גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיתונות בקשיים, הטלוויזיה בהפסדים - וברדיו האזורי חוגגים

המשבר בתקשורת פסח על הרדיו האזורי: בעוד שברוב כלי התקשורת מפטרים ומקצצים, בתחנות ממשיכים לגייס עובדים ■ ועדיין, רוב בעלי התחנות לא מרוצים

קשה להתחמק מהדיווחים התכופים על הטלטלות בתקשורת המקומית. קיצוץ רוחבי פה, פיטורים המוניים שם. וזה עוד במקרים שבהם לא מדווח על כלי תקשורת העומד בסכנת סגירה קומפלט. לתוך המצוקה הזו מתכנסים כמעט כל אמצעי התקשורת: העיתונות המודפסת - ברור, הטלוויזיה המסחרית שנוצצת אבל לא זהב בכלל, וגם קול העתיד שכולם מסתכלים עליו בציפייה אווילית, האינטרנט, עדיין לא הצליח לנסח מודל עסקי שיאפשר קיום בכבוד. לעזאזל, אפילו בטלוויזיה החינוכית מקצצים במשכורת.

אבל במהומה הזו לא משתתף מדיום שנתפס בימים כתיקונים כזניח יחסית: הרדיו האזורי. או כמו שאומר זאת בישירות האופיינית לו דני נישליס, מבעלי רדיו תל-אביב ורדיו חיפה: "קראת על פיטורים? אני לא. רק קולטים עובדים. מקצצים 15%-20% בשכר עובדים? לא ראיתי דבר כזה. אין פיטורים ואין קיצוצים, למרות המשבר בתקשורת והתמוטטות חלק ממשרדי הפרסום". זה גם מה שמוביל אותו להצהרה המדהימה הבאה: "אין היום תחנת רדיו אזורי מפסידה, אף לא אחת. חד-משמעית. כולן מרוויחות, באחריות. השאלה היא כמה".

נישליס, שמכיר את העסק היטב כבר הרבה מאוד שנים, אומר מה שאומרים בתעשייה על תחנות הרדיו האזורי: הן חמקו מתחת לרדאר של המשבר הנוכחי ומקיימות מודל עסקי מצליח יחסית, בשעה שהשאר מחזיקים בקושי את הראש מעל המים. זה לא תמיד היה ככה.

הרדיו האזורי בארץ עשה את צעדיו הראשונים בתחילת שנות התשעים, אחרי שנוסח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אחרי שני גלי הקמה פועלות היום 16 תחנות מאילת ועד הצפון. ההתחלה לוותה בקשיים עסקיים. המפרסמים היססו עד שקיבלו עדויות לנתוני האזנה קשיחים, ואנשי רדיו שהיו מעורבים בהקמת התחנות הראשונות מדווחים על מכרזים "בלתי אפשריים". "הייתה רגולציה מטורפת. בהשקעה של 20% ממה שהשקענו יכולנו לעשות תחנות שיהיו 90% איכות", אומר בכיר ברדיו האזורי. "המכרזים יצרו עלויות מיותרות שלא הביאו תרומה אמתית, ומצד שני היו נוקשים ביותר בכל הנוגע לפרסום".

התחנות התבקשו לשלם אז אגרת תדרים גבוהה יחסית של כמה מיליוני שקלים בשנה, וגובה התמלוגים שהיה צריך להעביר למדינה עמד על 4% מההכנסות. ועם זאת, לאורך השנים נאבקו קברניטי הרדיו האזורי בהצלחה די מרשימה בתנאי הרגולציה. הם הצליחו להביא להפחתת אחוז התמלוגים שלהם לאחוז בודד, ולאחרונה גם הצליחו לקדם הצעת חוק שתוזיל בעשרות אחוזים את אגרת התדרים. בעוד כל התעשיות סביב קורסות, נוצר טיימינג מאוד לא מושלם לחגיגות שורת רווח.

אבל זה לא היה רק עניין של רגולציה. גם חלוצי התחום חיפשו את דרכם בניסוי וטעייה. "בהתחלה", מסביר אחד הדוברים, "היו תחנות רבות שלא הבינו שהן רדיו אזורי. 103, למשל, ניסתה בתחילת הדרך להתחרות ברשת ב'. אבל לתחנות הרדיו האזורי אין יכולת כלכלית להתחרות בתחנות הארציות וזו לא מהותן".

