רשימת הליכוד לכנסת, כפי שהתגבשה בראשית השבוע, העלתה שאלות רבות על נטיותיה של מפלגת השלטון. במערכת הפוליטית, כמו גם בעיתונות הרלוונטית, כינו אותה רשימה ימנית יותר מקודמתה. המשמעויות לכך, כפי שניתחו זאת הפרשנים, יכולות לבוא לידי ביטוי בתהליך השלום, ביחס להתנחלויות, והיו גם מי שמצאו בין החברים שהתמקמו בצמרת הרשימה מבקרים חריפים של בית המשפט העליון, וחזו סכנה למוסד בקדנציה הבאה.
לצד כל אלה, עשויה הרשימה לכנסת (לפני האיחוד עם ישראל ביתנו) לסמן גם מגמות ביחס לתקשורת ב-4 השנים שיחלו בינואר 2013.
מצד אחד, נותרו בה חברי כנסת שפעלו לקידום חופש העיתונות, ונחקקו חוקים חשובים כמו המעבר לרישיונות. מצד שני, אל העשירייה הבכירה של הרשימה התקדמו כמה פרלמנטרים שאחראים לכמה מרגעיה השנויים במחלוקת ביותר של הכנסת, בכל הקשור לחופש העיתונאי.
אין בכך עוררין - הכנסת היוצאת הייתה אחת הקשות ביותר לתקשורת הישראלית. זכור במיוחד הדיון שעוררה הצעת החוק של ח"כ יריב לוין, שביקש להעלות את סכום הפיצוי שגוף עיתונאי ישלם לאדם מושמץ ל-300 אלף שקל, זאת ללא הוכחת נזק.
החוק הקפיץ את כלי התקשורת, לאור העובדה הברורה כי מטרתו היא לשתק פעילות עיתונאית מחשש לתביעות ענק. החוק צפוי להמשיך ולהתגלגל גם בכנסת הבאה, אם כי לאחר סדרת פגישות של לוין עם נציגי כלי התקשורת, הוא כנראה יעודן.
לוין נחשב לאחד הכוכבים הגדולים של הפריימריז בליכוד, ובסופו של יום הוא מצא את עצמו במקום העשירי ברשימת לכנסת. לא בכדי. לוין הוא אחד הפרלמנטרים הבולטים והיעילים בכנסת היוצאת, עם נוכחות שיא במשכן וכ-240 הצעות חוק שהניח.
עשרות פעמים הצביע לוין בנושאי תקשורת בכנסת, פעמיים כשהתנגד להצעות אי-אמון בממשלה על "פגיעה בחופש הביטוי ופגיעה בדמוקרטיה".
באשר להצעת חוק לשון הרע שלו, אמר לוין כי היא נועדה "לשים קץ לחופש הביזוי הבלתי נפסק". בעניין החדשות בטלוויזיה אמר כי הן "צריכות להיות יותר מגוונות, עם צוות פרשנים יותר מגוון".
בעד החוק של לוין הצביעו בקריאה ראשונה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שנחשב לאביה של הצעת החוק. ארדן הגה את החוק קדנציה לפני כן וחזר בו ביולי 2008, בשל הלחץ העיתונאי. בפריימריז השבוע, השר ארדן הגיע למקום השלישי ברשימת הליכוד.
"לא כולם בימין כאלה"
ב-2010, לוין ביקש לעגן בחקיקה את חובתה של העיתונות לבקש תגובה מאדם העומד במרכז כתבה, והציע להשית קנס על עורך שלא ידאג לעשות זאת. חבר הכנסת גם נמנה עם המצביעים בנושא חוק אחר שעסק בהגבלת העיתונות - איסור על פרסום שמו של חשוד בפלילים 48 שעות לאחר מעצרו. יחד איתו הצביעו בעד החוק, מי שיהיו חברי כנסת כנראה גם במושב הבא, ציפי חוטובלי, מירי רגב וזאב אלקין.
ח"כ אלקין התבלט אף הוא בנושא התקשורת, ולו בגלל תפקידו כיו"ר הקואליציה היוצא. אמנם החוק העיקרי שהוביל אלקין בנושא התקשורת בכנסת היוצאת היה מתן פטור מדמי מעבר של ערוץ 9 לפלטפורמות, אבל למעשה הייתה לו מעורבות בנושאים רבים אחרים.
