גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארץ ההזדמנויות הלא-נגמרות: כך תשקיעו במניות ביומד בחו"ל

שוק הביומד מעבר לים מציע הזדמנויות מעניינות למשקיעים ■ במיוחד ל"גלובס", מומחים סוקרים את הדרכים השונות, שבהן המשקיע הישראלי יכול להיחשף אל התחום: קרנות נאמנות בניהול מקומי, קרנות נאמנות זרות, תעודות סל או באמצעות השקעה ישירה במניות בדידות

תחום הביומד הוא אחד המעניינים והדינמיים בעולם. השקעה בחברות המגזר יכולה כידוע לכלול סיכון גבוה יחסית, בעיקר בשל הקשיים הרבים עד שהמוצר מגיע לשוק, אם בכלל. אך התחום צובר פופולריות בקרב המשקיעים, ולא בכדי: מתחילת השנה רשם מדד הביוטק של נאסד"ק תשואה של כ-32%, ומדד הביומד הישראלי הניב 17%; זאת בהשוואה לעלייה של 16% במדד הנאסד"ק הכללי ושל 14.6% בת"א 25.

אין ספק כי מדובר בהישגים יפים בשני צדי האוקיינוס, אולם קשה להתעלם מהפער בין ישראל וארה"ב. אמנם יש שנים, שבהן המדד הישראלי מכה את האמריקני, אולם גם אז יש לזכור, כי העובדה שבשוק המקומי נסחרות רק כ-50 חברות ביומד (רובן בשלבי חיים ראשוניים) ויש מדד אחד הכולל רק כחצי מהן, מגדילה את הסיכון.

שוק הביומד מעבר לים מציע הזדמנויות מעניינות למשקיעים בתחום. בכתבה זו נסקור דרכים שונות, שבהן המשקיע הישראלי יכול להיחשף לתחום בחו"ל: קרנות נאמנות בניהול מקומי, קרנות נאמנות זרות, תעודות סל או השקעה ישירה.

לפני כן נסביר, כי בשוק הבריאות טמונים שני סוגי הזדמנויות, השונות משמעותית זו מזו. אם עוקבים בבת אחת אחרי סקטור הבריאות כולו, מקבלים בדרך כלל השקעה מתונה בסיכון שלה. התזה של השקעה זו, היא ששוק הבריאות יצמח עקב התרבות, הזדקנות והשמנת האוכלוסייה וההצטרפות של מדינות העולם השלישי למעגל המדינות הדורשות בריאות ברמה גבוהה.

בהיפוך מוחלט להשקעה סולידית כזו בסקטור הבריאות, אם משקיעים במניות ביומד בדידות, מקבלים את אחד מתמהילי הסיכון-סיכוי המרגשים שיש. בארה"ב הכול תמיד הרבה יותר גדול, ובהשוואה לישראל מגוון החברות הפועלות בתחום הוא עצום.

אלא שאם מוסיפים למורכבות של ההתמצאות בתחום הביומד גם את בעייתיות המסחר במניות בדידות בשוק, שהוא רחוק מאתנו פיזית ומנטלית, מתחילה להיערם מורכבות שעשויה להרתיע את המשקיע הקטן, ואולי בצדק.

שני סוגי ההשקעה הללו קשורים בכל זאת בקשרים עבותים. ככל שמגזר הבריאות מתחזק, כך יש לחברות הגדולות יותר כסף לרכוש חברות קטנות ולייצר להן אקזיט חלומי. זו אחת הסיבות לשגשוג של מדד הנאסד"ק ביוטק. בין הסיבות הנוספות: סביבת ריבית נמוכה, הדוחפת משקיעים לבורסה ואת החברות לרכוש סטארט אפים ולחלק דיבידנדים; וכן, כמה הצלחות גדולות בהשקת תרופות חדשות, אשר ליבו את ההתלהבות הכללית מן השוק.

אז אם החלטתם לקפוץ למים הסוערים האלה - איך מנצלים את ההזדמנות?

קרן נאמנות מנוהלת מישראל

הדרך הפשוטה ביותר לוגיסטית להיחשף לתחום הביומד בחו"ל, היא דרך קרן נאמנות המנוהלת בגוף ישראלי. לפי נתוני מיטב, באופן מפתיע, יש רק 14 כאלו בארץ. ההסבר לכך נעוץ כנראה במיעוט האנליסטים והמשקיעים כאן, המתמחים בתחום הביומד, וכן במרחק הרב מהשוק.

ד"ר פריבה קוסדיין, מנהלת ההשקעות הבכירה ושותפה בקרן הגידור האמריקנית דפנה קפיטל, המשקיעה גם בישראל ומיוצגת כאן על ידי חברת סייבל השקעות, ממליצה לתחקר את חברות ההשקעה. "האם למנהלי הקרנות הללו יש אנליזה בבית? באיזו תדירות הם מדברים עם רופאים, קניינים של בתי חולים ועם החברות עצמן?". אבל הכי חשוב - להסתכל על התשואה.

קוסדיין מציינת, כי לפעמים המרחק מהשוק מהווה יתרון. "בניו יורק כולם משקיעים ביחד וחולקים מידע, ואז הם יוצרים לעתים תופעת עדר. גם אנחנו לא חלק מהסצנה הניו יורקית (דפנה מתנהלת מלוס אנג'לס, ג' ו' ול' א'), ולפעמים זה עוזר לנו לא ליפול לקונספציות של המשקיעים מניו יורק".

קרן נאמנות מנוהלת מחו"ל

לורן שופ ודניאל כהן, אנשי מחלקת מדעי החיים בבית ההשקעות קוקרמן, מאמינים בקרנות הנאמנות. "זה מכשיר מוצלח למשקיע הפרטי בתחום הביומד, ודמי הניהול הגבוהים בדרך כלל מוצדקים בו", הם טוענים.

קוסדיין טוענת, כי קרנות נאמנות הן מכשיר מעניין, אבל לא נטול מגבלות: קרנות כאלה בדרך כלל לא יכולות לבצע עסקאות בחסר (שורטים); לעתים הן מחויבות להשקיע בחברות גדולות, גם אם זה לא מה שהכי מתאים בשוק באותו הרגע; ולרוב הן מושקעות במלואן, ואז אין להן כסף פנוי לניצול הזדמנויות משמעותיות.

בניגוד לקרנות המקומיות, משקיע ישראלי שירצה לרכוש קרן נאמנות זרה, לא יוכל לקבל לגביה ייעוץ בבנק, אלא יצטרך להגיע מצויד בשם קרן הנאמנות שבה ירצה להשקיע.

תעודת סל

בארה"ב נסחרות עשרות תעודות סל על מדדים שונים של שוק הבריאות. מדד הנאסד"ק ביוטכנולוגיה (סימול: NBI), העוקב אחרי המניות הקטנות יחסית בשוק (כאלו הנסחרות בין 200 מיליון דולר למיליארד דולר), השיג מיום השקתו בשנת 1994 תשואה של כמעט 1,200%, לעומת מדד הנאסד"ק הכללי, שהשיג פחות מ-300% באותה התקופה.

בעיני אורי הרשקוביץ, שותף בקרן הגידור ספרה, הפועלת מישראל ומשקיעה בחברות תרופות (פארמה וביוטק) בחו"ל, תעודת סל או קרן נאמנות מנוהלת על ידי מומחים, הן הכלים ההגיוניים להשקעה עבור המשקיע הפרטי הקטן.

"יש המון תעודות סל על מדדים שונים בתחום הביומד בארה"ב, ולא כולן סולידיות", אומר הרשקוביץ, "ראינו כי מדד הנאסד"ק ביוטק יכול להוסיף או לאבד עשרות אחוזים בשנה. שלא ישתמע שאני שולח את המשקיעים שלי לתעודות סל. לנו מתחילת השנה הייתה תשואה של 16% נטו למשקיע, בעוד מדד התרופות, שהוא דומה לנו ברמת הסיכון, עשה 11%". אלא שספרה רלוונטית רק למשקיעים של חצי מיליון דולר ומעלה.

קוסדיין מציינת, כי יש לאפיק זה גם מגבלות. "תעודות סל, גם היותר הרפתקניות ביניהן, משקיעות במדדים שמבוססים על החברות הגדולות בתחומן. אי לכך, מי שמשקיע בתעודת סל, יפספס כנראה את הרגע שבו חברה מסוימת הופכות מזעירה למשמעותיות. חבל, כי אלה ההזדמנויות המעניינות ביותר בתחום הזה".

לדברי קוסדיין, "אחד היתרונות של השקעה בחברות ביומד, הוא שהן מתנהגות לא בהכרח בהתאם לשוק, ולכן מאפשרות להשיג תשואות טובות גם בשוק קפוא או יורד. אולם אם מבזרים את הסיכון בין מגוון רחב מאוד של חברות ביומד, אז האירועים בכל חברה מבטלים האחד את השני, ונותרים עם תעודה שעוקבת פחות או יותר אחרי השוק הכללי".

קיימת גם תעודת סל ישראלית על מדד הביוטק של נאסד"ק, והיא של תכלית תעודות סל. תעודה זו, נציין, חשופה גם לתנודות השקל-דולר. ישנה אפשרות להשקעה גם בקרנות סל ממונפות (sETF, פי 2 מתשואת המדד - יומי), וכן ניתן לרכוש חוזה עתידי מסוג "מיני" על המדד הנסחר בבורסת ה-CME בארה"ב.

מניות בדידות

"אם יש דבר שאני לא ממליץ למשקיע הפרטי, הוא להחזיק מניית ביומד בדידה", אומר הרשקוביץ, "זה דורש רמת התמחות שנמצאת מחוץ ליכולות שלו, ואגב גם מחוץ ליכולות שלי - אני מחזיק 4 בעלי דוקטורט בצוות.

"אחת הבעיות בתחום הביומד בישראל, היא הקושי בזיהוי החברות שיש להן מספיק כוח הישרדותי", מסביר עדי גוברמן, מנהל קרן "כלל נבחרת ביומד" בכלל פיננסים, "התחום מאופיין בחברות שחלקן הן בגדר סטארט-אפ, שאין להן הכנסות ועוסקות במחקר ופיתוח, וחלקן יותר בשלות והן לאו דווקא בעלות סיכון מיוחד. יש חברות שעל סיכויי הצלחתן ניתן יהיה לעמוד רק בתום תקופה ממושכת, ולרוב ההסתברויות עובדת לרעתן. גם לוח הזמנים בעייתי מאוד. לטבע, למשל, לקח 15 שנה לפתח את הקופקסון".

קוסדיין לא שוללת השקעה במניות בדידות, אבל ממליצה להיזהר. "אפילו אם אנחנו מאוהבים לגמרי בחברה, לעולם לא נשקיע יותר מ-5% ממה שיש לנו בחברה אחת. רפואה היא שטח מסובך מאוד. תרופה שנראית נהדר במעבדה, יכולה להיכשל בגלל בעיה בתכנון הניסוי, בביצוע או בבטיחות. אפילו רופאי החברה לא יודעים מה יכול להשתבש".

גוברמן מציע להקצות לתחום כולו רק כ-5% מתיק המניות. במקביל, הוא מציע להיחשף לתחום בפיזור רחב. "לא מומלץ להשקיע רק בחברה ספציפית, כי זה כמו הגרלה. השקעה בקרן שהמנהל שלה הוא ערני ודואג להחזקות בחברות הנכונות, מעלה את הסיכויים".

שופ מציין, כי גם בהשקעה בחו"ל חשוב לבחור בורסה שיש בה נזילות, כי כשמניית ביומד מתרסקת או סתם הופכת משעממת, אחרי שהסתיים אירוע מכריע, הסחירות בה יכול לרדת דרמטית, והמשקיע עלול "להיתקע" בה.

בחלוף השנים צפוי גם שוק הביומד בישראל להתבגר, ובהדרגה יהיה קל יותר לנצל את יתרונות התעשייה גם בשוק המקומי. מספר קרנות מקומיות כבר החלו לעשות זאת, כשהן משלבות בין מספר קטן של מניות מעניינות בארץ לבין תמהיל תעודות סל בבורסה בארה"ב.

האסטרטגיה של משקיעי פורום "ביומד" בפייסבוק

ליאור בלס, ערן רשף ומוטי שוולב מפעילים את פורום "ביומד" בפייסבוק - קבוצה סגורה של אנשים פרטיים, אשר משקיעים בעיקר בחו"ל במניות ביומד בדידות, ובפרט בקטנות ותנודתיות יחסית. זאת, כאמור, בניגוד להמלצה של רוב המומחים שלנו, אבל השלושה מרוצים, וכך גם רוב הגולשים באתר שלהם.

לשלושה ממשק חלקי עם התעשייה (רשף עבד בלומניס, ושוולב עובד היום כ-QA באומריקס), אך הם הפכו בשנים האחרונות למומחים אוטודידקטים בתחום. הם מכירים את החברות שבהן הם משקיעים לפני ולפנים, קוראים את המאמרים המדעיים, ומצליחים להגיע גם לשיחות עם המנהלים. זאת למרות ששלושתם מועסקים במקביל כשכירים במקומות אחרים.

- מדוע אתם מעדיפים מניות בדידות על קרן נאמנות או תעודת סל?

בלס: "דווקא בתחום הזה של הביומד, שבו יש המון כישלונות, מספיקה נפילה גדולה של מספר חברות בתעודת הסל או בקרן שלך, כדי 'לדפוק' לך את התשואה.

"אנחנו יושבים עם לוח של ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית, האחראית על אישור המוצרים והכניסה לניסויים קליניים, ג' ו' ול' א'), שמתאר את האירועים המעניינים שאמורים לקרות בקרוב בחברות. אנחנו משקיעים בכל עת בכ-10 מניות, והכלל הוא לבחור חברות שהאירוע הקרוב ישפיע עליהן מאוד, אבל לא ממש 'יהרוג' אותן במקרה של כישלון.

"בדרך כלל אנחנו מגיעים כמה חודשים לפני האירוע, נשארים לכמה שבועות שבמהלכם האירוע מתקרב והעניין במניה עולה, ויוצאים עוד לפני שהאירוע מתרחש".

- עושים מזה כסף?

רשף: "אנחנו בהלם עד כמה". נציין, עם זאת, כי הקבוצה הוקמה באפריל השנה, כך שרוב חייה היא פועלת בשוק שכולו בעלייה חדה.

- למה אתם משקיעים דווקא בחו"ל?

שוולב: "זה נכון שהחברות בישראל יותר נגישות לנו, אבל אני לא מרגיש שמי שיושב בניו יורק יודע משהו מהותי על החברות או על השוק, שאני לא יודע. היום המידע כולו ברשת".

בלס: "בחו"ל הסחירות גבוהה יותר. במניות ביומד שבהן השקעתי בעבר, לפעמים הייתי מחכה שעה עד שתהיה עסקה. כמו כן, בבורסה בתל אביב יש יותר מדי חברות, שנראות כאילו הן קיימות רק כדי לעשות כסף עבור המנהלים שלהן".

- האם האופי של המשקיע בתחום הביומד דומה בעיניכם לזה של משקיעי הנפט?

שוולב: "תחום הנפט בישראל מושפע יותר ממקורבים ומהעיתונות. בביומד בחו"ל - קצת פחות".

קרנות הסל

עוד כתבות

ג'ראד קושנר / צילום: Leah Millis, רויטרס

פרשנות: קושנר ישיר לנו סולו - החתן הראשון של ארה"ב יצא למתקפה

החתן הראשון של ארה"ב מתייצב בפעם הראשונה בפני המיקרופונים בתדרוך היומי על מצב הקורונה ויוצא בהתקפה חסרת תקדים על כשירותם והתאמתם של מושלים וראשי ערים ש"אין להם מושג מה מתרחש במדינותיהם"

גבי שוחט: בענף הבניה הקורונה היא לא כח עליון - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מי מכר 6 דירות בלבד במרץ, ודילמת שכר הדירה. כותרות הנדל"ן

אחרי שמכר את אלעד מגורים, יצחק תשובה מכר השבוע מגרשים ב-400 מיליון שקל לקבוצת חג'ג' ● באוצר הציתו השבוע סערה בענף הנדל"ן כשקבעו שהקורונה לא נחשבת ככוח עליון, בינתיים ● ויחסי משכירים שוכרים עלו לדיון נוקב כמעט בכל מקום ● סיכום שבועי מורחב

ניר כנורי, טוטנאור / צילום: יח"צ

"סטריליזציה היא הנשק האולטימטיבי - ה-F15 כדי למנוע התפשטות חיידקים"

ניר כנורי, מנכ"ל יצרנית מכונות הסטריליזציה טוטנאור: "יש לנו נוכחות נרחבת בבתי חולים ומרפאות בעולם, ואנחנו רואים שקיים מחסור אדיר במסכות בעיקר מסוג N95 ובציוד נלווה"● "ביציאה מהמשבר יהיה ביקוש גדול לציוד שלנו"

מסיכת מגן זרוקה על מרצפות אחת הסמטאות העמוסות של העיר העתיקה בברצלונה. כעת ריקה / צילום: Emilio Morenatti, Associated Press

פרשנות: איך יכול להיות שבחלקים מאירופה כבר רואים את האור בקצה המנהרה?

הקורונה הוכיחה כי לצד השקעה משמעותית יותר בתשתיות בריאות, בזמנים אלה מדינות אירופה צריכות מנהיגים פרגמטיים, שלא חוששים לשנות את עמדותיהם ולקבל החלטות קשות בזמנים קצרים ● אלה שעשו כך, כבר מריחים את היום שאחרי

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

הטוויטר של טראמפ מכה שוב: התערב במשבר הנפט העולמי

בציוץ בטוויטר כתב הנשיא האמריקאי לפני זמן קצר כי הוא דיבר "חברו" הנסיך הסעודי, מוחמד בין סלמאן, ששוחח עם הנשיא פוטין, וכי הוא מקווה שהשניים יקצצו בערך 10 מיליון חביות נפט ● מחר ייפגש טראמפ עם ראשי חברות הנפט האמריקאיות

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

7,428 מקרי קורונה בארץ; 2,874 אנשי צוות רפואי בבידוד

357 חולים החלימו מהנגיף ● 113 במצב קשה, כולל 96 מונשמים ● מספר המתים בארץ הגיע ל-39 אנשים

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפאבית וגוגל, השבוע בנאום בבריסל  / צילום: Yves Herman, רויטרס

גוגל משיקה אתר שמאפשר לראות באיזה מדינות הבידוד החברתי עובד

האתר כולל פילוח לפי מדינות, ושופט את הצלחת המדיניות על פי מדדים כמו שהות בפארקים, חנויות, מקומות עבודה ועוד

מנהל רשות המסים ערן יעקב./ צילום:  כדיה לוי

בעקבות הפרסום בגלובס: המדינה תהפוך את המענק לעצמאים לקצת יותר משתלם

האפשרות להגשת הבקשות למענק באתר רשות המסים יוצאת לדרך • מוקדם יותר השבוע פרסמנו כאן כי המענק כפוף לתשלום מס • בעקבות הביקורת ב"גלובס" ניתנו הקלות שונות למקבלי המענק ובוטלה החובה לשלם ביטוח לאומי עליו

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

“מליפיסנט: אדונית הרשע" /   צילום: באדיבות פורום פילם

מטיפולי פוריות ועד ניאו נאצים: 5 המלצות צפייה לעת בידוד ומגפה

המשפחתי, העילאי, הקשוח, האופטימי, וסרט הילדים. המלצות קולנועיות לתקופה הזו

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

מנכל זום: נפסיק להשקיע בפיתוח פיצ'רים ונתמקד בתיקון בעיות אבטחה

בחודשים האחרונים זום ראתה עלייה חדה בשימוש בפלטפורמה שלה בצל משבר הקורונה ● אריק יואן: החברה  תתמקד בפתרון של בעיות אבטחה ופרטיות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

בנק ישראל לא מרוצה מהבנקים ותוקף: "חיוני שהם ימשיכו לספק אשראי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית"

המפקחת במכתב לראשי המערכת הבנקאית: "אני שבה וקוראת לכם לבחון מחדש את מדיניות התמחור של ההלוואות בעת הזו, ובפרט ללקוחות שערב המשבר עמדו בתשלומים כסדרם, ואשר סביר להניח שהקושי שלהם הוא נזילותי באופיו"

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט קפץ בעוד 12%

המשק האמריקאי איבד 701 אלף משרות בחודש מרץ ושיעור האבטלה קפץ לרמה של 4.4% לעומת 3.5% בפברואר ● טסלה קפצה לאחר שדיווחה על מסירת כ-88,400 כלי רכב ברבעון הראשון ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

הקהילה החרדית בצל משבר הקורונה / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

פרשנות - בין האסירים לעניים: המדינה צריכה לעמוד לצד הנפגעים הגדולים מהמשבר

משבר הקורונה מקצין את הפערים בין החזקים לבין החלשים בחברה ● הנפגעים העיקריים הם העניים שחיים בצפיפות, מבקשי המקלט, האסירים ופגועי הנפש ● ביותר מדי מקרים הרשויות זונחות אותם, וגם מערכת המשפט לא תמיד מתייצבת להגן עליהם

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

שיאני השכר: 18 מיליון שקל לזוהר לוי בסאמיט, 12 מיליון שקל לחן ליכטנשטיין באדמה

רף הכניסה לדירוג 100 שיאני השכר בבורסה בת"א - 4.5 מיליון שקל ● בין השיאנים שהחברות אליהן משתייכים פועלות בחו"ל - כמה ממנהלי חברת הנדל"ן איי.די.או, שקיבלו סכומים חד-פעמיים בגין סיום תפקידם על רקע שינוי השליטה בחברה ● רק שתי מנהלות בין מאה שיאני השכר הישראלים

קובי שגב, מנכ"ל קרנות אילים הפורש / צילום: תמר מצפי, גלובס

מאחורי החודש הגרוע בתולדות תעשיית הקרנות: כולם נדבקו בווירוס, אבל היו כמה שיותר

שוק קרנות הנאמנות בישראל איבד כמעט רבע משוויו ברבעון הראשון של 2020 ● היקף חסר תקדים של פדיונות מהקרנות ברבעון, שעיקרם נעשה בחודש מרץ בשל השפעות משבר הקורונה, שבר את כל השיאים השליליים בשוק

בירה קורונה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מגפת הקורונה הכניעה את בירה קורונה: הייצור ייפסק זמנית

ממשלת מקסיקו הכריזה על מצב חירום בריאותי במדינה והורתה על השבתה של מפעלים וענפים לא חיוניים ● באחרונה אמר מנכ"ל חברת האם כי מבחינת הקורונה, הם צופים שהרבעון הראשון של 2020 יהיה הגרוע ביותר מזה עשור

גיל שוויד / צלם: תמר מצפי

גיל שויד קיבל בשנת 2019 תגמולים בעלות כוללת של 40 מיליון דולר

כמו בכל השנים האחרונות, גם ב-2019 רובו ככולו של התגמול לשויד הוא מנייתי ● שכר הבסיס של שויד הוא שכר מינימום, לפי בקשתו

דרור פויר/ צילום: יונתן בלום

דעה: המטרה לא מקדשת את השקר

ככל שהקורונה תימשך, תעמיק שליטת הכוחות הנעלמים בחיינו. אני מקווה שעוד לא מאוחר מדי, אבל לפי הרפלקסים שלי, הסוסים שברחו מהאורווה כבר מתו מזקנה

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

80 מיליארד שקל ומהר: מאחורי הקלעים של תוכנית הסיוע למשק

ראש הממשלה הכריז השבוע על הכוונה להעניק מענקים לחג למשפחות עם ילדים, וגם לקשישים ● האם ייתכן שהדרג המקצועי במשרד האוצר בכלל לא ידע על זה? ● השבוע בפודקאסט "הצוללת", מאחורי הקלעים של תוכנית הסיוע למשק להתמודדות עם משבר הקורונה ● האזינו