פרולוג: אין כבוד למסורת
עברייני הגל החדש מתנהלים על-פי כללים אחרים למה שהיה מקובל, הן בכל הקשור לאמצעי לחימה קטלניים והן באשר לנגישות אל הכלכלה החדשה. כסף מזומן הפך לחסר ערך מעבר לרמת החיים הנהנתנית, והכסף השחור הגדול באמת מחייב אפיקי הלבנה עדכניים. את אלה הם מחפשים בנכסים בני קיימא, במיזמים עתירי טכנולוגיה ובהשקעות פיננסיות.
מערכת אכיפת החוק החלה לזנב במיליונרים החדשים מעט באיחור, בין היתר משום שרק השנה החל לפעול שילוב הכוחות המובנה בין המשטרה לבין יחידת יהלום של רשות המסים; מהלך שעליו החליטה הממשלה במסגרת התוכנית למאבק בפשיעה המאורגנת כבר ב-2006. עם זאת, בתוך שנה אחת המצוד האינטנסיבי המשותף כבר מציף את המערכת בעשרות תיקי מעצרים וכתבי אישום, שמשלבים שלל עבירות מקור פליליות מובהקות - כמו ניהול ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות, הימורים וסחיטות - עם העבירה הכלכלית של הלבנת הון. מדובר בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, ובמערכת אכיפת החוק מזהים בכל התיקים האלה מנגנון משותף אחד: הצ'יינג'ים, או בעברית צחה - נותני שירותי מטבע (נש"מ).
"כל ארגוני הפשיעה עוסקים בהלוואות ובגבייה, ולכן הם חייבים ציינג'ים לידם", מאשר קצין בכיר באגף המודיעין של המשטרה, שם מסומנים הצ'יינג'ים כיעד אסטרטגי. "במקביל, גם הכסף השחור מהפעילות הפלילית שלהם מתגלגל בצ'יינג'ים, שחלקם עוצמים עין ואחרים שותפים מלאים לעבירות המקור. כל התיקים של חשבוניות פיקטיביות, של הימורים ושל סחיטת דמי חסות מגיעים לצ'יינג'ים, ורואים זאת בכתבי האישום שהוגשו נגד ריקו שירזי וארגוני פשע מאילת ומבאר-שבע. כבר בתיק ארגון הפשע של אסי אבוטבול זיהינו איך כספים שהוא סחט מאנשי עסקים התגלגלו לצ'יינג'ים באזור נתניה, ואילו בתיק ארגון הפשע של יצחק אברג'יל ראינו כיצד הוא בכלל השתלט בכוח על עשרות צ'יינג'ים בכל גוש דן כדי לממן אופרציה פלילית בינלאומית שלו".
התפשטות: 2,000 צ'יינג'ים
בסוף שנות ה-80 בדק צוות של מדינות ה-G7 כיצד חודרים ארגוני פשע אל תאגידים כלכליים לצורך הלבנת סכומי עתק. מחשש להתרחבות התופעה, הוקם ב-1989 כוח משימה בינלאומי לפיתוח מדיניות למאבק בהלבנת הון (FAFT - Financial Action Forece Task). המסקנה המרכזית הייתה שבעידן הכלכלה הנוכחי, המדינה לבדה אינה יכולה להתגבר על נתיבי הכסף של העבריינים, ועל כן יש להטיל על תאגידים פיננסיים חובות אקטיביות לזיהוי ולדיווח גורף על פעילות של לקוחותיהם.
המלצות כוח המשימה הפכו למסגרת נורמטיבית מחייבת למדינות המעוניינות לקבל הכרה פיננסית בינלאומית (אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר נוסף גם מעקב אחרי מימון טרור), וישראל הייתה אחת המדינות שהתמהמהו עם יישום ההמלצות. נדרשו לה אף כמה התראות בינלאומיות מביכות עד שבשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, שמגדיר את העבירה ואת הענישה, אבל גם מתווה דרכים למניעה ולפיקוח.