בעיקר זכור המופע שלו בוועדת הכלכלה של הכנסת במאי השנה. כניסתו לאולם הדיונים לבדה, טרפדה את הצעת החוק שהייתה אמורה לאפשר את דחיית החובות של ערוץ 10. עד לרגע זה, ערוץ 10 לא יצא מהתסבוכת.
העיתונאי הוותיק מוטי קירשנבאום שהיה באותו דיון, תיאר בהמשך בראיון כיצד אלקין "קפץ משמחה" כשהחוק לא עבר. אלקין כעת במקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת.
למרות שלא תמך בסיוע לערוץ 10, הצבעותיו של אלקין במליאה הביאה לוויתור של מיליוני שקלים עבור הערוץ הרוסי והזרמה של מיליונים אחרים לתמיכה ברדיו רק"ע של רשות השידור. הכנסת הנוכחית גם העבירה כ-5 מיליון שקל לשידורי טלוויזיה בשפה האמהרית.
"לא כולם בימין כאלה, אבל יש בהם אנשים שזה במובהק סדר היום שלהם וזה הם שזכו לשדרוג מוצהר בפריימריז בליכוד", אומר ח"כ ניצן הורביץ (מרצ), עיתונאי בעברו. "אני חושב שאחד הביטויים של הקיצוניות של הרשימה הזו הוא יחס קשה כלפי התקשורת החופשית. זה התחיל כבר בכנסת הזו עם הצעות חוק מאוד דרקוניות בעיניי, כמו חוק לשון הרע והפגיעה בערוץ 10 וניסיונות מול גלי צה"ל.
"יש שם כאלה שלא מסתירים את הגישה העוינת. החששות האלה לא דמיוניים. הם מבוססים על דברים שהיו וקרו ועל הצהרות חברי הכנסת. לכן, אם זה נראה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה ברווז. הם לא מתונים, הם מתגאים בקיצוניותם, וזה בא לידי ביטוי בכל המוקדים של חשיבה חופשית, ובהם תקשורת".
לא פתרו את משבר ערוץ 10
חדרי ועדת הכלכלה של הכנסת, שאופיר אקוניס וכרמל שאמה-הכהן עמדו בראשה במהלך הכנסת האחרונה, רחשו מדיונים בנושאי התקשורת. ח"כ אקוניס נהנה מרוחו של ראש הממשלה בחלקה הראשון של הקדנציה, בעוד ח"כ שאמה-הכהן נאלץ להשלים עם נתניהו לקראת הבחירות.
באולמו של אקוניס הועבר חוק מעבר הטלוויזיה המסחרית לרישיונות, ובאותה הזדמנות סוכל ניסיון שהגיע מכיוון ישראל ביתנו לפצל את חברת החדשות של ערוץ 2.
שאמה-הכהן, לעומתו, לא הצליח להציל את ערוץ 10, למרות הצהרותיו כי יש לעשות זאת. לאחר שלל דיונים, חוק דחיית החובות לערוץ לא עבר בוועדה. מהלך זה עשוי להביא לסגירת ערוץ 10 בסוף השנה.
שאמה-הכהן העלה בוועדה נושאים אחרים הקשורים בתקשורת, ובהם התחרות בטלוויזיה המסחרית בין קשת ורשת, נושאים הקשורים ברשות השידור, הפסקת הפרסום הממשלתי בעיתונים והמשבר בעיתון "מעריב". בזה האחרון, הדגיש שוב ושוב את חשיבות השמירה על זכויות עובדי העיתון.
"על הממשלה לבדוק אם יש אינטרס ציבורי לתמוך בצורה כלשהי בתקשורת, כי אחרת המגמה ברורה. העובדה שכל כלי תקשורת נמצא בסכנת סגירה לא מחזקת את הדמוקרטיה", אמר היו"ר באותו דיון, אך הוסיף מיד: "כאן מגיעה שאלה עדינה, והיא איך ממשלה יכולה לעזור לתחום מבלי ליצור יחסי תלות מתמשכים. לא הגיוני שמי שאמור להיות כלב השמירה יקבל מזון ממי שהוא אמור לפקח עליו".
