גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

ד"ר ארנה ברי: "כיפת ברזל היא כמו נס; כמעט נקברה"

ברי, חברה בוועדות שבחנו את תקציב הביטחון, טוענת בראיון בלעדי ל"גלובס" שהצבא נפגע מהפוליטיקאים שהפסיקו לתכנן לטווח ארוך, ומזהירה מפני שאננות: "צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו"

ד"ר ארנה ברי, סגנית נשיא EMC ומנהלת מרכז המצוינות של החברה בישראל, עברה במהלך הקריירה במגוון תחנות שבהן נאלצה להחליט איזו טכנולוגיה לממן.

הקונפליקט הזה מתקיים בתפקיד הנוכחי וגם בג'וב הקודם שלה בקרן ההון סיכון ג'מיני שבה הייתה ברי שותפה במשך כעשור, עד לפני כשנתיים. סוגיות דומות העסיקו את ברי גם כשכיהנה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת, בשנים 1996-2000.

הניסיון שצברה נגע בעיקר למיזמים אזרחיים, שבהם סימני השאלה שעומדים בפני מקבלי ההחלטות רלוונטיים בעיקר לשורה התחתונה. בשנים האחרונות עסקה ברי פעמיים בתחום הצבאי-ביטחוני - בתור חברה בוועדות ברודט ב-2007 וטישלר ב-2012 - שם מערכת השיקולים שונה.

על כפות המאזניים מונחות סוגיות דחופות וקריטיות יותר, של חיים ומוות, ביטחון המדינה ויתרון איכותי ואסטרטגי בזירה. הכסף, במקרים האלה, משחק לפעמים תפקיד משני.

רגע אחרי מבצע עמוד ענן, שבמהלכו הוכתרה מערכת יירוט הרקטות כיפת ברזל כמנצחת הגדולה, מספרת ברי על ההתרחשויות מאחורי הקלעים של המיזם השאפתני, על הקרב הפוליטי שאיים לחסל את הכיפה וגם על מי שהעזו לפעול נגד הזרם ולקדם את המערכת.

אחרי שמזקקים את הצרכים הביטחוניים המבצעיים הדחופים של מערכת הביטחון, כיפת ברזל היא בסופו של דבר סיפור של טכנולוגיה. כמו כל מיזם שצריך לקדם, גם בסיפור הזה היה צורך לשנע אותו בעזרת כסף, ידע וקטר ניהולי שידחוף את הפרויקט.

בראיון מיוחד ל"גלובס" ברי מספרת שלא קל למצוא במערכת הביטחון את שלושת הרכיבים שהוזכרו לעיל. "זה היה מרחק של כחוט השערה שכיפת ברזל תיקבר", טוענת ברי, שהתייחסה לדבריה לכיפת ברזל, בלי לנקוב בשם המפורש, כבר בדוח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות דוד ברודט מ-2007.

"הייתי מתוסכלת וזה בא לידי ביטוי בדוח ברודט. כתבתי שיש פרויקטים אסטרטגיים שמתחילים בצורה כזו שהאדם שמוביל אותם חשוף לסיכונים אסטרטגיים מאוד גדולים, כי הוא נדרש לממן אותם באופן שלא נראה. דני גולד חטף ביקורת ממבקר המדינה על הנושא הזה והיום הוא מחוץ למערכת. הוא אומנם לא בכלא, אבל היה יכול להיות גם שם, וזה לא מצב תקין".

כיפת ברזל היא כנראה הדוגמה האולטימטיבית לטענות שמעלים חברי ועדת טישלר, אשר בחנו את הניהול של חלק מתקציב הביטחון בדוח שפרסמו בקיץ האחרון. אחד מבין ארבעת החלקים המרכזיים בדוח עסק בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) הגנרי בצה"ל.

לא מדובר בתוצרים של הפעילות ביחידות כמו 8200 לדוגמא, אלא בפעילות מו"פ כללית יותר, ששמה דגש על מחקר לטווח ארוך ומתקיימת במפא"ת (מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון). אנשי הוועדה מצאו כי המלצות ועדת ברודט למתווה הוצאות שיכלול גם הקצאה לנושא המו"פ - לא מומשו בפועל. השורה האחרונה של הדוח ממליצה להרחיב את התקציב האמור ל-995 מיליון שקל בשנה במקום 760 מיליון שקל כיום, נומינלית.

- כמה כיפות ברזל "נפלו" ולא פותחו בגלל היעדר התקציב המתאים?