להרשעה בעבירה של איסור הלבנת הון ישנם שני רבדים: ראיות על תנועת הכסף וראיות על "פעולה ברכוש אסור" - מזיוף ומרמה ועד רצח, שוחד, הימורים, חשבוניות פיקטיביות וכדומה.
המניעה והפיקוח על תנועת הכסף מוסדרים באמצעות חובות דיווח שמוטלות על מוסדות פיננסיים - בנקים, חברות ביטוח, מנהלי תיקים בשוק ההון - וכן על נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים). מי שמפר את חובת הדיווח צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר ועד 2 מיליון שקל קנס בהליך פלילי, וכן עיצומים כספיים בהליך מינהלי. החוק נכנס לתוקף רק בשנת 2002, אז גם הוקמו הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, והיחידה לנותני שירותי מטבע במשרד האוצר.
הבנקים והמוסדות הפיננסיים מיהרו להטמיע במערכות המשוכללות שלהם את כללי הדיווח החדשים (זה לא אומר, אגב, שלא נרשמו תקלות), אך הרפיון באכיפה בא לידי ביטוי בעיקר בגזרת הצ'יינג'ים: אם בשנת 2000 היו 91 צ'יינג'ים רשומים בבנק ישראל, הרי מאז נכנס לתוקף חוק איסור הלבנת הון ועד היום הגיע מספרם, על-פי הערכות במשרד האוצר, לאלפיים, ורבים מהם פועלים ללא רישיון. נושא הרישוי, אגב, מוסדר על-ידי היחידה לנותני שירותי מטבע, שדווקא מעודדת את פעילות המגזר החוץ בנקאי, אך בדיוק מסיבה זו היא גם פועלת לניתוק הממשק שבין נותני שירותי מטבע, הצ'יינג'ים, לבין ארגונים של פשיעה כלכלית.
מלחמה: מבצע חיסול עריקים
בעשור האחרון הצ'יינג'ים עוסקים פחות בייעודם המקורי - המרת מטבע זר - ובעיקר מתמקדים בפריט השירות השני המותר להם - ניכיון צ'קים ושטרות. בפועל מדובר בהלוואות בריבית נשכנית שאינה מוגבלת בחוק - כ-0.5% בריבית יומית, ו-5% ויותר בריבית חודשית. לשם השוואה, הבנקים גובים על משיכת היתר כ-10% לשנה למשקי-בית, והרבה פחות מזה ללקוחות מועדפים ועסקיים. ועדיין, הביקוש לשירות ניכיון הצ'קים בצ'יינג'ים רק הולך וגדל, הן בסכומים קטנים והן בגדולים, מה שמציף את השוק באנשי ארגוני הפשיעה, עם כל התוספות - מסחיטות וגבייה באלימות ועד למלחמות עם הרוגים ממש.
אחת המלחמות הללו מתרחשת בשנים האחרונות באזורי בת-ים וראשון-לציון, והיא גבתה כבר 14 קורבנות. על הפרק, רפיון בארגון הפשע של יצחק אברג'יל על רקע מאסרו הממושך של המנהיג בארצות-הברית, ומנגד, חדירת ארגון הפשע המתעצם של משפחת מוסלי מתל-אביב לתחום ההימורים וניכיון הצ'קים בשתי הערים הללו, שיש בהן פופולריות עצומה להימורים לצד פעילות שוקקת של שירותים חוץ בנקאיים.
לפי גורמים בכירים בימ"ר תל-אביב, אנשים מארגון מוסלי החלו לנגוס בטריטוריה של אברג'יל באמצעות גיוס חלק מאנשי מנגנון הגבייה שלו, לצורך קידום ופיתוח מיזמים פליליים בתחומי ההימורים וההלוואות. לפי החשד, הצ'יינג'ים הם אחד הצינורות המרכזיים שדרכם מזרים הארגון עשרות מיליוני שקלים למיזמים חוקיים שהוא חולש עליהם כיום, בעיקר בתחום הנדל"ן בדרום תל-אביב.
