"אתה אף פעם לא יכול לדעת. אני גורסת שהתקציב של המו"פ היה צריך להיות כפול, כדי לקבל החלטות רציונליות. התקציב צריך לאפשר בחינה של שלוש חלופות לפתרונות טכנולוגיים בסוגיות צבאיות, לבחור את הטובה מהן ולא להמר על פתרון אחד. אתה מפתח אותן רק עד לשלב של הוכחות ראשוניות שבו אתה רואה למה יש יותר סיכוי להצליח, ומשם ממשיך הלאה עם הכיוון שנבחר. זה עולם של מדע וטכנולוגיה, ובלי זה אתה לא יכול לעשות לא את המדע ולא את הטכנולוגיה. אחרת, אתה הופך למהמר טיפש.

"אין ספק שיש דברים שלא נעשו כתוצאה מכך שלא היה תקציב מתאים. אני רואה את זה עד עצם היום הזה. איך אתה יכול להחליט כאשר אתה רואה שני סוגי נשק שהאויב מפתח, אז לאחד אתה תפתח אמצעי מניעה ולשני לא? זה משגע".

- לפי התיאור שלך, צריך להתייחס לסיפור של כיפת ברזל כאל נס גדול.

"לגמרי. אם אנשים בדידים לא היו רואים את טובת האומה ומאמינים שהם מצילים אותה, זה לא היה קורה. זה היה ממש כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר".

"הצמצום מעלה חשש כבד"

המבצע בעזה וההצלחה של כיפת ברזל, סיפקו הוכחה נוספת לטענות שהעלו חברי ועדת טישלר, אשר שמו כאמור דגש על נושא המו"פ הביטחוני.

הפער שנמצא בדיוני הועדה, בין הכספים שהיו אמורים להיות מוקצים לנושאי המו"פ לפי ועדת ברודט לבין המספרים שהועברו בפועל, הובילו לציטוטים שלא נוח לקרוא בדוח, בעיקר כשהלחימה עוד ברקע. "מאז שנת 2000 תקציב זה חשוף לקיצוצים משמעותיים בשל ראיה קצרת טווח שמבכרת את הדחוף על פני החשוב. צמצום התקציב מעלה חשש כבד באשר לעוצמה שתיגזר ממנו בעתיד", נכתב.

ברי מעריכה שהפעם, כאשר סיפור כיפת ברזל ברקע, קיים סיכוי שהדברים ישתנו. "במשרד הביטחון היו מאוד מופתעים מהפער בין המסקנות שלנו לבין ועדת ברודט ולדעתי יעשו עם זה משהו", היא קובעת, "סבב הלחימה הזה, שיחק גם לטובת הפוליטיקאים ואני חושבת שגם מהצד הפוליטי וגם מהצד הטכנולוגי זכו במלחמה בגדול. צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות פה את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו. סבב הלחימה הזה עשה את הדברים להרבה יותר ברורים".

חלק מעבודת הוועדה כלל גם תרגיל חשבונאי. על-פי הנתונים, שיעור ההשקעה במו"פ ירד ל-1.4% מכלל תקציב הביטחון, נמוך באופן משמעותי לעומת שיעור של 5.1% מתקציב הביטחון בארה"ב, 4.2% בצרפת, 3% בבריטניה, וכן יחסית לשנים עברו בישראל. "אם תקציב המו"פ המרכזי בשנת 2000 היה מתכווץ לשיעור התקציב הנוכחי (התקציב אז היה גבוה ב-30-40% - ש.ש, י.א), רבות מהאיכויות המובילות בהווה ונמצאות בשימוש צה"ל לא היו קיימות", נכתב בדוח.

"כמו שזה נראה מבחינה תקציבית, נושא הדרג המקצועי והניסיון המצטבר שלהם, כמו הנושא של חשיבות הטכנולוגיה במאמץ של מעטים מול רבים, הדברים האלו נמצאים במקום שהולך ונשחק. כל התפיסה של החשיבה לטווח ארוך, זה דבר שהולך ונשחק", מצהירה ברי, ועוברת להתייחסות כוללת למסדרונות הממשלה הישראלית.