שאמה-הכהן, שעל-פי חשיפת חדשות 2 כמעט נפלט מהרשימה לכנסת הנוכחית, היה מחברי הכנסת בקואליציה שהציעו את הצעת חוק הארכת הזיכיון הקודמת לערוץ 10 ב-2010. הוא גם עומד מאחורי ההצעה לבטל את דמי הזיכיון לרדיו האזורי ולזכייניות הטלוויזיה.
גם חברי כנסת אחרים מהרשימה החדשה הוכיחו התייצבות לצד החופש העיתונאי. ח"כ מירי רגב (מקום 13 ברשימה החדשה), למשל, עומדת מאחורי שורה של חוקים לטובת חופש הביטוי, ובהם הגבלה של תוקף צווי איסור פרסום וחוק ההגנה על חיסיון עיתונאי.
גם ח"כ יריב לוין הצטרף להצעה של רגב בעניין הגבלת איסור הפרסום, והציע שורה של הצעות אחרות בעניין תקשורת, כמו ביטול דמי הזיכיון לרדיו והקמת ערוץ באנגלית וערבית.
"גוון קיצוני שמאלני"
"אין ספק שהתקשורת הישראלית בשנים האחרונות ובדור האחרון ומאז הסכמי אוסלו הייתה בעלת גוון קיצוני מכיוון שמאל", אומר ל"גלובס" משה פייגלין, מקום 15 ברשימת הליכוד לכנסת.
פייגלין הוא אולי ההפתעה הכי צפויה ברשימה זו, ולכן מעניין לשמוע את השקפתו באשר לתקשורת.
לדבריו, "בתקשורת יש אנשים כמו גדעון לוי, שחצה קווים אל הצד הפלסטיני וקיבל במות ולא רק בעיתונו. ברור שאילו הבחירות היו מתנהלות בין כלי התקשורת ולא באוכלוסייה, מרצ הייתה המפלגה הגדולה בישראל - ואת זה צריך לתקן".
- איך לתקן?
"מדינת ישראל זקוקה לשיח אמיתי מכל הצדדים. חשוב שיישמע קול המנוגד לקולי שלי. האמירה 'אינני מסכים עם עמדתך, אך אלחם כדי שתאמר אותה', משקפת מאוד את עמדתי. כשאני אומר לתקן, אני לא מתכוון לתקשורת הפרטית.
"העובדה ש'ידיעות אחרונות' החליט להכריז מלחמה על ראש הממשלה והימין, זו עובדה וזה לגיטימי, כי מדובר בעיתון פרטי, וזה נפתר באמצעות מתחרים לעיתון הזה. זה טוב ובריא. אני מתכוון לתקן בתקשורת הממלכתית, הניזונה מתקציבי המדינה, שם צריך שהשדרנים ישקפו כמה שיותר את מכלול הדעות בחברה הישראלית".
- אתה מוצא הקבלה בין מה שקורה בעיתון "מעריב" (מו"ל מעריב החדש, שלמה בן-צבי, הביע בעבר תמיכה בפייגלין, ל"א) לבין מה שקרה ברשימת הליכוד?
"אני לא רוצה להתייחס ל'מעריב', אבל מה שקורה ברשימת 'הליכוד' משקף בצורה מדויקת את התהליכים במדינה, ואני שמח שבאמצעות זה חוזרים קולות ל'ליכוד'".
העזר כנגדם? ריבלין הוביל קו בעד העיתונות
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, נחשב לקול מאוד נחרץ נגד המגמות שהוביל יריב לוין בכנסת הקודמת. הוא והשר משה כחלון (שעזב בינתיים את החיים הפוליטיים) היו היחידים בליכוד שהתנגדו לחוק לשון הרע.
"חופש הביטוי עומד בפני מתקפה חוקתית שבאה מתוך הכנסת", אמר אז והוסיף כי ההצעה "פוגעת אנושות בחופש הדיבור ועלולה להמיט אסון על שוק העיתונות".
יחד עם ריבלין הובילו קו נגד הניסיונות להגביל את חופש העיתונות השרים בני בגין ודן מרידור, אשר נפלטו מרשימת הליכוד. ריבלין עצמו הגיע למקום 6.