בעוד ארגון מוסלי נחשב כיום לארגון הפשע העשיר בישראל, הארגון של אברג'יל מצוי בשפל יחסי. האנשים שמתחזקים אותו, ראשי "סניף" רמת-השרון של הארגון, תלויים כיום במערך הצ'יינג'ים בעיקר לצורך המשך תזרים המזומנים היומיומי שלהם, שמגיע מעמלות הגבייה והריבית הנשכנית; וכן כדי לתחזק את אנשיהם המסובכים עד צוואר עם מערכות החוק והמשפט.
על הרקע הזה, מאז ספטמבר אשתקד חוסלו בזה אחר זה 6 אנשים שהיו מזוהים עם ארגון אברג'יל, ועברו לעבוד בקווי הגבייה של ארגון מוסלי. חרף העובדה שתיקי הרצח נחקרים על-ידי יחידות משטרה מהמובחרות ביותר בתחום הפשיעה - יאחב"ל, ימ"ר מרכז וימ"ר תל-אביב - אף לא אחד מהמקרים פוענח עד כה.
בימ"ר תל-אביב מציינים כי "הרקע לחיסולים אינו רק התחרות בין הצ'יינג'ים, אלא גם מלחמות אגו ויוקרה של עבריינים ושל חיילים משני הארגונים שעסקו בגביית חובות".
עבודה: "אנחנו בנקאים לכל דבר"
"מי שאשם בקרימינליזציה של הצ'יינג'ים זה משרד האוצר ובתי המשפט", אומר בעלים של אחד הצ'יינג'ים הגדולים בישראל, המספק שירותי ניכיון צ'קים בהיקפים של כ-100 מיליון שקל בחודש לחברות מסחריות ולעשרות צ'יינג'ים קטנים ובינוניים, בהם גם כאלה המזוהים או עובדים עם בכירי הפשע הישראלי. "יש אינפלציה של רישיונות והרבה מאוד דברים פרוצים לפעילות של 'קופים' ושל אנשי קש - כל אישה של עבריין בכיר יכולה לקבל רישיון בלי להוכיח כישורים".
- ואת זה אומר מי שמנכה צ'קים לבכירי העבריינים.
"אני לא מבין על מה המהומה! כשעורך דין או רואה חשבון מייצגים עבריינים ומקבלים שכר טרחה במאות אלפי שקלים זה בסדר, וכאשר צ'יינג' מייצג אותם על בסיס מקצועי זה לא בסדר? סליחה, הבנקים לא מחזיקים חשבונות של עבריינים?".
בעל הצ'יינג' - הבנקאי, כפי שהוא מגדיר את עצמו - הוא איש צבעוני עם חוש הומור מפותח ועם ייחוס משפחתי שנושק אל שתיים מהדמויות המרתקות ביותר בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית. במשרד שלו התארחו לאורך השנים כמה מבכירי העבריינים, חלקם שיתפו אותו בסיפורים הכי חמים בשוק האפור, מה שלא מנע מאחרים לנסות להצית את המכונית שלו. ועדיין, כשהוא נזכר בתחלואי המערכת הוא מצדד בעבריינים, גם אם על-פי רוב הוא שומר על יחסים קרובים עם נציגי החוק.
"הפשע בתחום הזה צומח בגלל התנהלות מערכת המשפט", הוא מלין. "אדם שקיבל ממני מיליון שקל ולא מחזיר בזמן יכול למרוח אותי בבתי המשפט 5 שנים, כאשר אני משלם הון תועפות על מימון הצ'ק שלו. אז לפעמים אתה חושב שעדיף ללכת לבוררויות של עבריינים - הם הרבה יותר יעילים, חותכים בישיבה אחת מי יקבל מה וכמה".
- אתה גם משתתף בבוררויות?