"אתה אף פעם לא יכול לדעת. אני גורסת שהתקציב של המו"פ היה צריך להיות כפול, כדי לקבל החלטות רציונליות. התקציב צריך לאפשר בחינה של שלוש חלופות לפתרונות טכנולוגיים בסוגיות צבאיות, לבחור את הטובה מהן ולא להמר על פתרון אחד. אתה מפתח אותן רק עד לשלב של הוכחות ראשוניות שבו אתה רואה למה יש יותר סיכוי להצליח, ומשם ממשיך הלאה עם הכיוון שנבחר. זה עולם של מדע וטכנולוגיה, ובלי זה אתה לא יכול לעשות לא את המדע ולא את הטכנולוגיה. אחרת, אתה הופך למהמר טיפש.

"אין ספק שיש דברים שלא נעשו כתוצאה מכך שלא היה תקציב מתאים. אני רואה את זה עד עצם היום הזה. איך אתה יכול להחליט כאשר אתה רואה שני סוגי נשק שהאויב מפתח, אז לאחד אתה תפתח אמצעי מניעה ולשני לא? זה משגע".

- לפי התיאור שלך, צריך להתייחס לסיפור של כיפת ברזל כאל נס גדול.

"לגמרי. אם אנשים בדידים לא היו רואים את טובת האומה ומאמינים שהם מצילים אותה, זה לא היה קורה. זה היה ממש כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר".

"הצמצום מעלה חשש כבד"

המבצע בעזה וההצלחה של כיפת ברזל, סיפקו הוכחה נוספת לטענות שהעלו חברי ועדת טישלר, אשר שמו כאמור דגש על נושא המו"פ הביטחוני.

הפער שנמצא בדיוני הועדה, בין הכספים שהיו אמורים להיות מוקצים לנושאי המו"פ לפי ועדת ברודט לבין המספרים שהועברו בפועל, הובילו לציטוטים שלא נוח לקרוא בדוח, בעיקר כשהלחימה עוד ברקע. "מאז שנת 2000 תקציב זה חשוף לקיצוצים משמעותיים בשל ראיה קצרת טווח שמבכרת את הדחוף על פני החשוב. צמצום התקציב מעלה חשש כבד באשר לעוצמה שתיגזר ממנו בעתיד", נכתב.

ברי מעריכה שהפעם, כאשר סיפור כיפת ברזל ברקע, קיים סיכוי שהדברים ישתנו. "במשרד הביטחון היו מאוד מופתעים מהפער בין המסקנות שלנו לבין ועדת ברודט ולדעתי יעשו עם זה משהו", היא קובעת, "סבב הלחימה הזה, שיחק גם לטובת הפוליטיקאים ואני חושבת שגם מהצד הפוליטי וגם מהצד הטכנולוגי זכו במלחמה בגדול. צריך להיות אוויל משריש כדי לא לראות פה את הדברים שהדגשנו בדוח שלנו. סבב הלחימה הזה עשה את הדברים להרבה יותר ברורים".

חלק מעבודת הוועדה כלל גם תרגיל חשבונאי. על-פי הנתונים, שיעור ההשקעה במו"פ ירד ל-1.4% מכלל תקציב הביטחון, נמוך באופן משמעותי לעומת שיעור של 5.1% מתקציב הביטחון בארה"ב, 4.2% בצרפת, 3% בבריטניה, וכן יחסית לשנים עברו בישראל. "אם תקציב המו"פ המרכזי בשנת 2000 היה מתכווץ לשיעור התקציב הנוכחי (התקציב אז היה גבוה ב-30-40% - ש.ש, י.א), רבות מהאיכויות המובילות בהווה ונמצאות בשימוש צה"ל לא היו קיימות", נכתב בדוח.

"כמו שזה נראה מבחינה תקציבית, נושא הדרג המקצועי והניסיון המצטבר שלהם, כמו הנושא של חשיבות הטכנולוגיה במאמץ של מעטים מול רבים, הדברים האלו נמצאים במקום שהולך ונשחק. כל התפיסה של החשיבה לטווח ארוך, זה דבר שהולך ונשחק", מצהירה ברי, ועוברת להתייחסות כוללת למסדרונות הממשלה הישראלית.

