בית המשפט המחוזי מרכז דחה באחרונה תביעה בסך 10 מיליון שקל שהגישו איש העסקים רון עומסי וחברת רון עומסי דיזיין שבבעלותו נגד בנק מזרחי-טפחות ונגד מנהל סניף הבנק בפתח-תקווה לשעבר, זוהר גולברגר. זאת, בטענה כי הם התרשלו בניהול חשבונות של התובעים וגרמו להם נזקים כבדים.
עומסי טען כי אי-כיבוד המחאות בסך 15 אלף שקל על-ידי בנק מזרחי-טפחות הוביל לביטול עסקה למכירת החברה שבבעלותו לחברה סינית בשם THE PU ENTERPRISE ולאובדן הכנסה בסכום המוערך בכ-32 מיליון שקל. לדברי עומסי, החברה הסינית נסוגה מהעסקה ברגע האחרון עקב החזרת ההמחאות על-ידי הבנק, ובכך נגרמו לו נזקים בלתי הפיכים.
ואולם, השופטת ורדה פלאוט קבעה כי לא הוכח כי לתובעים נגרם נזק מאי-כיבוד ההמחאות על-ידי הבנק. "לא שוכנעתי כי התובע חתם על הסכם למכירת החברה עם החברה הסינית, על כל המשתמע מכך, או כי ההסכם שנחתם בוטל מפאת החזרת ההמחאות", קבעה.
לדברי השופטת, התובעים גם "לא הוכיחו כל קשר בין אי-כיבוד ההמחאות לירידה ברווחי החברה ובהכנסות התובע, ככל שהייתה ירידה שכזו".
החוקרים התחזו לאנשי עסקים
במסגרת התגוננותו מפני התביעה, שכר בנק מזרחי-טפחות - באמצעות עורכי הדין אודי ארצי ומיכל זלצמן ממשרד ש. הורוביץ ושות' - את שירותי חברת החקירות הבינלאומית ויצמן-יער.
משרד החקירות שלח לסין שני חוקרים, שנפגשו עם מנהלי החברה הסינית וניהלו עמם מגעים ממושכים, תוך שימוש בסיפור כיסוי. החוקרים הציגו את עצמם כאנשי עסקים צרפתיים ורכשו את אמונם של מנהלי החברה. החוקרים הציגו בפני המנהלים מסמכים שצורפו לתביעה, שעל-פיהם החברה הסינית עמדה לרכוש את החברה שבבעלות מורסי, וקיבלו תגובה אותנטית באשר לעובדות האמיתיות בפרשה.
הסינים מצידם שללו את טענותיו של עומסי, וטענו כי המסמכים ניתנו לו נוכח קשרים אישיים וכ"טובה לחבר" בלבד. החוקרים תיעדו את הדברים באמצעות מצלמה נסתרת, ואלה שימשו כראיה בבית המשפט, שקבע כי עדותו של החוקר, אלון לוי, מהימנה עליו.
עורכי הדין ארצי וזלצמן עשו בבית המשפט שימוש בממצאים נוספים שעלו מהחקירה של ויצמן-יער, שהצביעו על סתירות בגרסתו של עומסי. (ת"א 3412-06-09).