"לא, לא. אבל אני שומע את הסיפורים. אני בנקאי לדוגמה, עומד בכל התקנים, אבל כמו כל בנקאי גם אני יכול ליפול עם צ'ק שחוזר. במקרים כאלה, בעל הצ'ק או מי שהצ'ק הוסב אליו והוא חתום מאחורה, ישלם עד השקל האחרון, גם אם קוראים לו שלום דומרני או ריקו שירזי. לקוחות שמזוהים עם עולם הפשע ועושים איתי עסקים יודעים שהם חשופים. לכל אחד יש כרטיס מסודר שמדווח ליחידת נותני שירותי מטבע. מדי פעם, כאשר יש איזה צ'ק חריג, אני מוזמן לחקירות או שהחוקרים באים לכאן. הם מקבלים ממני כל חומר שהם מבקשים גם ללא צו".
חוק: צורך ברגולציה פיננסית
תופעת הצ'יינג'ים מטופלת כיום ברמות הכי גבוהות במשטרה, ברשות המסים ובפרקליטות המדינה, שם מוביל את המאבק המשולב עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.
"ניכיון צ'קים בכמויות העצומות שאנחנו רואים זה תופעה ייחודית לישראל", אומר שפר. "אנחנו נתקלים בצ'קים עם חתימות, עם קשקושים ועם ציורים שונים ומשונים, צ'קים שמסבים אותם מאחד לשני, לשלישי ולרביעי - זו תופעה לא רצויה שמקשה על רשויות האכיפה, והיא מתרחשת משום שדיני השטרות אצלנו אינם מוגבלים מספיק".
בהקשר הזה שפר מפנה למשרד האוצר: "לרגולציה יש חלק נכבד בהתרחבות הממשק בין נש"מים לעבריינים. על המרת מטבע או על ניכיון צ'קים יש רגולציה נמוכה מאוד, ולגבי מלווים בריבית אין בכלל רגולציה. אנחנו מבחינים בצורך ממשי ברגולציה פיננסית בכל הסוגים של נותני האשראי, ויש המלצה שלנו לשנות את המצב. ראוי שבנק ישראל והאוצר יגבילו את הנושא הזה, לאו דווקא באמצעות שינוי חקיקה; מספיקה הנחיה של המפקח על הבנקים, במיוחד באשר למצב הבעייתי של הסבת הצ'קים".
- זה בדיוק מה שהבנקים מעוניינים בו.
"נכון שקיומו של שוק חוץ בנקאי חזק הוא צורך חיוני מול התחרות הנמוכה בבנקים, אבל בדילמה הזו יש גם את הצד השני - ניכיון הצ'קים בצורה הנוכחית מעודד פשיעה והלבנת הון. זה גם מעודד שוק אשראי לא משוכלל. במקום להלוות על-פי דירוג אשראי (לפי יכולת), פה כל מיני אנשים מביאים לצ'יינג'ים חבילות צ'קים ומקבלים מזומן. צריך לעצור את הסחרור הזה, הן של חלוקת האשראי והן של הפשיעה שמתפתחת בעקבותיו".
שפר, שבתפקידו הקודם היה מנהל הרשות לאיסור הלבנת הון, מפנה אל ריבוי התיקים שנפתחו בשנה האחרונה: "המפכ"ל דנינו מוציא לפועל תוכנית נחושה שמציבה יעדי חילוט על כל פרשה פלילית. כל יחידות המשטרה בארץ מחויבות כיום לחיפוש ולאיתור יעדים כלכליים בני מדידה בכל תיק פשע. התהליך הדרמטי השני הוא הקמת יחידת יהלום ברשות המסים, ההשתלבות המוצלחת שלה עם המשטרה והנחישות במלחמה נגד תופעת החשבוניות הפיקטיביות ועבירות ההימורים.
"הקמנו בכל מחוז חוליית אכיפה כלכלית משולבת, וניתן להן דגש בכל תיק פשיעה חמור", שפר מתגאה ומוסיף: "אחד הדברים המעניינים הוא שלפעמים הכסף יותר חשוב לעבריינים מעוד כמה שנים בכלא: בהסדרי הטיעון הם מסכימים לשבת עוד שנתיים ואומרים, 'רק אל תיקח לי את הדירה ואת המרצדס'".