עבור נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה דאז, נקודת המפנה הייתה ב-2007. עד אז התחנות התקשו לתרגם את הצלחתן היחסית ברייטינג להכנסות. ראשיהן הקפידו להציג תדמית עשוקה שנדרסת תחת רגולציה ותחרות סיזיפית ברדיו הפיראטי. אלו היו הטיעונים גם ב-2007, כשהיה צריך להאריך את הזיכיונות בארבע שנים, שוב ללא מכרז. דאבוש מתארת היום לחצים לא פשוטים על אנשי המועצה מצד אנשי הרדיו האזורי ומצד חברי כנסת ושר התקשורת דאז אריאל אטיאס, לא לצאת לגל נוסף של מכרזים.

"זה אילץ אותנו ואת המנהלים לראייה לטווח ארוך: אינטרנט, תוכנית כלכלית, לוח שידורים, תכנים", אומרת דאבוש. לדבריה, "תחנות הרדיו ניקו את המדפים, הביאו אנשים חדשים, גייסו כוחות בכל התחומים, כולל בתוכן ובתחום הכלכלי. זו הייתה החלטה שדרשה אומץ לב ציבורי של חברי המועצה ללכת בניגוד להחלטת הכנסת ובניגוד להחלטת שר. גם דוד בן בסט (יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות, והבעלים של תחנות רדיוס ורדיו לב המדינה, י"א) התנגד אז והיום מודה שטעה. המצב הכלכלי שלהן היה טוב, אבל אלמלא היינו עושים זאת הוא היה מידרדר".

חממות לייצור טאלנטים

תהליך נוסף שהביא את התחנות למודל כלכלי מרוויח הוא העזיבה ההדרגתית של חברות דומיננטיות במשק, שהחזיקו במניות בתחנות (האחרונה שבהן הייתה תנובה, שנפרדה מרדיו "קול רגע" השנה) וההתארגנות של התחנות לקבוצות בבעלות אנשי עסקים שהיו בתחנות מיומן הראשון.

למרבה האירוניה, תחנות הרדיו האזוריות הן גופי התקשורת היחידים, כמעט, בישראל שמהווים את בסיס העסקים העיקרי של בעלי המניות שלהם. כך, אלי עזור מחזיק בקבוצת "ללא הפסקה", הכוללת את רדיו ללא הפסקה, אקו 99 וצפון ללא הפסקה; דוד בן בסט מחזיק בקבוצת "רדיוס", הכוללת גם את רדיו לב המדינה והרדיו הרוסי פירוויה, ודני נישליס, בעלי רדיו חיפה, חבר לצביקה שלום ויוסי סבן, בעלי רדיו דרום, ואלו הקימו יחד את קבוצת "רדיו ישראל", הכוללת גם את רדיו גלי ישראל, רדיו תל-אביב והפיצול של רדיו דרום 101.5.

"המדינה חילקה בהתחלה ל-14 אזורי זיכיון, וזו הייתה טעות", אומר יגאל חיים, סמנכ"ל רדיו דרום ודרום 101.5 ויו"ר הנהלת רדיו גלי ישראל, "אז הלכו ועשו קבוצות, שעושות סינדיקציה. תחנות קנו תחנות והן חוסכות כסף". על ידי הכפפת כמה תחנות באזורים שונים ברחבי הארץ לקבוצה אחת התחנות חולקות שדרים, אנשי ניהול וסחר, ובעיקר גורפות כספי פרסום מאזורים שונים על אותה תוכנית, המשודרת בכמה תחנות במקביל. תוכניות להיט כמו "תוכנית הספורט" עם אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' או "תוכנית הבוקר" של טל ברמן ואביעד קיסוס משודרות בכמה תחנות, ובכך מרוככת ההוצאה על ההפקה היקרה יחסית.

