"יום אחד יצחק תשובה קרא לי והציע לי לרדת למטה לשתות אתו קפה. זה לא היה אירוע חריג כי קפה עם יצחק היה משהו שבשגרה. אלא שבקפה כבר חיכה לנו אביגדור פינקלמן, שהיה אז מנכ"ל קבוצת דלק, ואמר לי שיש להם רעיון. 'סע לנאשוויל לנהל את התחנות שאנחנו מתכוונים לרכוש', הוא אמר".
במילים אלו תיאר עוזי ימין, מנכ"ל דלק US , זרוע האנרגיה של יצחק תשובה בארה"ב, את הרגע שבו קיבל לידיו את המושכות של החברה, ולמעשה - סלל את דרכו לעושר רב, רב כמו שתשובה יודע לייצר.
תשובה, למי ששכח, תמיד ידע לפנק את מנהליו בנדיבות רבה. גיל אגמון, מנכ"ל דלק רכב; איליק רוז'נסקי, לשעבר מנכ"ל דלק נדל"ן; מיקי נפתלי, לשעבר מנכ"ל קבוצת אלעד, ואפילו אייל לפידות, כיום מנכ"ל הפניקס ובעברו מנכ"ל דלק ישראל.
כל אלו היו בשלב כזה או אחר מיליונרים די כבדים - הודות לנדיבותו של תשובה - אך כרגע אפשר להגיד כי השתחררו מאזיקי הזהב של איל האנרגיה והנדל"ן, ולא במובן החיובי של הביטוי. אגמון מופסד במאות מיליוני שקלים על מניות דלק רכב שרכש מתשובה עצמו, רוז'נסקי נאלץ לפרוש מדלק נדל"ן המתפרקת בבושת פנים וחלק ניכר מחבילות האופציות שלו הפך לעלה נידף ברוח, ואילו לפידות, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, מתרחק מהלוואה שביקש לקבל מהפניקס.
לעומתם, ימין, שזוכה להרבה פחות חשיפה תקשורתית, כן הפך למיליונר כבד, ולאו דווקא רק "על הנייר". ימין (44) מונה למנכ"ל דלק US ביוני 2004, ומבדיקת "גלובס" עולה כי במהלך תקופה צבר הון, כולל מימושי מניות, עלויות שכר ומניות שעדיין לא מימש, בשווי כולל של 68 מיליון דולר בקירוב או כרבע מיליארד שקל. כן, ימין, האיש שכבר בגיל 36 קיבל לידיו את המושכות של דלק US, הפך לאחד השכירים העשירים במשק הישראלי.
דלק US, נזכיר, מרכזת את פעילות האנרגיה של קבוצת דלק בארה"ב. החברה הוקמה לפני 12 שנה - בהשקעה של 40 מיליון דולר בלבד - וימין היה זה שלמעשה בנה אותה צעד אחרי צעד. דלק US הונפקה לראשונה בבורסת ניו יורק במאי 2006 לפי מחיר מניה של 16 דולר, ונסחרת כרגע לפי מחיר של 26.34 דולר - תשואה של 65% ושווי חברה של 1.6 מיליארד דולר. לחברה יש שני תחומי פעילות עיקריים: זיקוק נפט גולמי ואספקת דלק ושירותי קמעונאות דרך רשת של 377 תחנות דלק וחנויות מכולת הפזורות במדינות שונות, כגון, אלבמה, ארקנסו, ג'ורג'יה, קנטאקי, מיסיסיפי, טנסי ו-וירג'יניה.
באחרונה פיצלה דלק US את פעילות הלוגיסטיקה שלה לחברה נפרדת, דלק לוג'יסטיקס, והנפיקה אותה בשוק ההון האמריקני. דלק לוג'יסטיקס גייסה 193.2 מיליון דולר, ונסחרת כרגע לפי שווי של 546 מיליון דולר. החברה הונפקה כשותפות מוגבלת, כך שאינה מעסיקה עובדים וכל שירותי כ"א מוענקים לה על ידי בעלת השליטה.
תגמול הוני נדיב
אז איך צבר ימין את הונו? ובכן, בראש ובראשונה, במסגרת הנפקת החברה קיבל ימין חבילה של 2 מיליון אופציות, שאותה מימש במהלך השנים שעברו מאז. האופציות בחבילה זו נשאו מחיר מימוש של 2.03 דולר, כמעט אפסי לעומת המחיר שלפיו הונפקה החברה, אך עדיין גבוה יותר מהמחיר שלפיו יצאה החברה לדרכה - דולר אחד בלבד.
אך חבילה זו הייתה רק הראשונה, וכפי שעולה ממסמכי דלק US, החברה מפנקת את בכיריה במגוון רחב של מכשירי תגמול הוניים, החל מאופציות רגילות למניות החברה, דרך זכויות לרכישת מניות (SAR, stock appreciation rights) וכלה במניות חסומות (RSU, restricted stock units).