מתקפת הרשויות על בעלי הצ'יינג'ים אינה עוברת ללא מענה מצדם של סנגורים שמתמחים בתחום: בעוד אזרח רגיל מורשע בעבירה פלילית על חוק איסור הלבנת הון כאשר מוכחות תנועת הכסף ועבירת המקור, כדי שנותן שירותי מטבע יורשע מספיק שהוא לא עמד בחובות הדיווח.
"זה הופך בעלי צ'יינג'ים לקציני מודיעין של גופי אכיפה, ואת המקצוע לבלתי אפשרי", אומר עו"ד רונן רוזנבלום, שאחד מלקוחותיו עמד לבירור מינהלי, בין היתר משום שלא דיווח על עסקה בהיקף 30 אלף שקל עם שר האנרגיה לשעבר, ד"ר גונן שגב, שהוא עבריין סמים מורשע. "כל חריגה קלה מהנהלים מובילה לבירור מינהלי, אז לכאורה זה נשמע מפתה להימנע מהרשעה פלילית ומאסר תמורת תשלום. אבל בוועדה מינהלית הנישום תמיד יצא אשם, במשפט הוא יכול לצאת זכאי".
לדבריו, בתקופה האחרונה לא ניתן לבחור בין הליך פלילי למינהלי, כמו בתיקי מס למשל, ונותן שירותי המטבע נאלץ להתמודד עם ההליכים הפלילי והמינהלי: "אני טוען שמדובר בהליך חליפי ובקרוב נבדוק את הטענה הזו בבית המשפט".
היחידה: סינרגיה מודיעינית
שיתוף-הפעולה החיוני בין המשטרה לבין רשות המסים יצא לפועל אחרי אין-ספור חסמים, במיוחד על רקע דרישת העובדים לקבל תוספות סיכון עבור עבודה מול ארגוני פשע. הפתרון שנמצא הוא הקמה יש מאין של יחידת יהלום - כמה עשרות מגויסים חדשים שעברו הכשרות מיוחדות בתחומי החקירות, המודיעין והמסים.
"אחוז ניכר מהפעילות שלנו מופנה אל העולם החוץ בנקאי, ובעיקר הצ'יינג'ים", אומר בראיון ראשון אהרון עוז, איש רשות המסים, מייסד היחידה ומנהלה. "היחידה מאוד צעירה אבל אנחנו כבר מזהים את המבנה ההיררכי בשוק. הרבה צ'יינג'ים קטנים מקבלים שירותים ממספר מצומצם של צ'יינג'ים גדולים. הקטנים מביאים מהשטח צ'קים לניכיון והגדולים מממנים את התשלום שלהם, הקטנים אחראים לגבייה והגדולים רשומים מול המדינה, ושניהם משתתפים ברווח מהריבית".
- אז יש לכם כבר רשימה שחורה?
"אין תגובה. אבל זה לא רק הצ'יינג'ים המורשים, יש המון אנשים שמפעילים בנק פרטי מהבית, מבתי קפה, בשווקים, אפילו על קטנוע שאיתו הם מסתובבים ברחבי העיר, מעסק לעסק, מלווה ללווה, אוספים צ'קים ומשלמים מזומן. הם אינם יכולים לעבוד עם הבנקים, כי הם ידווחו עליהם מיד, אז הם עובדים עם הצ'יינג'ים שמכסים עליהם. המודל הזה הולם את שוק ההלוואות הקטנות, שהנפגעים האמיתיים ממנו הם האנשים הפשוטים, הם מקבלים 5,000 שקל במזומן וישלמו ריבית של 200 שקל לשבוע עד סוף חייהם, או עד שיפרעו את ה-5,000 שקל בתשלום אחד. הצ'יינג' הנייד על הקטנוע פורט צ'קים גם לבעלי עסקים במצוקת תזרים מזומנים או סתם מעלימי הכנסות".
