זה היה באמצע המקיאטו, בדיוק כשהתחלנו לדבר על חוזה השכר שלו, כלומר בשיא המתח, כשפתאום מתוך מציאות אחרת הוטל פס קול מאיים, מופרך. סירנת אזעקה. נתקפנו מבוכה קלה, מנסים להיזכר מה צריך לעשות עכשיו. בסוף הנחנו את הספלים. עזבנו את בית-הקפה בצעדים מהוססים, מנסים לארגן לעצמנו אולי איזה סוג של בהילות. ירדנו למקלט הסמוך.
"לא תשכחי אף פעם עם מי היית בצבע אדום הראשון שלך", הוא זרק. שבוע קודם הוא נזרק מ"מעריב", העיתונאי שהיה בעצמו "מעריב". עברו 10 דקות, חזרנו למקיאטו. האיש מהשולחן הסמוך ניגש אליו. "אני מפסיק את המנוי ל'מעריב' בגלל מה שקרה לך", הוא אומר לבן כספית. גם הוא.
- מרגיש שחרור?
"נגאלתי מייסוריי. 'מעריב' עלה לי בבריאות. המון. גססתי יחד עם העיתון. חייתי את הגסיסה שלו. אנחנו ביום של מלחמה, ופתאום אני יכול לשבת בבית-קפה. זה לא היה 30 שנה. הידיים מתנועעות על המקלדת, אבל אין כלום מתחת".
לא צריך לדאוג לכספית. עוד לפני שקיבל רשמית את מכתב הפיטורים, הוא כבר חתם על חוזה להקמת עיתון חדש, שייקרא "סוף השבוע" ושיוציא המו"ל אלי עזור על בסיס שבועי. העיתון יימכר למנויים ובנקודות מכירה ב-10 שקלים. במקביל עומד כספית ערב הוצאת ספר על מעללי אהוד ברק והמלחמה שהכריז על אשכנזי.
- למה להשקיע כל-כך הרבה אנרגיה באדם שאתה חש תיעוב כלפיו?
"מברק אני בעיקר מפחד. אי-אפשר לבוז לאדם עם מערך כישורים כל-כך מסוכן, עם יכולות כל-כך גבוהות, שמוקדשות כמעט תמיד להרס. כל דבר שהוא נגע בו נגמר בבכי. מי שחושב שנפטרנו מעונשו של זה - טועה טעות מרה. תפקידי לקרוע את המסכה מעל פניו.
"אומרים עליי גם שאני שונא את ביבי, אותו עדר טוקבקיסטים המריירים את שנאתם על המקלדת. אבל אני התייחסתי אליו בהכי הרבה אנושיות ברגעים הכי קשים שלו, כשהוא היה עם 12 מנדטים. אני העיתונאי היחיד שנפגש איתו, שנתן לו יד, שאמר עליו דברים חיוביים".
- מתוך הערכה לאיש?
"אני חומל עליו. יש הרבה נקודות שבהן אני לא מעריך אותו, אבל מה הקשר לשנאה? מייחסים לי שמאלניות מטורפת, אז איך זה שאני מעדיף אלפי מונים את ליברמן על פני נתניהו?".
"אולי ניצחו אותי"
כספית, 52, מבכירי הפרשנים המדיניים בישראל, בעל תואר ראשון במשפטים, מגיש מספר תוכניות טלוויזיה ורדיו ומאחוריו 3 ספרים. הוא נשוי בשנית להילה. לזוג שתי בנות, אביגיל בת שנתיים ואלונה בת 4.5. לכספית גם בן מנישואיו הראשונים, איתי, בן 18.
- ניצחו אותך?
"אולי ניצחו אותי. השבוע שידר רביב דרוקר ידיעה ששרה נתניהו נפגשה עם יהודה וינשטיין בבקשה שהמדינה תכסה את כל ההוצאות של הבית בקיסריה. נצבט לי הלב מהפרסום. את כל החשיפות האלה על הניסיון הבלתי נלאה שלה שהמדינה תממן מימון מלא של ההוצאות שלה בקיסריה, כבר פרסמתי לפני שנתיים-שלוש. לפני כמה חודשים נודע לי על הפגישה שלה עם וינשטיין, הצלבתי ואימתתי את הפרטים, אך לא פרסמתי. בדיעבד אני מבין שפחדתי.