"כשעזבתי את לשכת המדען הראשי בקיץ 2000, הדבר שהכי זעזע אותי היה הגישה של 'אכלו ושתו כי מחר נמות'. אצל אף אחד לא הייתה חשיבה לטווח הארוך. יחידי סגולה היו בחברות כמו טבע או צ'ק פוינט. הצבא, כמו כל המערכת השלטונית, צריך להיות בנוי על הסתכלות קדימה. משרד הביטחון חייב להסתכל קדימה. אם אתה מתקמצן על הכסף של ההסתכלות קדימה, אתה לא שוקל אפשרויות אלטרנטיביות כי אין לך כסף להסתכל על אלטרנטיביות. זה רע מאוד".

- חייבים לתת קרדיט מסוים למערכת. למרות הכול, כיפת ברזל פעלה, מפתחים את שרביט קסמים ויש גם מערכת ליירוט טילי נגד טנקים - מעיל רוח. זאת חדשנות בקנה מידה עולמי.

"תסלחו לי", מתפרצת ברי, "כיפת ברזל בעיקרון לא הייתה. היא נבנתה כאוסף של פרויקטים קטנים, שעד שלב מאוחר יותר, שבו הגיע עמיר פרץ, היא לא תוקצבה. העבודה החלה כאוסף של בעיות קטנות, וזה עתיר סיכון. אם אתה מפרק בעיה גדולה ל-50 בעיות קטנות אין לך ערבות שבפירוק לא הפלת איזה חלק שהופך להיות נתיב קריטי.

"יש הבדל גדול בין תקצוב בעיה עם פתרון בדוק, לבין תהליך שמצריך מו"פ ומביא בחשבון את תפיסת המלחמה הבאה. יש כאן סוגיות קשות".

"הכיפה - מוצר אטרקטיבי"

בחודש ספטמבר האחרון עמדו האנשים שמאחורי כיפת ברזל, ובראשם דני גולד, על מדשאות משכן הנשיא בירושלים, שם קיבלו את פרס ביטחון ישראל לשנת 2012. בין השאר ניתן היה למצוא שם את אנשי מפא"ת, רפאל וחיל האוויר. טווח הגילאים של מקבלי הפרס היה רחב, צעירים בשנות העשרים לחייהם לצד כאלה שנמצאים בעשור השביעי לחייהם.

לדברי ברי: "אלו מבני ה-70, במאמץ הפיתוח הבא כבר יהיו בפנסיה. זה אומר שצריך למצוא מי שילמד מהם ויביא את הידע החדש והעדכני כך שניתן יהיה לייצר המשכיות. הדברים האלו עולים כסף. זה ליקוי מאורות לאומי. כאשר אתה מסתכל על הסגל באקדמיה, הגיל הממוצע קרוב לפנסיה וחסר דור שלם בין 30-45 שרובו בחוץ. אנחנו פי חמישה מהמדינה הבאה אחרינו בפרמטר של הגירת אקדמאים החוצה. יש הרבה דברים שאפשר להסתכל עליהם ואנחנו מוותרים - לטעמי מתוך תיעדוף פוליטי - על השקעות בעתידנו".

- במשרד הביטחון עדיין יש את היכולות לתכנן טכנולוגיות 20-10 שנה קדימה?

"בוודאי שיש. מן הגורן ומן היקב עדיין יש. העובדה היא שהצליחו להרים פרויקט, שנגמר לפני פחות משנתיים, והאנשים עדיין קיימים. יש ידע שאפשר להעביר, ואפשר להציל את המצב. אחרת היה חבל היה לדבר על זה".

החזר של יותר מ-10 דולר על כל דולר השקעה

נושא אחר שעמד על הפרק בוועדת טישלר הוא "זכויות הקניין הרוחני" במערכת הביטחון. לכאורה הנושא ברור מאליו. כמו שהתרגלנו במגזר הפרטי, פיתוחים שנערכים בתוך מערכת הביטחון, רושמים עליהם פטנט, וגובים תמלוגים. אלא שבמערכת הביטחון הדברים מתנהלים אחרת. בגלל הצורך לשמור על "עמימות" מסוימת וגם בגלל ש"לא קיימת תמונה מערכתית ומרכזית", כפי שנקבע בדוח ועדת ברודט. דוח טישלר המליץ להקים ועדת מומחים לבחינת ניהול זכויות הקניין הרוחני של מערכת הביטחון.

ומה לגבי הקניין הרוחני שמגיע מבוגרי צה"ל שיוצאים איתו לשוק הפרטי, ראו מקרה צ'ק פוינט? ברי מציינת כי היא מעדיפה להיות ליברלית בסוגיה הזו. "הדיון על הגבולות של הידע הפורמלי - פטנט שלא נרשם בדרך כלל על-ידי משרד הביטחון כדי לא למקד את תשומת הלב בתחום מסוים - לבין הידע שהוא ניסיונם של אנשים שבמדינה דמוקרטית הוא שלהם, מזמין דיון ממושך, שספק אם צה"ל היה יוצא נשכר ממנו. על הדרך, סביר שחלק מהתעשייה לא הייתה מוקמת כאן בגלל הביורוקרטיה".