אופציות, נזכיר, הן המכשיר הוותיק יותר. המנהל מקבל אופציה שמאפשרת לו לרכוש מניה לפי מחיר קבוע מראש (מחיר המימוש), וזה אומר שהוא צריך להביא הון מביתו כדי לממן את אותה תוספת מימוש. SAR, לעומת זאת, משחררות את המנהל ממימון תוספת המימוש. המנהל מקבל חבילה של מניות (שוב, לפי מחיר מימוש שנקבע מראש), וברגע שהוא מממש אותן, הוא מקבל את ההטבה הגלומה בהן (הפער בין מחיר המניה בשוק לבין מחיר המימוש כפול מספר ה-SAR) או במזומן או במניות רגילות של החברה. RSU, לעומת זאת, אינן נושאות מחיר מימוש, והן למעשה כמו אופציות שניתנות בחינם.
במקרה של ימין, המכשיר הדומיננטי בחבילת התגמול שלו הוא SAR. ימין קיבל לפני 3 שנים חבילה של 1.9 מיליון SAR בקירוב, לפי מחירי מימוש שנעים בין 8.57 ל-15.6 דולר. חלק מ-SAR אלו כבר מומשו למניות רגילות, וחלק לא, אך אפילו לא מניה רגילה אחת שנוצרה מהן נמכרה על ידי ימין. כך, לפי בדיקת "גלובס", ההטבה הגלומה בהן עומדת על 26.3 מיליון דולר ברוטו (לפני מס), וזו מתווספת למימושי מניות שביצע עד כה ימין בשווי כולל של 35.3 מיליון דולר.
הטבות אלו, איך לא, הן פועל יוצא של הגאות במניית דלק US. זו הוסיפה לערכה מתחילת השנה 134% ו-233% מהרגע שבו קיבל ימין את חבילת ה-SAR לעיל. ביצועים אלו של מניית דלק US טובים בהרבה מאלו של חברות דומות לה, דוגמת ואלרו (Valero, מתחילת השנה 55%) או טסורו (Tesoro, 75%). ימין, למעשה, יצר ערך רב למשקיעיו בשנים האחרונות, ולגיטימי שיעשה לביתו.
התגמול ההוני הוא מקור העושר העיקרי של ימין, אך תשובה לא מקפח אותו בעלויות שכרו השוטפות. שכר הבסיס השנתי של ימין עומד על 468 אלף דולר, ואשתקד קיבל בונוס של 700 אלף דולר. כמו כן, החברה נושאת בעלויות הדיור של ימין בארה"ב (בית שמצוי בבעלותה), עלויות הטיסות שלו ושל משפחתו ושאר הטבות סוציאליות אחרות. כך, ובשקלול עלויות שכרו בשנים 2004-2005 (שלא ידועות כי החברה הייתה אז פרטית), ניתן להעריך כי ימין צבר בעלויות שכר לבד 6 מיליון דולר בקירוב.
האישה הטילה וטו, אך ויתרה
ימין, רואה חשבון בהשכלתו, החל את הקריירה העסקית שלו לאחר שדרכו הצטלבה עם זו של דורון שורר, בעברו הממונה על שוק ההון. השניים שימשו כמרצים באוניברסיטה העברית בירושלים (שבה השלים ימין את לימודי החשבונאות), ושורר מינה את ימין לאחראי על תחום הביטוח האלמנטרי באוצר. לימים, הצטלבה דרכו של ימין עם זו של רוני אלרואי, חתנו של תשובה, שהציע לו להיות סמנכ"ל הכספים של קבוצת דלק. "בינתיים הוא ביקש שאסע לארה"ב לבדוק כמה תחנות שהם תכננו לרכוש. חשכו עיניי כשראיתי את התחנות ואמרתי להם שאת זה בחיים לא נקנה. רק אחרי שנה מצאנו תחנות ראויות לרכישה", סיפר בעבר ל"גלובס".
השאר, כאמור, היסטוריה, וימין מונה למנכ"ל דלק US. "לא ידעתי בכלל שיש מקום כזה בשם נאשוויל (בירת מדינת טנסי, ט.צ.). אמרתי ליערה, אשתי, שחייבים לנסוע לנאשוויל. 'לפחות נראה את המקום', אמרתי לה. אחרי סיבוב קצר במקום אשתי הטילה וטו. 'או אני או העבודה', היא אמרה. איכשהו שכנעתי אותה ועברנו לפה", סיפר ל"גלובס".
ובכן, ספק אם יערה מתחרטת על הרגע שבו לפני 12 שנה ארזה את מטלטליה ועברה לאותה עיר ששמה נאשוויל.