"אמרתי לעצמי: 'חלאס עם שרה נתניהו'. נשברתי מכל המתלהמים שרדפו אותי. זה לא קרה לי בחיים קודם. גם ב'מעריב' של ניר חפץ פרסמתי כמעט כל מה שרציתי. מבחינתי זו רעידת אדמה, שהיה לי סיפור שיש לו משמעות ולא פרסמתי אותו.
"30 שנה אני נלחם על סיפורים כמו דובה שכולה, בשיניים ובציפורניים, בתפיסה שאסור לשבת על סיפור יותר מיום אחד כדי שלא יברח. ובסוף אני לבד, עם 3 ילדים שצריך לפרנס. בסוף הם ניצחו".
- את הקרב או את המלחמה?
"זה הפסד טקטי, כי בסוף אני פה. תאמיני לי, ורד, אני לא מתכוון ללכת לשום מקום.מאז העזיבה אני חווה חוויה מדהימה ומזככת, מבחינת התגובות של הציבור. אני חווה את ההתגלות של הפייסבוק".
- מה שאין לך בעיקר זה אינהיביציות.
"אולי זה מהמקום שאני לא לוקח את עצמי ברצינות. אני מאלה שחושבים שהכול יסתדר. מול המחשב אני אדם נטול עכבות לחלוטין. קוראים לי 'המתאבד'. התאבדתי בשביל כל-כך הרבה אנשים, זרקתי את עצמי על הגדר, אני לא לוקח שבויים. בשביל תת-אלוף שמואל זכאי שנזרק מצה"ל הסתערתי על רמטכ"ל ואלוף. עשיתי את זה גם בשביל אורי בר-לב שדודי כהן רצה להעיף מהמשטרה, אותו כנ"ל גם על אולמרט, שאף פעם לא היה במיליה שלי. אני מאמין שעשו לו עוול, גם לגבי אשכנזי.
"הסוד הוא לא לחשוב אף פעם: 'מה יצא לי מזה?'. מרוב מפעלותיי העיתונאיים לא יצא לי כלום חוץ מצרות. אני מתנתק מכל מערכת הביטחון בשביל אדם שכבר יצא מהמערכת, ויש לו שנות צינון מהפוליטיקה. זה מה שמוביל אותי - אם אני רואה עוול, אני משתולל נפשית".
- אם כך, אין בך חמלה על שרה נתניהו?
"שרה היא הבנאדם הכי חזק במדינה. אין אדם חזק ממנה, כולל ראש הממשלה עצמו. על פיה יישק דבר. בעלה לא יכול לפגוש אנשים שהיא לא רוצה שיפגוש. אחד מהם יושב מולך. אני פרופסור לענייני נתניהו. יש לה את תוכנת ההפעלה שלו. למה נפתלי בנט ואנשיו עזבו את לשכת נתניהו? בנט אמר לי: 'אנחנו יושבים חודשים ומתכננים מהלך עם ראש הממשלה, ואז הוא חוזר אחרי הוויקנד, ואומר: שרה לא רוצה, ומבטל הכול'. בסוף הוא עושה מה שהיא אומרת. היא חייבת מישהו שיסמס לה בכל רגע נתון מי נמצא אצל ביבי. אני צריך לרחם על דבר כזה?
"ביבי משוכנע שהוא אוהב את שרה. זה אמיתי לגמרי, שהוא מחזיק לה את היד. זה אותנטי. יש פה אישה שמנהלת את המדינה שלי. השרים מפחדים ממנה פחד מוות. ללימור לבנת קראו בלו"ז 'יהושע מצא' כל הקדנציה הראשונה".
שרה נתניהו ואהוד ברק סירבו להגיב לדברים.
*** הראיון המלא - במגזין "ליידי גלובס" המוצע למכירה גם ברשת סטימצקי.