"כשעזבתי את לשכת המדען הראשי בקיץ 2000, הדבר שהכי זעזע אותי היה הגישה של 'אכלו ושתו כי מחר נמות'. אצל אף אחד לא הייתה חשיבה לטווח הארוך. יחידי סגולה היו בחברות כמו טבע או צ'ק פוינט. הצבא, כמו כל המערכת השלטונית, צריך להיות בנוי על הסתכלות קדימה. משרד הביטחון חייב להסתכל קדימה. אם אתה מתקמצן על הכסף של ההסתכלות קדימה, אתה לא שוקל אפשרויות אלטרנטיביות כי אין לך כסף להסתכל על אלטרנטיביות. זה רע מאוד".

- חייבים לתת קרדיט מסוים למערכת. למרות הכול, כיפת ברזל פעלה, מפתחים את שרביט קסמים ויש גם מערכת ליירוט טילי נגד טנקים - מעיל רוח. זאת חדשנות בקנה מידה עולמי.

"תסלחו לי", מתפרצת ברי, "כיפת ברזל בעיקרון לא הייתה. היא נבנתה כאוסף של פרויקטים קטנים, שעד שלב מאוחר יותר, שבו הגיע עמיר פרץ, היא לא תוקצבה. העבודה החלה כאוסף של בעיות קטנות, וזה עתיר סיכון. אם אתה מפרק בעיה גדולה ל-50 בעיות קטנות אין לך ערבות שבפירוק לא הפלת איזה חלק שהופך להיות נתיב קריטי.

"יש הבדל גדול בין תקצוב בעיה עם פתרון בדוק, לבין תהליך שמצריך מו"פ ומביא בחשבון את תפיסת המלחמה הבאה. יש כאן סוגיות קשות".

"הכיפה - מוצר אטרקטיבי"

בחודש ספטמבר האחרון עמדו האנשים שמאחורי כיפת ברזל, ובראשם דני גולד, על מדשאות משכן הנשיא בירושלים, שם קיבלו את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012. בין השאר ניתן היה למצוא שם את אנשי מפא"ת, רפאל וחיל האוויר. טווח הגילאים של מקבלי הפרס היה רחב, צעירים בשנות העשרים לחייהם לצד כאלה שנמצאים בעשור השביעי לחייהם.

לדברי ברי: "אלו מבני ה-70, במאמץ הפיתוח הבא כבר יהיו בפנסיה. זה אומר שצריך למצוא מי שילמד מהם ויביא את הידע החדש והעדכני כך שניתן יהיה לייצר המשכיות. הדברים האלו עולים כסף. זה ליקוי מאורות לאומי. כאשר אתה מסתכל על הסגל באקדמיה, הגיל הממוצע קרוב לפנסיה וחסר דור שלם בין 30-45 שרובו בחוץ. אנחנו פי חמישה מהמדינה הבאה אחרינו בפרמטר של הגירת אקדמאים החוצה. יש הרבה דברים שאפשר להסתכל עליהם ואנחנו מוותרים - לטעמי מתוך תיעדוף פוליטי - על השקעות בעתידנו".

- במשרד הביטחון עדיין יש את היכולות לתכנן טכנולוגיות 20-10 שנה קדימה?

"בוודאי שיש. מן הגורן ומן היקב עדיין יש. העובדה היא שהצליחו להרים פרויקט, שנגמר לפני פחות משנתיים, והאנשים עדיין קיימים. יש ידע שאפשר להעביר, ואפשר להציל את המצב. אחרת היה חבל היה לדבר על זה".

