לראשונה בישראל, אישר בית המשפט לענייני משפחה גירושים של בני אותו המין, אשר נרשמו כנשואים בישראל, לאחר שנישאו בקנדה. זו גם הפעם הראשונה בה גירושים של שני יהודים בישראל לא נידונו בפני בית הדין הרבני, אשר הינו בעל הסמכות הייחודית לדון בכל ענייני הנישואים והגירושים של יהודים בישראל.
מדובר בזוג גברים, אשר נישאו לפני שנים רבות בחו"ל, נפרדו ואף ערכו הסכם פירוד, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. בית המשפט המליץ למשרד הפנים למחוק את רישום סטטוס הנישואים במשרד הפנים, אולם משרד הפנים סירב לעשות זאת.
נוכח סירוב משרד הפנים, פנו בני הזוג לבית הדין הרבני על מנת לפתוח תיק גירושים, אולם גם הרבני סירב לקבל את התביעה. על-פי הדין העברי, אין מדובר בנישואים תקפים, שכן אין הדין העברי מכיר בנישואים בין בני אותו המין. וכך נאלצו הצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בכדי לנסות ולהתיר את הנישואים.
בהחלטה תקדימית וראשונה מסוגה בישראל, קבע בית המשפט כי לא יעלה על הדעת להותיר בני זוג שבחרו לפרק את קשר הנישואים כבולים זה לזה. עוד נקבע כי "הדבר נוגד את זכויות וחירויות הפרט, מנוגד לחוקי היסוד ולערכים בסיסיים של צדק ושיוויון".
בית המשפט קבע כי הנישואים יותרו, ואף הוסיף כי הסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד נפסק כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעה, שכן נישואים בין בני אותו המין אינם מוכרים על-פי דין תורה, ולמעשה הם בטלים מעיקרם.
עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי עצם העובדה שבית הדין הרבני נמנע מלדון בתביעת בני הזוג ולא התמודד כלל עם הסוגיה, מדברת בעד עצמה.
על-פי פסיקה זו מסתמן כי תהיה לה השפעה לא רק על נישואי בני זוג מאותו המין, כי אם על כל זוג בישראל אשר נישא בנישואים אזרחיים. האם יוכל מי שנישא בנישואים אזרחיים לפנות להתרת קשר הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה במקום הפניה שמקובלת היום לבית הדין הרבני? עושה רושם שזהו הכיוון.
עד כה נשלטו ענייני הגירושים על-ידי הערכאה הדתית בלבד, אך לא עוד. מסתמן כי פסיקה תקדימית זו תאפשר פנייה ישירה לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת שזה ידון בהתרת קשר הנישואים של מי שנישא בנישואים אזרחיים. האם תהא נתונה בידי בני הזוג היכולת לבחור לאיזו ערכאה יפנו בתביעת הגירושים? ימים יגידו.
אולם פסק הדין עדיין מותיר שאלות חשובות פתוחות, כגון סוגיית ה"הסכמה". במקרה הנ"ל, בני הזוג חפצו בפרידה ובהתרת קשר הנישואים. אולם מה יעלה בגורל בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים ואחד הצדדים בלבד חפץ בפירוק קשר הנישואים? האם גם במקרים בהם אין הסכמה בין הצדדים יוכל בית המשפט לענייני משפחה להתיר את קשר הנישואים? ומה יהיו השיקולים שיילקחו בחשבון במקרים מסוג זה?
■ הכותבת היא מומחית בדיני משפחה.