החרפת ההאטה בפעילות הכלכלית הגיעה לשוק העבודה. לפי נתונים שמפרסמת היום (ד') הלמ''ס, שיעור הבלתי מועסקים הגיע באוקטובר ל-7.3%, לעומת 6.9% בחודש שקדם לו, ספטמבר (נתונים מקוריים). נציין כי גם הנתונים מנוכי העונתיות מצביעים על גידול באבטלה, אם כי מתון יותר - ל-7% בלבד מכוח העבודה.
במספרים מוחלטים, מדובר על כ-266 מובטלים באוקטובר, כ-16 אלף יותר בלתי-מועסקים מאשר בספטמבר - גידול של כ-6% (נתונים מקוריים). גם הנתונים מנוכי העונתיות משקפים עלייה במספר המובטלים, אם כי מתונה יותר (כ-1,000 בלבד), שעמדו על כ-253 אלף.
נתון מטריד
הגידול באבטלה לווה הפעם בירידה בשיעור ההשתתפות, התפתחות שלילית נוספת בשוק העבודה המצביעה על כך שלא רק שעובדים איבדו את מקום עבודתם, אלא גם על כך שעובדים עזבו את שוק העבודה בכלל. לפי הנתונים, שיעור ההשתתפות עמד על כ-63.8%; זאת לעומת כ-64% בחודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות). מדאיגה במיוחד הירידה בהשתתפות הנשים, לכ-58.5%, לעומת 59.0% בספטמבר.
אלא שהנתון המטריד במיוחד הוא המשך הירידה במספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע, שירד ב-5% לעומת ספטמבר - ירידה של 109 אלף מועסקים. מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע עלה ב-4.3% לעומת ספטמבר (תוספת של כ-43 אלף מועסקים).
נזכיר כי בתחילת השנה שינתה הלמ''ס את שיטת מדידת האבטלה, והרחיבה את היישובים הנדגמים תוך גידול מיידי, וחד למדי, בממדי האבטלה. הסדרה החדשה גרמה לפערים גדולים בין הנתונים המקוריים לבין הנתונים מנוכי העונתיות, אשר הצביעו לעתים קרובות מדי על מגמות הפוכות לחלוטין בהקשר של שעור הבלתי מועסקים. אלא שבאוקטובר ניכר כי למרות הפערים בהיקפים, הנתונים משקפים מגמות דומות לגמרי בהקשר של אבטלה, שיעור השתתפות וחלקיות משרה.
בהקשר הזה נציין כי כלכלנים רבים טוענים כי ניקוי העונתיות אחרי שינוי שיטת המדידה בעייתי מאוד, הואיל ולא קיימת פרספקטיבה מספיקה מאז שינוי השיטה. נזכיר כי נתונים מנוכי עונתיות הצביעו עד לאחרונה על ירידה חדה ומתמשכת בשיעורי האבטלה, דבר שאינו מתיישב עם שאר הנתונים המקרו כלכליים. הסוגיה זכתה לביקורת קשה, לרבות מפי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. לפיכך ישנם כלכלנים רבים שמעדיפים להסתכל על הנתונים המקוריים, ומבקשים להתעלם מהנתונים מנוכי העונתיות - עד שיתברר דיוק הסדרה.
תגובות
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מקרו בפסגות
"אנו יודעים שנתוני התעסוקה עברו תהפוכות בגלל שינו שיטת המדידה, לרבות נתונים מנוכי עונתיות. מנתונים אלו קשה להבין מה היא המגמה בטווח הקרוב. עם זאת, בהסתכלות על האינדיקטורים האחרונים שהתפרסמו בשוק, אין ספק שניתן לצפות לסימנים שליליים בשוק העבודה. למשל, הצריכה הפרטית לנפש רשמה ירידה ברבעון השלישי ומנתוני כרטיסי האשראי ניתן לראות ירידה בחודשים האחרונים.
"יתרה מזו, כאשר מסתכלים על הסקרים השונים של הלמ''ס ובנק ישראל, הן בקרב הפירמות והן בקרב הצרכנים, אנו למדים על פסימיות וחשש להחרפת ההאטה במשק. כמובן שבתקופה כזו של פסימיות החברות לא ימהרו לגייס עובדים חדשים ולכן ניכר הזינוק במועסקים החלקיים - המעסיקים מתקשים להתחייב לטווח הארוך ומחפשים פתרונות על מנת להתמודד עם אי-הוודאות לגבי הפעילות במשק ברבעונים הקרובים".
יונתן כץ, אסטרטג מקרו בלידר שוקי הון
"אנו רואים נתונים חלשים מאוד. אמנם מדובר בעלייה של 0.1% בשיעור האבטלה (נתונים מנוכי עונתיות), אבל שיעור ההשתתפות ירד ב-0.3%. רק הדבר הזה היה צריך להוריד את שיעור האבטלה, כי יש פחות מחפשי עבודה. בפועל, ראינו ירידה במספר מועסקים - שזה נתון שלילי וזה הצטרף למספר אינדיקטורים חלשים שהתפרסמו לאחרונה, שכולם מעידים על כך שהמשק הישראלי התמתן - בניגוד לטענת בנק ישראל שקצב הצמיחה נותר יציב. זה לא נכון, קצב הצמיחה יורד. בסופו של דבר זה יאלץ את בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק.
פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, בית הספר למדיניות ציבורית והחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית
"הנקודה הבולטת בסקר כוח אדם האחרון היא ששיעור הצמיחה במשק אינו חזק מספיק כדי לייצר מספיק מקומות עבודה כדי ששיעור האבטלה ימשיך לרדת, כפי שעשתה בשנים הקודמות. במקרה הטוב, הצמיחה נוכחית מצליחה לייצב את שיעור האבטלה. אבל כפי שראינו מהנתון האחרון, ישנה ירידה מסוימת בשיעור התעסוקה.
"בהסתכלות קצת יותר ארוכת טווח, חשוב מה תהיה המגמה בשיעור ההשתתפות והאם הפרטים, בעיקר כאלו מחוץ לשוק העבודה, ימשיכו להיכנס לשוק העבודה. בתקופה האחרונה ראינו כניסה מוגברת של חרדים וערבים לשוק העבודה, שיעור הצמיחה הנוכחי אינו מאפשר את המשך התופעה החיובית הזאת בקצב הרצוי".