החזר של יותר מ-10 דולר על כל דולר השקעה

נושא אחר שעמד על הפרק בוועדת טישלר הוא "זכויות הקניין הרוחני" במערכת הביטחון. לכאורה הנושא ברור מאליו. כמו שהתרגלנו במגזר הפרטי, פיתוחים שנערכים בתוך מערכת הביטחון, רושמים עליהם פטנט, וגובים תמלוגים. אלא שבמערכת הביטחון הדברים מתנהלים אחרת. בגלל הצורך לשמור על "עמימות" מסוימת וגם בגלל ש"לא קיימת תמונה מערכתית ומרכזית", כפי שנקבע בדוח ועדת ברודט. דוח טישלר המליץ להקים ועדת מומחים לבחינת ניהול זכויות הקניין הרוחני של מערכת הביטחון.

ומה לגבי הקניין הרוחני שמגיע מבוגרי צה"ל שיוצאים איתו לשוק הפרטי, ראו מקרה צ'ק פוינט? ברי מציינת כי היא מעדיפה להיות ליברלית בסוגיה הזו. "הדיון על הגבולות של הידע הפורמלי - פטנט שלא נרשם בדרך כלל על-ידי משרד הביטחון כדי לא למקד את תשומת הלב בתחום מסוים - לבין הידע שהוא ניסיונם של אנשים שבמדינה דמוקרטית הוא שלהם, מזמין דיון ממושך, שספק אם צה"ל היה יוצא נשכר ממנו. על הדרך, סביר שחלק מהתעשייה לא הייתה מוקמת כאן בגלל הביורוקרטיה".

"אני חושבת שבגלל שאתה לא יכול להדגיש מה באמת ה-IT שהצבא פיתח וממנו יש תועלת מאוד גדולה, אתה מעדיף להשאיר את זה עמום. תשמח שזה מייצר אנשים בעלי ידע, תשמור אותם במדינה ותגדל אותם ליצור את הדורות הבאים של הידע".

- אם היו מנהלים יותר טוב את הקניין הרוחני, הצבא היה יכול לקבל יותר תמלוגים ולהגדיל את תקציב המו"פ?

"כיפת ברזל היא ללא ספק מוצר אטרקטיבי למדינות כמו דרום קוריאה או ארה"ב, והיא תכניס למדינה כסף. אני משוכנעת שההכנסות למדינה יהיו יותר מ-10 דולר על כל דולר שהושקע בה. אז אם תקפיד לרשום, נניח, לפחות 30% מההכנסות או מהרווח ולהעביר את זה בהמשך למו"פ ארוך טווח, זו דוגמא טובה לנושא כזה".

- אם זה כל כך פשוט למה זה לא קרה עד עכשיו?

"זה פשוט אף פעם לא ייושם במקומות אחרים מחוץ למדען הראשי. זה מנגנון שדורש חמישה אנשים, לא משהו מורכב. צריך להכניס את זה לחוק. תיתן לאנשים שיעבירו לידיעתך את ההכנסות, מההחזר יהיה אפשר להפריש גם לצורך מחקר גנרי, וכולם יהיו שמחים וטובי לב".

עוד כתבות

קובי אפללו / צילום: כפיר זיו

קובי אפללו: "אני לא צריך לסמן שיא ולהמשיך לבא אחריו. אני רץ מרתון ורוצה ליפול מת על קו הסיום"

קובי אפללו גילה באיחור את הרשתות החברתיות, וגם את הנישואין והאבהות ● עכשיו הוא מסתער על שלוש החזיתות

אביגדור ליברמן / צילום: ישראל ביתנו

פרשנות: שבוע וקצת לבחירות, הכל על כתפי ליברמן והוא עוד עשוי לחזור לחיק הימין ובגדול

ההבדלים בין החקירה בפרשת המימד החמישי לפרשות נתניהו גדולים וניכרים ● אלא שגם גנץ נקט השבוע בפוליטיקה קטנה כשסירב לעימות ● ומעל לכל השאלה המסקרנת מכל היא מה מתכנן ליברמן, ולכך יש כבר כמה תשובות אפשריות

העדויות / צילום: עטיפת הספר

שיפורה של שפחה. מרגרט אטווד עשתה זאת שוב

"העדויות" הוא ספר חשוב לא פחות מ"סיפורה של שפחה"

