שר התחבורה ישראל כץ בישר לפני שבוע ברוב גאווה על חיבור ערים ערביות לרשת הרכבות בישראל, לראשונה בתולדות המדינה. מדובר בקו הרכבת המזרחי, מלוד לחדרה, שבו יהיו תחנות בטייבה-קלאנסווה ובטירה, בביצוע חברת כביש חוצה ישראל.
ובנתיים, תוכנית אחרת לרכבת במגזר הערבי מעוררת מחלוקת חריפה: תוכנית לרכבת קלה בין חיפה לנצרת, דרך קרית אתא. את התוכנית מוביל ד"ר דורון בלשה, שכיהן בעבר כמנכ"ל נתיבי איילון ומנכ"ל חברת התחבורה החיפאית יפה נוף. שר התחבורה כץ תומך בתוכנית של בלשה, והיא נדונה לאחרונה בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) ובמועצה הארצית לתכנון ובנייה. מסילת חיפה-נצרת כלולה בתוכנית עתידית של "נתיבי ישראל לפיתוח הנגב והגליל", לפי החלטת הממשלה מפברואר 2010. הפרויקט הוא ברשימת "12 פרויקטים לתכנון ותכנון מפורט", שתכנונם תוקצב בהיקף 2.5 מיליארד שקל. לתוואי קו הרכבת לא היה תכנון מוקדם במסגרת תמ"א 23 לדרכים, ועל כן יש צורך לקדם תכנון מפורט ולהתחיל בהפקעות. ב-12 הפרויקטים האלה, שר התחבורה ישראל כץ הוא המחליט על התכנון והביצוע.
סוג חדש של רכבות
הרעיון הוא לבנות צמד מסילות בפרויקט, שעלותו מוערכת כיום ב-5.5 מיליארד שקל. מדובר בסוג חדש בארץ של רכבת קלה, שלדברי סנגוריה יכולה לנסוע במהירות 100 קמ"ש אפילו בשיפוע של 10%, נתון הנשמע עדיף על היכולות של רכבות קלות המוכרות בארץ. מומחי תחבורה מטילים ספק ביכולת הביצוע הזו, ומכל מקום, לחברת יפה נוף החיפאית נמסר שמדובר במהירות של כ-80 קמ"ש.
התוכנית מעוררת עימות בין נצרת לבין נצרת עילית. היחסים בין ראשי הערים, שמעון גפסו מנצרת עילית (הליכוד ביתנו) וראמז ג'ראיסי מנצרת (חד"ש), מתוחים ממילא. רק לאחרונה הודיע גפסו לשר הפנים אלי ישי, שיש להפסיק להעביר תקציבים לנצרת ולהכריז עליה כעל "עיר עוינת למדינת ישראל, גיס חמישי וקן טרור בלב הגליל". ג'ראיסי השיב, שמדובר ב"הסתה של גזען שאינה ראויה להתייחסות".
"חצי עולם בנצרת"
עיריית נצרת, בראשות ג'ראיסי, מתנגדת לפרויקט במתכונתו הנוכחית. ג'ראיסי: "הבעיה היא שלפי התוכנית המקורית, הרכבת הקלה עושה סיבוב של חצי עולם בנצרת עילית, 11 תחנות, לפני שהיא מגיעה לנצרת במתחם ביג, לפחות 35 דקות של זמן מבוזבז. יש אלטרנטיבות, כולל מינהור קטע מסוים עד למרכז נצרת".
- אתה מעדיף שהתחנה הסופית תהיה בנצרת ולא בנצרת עילית כדי לחסוך זמן?
ג'ראיסי: "שתי האפשרויות אינן טובות. הפתרון הוא שני קווים, אחד לנצרת עילית וקו ישיר לנצרת. שני הקווים יעבדו בין שתי הערים בלופ דו-סטרי, ואף עיר לא תקופח".
מטעמו של ראש עיריית נצרת גפסו נמסר כי הוא תומך בתוכנית כפי שהיא, כדי למנוע עיקופים מיותרים דרך נצרת ויישובים סמוכים, על מנת שתושבי נצרת עילית יגיעו במהירות למפרץ ולחיפה, וכי אם לא יהיה שירות של תחנות בנצרת עילית אין תועלת ברכבת. מהעיריה נמסר, כי "זה לא נגד נצרת אלא בעד נצרת עילית".