ראשי הקבוצות למדו במהלך השנים לא לשים את כל הביצים שלהם בסל הרדיו. "אנשים הולכים לתחום הזה לא כדי להתעשר, אלא כי הם חולי רדיו", אומרים בתעשייה. "גם אם מישהו מרוויח, זה בדרך כלל שורה זניחה בין עסקיו האחרים. זה לא שיש פה איזה איש עסקים שאומר זהו, מזה אני חי".

באחרונה, מורגשת נטייה של חלק מבעלי התחנות להגדיל את שעות המוזיקה, להקטין את העיסוק בפוליטיקה, ולצמצם למינימום את ההישענות על טאלנטים (נטייה שפסחה על רדיו ללא הפסקה המשגשג). "לא צריך טאלנטים", אומר נישליס, "תראה את רדיוס. צא לרחוב, אף אחד לא יידע שם של קריין אחד שם. אבל תראה איזה רייטינג. כל תחנה עושה לעצמה את החשבון ומשלמת לפי היכולת. נגמרו הימים שבהם טל ואביעד חשבו שהתחנה לא תשרוד בגללם. גם בטלוויזיה זה נגמר: אתה טוב ומכניס? תקבל. לא טוב - לך הביתה. ברדיו האזורי זו גישה שקיימת למעלה מעשור".

בן בסט מסכים. "אני מכבד טאלנטים ויש להם מה להציע, אבל יש לזה מחיר. העדפנו לגדל את הטאלנטים בתחנה שלנו והצלחנו במידה רבה. אליקו זה מוצר שטיפחנו וגידלנו, וגם במקרה כזה אנחנו מתגמלים לפי התרומה. מי שמביא רייטינג גבוה מתוגמל טוב יותר". דאבוש מציינת שזו מטרה מוצהרת של הרדיו האזורי: "אחת מדרישות המכרז היא שתחנות הרדיו האזורי יהפכו לבתי ספר לאנשי תקשורת".

למעשה, מה שקברניטי הרדיו לא אומרים הוא שבתחנות שלהם יש שכבה די גדולה - גם משדרת - המתפרנסת משכר מינימום. בדרך כלל מדובר בצעירים רעבים, ששמחים על כל הזדמנות להיות קרובים למיקרופון. "זו קמצנות, ותו לא", אומר איש רדיו בכיר.

*** הכתבה המלאה - במגזין "פירמה"

עוד כתבות

יהלי סלע, רם יוניש וגילי ינקוביץ - מייסדי סימפליפיי / צילום: יח"צ

צ'ק פוינט רוכשת את סטארט-אפ הגנת הסייבר סימפליפיי

סימפליפיי מפתחת טכנולוגיית הגנת סייבר להגנה על מוצרי האינטרנט של הדברים ● סכום העסקה לא נחשף, אך ההערכה היא כי מדובר בכמה מיליוני דולרים

שי ניצן בטקס הפרידה של איילת שקד ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

המכתב והנזיפה: פרקליט המדינה ניסה לגייס שופטים לתמיכה בפרקליטות

לפי הדיווח, בין המכותבים הם שופט העליון, עוזי פוגלמן, בעבר בכיר בפרקליטות, ועוד שורה של כמה שופטים בבית המשפט המחוזי ● בפרקליטות מסרו: "הנהלת הפרקליטות נוהגת מזה שנים לשמור על קשר עם פורום יוצאי הנהלת הפרקליטות" ● דוברות הרשות השופטת: "מדובר בתקלה והשופטים המכהנים יוסרו מרשימת התפוצה"

גיל הפרישה / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

הוויכוח על גיל הפרישה לנשים: להאריך או לא להאריך

העלייה בתוחלת החיים מדלדלת את קופות הפנסיה, וכבר לא מאפשרת להתעלם מהפתרון המתבקש: העלאת גיל הפרישה לנשים ● השאלה היא מה אמורות לעשות נשים שרוצות להמשיך לעבוד, אך לא מוצאות עבודה בגלל אפליה על בסיס גיל ● 'ליידי גלובס' פנה למנהלות הבכירות בישראל, כדי שיתפסו צד בוויכוח