דורון כהן בני גנץ ורם בן ברק / צילום: איל יצהר

"אנחנו לא האח הגדול": מה אמר בני גנץ בראיון הראשון והיחיד שקיים על עסקי המימד החמישי

פורסם לראשונה באוגוסט 2018: המימד החמישי הוא אחד הסטארט-אפים המסקרנים בהייטק הישראלי, שפעל במשך שנים תחת מעטה חשאיות ● כעת, בראיון ראשון ל"גלובס", מציגים בכירי החברה את יכולותיה המרשימות והמבהילות לעתים של מערכת המודיעין שפיתחו, ומדברים על השאיפות הגדולות וגם על הכישלונות

פוליטיקאים בהונג קונג בצל וירוס הקורונה / צילום: Achmad Ibrahim, Associated Press

אחרי תערוכת המובייל גם תערוכת האופטיקה הגדולה בעולם צפויה להודיע על ביטול

זאת לאחר שנציגויות וביתנים של חברות אופטיקה ממדינות המזרח הרחוק הודיעו שלא יגיעו ● איטליה עלתה היום לכותרות בעקבות זינוק במספר חולי הקורונה שאובחנו

טניה כהן עוזיאלי והיצירה 'נעליים ליציאה לדרך, 2017–1991', מרינה אברמוביץ׳ / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס

"אנחנו מאבדים את הזהות שלנו כמוזיאון, דברים יצאו מפרופורציות"

בעידן שבו הדימוי הוויזואלי הפך לכל כך נפוץ וכולנו מתקשרים דרך תמונות ברשת, האתגר הגדול של המוזיאונים הוא להיות רלוונטיים ● אז איך עושה את זה עכשיו מוזיאון תל אביב, שאליו הגיעו השנה 1.3 מיליון מבקרים? בראיון ל'ליידי גלובס' מודה המנכ"לית טניה כהן עוזיאלי: "נחוצה לנו הגדרה מחדש"

וול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; טבע ירדה בכ-1.6%

ממשרד הבריאות בסין נמסר כי 889 מקרים נוספים של הידבקות בנגיף אושרו ביבשת, ומניין ההרוגים עלה ל-2,236 איש ● מהדוח המורחב של טבע לשנת 2019 שפורסם היום עולה כי מספר עובדי חברת התרופות המשיך להתכווץ

דרור פלנבאום / צילום: איל יצהר, גלובס

"המעבר לגמלה בכסף יהרוג את חוק הסיעוד, כי אנשים ירצו כסף במקום טיפול שהם זקוקים לו"

פורטפוליו עם דרור פלנבאום, מנכ"ל דנאל סיעוד, על ההחלטה ללמוד בתיכון בבית ספר לקציני ים בעכו, על הבעייתיות בשימוש במילה סיעוד ועל הרפורמה בתחום

בנימין נתניהו ויעקב ליצמן מבקרים במרכז הרפואי שפתחו לחולי קורונה בשיב"א / צילום: Heidi Levine, Associated Press

הקורונה בארץ: אחת הנוסעות שהוחזרו מספינה ביפן אובחנה בנגיף

משרד הבריאות הודיע כי אישה אחת מתוך 11 הישראלים שהועברו למתקן שהוקם עבורם בשיבא אובחנה בווירוס, והבהיר כי היא נמצאת בבידוד והשגחה ● תוצאות הבדיקות של יתר הנוסעים יצאו תקינות, והם סיפרו על השמחה לשוב ארצה והגעגועים למשפחה: "תודה לאל שחזרנו"

שחקן מנצ'סטר סיטי, קון אגוארו/ צילום : רויטרס

עונש ההשעיה של מנצ'סטר סיטי עוד רחוק מלהתממש

אלופת הפרמייר ליג מבטיחה להילחם באופ"א בכל כוחה וכספה - ויש לה הרבה מזה ● גם אופ"א מבינים שהם לא יכולים לוותר וכל תקנות ה"פייר פליי" עומדות למשפט ● אנחנו רק בצעד הראשון של מלחמה משפטית שעשויה לשנות את עולם הכדורגל