החידוש של יהלום הוא בכניסה לחקירות פליליות מובהקות של עבירות מקור הממוקדות בעבירות מס - מחשבוניות פיקטיביות ועד סחר בסמים - ועדיין, הם מבצעים אותן בשיתוף פעולה עם המשטרה. "זה כל הרעיון", אומר עוז, שמשרדי היחידה שלו שוכנים באזור התעשייה בלוד, סמוך למשרדי להב 433. "שיתוף הפעולה בין גופי האכיפה מתקרב לשלמות. כל גוף מביא את היתרונות שלו והמוצר הסופי פנטסטי. זרוע המודיעין של יהלום היא חלק מאגף המודיעין של רשות המסים, אבל עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מודיעין משטרת ישראל. החומות בין הרשות לבין המשטרה נפרצו. יהלום יודעת לבנות את המערכת שתקבע את ערך הכסף בעבירות המקור הפליליות, את היקף הפעילות הכלכלית של ארגון הפשע, ויש לזה רלבנטיות מיוחדת ליכולת לחלט נכסים, מה שתורם לכולם בדרך אל היעד הסופי - פגיעה ביכולות הכלכליות של ארגוני הפשע".
הנוסחה החדשה של עבירות מקור לצד איסור הלבנת הון, בתיווך צ'יינג' שבו זרמו עשרות מיליוני השקלים של המיזם הפלילי, עומדת כעת לפתחם של בתי המשפט בכמה תיקי דגל, שיצאו לפועל בסיוע המידע המודיעיני המרתק שנאסף ברשות לאיסור הלבנת הון. מדובר במערך מידע ומחקר שעוקב באופן יומיומי אחר הנעשה במחשבים של נותני שירותי המטבע ושל גופים אחרים. כשישים כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין ומומחי מחשב מלקטים מידע מכל הגופים הפיננסיים הקיימים ומעמידים לרשות גופי החקירה, כולל שב"כ, עשרות אלפי דוחות מודיעינים מפורטים ורגישים ביותר בנוגע לשלל פרשיות, אנשים וארגונים.
בתחילת אוקטובר חשפו יחידת יהלום וימ"ר תל-אביב מיזם הימורים באינטרנט (בטים) שפעל במשך כ-5 שנים מתחת לאף של כל יחידות המשטרה. באתר, שפעל בחסות שני ארגוני פשע גדולים מתל-אביב ומרמת-גן, עברו כספים בהיקפים שמוערכים ביותר ממיליארד שקל. לפי החשד, חלק גדול מהכסף עבר באמצעות איש קש של אתר ההימורים, אשר ניהל בצ'יינג' ידוע בעיר גדולה בשרון כרטיס "כבד", שמוערך ב-20 מיליון שקל בשנה. איש הקש הצליח לחמוק מהארץ לפני שלב המעצרים, ואילו בעל הצ'יינג' נעצר למשך 10 ימים.
במשטרה טוענים כי בעל הצ'יינג' ידע היטב שמדובר באיש קש שהפקיד אצלו במשך שנים כספים וצ'קים של מהמרים, וכי לפיכך הוא חשוד בשותפות לעבירת ההימורים ובהימנעות מחובת הדיווח על פעילות בלתי רגילה. מעבר לרישומי תנועות הכסף בכרטיס, כדי לבסס את הכוונה הפלילית עקבו החוקרים אחרי הדמויות הרלבנטיות ותיעדו בצ'יינג' את הבוסים של האתר, את איש הקש ואפילו את השליחים על הקטנועים עם המעטפות. הראיות הכי משמעותיות הן האזנות הסתר, שמוכיחות לכאורה את הקשר העסקי בין הבוסים ואיש הקש לבין בעל הצ'יינג'.
בתחילת נובמבר חשפו יהלום יחד עם ימ"ר נגב ועם יאחב"ל שני ארגוני פשע אימתניים מבאר-שבע ומאילת, שהשתלטו באלימות קשה (שני מעשי רצח וכמה ניסיונות רצח) על שוק ההלוואות וההימורים בדרום הארץ, שבו הכסף זורם באמצעות צ'יינג'ים. בתיק אילת, נאשם מספר 2 המוגדר כבכיר בארגון הפשע אף ביצע הלוואות למהמרים מהמרכז המסחרי שבו ממוקמים משרדי הצ'יינג' שלו, שרשום במשרד האוצר על-שם אשתו.