מומחים מסתייגים
למומחי תחבורה יש כמה הסתייגויות מהתוכנית. הביקוש החזוי לקו הוא 3,000 נוסעים לשעה. אוטובוסים רבי קיבולת (BRT) יכולים לענות על ביקוש של 5,000 נוסעים בשעה ורכבת קלה (LRT) עונה לביקוש של 12 אלף נוסעים בשעה, פי ארבעה מהביקוש החזוי (רכבת כבדה עונה לביקוש של 50 אלף נוסעים לשעה). בות"ל לא הוצגה בדיקת כדאיות כלכלית.
במדינה קטנה, אומרים המומחים, לא נכון להרבות בסוגי הרכבות. ריבוי כזה מחייב בתי-מלאכה נוספים ומיוחדים, הכשרה נפרדת של אנשי תחזוקה, אחזקת מלאי של חלפים וכד'. עוד טוענים המומחים כי למרות זאת, ניתנה במקרה זה המלצה על ידי אנשים שאינם מתחום הטכנולוגיה, להכניס לישראל סוג חדש של רכבת, טארם-טריין, אשר אין בארץ ניסיון כלשהו בתפעולה.
נוסף על כך, עיריית קרית אתא דורשת ארנונה גבוהה עבור שטח אחסון, תחזוקה וטיפול (דיפו) לרכבת, ולמרות חשיבות הדיפו, יש המציעים לאשר את התוכנית ללא הסכמה על דיפו.
קיימים גם ספקות בנוגע לגודלו של התקציב, 5.5 מיליארד שקל ולתוספות שיצמחו בדרך, נוסף על הוצאה שכבר בוצעה בפועל להרחבת כביש 79.
בעיות נוספות מתעוררות בתוואי הדרך. בחברת כביש חוצה ישראל לא מקדמים כרגע את השלמת מחלף סומך, וללא ההשלמה הזאת תצטרכנה הרכבות לעבור דרך רמזורים. השלמת המחלף כרוכה בפינוי שטחים, צעד המחייב תקציב נוסף. גם במחלף המוביל יש רמזורים, וביטול ההפרעה הזאת לרכבת הקלה מחייב הקמת מעבר עילי. במחלף יפתחאל יש כיום צומת מרומזר, שיעכב את הרכבת הקלה. לא ידוע על כוונה להקים מחלף ומהי העלות.
במצב עניינים זה אולי רצוי לבחון אפשרות להפעיל בשלב ראשון שירות אוטובוסים רבי-קיבולת בין חיפה לבין נצרת ונצרת עילית, וייתכן שאפשר להשתמש, זמנית, ב"מטרונית".
רמי מנוח, יועץ התחבורה של ראש מינהל התכנון בינת שורץ, תומך גם הוא באוטובוסים רבי קיבולת בקו חיפה-נצרת. נציגי משרד התחבורה ומשרד רוה"מ בות"ל, תומכים בתוכנית הרכבת הקלה כפי שהוצגה. פתרון אפשרי הוא קו רכבת קלה מעגלי בין נצרת לנצרת עילית, שאינו מקפח אף אחת מהערים. אם מישהו רואה בזה הפרדה על בסיס אתני, לפחות הפעם יש גם שיקול ענייני.
משרד התחבורה: יש כדאיות בביצוע הקו
משרד התחבורה מסר בתגובה לשאלות "גלובס" כי הוא ביצע בדיקה לקו, וזו הצביעה על כדאיות, וציין כי גם האוצר תומך בפרויקט. לדעת המשרד, השימוש באוטובוסים רבי קיבולת (BRT) לקווים בין-עירוניים הוא בעייתי מבחינת מהירות נסיעה ויציבות ואינו מספק בהשוואה לשירות שתיתן רכבת קלה.
באשר למקור התקציבי נמסר מהמשרד כי נבחנות אפשרויות חוץ-תקציביות והנושא טרם סוכם. עוד נמסר כי הפרויקט מתואם באופן מלא עם הרחבת כביש 79 ומרבית התשתיות לרכבת הקלה כבר בוצעו על ידי חברת נתיבי ישראל במסגרת עבודה זו, וכי "התאמות נוספות נבחנות".
אשר להתנגדות של עיריית נצרת נמסר מהמשרד כי הפרויקט משרת בעיקרו יישובים ערביים ובהם שפרעם, ריינה, משהד וכפר כנא. כמו כן נבחנות עם הות"ל חלופות גישה לנצרת, אשר בשל המורכבות הנובעת מבינוי באזור צפוף, ייתכן שיגיעו בשלבי פיתוח עתידיים של הפרויקט.