"אני אחסל את העוני תוך שלוש שנים" אמר ביבי נתניהו בשנת 2003 בתחילת כהונתו כשר אוצר. מאז ביבי מחסל את העניים, בטח לא את העוני. למרות זאת תושבי הפריפריה ועניים מצביעים בעד המדיניות שלו. הסיבות אינן שנדמה לנו - לא מתמימות, רגש, תדמית ביטחונית או רפלקס מהבית, אלא מתוך החלטה רציונלית ושיקול כלכלי מפתיע. תחרות היא אמנם אינטרס של חזקים, משכילים ועשירים, אבל במדינתנו המשוסעת דברים הולכים הפוך.
השלטון אוהב שאנחנו נאבקים אחד בשני
מעמד חברתי נקבע לא רק באופן אישי, אלא גם על ידי שיוך מגזרי, על ידי אליטות שעומדות בראש הכלכלה, מערכת המשפט, הפוליטיקה, התקשורת והתרבות, ובמילים אחרות המגזרים שנמצאים במוקדי הכוח.
בחברה משוסעת כמו שלנו מגזרים מתחרים אחד בשני. החרדים והערבים עושים אך ורק למען המגזר שלהם - בפוליטיקה ובמוקדי כוח אחרים. גם עולים מחבר העמים, דתיים-לאומיים או יוצאי עדות המזרח עושים זאת באופן דומה ושומרים רק על האינטרס שלהם, גם אם אין להם הפרדה מגזרית מובהקת. זה בדיוק עקרון הקפיטליזם - תחרות אישית ותחרות מגזרית.
מפא"י יצרה שוויון הזדמנויות לצבר הישראלי, אך חוסר שוויון כלפי מי שאינו חבר הסתדרות, חבר קיבוץ, בן העדה או המגזר הנכון. מאז המהפך ב-1977 הבורגנות האשכנזית אבדה את מעמדה. מגזרים שהיו בעבר מעמד נמוך, הצליחו לקבל ייצוג בתקשורת, בפוליטיקה, בצבא, בתרבות ובמוסדות המדינה. אותו מעמד נמוך שעלה והפך לאליטה, כבר לא ביקש ייצוג שווה, אלא המשיך במשחק סכום אפס שבו יש מנצחים ומפסידים. המגזרים המדוכאים יצאו לקרב נגד המעמד העליון הישן.
אין כאן רק רגשי נחיתות או נקמנות באשכנזים ובצברים. זה מהלך רציונלי לגמרי, הרצון האנושי לעלות במדרג החברתי - גם באופן אישי וגם כחלק ממגזר או עדה. שלא נתבלבל, ראש הממשלה והשרים הם מאותו מעמד אשכנזי-בורגני, אך הם נאבקים כנגד הערכים שהיו כאן לאורך שנים. ערכים של שיתופיות (מדומה) של סולידריות (חלקית) ושל כור היתוך (אותו הוביל הצבר הישראלי). העניים אינם דורשים שוויון, אלא תחרות מגזרית.
ההגיון להצביע לביבי ולהשאר עני
מדיניות קפיטליסטית של מפלגות הימין לא מבטיחה שוויון, אלא את החלום להתעשר. הקפיטליזם בונה אשליה שכל אחד יכול. האשליה היא שאם יצחק תשובה הגיע ממשפחה עניה וכיום הוא טייקון - כל אחד יכול. ברור שעדיף הסיכוי של אחד לאלף להתעשר, מאשר שוויון מדומה.
בטווח הקצר העני אפילו מרוויח מהמשטר הקפיטליסטי, בגלל מנגנון עמותות שמחלקות נדבות כתחליף לזכויות אזרחיות - עמותות חינוך במקום הזכות לחינוך איכותי, חלוקת מזון במקום סבסוד מוצרים בסיסיים וכו'. במילים אחרות, חולה לא מנתק את הזונדה שלו כדי ללכת לראות את השקיעה מול הים.
אם בשנות המדינה הראשונות השמאל יצר אפליה במסווה של שוויון, ב-35 השנים האחרונות השמאל המתון והמרכז ממילא מיישרים קו עם הקפיטליזם הדורסני של הימין. גם בימי פרס, רבין, ברק ואולמרט הופרטו שירותים ציבוריים, זכויות אזרחיות הופקרו לידיים פרטיות, והתקיימו קשרי הון-שלטון הדוקים. השמאל שותף להרחבת הפערים גם כשותף בקואליציות בעשור האחרון, ולכן לא היווה אלטרנטיבה.
בשנים האחרונות עמיר פרץ ושלי יחימוביץ' מראים מגמה חברתית שמחדדת את ההבדל בין ימין ושמאל, אך מסתבר שזה עדיין לא מספיק משכנע. אחת הסיבות היא הגנה על מנגנוני הכוח הישנים כמו ועדי עובדים חזקים. אבל הסיבה העיקרית היא שהשמאל דוחה את העניים - השמאל מתנשא ומפולפל, מדבר במשפטים מתוחכמים ואקדמיים, כותב מסמכי עמדה כל יומיים, במקום פשוט לדבר בגובה העיניים ולהלחם בשביל אותם עניים.
מעבר לכך, גם הערכים האוניברסליים עליהם מתבססות מפלגות השמאל זר לעניים - שלום, איכות סביבה, צדק ושוויון בין כולם, אלה חלומות לטווח רחוק. ארגוני שמאל עוסקים בזכויות של פלשתינאים ועובדים זרים, אלה שפוגעים במעמדם של עניים באופן ישיר (בתעסוקה ובדיור). עני לומד לשרוד, ומחפש פתרונות לטווח הקצר ובמעגל הקרוב אליו, ושם הוא מוצא את ארגוני הימין שתומכים במעמד האישי והמגזרי שלו כיהודי וציוני.
מדוע מעמד הביניים מצביע ליחימוביץ'
בניגוד למעמד הנמוך, מעמד הביניים עדיין מחזיק את הראש מעל המים כדי להביט רחב ולראות רחוק. אנשים מבינים שעם שחיקת השכר, יוקר המחיה והאבטלה הגוברת - הם מתקרבים לעוני יותר מאשר לצמיחה.
אנשי מעמד הביניים, לרוב משכילים ובעלי מקצוע, אינם מאמינים להפחדות של ביבי, רואים את התמונה הרחבה, ומבינים שהחברה אינה יכולה להמשיך בקפיטליזם חזירי חסר ערכים וללא אופק חברתי. יחימוביץ' וגם לפיד מציעים אלטרנטיבות כלכליות, שמראות אופק אחר ולא חלומות באספמיה של צמיחה ועושר.
שניהם מציעים פתרונות שונים, לפיד שוב מנגח מגזר במגזר, ויחימוביץ' עם גישה כוללנית שמתקנת את העוולות של מפא"י. אבל שתי האג'נדות מצביעות על אותה בעיה - מיעוט עשיר שאוחז באנשי שלטון כמו בובות על חוט, ושאר האזרחים מתקוטטים על פירורים.
עופר ברקן הוא עובד סוציאלי קהילתי בחברה למתנ"סים ופעיל חברתי