כחודשיים בלבד לאחר העברת השליטה בכלל תעשיות מנוחי דנקנר לידי לן בלווטניק, חברת כיתן, השייכת לקבוצה, הודיעה היום (א') על הפסקת הייצור בישראל וסגירת המפעל בדימונה עד סוף החודש. כיתן היא אחד הסמלים של תעשיית הטקסטיל בישראל, וסגירת המפעל בדימונה מסמנת עוד מסמר בארון הקבורה שלה, ועוד סיפור עצוב של עיר מרכזית בפריפריה.
על רקע הודעת כיתן הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בחברה, בטענה כי בעליה מסרבים למתווה של פיצויים מוגדלים בדומה לזה שגובש עם סגירת מתפרת כיתן בנצרת ב-2008. על-פי מתווה זה, העובדים יקבלו פיצויים בגובה של עד 170%, בהתאם לשנות הוותק שצברו.
ואולם, ייתכן כי העובדים המעטים שנותרו במפעל יינצלו: באחרונה מנהל מרכז ההשקעות של התמ"ת מגעים מתקדמים עם אופיס טקסטיל שבבעלות איש העסקים אליעזר פישמן, שמנהלת כיום את פעילות הייצור שלה באזור, להעתקת פעילותה לדימונה. על-פי הערכות, הקרקעות שעליהן פועל המפעל יופנו למגורים.
לפי משרד התמ"ת, פנה האוצר אל ישי בבקשה לקבלת תקציב שיאפשר את העתקת המפעל. לפי הסיכום, במפעל החדש של אופיס טקסטיל יועסקו כ-250 עובדים, והוא יקלוט את מרבית העובדים מכיתן. עלות העתקת המפעל עומדת על כ-30 מיליון שקל, והמדינה תישא בחלק הארי.
באופיס טקסטיל באזור מועסקים כיום כ-250 עובדים, ולפחות חלקם עתידים להעתיק את מגוריהם לדימונה. המעבר המלא של המפעל מהמרכז לדימונה עשוי להימשך כשנתיים-שלוש, אך עם זאת, חלקים מפעילותו עתידים לעבור לדימונה בתוך כחודשיים-שלושה, באופן שיש בו כדי לתת מענה למצוקת העובדים שיפוטרו מכיתן. יו"ר אופיס טקסטיל, רמי גבאי, סירב להגיב היום על הידיעה.
כבר לפני כשנתיים פרסם "גלובס" את דבר גסיסתו האיטית של מפעל הייצור בדימונה. עובדים במפעל סיפרו לכתבת העיתון אילנית חיות על אווירה קשה במיוחד, שבמסגרתה מפוטרים עשרות עובדים באופן עקבי: "כל מי שנשאר במפעל - וזה לא הרבה - חי בחששות בכל יום מתי יקראו לו ומי יהיה הבא בתור ללכת. אם המפעל צריך להיסגר - תסגרו במכה אחת, תנו לנו פיצויים מוגדלים ותשחררו אותנו מהסיוט הזה".
באותם ימים הועסקו במפעל כ-190 עובדים, לעומת 350 רק שנתיים קודם לכן. כעת, כאמור, נותרו 40 בלבד.
מלבד צמצום כוח-האדם, המפעל עבר תחילה מ-3 משמרות ביום לשתיים, ובהמשך לאחת בלבד. במקביל, נסגרה המתפרה בנצרת ופוטרו 130 העובדים שהועסקו בה.
לדברי מנכ"לית כיתן, אסתר אלדן: "כמדיניות של בעלים נמנעה סגירת המפעל במשך שנים רבות, אך בשנתיים האחרונות המצב החמיר מאוד והחברה החלה לייבא את מוצריה מיצרנים בטורקיה והמזרח הרחוק, כמו רוב החברות הישראליות המוכרות מוצרי טקסטיל" - כך לשון ההודעה של החברה.
אלדן סברה כי מבחינה כלכלית צריך היה לבצע את המהלך לפני זמן רב, אולם דנקנר בלם ככל הנראה את הכוונה הזו. הוא לא רצה להיות מזוהה עם סגירת מקומות עבודה בדימונה, ובניגוד למכירת מכתשים אגן לתאגיד סיני, שגררה גם היא תגובות זועמות בתחילת הדרך, במקרה של כיתן אין מאין להבטיח לעובדים חבילות פרישה נדיבות. עם העברת השליטה בחברה, אלדן לא היססה להכריע בסוגיה והודיעה לדירקטוריון כיתן במהלך מספר ישיבות על כוונתה להוציא לפועל את הליך הסגירה.
לדברי אלדן, "בימים אלה אנו עושים מאמצים להשכיר את שטח המפעל לחברה תעשייתית אחרת, כדי לספק תעסוקה לעובדים. בשנתיים האחרונות כבר הושכרו חלקים משטחי המפעל לשתי חברות אחרות ורבים מעובדי המפעל שפוטרו - נקלטו בהן.
"לאחר שנים רבות של הפסדים כבדים, לא נוכל להמשיך בייצור במפעל. הקושי של תעשיית הטקסטיל גדול, עלויות העבודה, האנרגיה והיבוא המתחרה - לא משאירים מקום לתעשיית טקסטיל בישראל. בשנה האחרונה המפעל הופעל בייצור חלקי מאוד - מה שהעצים את ההפסדים".
עם סגירת המפעל בדימונה, תמשיך כיתן לייצר בעיקר בטורקיה ובמדינות המזרח הרחוק. כ-150 עובדי שיווק ומטה ימשיכו לעבוד בארץ ובעולם, בין היתר בסניפי החנויות של החברה.
"עוד מפעלים ייסגרו"
"סגירת מפעל כיתן היא תוצאה של מדיניות ממשלתית שלא מאפשרת למפעלים לפעול בישראל", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן. לדבריו, "המסים על התעשייה נמצאים בעלייה מתמדת והמכסים על היבוא מבוטלים. זו מדיניות ששוחקת את עושר התחרותיות של התעשייה והתוצאה היא שמפעלים רבים נאלצו להעביר את פעילותם לחו"ל". לדברי אורן, על הממשלה להפחית את המסים על התעשייה ולהגביר את היקף הרכש הממשלתי ממפעלים שמייצרים בארץ.
בהתאחדות התעשיינים אמרו היום כי ביטול המכסים בתחילת השנה ייטיב עם היבואנים בלבד, אך לא יאפשר הוזלה של הבגדים לצרכן. בהתאחדות טענו כי מהלך זה יוביל להפסד הכנסות למדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה - בתקופה שבה הממשלה מחפשת מקורות תקציביים חדשים ומעלה מסים עקיפים וישירים לצרכנים ולמגזר העסקי.
"אם הממשלה לא תשנה את מדיניותה מיידית, מפעלים רבים בארץ ייסגרו, והמשמעות היא אבטלה ואובדן הכנסות למדינה", אמר אורן.
* אליעזר פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס".