היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שם קץ לאחת הפרשיות המביכות שפקדו את המוסד בו הוא עומד בראשו: הרחקת היועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, אביגיל זרביב. וינשטיין קבע כי בניגוד לטענות של זרביב, חקירתה איננה נבעה "משיקולים זרים" וגם לא נבעה "מהתנכלות" כפי שהיא טענה.
זרביב, מבין היועצות המשפטיות הותיקות והחזקות ביותר במגזר הציבורי, הואשמה בין השאר בכך שהיא כינתה את חלק ממזכירותיה "סתומה", "מפגרת", מטומטמת", "מרוקאית שחורה" ועוד.
קו ההגנה של זרביב התבסס על כך שהחקירה נובעת מניסיון התנכלות של כמה ממזכירותיה, לרבות מנכ"ל הרשות דאז דורון כהן. לדבריה, החקירה נגדה נפתחה כי גילתה "לכאורה" אי-סדרים בהתנהלותו של כהן, היום מנכ"ל משרד האוצר. יצויין כי נציב שירות המדינה, משה דיין, דחה את טענותיה של זרביב על הסף והשעה אותה.
וינשטיין כותב לשפירא כי הוא בדק באופן אישי את כלל הטענות על מנת "לוודא ששומרת סף מקבלת את כל ההגנה מפני התנכלות". "נחה דעתי כי כתב התובענה מבוסס על ראיות שנאספו כדין", כותב וינשטיין והוסיף "לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של הנציב בנוגע להשעייתה של עו"ד זרביב".
את הדברים כתב וינשטיין למבקר המדינה, יוסף שפירא, לפני כחודש ימים, אך העתק של מכתב זה הופץ היום על-ידי היועץ המשפטי של משרד הביטחון, ארז בן ארי, שמייד עם הגשת התובענה, דרש את התערבותו של וינשטיין וביקש לבחון את הדברים מחדש. בן ארי משמש כיו''ר הפורום היועצים המשפטיים.
"חומרה הנלוות למעשים המיוחסים לך מתעצמת שעה שמדובר ביועצת משפטית. כמי שמתוקף תפקידה מוטל עליה להפקיד להיות שומר הסף ולהבטיח כי פעילות המשרד ונושא המשרה בו יתבצע על פי דין וכללי המנהל התקין, פגעת פגיעה קשה במערכת המשפטית הציבורית וגרמת לערעור האמון במערכת זו", כתב דיין והוסיף "למעשים המיוחסים לך חומרה יתרה נוכח היקפם, משכם והיותך ממונה על עובדים". דיין דחה על הסף את בקשת זרביב לדחיית השהייתה.
כפי שנחשף ב"גלובס", נגד זרביב הוגשה תובענה לפיה היא עברה על שלוש עבירות. התנהלות כוחנית בוטה וגסת רוח כלפי עובדים הכפופים לה, שימוש במשאבי כוח אדם ומשאבי הרשות לצרכים פרטיים וניצול מעמד לצורך קבלת טובת הנאה. הראשונה נוגעת לביטויים אלימים וכינויי גנאי, שהשתמשה נגד חלק ממזכירותיה כגון "סתומה", "את יודעת רק להביא ילדים לעולם" ,"תבדקי שאין לך סרטן ברחם". העבירה השנייה קשורה להעסקת מזכירות בעבודות פרטיות בהיקף ניכר ובאופן קבוע כגון הדפסת מסמכים פרטיים, הדפסות עבודות שילדיה הגישו לבית הספר ומתן שירותי מזכירות לבית הספר של הילדים. העבירה השלישית, היא קבלת היתר חנייה בשטח אחת מהחברות הממשלתיות ברובע היהודי, שם ערך בנה של זרביב שיעורים פרטיים.
ויינשטיין מציין במכתבו שהטענות של זרביב לגבי השעייתה הועלו על ידי באי כוחה בבית הדין לעבודה, ובסופו של דבר קיבלה זרביב את המלצת בית הדין וחזרה בה מהבקשה להוציא צו מניעה זמני נגד השעייתה.