מבצע "עמוד ענן" הבליט לראשונה חזית של לוחמה נרחבת באמצעות המדיה החברתית. כבר מתחילת העימות שיתפו צה"ל וחמאס קליפים ביו-טיוב והציגו מסרים ותמונות בפייסבוק ובטוויטר (גם כאן), שעוררו ויכוחים סוערים בפלטפורמות אלה. כתבים רבים עקבו אחריהם והשתתפו באופן פעיל בדיונים, שהפכו את המדיה החברתית למרכיב חשוב בדיווח ובביקורת על העימות.
ללוחמה במדיה החברתית הצטרפו רבים. בניגוד למלחמות בעבר, התאפיין העימות האחרון בין ישראל לחמאס בהשתתפות וירטואלית מסיבית של אנשים מן היישוב באמצעות המדיה החברתית. אזרחים משני צידי המתרס, כמו גם אזרחים מתעניינים ברחבי העולם שיתפו דיווחי חדשות, בלוגים, סיפורים, קישורים, תצלומים וקטעי וידיאו שתמכו בנקודת השקפתם או הפריכו טענות של אחרים, או את הדיווחים בתקשורת. מאחורי המלחמה הפיזית התחוללה מלחמה וירטואלית עזה על ליבם ותודעתם של כל אזרחי הרשת.
זו הפעם הראשונה שכוחם של ההמונים השפיע על הדיווחים של התקשורת הבינלאומית במידה כה רבה. "ניו-יורק טיימס", CNN, AP, "הגארדיאן", "הטלגרף" ורבים אחרים שהתחילו את דיווחיהם בגישתם המסורתית, הוצפו בלחץ ציבורי למסור להם תמונה שלמה יותר, והחליטו בסופו של דבר לספק דיווחים ודעות על הנרטיבים של שני הצדדים וגם של צדדים שלישיים.
בניסיון לעקוב אחר האירועים, נאלצו אמצעי התקשורת הגדולים לפנות לעתים קרובות לטוויטר, ובמהלך העימות ציטטו שוב ושוב מסרים שפרסמו שני הצדדים. שיטה זו אפשרה לשני הצדדים הלוחמים לחזק את השפעתם על הדיווחים יותר מאי-פעם.
חיזוק השפעתם של התקשורת האלטרנטיבית והבלוגים
הדיווחים העשירים והמגוונים ביותר הגיעו ככל הנראה מהבלוגוספירה. קהילות שונות הציעו מגוון רחב של דעות ועצות לשני הצדדים, כמו גם גישות חדשניות לפתרון הסכסוך. אם נשפוט על-פי הגידול במספרן של הכניסות והתגובות, רבים העבירו את הדיון מאמצעי התקשורת הגדולים אל אתרי נישה ואתרים קהילתיים (Business Insider, BBC Watch), שהציעו מאמרים שתאמו במידה רבה יותר את השקפתם של קהל קוראיהם הייחודי.
גיוון והעיתונות
הגידול במגוון המקורות החדשותיים בתפריט היומי של הקוראים, הביקורת הגוברת על התקשורת ועיתונאיה, והפופולריות הגוברת של אתרים העוסקים בביקורת התקשורת, גורמים לכך שכתבים אינם יכולים להישאר נעולים במגדלי-השן שלהם ונאלצים להתעמת עם ביקורת על עבודתם (כמו למשל הביקורות על "ניו-יורק טיימס", "אינדפנדנט", "גארדיאן", 3 סוכנויות הידיעות, TV3, סקאיי ניוז).
טוויטר משנה את כללי המשחק
לערוצי המדיה החברתית היתה השפעה עצומה באופן כללי, אבל אף אחד מהם לא היה חזק כמו טוויטר.
טוויטר הפך לשדה קרב שבו עשרות אלפי אנשים רגילים הביעו את דעתם, קראו תיגר על דעתם של אחרים, או שיתפו עדכונים. תחת השמות #GazaUnderAttack, #PillarOfDefence ו-#IsraelUnderFire, מאות אלפי ציוצים החליפו ביניהם דיווחים, דעות וקריאות תיגר על אמצעי התקשורת וזה על זה. היו, כמובן, תגיות רבות אחרות שאירחו דיונים נוספים, אך במבט לאחור נראה שטוויטר אירח את הדיונים הפתוחים והדמוקרטיים ביותר.
כיום כמעט לכל עיתונאי יש חשבון טוויטר, שבו הוא משתמש כדי לתקשר עם קוראיו ולקדם את מאמריו. בשל תכונותיו הייחודיות של טוויטר, הוא משמש במה פתוחה שבה קשה מאוד להתעלם מביקורת על פירסומיהם של העיתונאים. אם יוֹשרתו של עיתונאי מוטלת בספק בטוויטר והוא איננו מספק מיד הוכחה או תיקון, שמו של העיתונאי עלול להיות מוכתם בעיניהם של קוראים, מקורות ועמיתים.
באמצעות המדיה החברתית, העיתונאים נדרשים לקחת אחריות על דיווחיהם ונאלצים יותר ויותר לתקֵף אותם, ואילו הקוראים הופכים פחות סובלניים לשקרים או להטיות. אמנם, ישנם עדיין עיתונאים המתעלמים מביקורת, אבל אחרים כבר מקיימים קשרים עם המבקרים, מציעים להם הסברים או מביעים את זעמם (רויטרס , CNN).
ומה בעתיד?
בדיוק כפי שמלחמת הסייבר וטרור הסייבר הפכו נפוצים, כך גם התעמולה במדיה החברתית לא תיעלם. נראה כי חשיבותה של המלחמה על דעת הקהל רק תלך ותגדל ועתידה למלא תפקיד מרכזי יותר בסכסוכים בעתיד. העובדה שצדדים יריבים יכולים לתקשר ישירות עם הציבור תגביר את הלחץ על העיתונאים להשאר רלוונטיים.
דיווחי החדשות עוברים שינויים מרחיקי לכת. מעמדם של העיתונאים משתנה והם הופכים ממנהיגים סמכותיים לשליחים של הקהילה, ולטבעם של יחסיהם עם קוראיהם תהיה השפעה מכרעת על הפופולריות שלהם ואפילו על הקריירה שלהם.
בעידן המדיה החברתית, דיווחים נאמנים לאמת, מלאים ומאוזנים הם תנאי יסוד ששום עיתונאי איננו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהם.
■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל PUBLICi.
■ המאמר פורסם לראשונה ב"גארדיאן" הבריטי.