מתי דב / צילום: איל יצהר

עלייה של 19% ברווח של קרן הריט למגורים מגוריט ל-13.4 מיליון שקל ברבעון

קרן הריט למגורים רשמה רווח של 13.4 מיליון שקל ברבעון השלישי, רווח של 23.8 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה ● עיקר הרווח נובע מהשלמת עסקה לרכישת מתחם דירות בפתח תקוה ● ההכנסות של מגוריט מדמי שכירות עלו ל-3.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל

נועה קירל בקמפיין החדש של ביטוח ישיר  / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ביטוח ישיר

בזכות נועה קירל? ביטוח ישיר - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת לביטוח ישיר היא גם המושקעת ביותר השבוע עם כ-813 אלף שקל ● הפרסומת לדלתא בכיכובה של אליאנה תדהר היא האהודה ביותר בשבוע החולף

פרוקטר אנ גמבל /צילום: רויטרס - John Sommers

P&G בשת"פ עם 8200EISP: "מחפשים את מותגי מיליארד הדולר הבאים"

החברה מחפשת מוצרים בתחום הבריאות, איכות החיים, איכות המגורים ומוצרים נגד "תשישות נשית"

אייזיק דבח / צילום: תמר מצפי

יצרנית החזיות בוגארט הגדילה את הכנסות דלתא אך פגעה בשיעור הרווח הגולמי

הכנסות חברת ההלבשה התחתונה גדלו ב-20% ברבעון השלישי של 2019 ביחס לרבעון המקביל והגיעו ל-446 מיליון דולר ● בנטרול סעיפים חד-פעמיים הרווח הנקי נשחק ב-13% ל-14.5 מיליון דולר ● בפעילות בארה"ב הציגה דלתא שיפור רבעוני של 5% במכירות, שהגיעו ל-114 מיליון דולר

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

וול סטריט ננעלה ללא שינוי סביב רמת השיא; טבע צנחה ביותר מ-4%

הנאסד"ק והדאו ג'ונס ננעלו ללא שינוי, ומדד S&P טיפס ב-0.1% ● דחיית משפט האופיואידים בשלושה חודשים הכבידה על מניית טבע ● סיסקו נפלה לאחר תחזית חלשה שסיפקה זה הרבעון השני ברציפות ● וולמארט היכתה את תחזית הרווח למניה ● סין רכשה תוצרת חקלאית מארה"ב אך פחות מהצפוי

אורי לוין, מייסד ויו"ר. זיו תירוש, מייסד ומנכ"ל, Refundit / צילום: יח"צ

הסטארט-אפ ריפנדיט שייסדו אורי לוין וזיו תירוש גייס 10 מיליון דולר

מדובר בסטארט-אפ המציע אפליקציה שמייעלת ומקצרת את הליך קבלת החזר המע"מ לתיירים בהתאם למדיניות של הארצות בהן הם מבקרים ● את סבב הגיוס הובילה Amadeus Ventures

סניף של ברגר קינג/ צילום:  יקי טל

הקרב על הקציצה עולה מדרגה: ברגר קינג בדרך להביא לישראל המבורגר צמחוני משלה

ענקית המזון המהיר החלה לשווק בארה"ב המבורגר מבוסס חלבון צמחי, ומספר הלקוחות החדשים זינק • בינתיים הקציצה הפופולרית לא יכולה לנחות באירופה בשל דרישות תקינה, וברשת מצאו פתרון יצירתי: יוניליוור תייצר עבורם גרסה לשוק האירופי • איזו גרסה תגיע לישראל?

אושר בן חמו / צילום: תמונה פרטית

"זה עסק שביום נכנסים אליו 30-40 לקוחות, ובעת אירוע ביטחוני - כלום, רק זבובים"

אושר בן חמו (28) הוא בעלים שותף של בית הדפוס "המדפיסים בע"מ" בשדרות ● "יש לנו קירות משותפים עם המפעל שנשרף, וכשנכנס כיבוי האש, הם שפכו המון מים, וזה הרס לנו הרבה ציוד" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il   

הפגנת BDS / צילום: SHUTTERSTOCK

הארגון שהפסיד בעתירה על סימון מוצרים מיו"ש: "החלטה מבישה שנבעה מסיבות פוליטיות"

ביה"ד של האיחוד האירופי הנחית השבוע מכה על היצוא הישראלי, כשקבע כי חובה לסמן מוצרים מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, בשל היותם "שטחים כבושים" ● באירופה הנזק לישראל יהיה יותר תדמיתי מאשר כלכלי

מוצרים של דין פודס / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

צניחה של 40% בארבעה עשורים בצריכה: מה גרם לענקית החלב מארה"ב לפשוט רגל

דין פודס, המתמודדת עם השינוי בטעמי הצרכנים, פנתה להליך של פשיטת רגל ● מאמצי החברה לסגור מחלבות ולצמצם את כוח-האדם לא עמדו בקצב של הירידה במכירות ● על אף הירידה בצריכת משקה החלב, הצריכה של מוצרי חלב הכוללת עלתה כמעט ב-20% בתקופה זו, כי הצרכנים קונים יותר יוגורט וגבינות

אוון שפיגל / צילום: JD Lasica

"הורי גידלו אותי בלי טכנולוגיה. הבן שלי רשאי לצפות בטלוויזיה שעה בשבוע"

אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל סנאפ, מספר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" על האופן שבו הוא מגדל את הילדים שלו, על העיצוב המחודש שהיה שנוי במחלוקת ("הוא הצלחה") ועל פייסבוק: "התחרות איתנו גרמה להם להציע יותר ערך ללקוחות"

פקקים באיילון / צילום: איל יצהר, גלובס

מחשבים מסלול מחדש למשרד, והזינוק של בית שמש. כותרות הנדל"ן

למה הפקקים בדרך לתל אביב טובים לראשי הערים רמי גרינברג ומוטי ששון? ● ראשת עיריית פריז ומלחמתה במשבר האקלים ● למה חייכו השבוע בעיריית כפר סבא ולמה באשדוד תפסו את הראש ● וגם: תשובות לכל השאלות (כמעט) על המשך דרכה של תמ"א 38

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

עליות בבורסות אירופה; שנחאי ירדה בכ-0.6%

המסחר בבורסות אסיה ננעל במגמה מעורבת: בשנחאי הבורסה איבדה 0.64% וביפן הנייקי טיפס 0.7% ● בורסות וול סטריט ננעלו אמש ביציבות ברמת השיא

תמר גור קראוזה, רבה רפורמית עורכת חופות / צילום: אורי אלון , גלובס

"יש לך להמליץ על מישהו שהוא ממש כמוך, אבל גבר?"

תמר גור קראוזה כבר חיתנה 300 זוגות אבל עדיין נתקלת בשאלה: 'תוכלי להמליץ על מישהו בדיוק כמוך רק גבר?' ● אבל היא בכל זאת אופטימית: "קורית כאן מהפכה גדולה שמגיעה מלמטה - הציבור קם ואומר לרבנות אנחנו לא רוצים אתכם יותר. ומהפכות כאלה קורות לאט" ● פרק שלישי בסדרה "העבודה שלי"

דורית בייניש / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

ביניש: "יש היום הסתה נגד הפרקליטות, בראש המסיתים עומד מי שקרוי 'שר המשפטים'"

את הדברים הללו אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר בכנס חיפה למשפט ● נשיא העליון לשעבר אהרן ברק: "אני מאמין באמונה שלמה בכנות בשיקול-הדעת של היועמ"ש מנדלבליט. אני מבקש מכל עם ישראל שכאשר תתקבל החלטתו בתיקי נתניהו - נא להתייצב מאחוריו"

איז'י בלנק / צילום: אורי שדה

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף חושב שהם "לא מספיק קולניים, אבל כן משפיעים"

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף, איז'י בלנק, מצהיר שהוא מודע לזה שפרויקטים של התחדשות עירונית הם הפוטנציאל האמיתי של הוספת יחידות דיור בערים, אבל מצטער על כך שהם "הורסים את כל הצמחייה ברחוב"

עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס

"כמו סטורי שנעלם תוך 24 שעות, העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד"

אנחנו חיים בעידן אקסטטי שבו העולם כולו הופך ל'סטורי': מה שהיה רלוונטי ל-24 השעות האחרונות, יכול להיעלם עד מחר ● עדי יופה משרטטת עבור 'ליידי גלובס' קווים למגמות העל שישלטו בשנה הקרובה