"תיק אילת הוא דוגמה מוחשית מצוינת לתהליך שבו צ'יינג' משמש כמכבסה לכספים שהתקבלו מפעילות ארגון פשע", מסביר עוז. "החקירה התחילה בנובמבר אשתקד עם הליכים רגילים נגד הצ'יינג' על אי-דיווח, אז עלה החשד שהצ'יינג' משמש כמכבסה לגביית כספי הימורים של ארגון פשע מקומי, וכך נפתחה החקירה עם יאחב"ל. הצלחנו להראות כיצד חלק מהחובות של לקוחות הצ'יינג' - הצ'קים שנמסרו לניכיון - הם למעשה חובות שלהם מהימורים באתרים של ארגון הפשע. הצ'יינג' הזה כמעט לא התעסק בהמרת מטבע לציבור".
אפילוג: ילד טוב עם צ'ק פתוח
מייק מיכאלי הוא איש נעים הליכות בשנות ה-30 לחייו. צעיר, גבוה, חובש כיפה שחורה. בחור ענייני שיודע לנהל דיון תרבותי בקול רגוע, אבל גם לא פראייר, רחוק מזה. למיכאלי, נתנייתי במקור, יש רשת של צ'יינג'ים בהרצליה ובתל-אביב, והוא אחד מאלה שנהנים מהפריחה של ענף שירותי המטבע, בין היתר בזכות היכולת שלו להתנהל מול בכירי הפשע. לפי המשטרה, כולם עבדו איתו - מאתרי הימורים של ארגוני פשע ועד לריקו שירזי.
בכתב האישום שהוגש נגד שירזי בשנה שעברה נטען, בין היתר, כי במטרה להסתיר עשרות הלוואות בריבית קצוצה שנתן לאנשי עסקים בהיקפים של למעלה מ-25 מיליון שקל, הוציא להם איש קש מטעמו חשבוניות של חברות קש בעוד כספי ההלוואות וההחזרים עברו דרך הצ'יינג' של מיכאלי.
בתיק הזה יש שלל ראיות לכאורה על תנועת הכסף בכרטיס של איש הקש בצ'יינג' של מיכאלי. על-פי החשד, כבעלים של צ'יינג' מיכאלי לא עמד בחובותיו לדווח על סכומים חריגים, לא דיווח על איש קש שניהל אצלו כרטיס פיקטיבי, ולא דיווח מי הנהנה האמיתי בכרטיס - ריקו שירזי ולא איש הקש, שהפך בינתיים לעד מדינה. המחלקה המשפטית של רשות המסים אמורה לקבל בימים הקרובים החלטה סופית אם להגיש נגדו כתב אישום פלילי.
"מר מיכאלי מכחיש את המיוחס לו וטוען כי הוא מכיר את שירזי, אבל לא כבעל חשבון בצ'יינג'", אומרים פרקליטיו, עו"ד שחר מנדלמן ועו"ד עדי ארליך. "מר מיכאלי לא היה אמור לדעת שעד המדינה הוא איש קש וששירזי עומד מאחוריו, אם הוא אכן עומד מאחוריו כפי שנטען".
הבנקאי מהצ'יינג' הגדול המוזכר בתחילת הכתבה מכיר היטב את מיכאלי: "הוא לא עבריין, הוא ילד טוב שהיה מגלגל דרכי צ'קים ב-5 מיליון שקל בכל חודש. בזה שהשביתו אותו עכשיו אני הפסדתי עמלה של 100 אלף שקל בחודש".
מעניין מה היו אומרים על הסכומים האלה הזקנים של יעקב אלפרון המנוח מגבעת שמואל ומשוק מלאבס.
רשימות נוספות של אמיר זוהר בבלוג "פוסטה" posta.co.il