"אני חושבת שבגלל שאתה לא יכול להדגיש מה באמת ה-IT שהצבא פיתח וממנו יש תועלת מאוד גדולה, אתה מעדיף להשאיר את זה עמום. תשמח שזה מייצר אנשים בעלי ידע, תשמור אותם במדינה ותגדל אותם ליצור את הדורות הבאים של הידע".

- אם היו מנהלים יותר טוב את הקניין הרוחני, הצבא היה יכול לקבל יותר תמלוגים ולהגדיל את תקציב המו"פ?

"כיפת ברזל היא ללא ספק מוצר אטרקטיבי למדינות כמו דרום קוריאה או ארה"ב, והיא תכניס למדינה כסף. אני משוכנעת שההכנסות למדינה יהיו יותר מ-10 דולר על כל דולר שהושקע בה. אז אם תקפיד לרשום, נניח, לפחות 30% מההכנסות או מהרווח ולהעביר את זה בהמשך למו"פ ארוך טווח, זו דוגמא טובה לנושא כזה".

- אם זה כל כך פשוט למה זה לא קרה עד עכשיו?

"זה פשוט אף פעם לא ייושם במקומות אחרים מחוץ למדען הראשי. זה מנגנון שדורש חמישה אנשים, לא משהו מורכב. צריך להכניס את זה לחוק. תיתן לאנשים שיעבירו לידיעתך את ההכנסות, מההחזר יהיה אפשר להפריש גם לצורך מחקר גנרי, וכולם יהיו שמחים וטובי לב".

עוד כתבות

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

עמודי חשמל בישראל / צילום: Shutterstock

"קריאה חכמה של הנתונים": החברה פרסמה דיווח סתמי, המשקיעים רצו לקנות

אלמור חשמל פרסמה דוחות חזקים, אך דיווח מקדים על חלוקת דיבידנד הביא את המשקיעים להקפיץ את המניה עוד בטרם פרסום הדוחות ● הכנסות החברה, שבשליטת רפק הציבורית, טיפסו ב-55% בזמן שהרווח קפץ בפי 2

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל ביטוח / צילום: נאו מדיה

מגדל ביטוח מחלקת דיבידנד - לראשונה מאז 2019

חברת הביטוח תחלק דיבידנד של 530 מיליון שקל, מתוכם כ-240 מיליון שקל יזרמו לכיסו של בעל השליטה שלמה אליהו ● האפשרות לחזור ולחלק דיבידנד מגיעה לאחר שמגדל שיפרה את היחסים הפיננסיים שלה ובראשם ה"סולבנסי" – כושר הפירעון

נאפע בשארה / צילום: ערוץ היוטיוב הרשמי AWS Events

המהנדס מחיפה שמוביל את רכישת הענק של אמזון בישראל

אמזון מנהלת משא ומתן לרכישת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט AI, בעסקה שעשויה להסתכם ביותר מ-7 מיליארד דולר ● את המהלך מוביל נאפע בשארה, בכיר ישראלי באמזון, האחראי על פיתוח שבבי הבינה המלאכותית שלה

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל", וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק לשיר "מישל"● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגייה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

משמאל: האדמירל קופר, הרמטכ''ל זמיר וראש הממשלה נתניהו, במפקדה האמריקאית בקריית גת. בן בית באזור / צילום: ap, Staff Sgt. Michael Ito

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בקריה עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM), אדמירל בראד קופר

בפגישתם קיימו הערכת מצב משותפת שבמהלכה דנו בהתפתחויות האזוריות ובאתגרים הביטחוניים המשותפים ● דיווח ב"ניו יורק טיימס": איראן הקשיחה את עמדותיה במו"מ עם ארה"ב מאז ההפסד של הרפובליקנים בבחירות האמצע - תוצאות שבטהרן רואים כהבעת אי-אמון במלחמה שמנהל טראמפ ● צה"ל השמיד תוואי תת-קרקעי ששימש את חיזבאללה בהר דב ● צבא כווית הודיע כי מערכות ההגנה האווירית פועלות ליירוט כטב"מים עוינים ● עדכונים שוטפים

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"