ההצעה של שר הביטחון אהוד ברק כי "מי שלא יכול להתמודד עם המצב שיעבור לפינלנד או לשווייץ" הוצגה בתקשורת כמפגן של ארוגנטיות מצד פוליטיקאי מיליונר שהתנתק מהעם. אבל ואולם, התורים הארוכים שמשתרכים באגף הדרכונים של השגרירויות האירופיות בתל-אביב, לרבות קונסוליות של מדינות אטרקטיביות הרבה פחות מפינלנד ומשווייץ, מלמדים שגם אם לציבור הישראלי נמאס מאהוד ברק - הוא חוטף את האופציה האירופאית שהוא מציע בשתי ידיים.
מאות-אלפי ישראלים ניצלו בשנים האחרונות את שורשיהם המשפחתיים הרחוקים, כדי לקבל אזרחות פולנית, גרמנית, סלובקית, רומנית, בולגרית ובלטית. לאחרונה, החלו אפילו צאצאים של מגורשי ספרד מהמאה ה-15 להגיש בקשות להחזיר עטרה ליושנה. יש להניח, שרוב האזרחים-הכפולים לא מתכוננים להישאר במזרח-התיכון - אם וכאשר הישראלים והפלסטינים, אולי בתוספת איראן, ייצאו למלחמת גוג ומגוג.
פספורט פולני או רומני יכולים לפתור את בעיותיהם של ישראלים רבים, אך לא יכולים לתת מענה לאיום הביטחוני או לבידוד הכלכלי של ישראל. כדי לטפל באלה, הגיע הזמן להפסיק להתבייש ולומר בגלוי, שהיעד האסטרטגי שלנו איננו לשפץ את הווילה בג'ונגל, אלא להצטרף לשכונה המכובדת של האיחוד האירופי. וילות בג'ונגל, מפוארות ככל שיהיו, עומדות תדיר בפני סכנה של התקפה מצד חיות פרא. מנגד, באירופה המאוחדת, על מלחמות מדברים רק בחדשות החוץ.
קונפליקטים אתניים, לוהטים לא פחות מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו למשל הסכסוך בין היוונים לטורקים בקפריסין, ירדו לאש קטנה - כאשר לפחות אחת מהמדינות המעורבות בסכסוך הצטרפה לאיחוד האירופי. והסיבה פשוטה: גם טרוריסטים שמקבלים פקודות מאלוהים חושבים פעמיים לפני שהם מסתבכים עם הגוש הכלכלי החזק ביותר בעולם, ששתיים מהמדינות המרכיבות אותו הן מעצמות גרעיניות. לכן, גם החמאס יחשוב פעמיים לפני שישגר טילים על ראשון לציון - כאשר העיר תהיה נוסף לחלק מגוש דן, עיר אירופית לכל דבר ועניין.
חשש שאירופה תגיד "לא"
למרבה הצער, ישראל מעולם לא הגישה בקשה רשמית להצטרף לאיחוד האירופי. הנימוק הפורמלי הוא, שההצטרפות תפגע בעצמאות המדינה ובאופייה הציוני. אבל אלה מילים ריקות, והסיבה האמיתית היא פחד של פוליטיקאים בינוניים לאבד סמכויות לטובת הפרלמנט האירופי, ואולי גם חשש שאירופה תגיד "לא".
אכן, לא נעים לקבל סירוב לדייט ממלכת הכיתה. אבל אם נבהיר לאירופים, שהצטרפות לאיחוד שלהם היא הדרישה היחידה שאנחנו מעמידים על מנת שהם יקבלו את מה שהם רוצים מאיתנו - פשרה טריטוריאלית נדיבה בסכסוך הפלסטיני - המצב לא אבוד. וכך, הפלסטינים ייתקעו עם חול ואבנים קדושות, ואנחנו נהפוך לבני-בית קוסמופוליטיים בציביליזציה המערבית.
נוסף לתעודת הביטוח מפני מלחמות, להצטרפות לאיחוד האירופי יש יתרונות כלכליים משמעותיים. ביטול מלא של מכסים על מזון יציף את הארץ בסחורה זולה ומשובחת, ויוריד את מחירי העתק שאנחנו משלמים היום בסופרמרקטים. ההצטרפות לאירופה תביא לכאן גם משקיעים זרים שנרתעים ממדינות קטנות שעתידן מוטל בספק. היכולת לעבוד באופן חוקי ברומא, פריז ובלונדון, תשחרר אנחת רווחה מגרונם של צעירים, שרוצים לראות עולם ולעשות קצת לביתם, אבל נאלצים להסתפק היום בעבודות בזויות בעגלות בהיעדר מעמד חוקי.
נכון, יהיו ישראלים רבים שינצלו את ההזדמנות כדי לעבור לאירופה לתמיד, כמו שפה ושם יהיו אירופים שיבחרו להגר דווקא לישראל. אך זו דרכו של עולם גלובלי, שבו חופש התנועה הוא הנורמה. הגיע הזמן שנעבור לעולם הזה, ונבין כי "עם לבדד ישכון" זה מיתוס שמחירו הכלכלי והביטחוני כבד מנשוא.
הכותב הוא מהמרכז האוניברסיטאי אריאל