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

מתוך הסרט "היום שאחרי לכתי" / צילום: באדיבות יונייטד קינג

דאבל קליק: שני סרטים ישראליים חדשים בביקורת אחת

"אנג'ליקה" ו"היום שאחרי לכתי" - שני סרטים ישראליים חדשים ומרגשים, שבכל אחד מהם אב דומיננטי לבת רגישה

חיילים אמריקאיים באפגניסטן / AP   Massoud-Hossaini

פרשנות: כשלפיד החירות כבה באפגניסטן

מלחמת 18 השנה וטריליון הדולר מסתיימת והולכת ממש כפי שהסתיימה מלחמת וייטנאם כמעט לפני 50 שנה: בכישלון צבאי, פוליטי ומוסרי ● האם אמריקה תיסוג מן העולם?

בדיחות אבא / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את ההסבר המדעי ל"בדיחות אבא" לא מצחיקות

כולנו מתפדחים שאבא שלנו חושב שהוא מגניב ומספר בדיחה לא מצחיקה ● מהו הסוד האפל שמסתירות "בדיחות האבא" לגבי היחסים המשפחתיים שלנו? ● ואיך סגנון ההומור קשור לבית בו גדלנו? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" 

פרופ’ ורד אהרונסון./ צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי שנתאהב בסירי והיא תחזיר לנו אהבה

מדוע קל לנו יותר לחיות עם רובוט שלא נראה ונשמע אנושי, ואיך מכונה יכולה לאבחן מחלות לפי הקול שלנו ● פרופ' ורד אהרונסון, חוקרת רובוטיקה ומייסדת המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, מלמדת רובוטים לזהות רגש בקול של בני אדם, "כדי שיוכלו למלא תפקיד חשוב בחברה"

חגיגה במדבר/ צילום :  יותם יעקבסון

צבעים על ים המוות: מהרו לראות פריחה נדירה סביב ים המלח

זה נדיר, וקורה רק בשנים שבהן מקבל המדבר שפע של גשם: גל פריחה צבעונית סביב ים המלח ● השנה זה קרה, וצריך למהר כי היא לא תאריך ימים

 ג'יי קלייטון, יו"ר ה SEC  / צילום: רויטרס Brendan McDermid

סטארט-אפ הבלוקצ'יין הישראלי אניגמה נקנס בחצי מיליון דולר ויחזיר כסף למשקיעי ה-ICO

החברה הישראלית-אמריקאית, בהובלת המייסד גיא זיסקינד, גייסה ממשקיעים 45 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי ב-2017 ● בהתאם לדרישת ה-SEC, מטבעות הקריפטו של אניגמה יירשמו כניירות ערך והחברה תשיב כספים למשקיעים שהשתתפו ב-ICO

ברוק אלפרט / צילום: יח"צ

דיאטה היא (כן) מילה גסה: גורו התזונה האמריקאית שעושה דיטוקס לדיאטות המקובלות

אל תספרו קלוריות, אל תימנעו משומן, ותשאירו מקום גם לפחמימות ● גורו התזונה האמריקאית ברוק אלפרט מנסחת 10 כללים לאלו שאיבדו את מצפן האכילה, כי אין מנה משמינה יותר מצלחת מלאה בתחושת כישלון

הגירה של מיליונרים / צילום: Shutterstock

תרופה לקורונה? האותיות הקטנות מאחורי גל המבצעים של חברות התעופה

רוצים לטוס בפסח או בקיץ אבל חוששים מווירוס הקורונה? חברות התעופה הישראליות יצאו במבצעים שיאפשרו לנוסעים להזמין טיסות או חופשות ולבטלן רגע לפני היציאה ● בדקנו מה אומרות האותיות הקטנות בכל אחת מהחברות

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים