המומחים במחלקת המחקר של IBM מתכנסים מדי שנה ומנסים לנבא אילו טכנולוגיות ישנו את חיינו בחמש השנים. הנושא שבו עסקו "מגידי העתידות" בשנה הנוכחית הוא הממשק בין טלפונים חכמים לבין החושים האנושיים.
אם הנביאים של IBM צודקים, עד שנת 2018 יהפכו מחשבים לפתח לעולם החושים. הם יאפשרו לנו, דרך מחשבי כף היד, לחוש מרקם של סוודר וליידע אותנו מתי אנחנו עומדים לחלות בשפעת. פול בלום, מנהל הטכנולוגיה הראשי של מחלקת המחקר בחברה, אומר ש-IBM כבר משתפת פעולה עם אוניברסיטאות בפיתוח אבות טיפוס על מנת לבחון את הטכנולוגיות הללו יותר לעומק. אז איך נראה העתיד?
ריח
טלפונים יוכלו לבדוק את האוויר שאנו נושמים ולומר לנו, למשל, מה אורך חיי המדף של פרי או מתי אנחנו עומדים לחלות בשפעת. אוצרים יוכלו להשתמש בהתקני כף יד כדי לנטר את איכות האוויר במוזיאון, ומנהלנים בבתי חולים יוכלו להשתמש בהם כדי לשמור על בריאות החולים.
טעם
מכשירי כף יד יוכלו לעקוב אחרי ההעדפות שלנו, ולהמליץ לנו על דרכים לשפר את טעמו של אוכל בריא. מדענים יוכלו גם לענות ביתר דיוק על השאלה מדוע אנשים מסוימים מעדיפים צירופי טעם מסוימים ולהשתמש באלגוריתמים מתמטיים כדי להמליץ על צירופים חדשים. "טעמים יותאמו לבלוטות הטעם של אנשים", אמר בלום, "אם אשים את הטעמים והתיבול הנכונים על ברוקולי אוכל לתת לו טעם של שוקולד".
שמיעה
על-ידי מעקב אחר צליל ממקור מסוים במהלך תקופה מסוימת, מחשבים יוכלו לפרש מהם אותם צלילים. הטכנולוגיה תוכל לומר להורים מתי הבכי של תינוקם אומר שהוא רעב, עייף או שיש לו צורך אחר, כך אומר בלום. אותו מעקב אחר צלילים ורעידות יוכל לסייע לביולוגיים ימיים לחקור חיים מתחת לפני המים.
מישוש
מחשבים יוכלו לשחזר מרקם של חפצים באמצעות רעידות, תוך שימוש בטכנולוגיית משוב אינפרה אדומה, המבוססת על רגישות ללחץ. אנשים המשתמשים בטלפונים חכמים יוכלו להעביר את אצבעותיהם על גבי פריט כמו חולצה על מנת לחוש במרקם של בד משי. יש לכך השלכות ניכרות על קניות באינטרנט, אומר בלום. כמו כן, רופאי עור יוכלו להשתמש בטכנולוגיות פורצות הדרך הללו על מנת לעמוד טוב יותר על טיבם של נגעים בעור.
ראייה
מחשבים יוכלו, ככל הנראה, להבין טוב יותר תמונות, לרבות סריקות רפואיות שנבחנות כיום על-ידי עין אנושית. חברת IBM עובדת עם כלים כמו ווטסון, המחשב שניצח בני אדם במשחק הטריוויה, על מנת ליישם את הידע שלו בתחום הבריאות.
דפוסים של רעידות
איך כל זה ייעשה? התחושה שמעניקים חפצים תתורגם לדפוסי רעידות ייחודיים, כמו טביעות אצבעות. כל דפוס של רעידות ידמה תחושה אחרת, כמו, למשל, של צמר, כותנה או משי.
החידושים הללו בתחום החישה הם מרכיבים חיוניים במה שמכונה מחשוב קוגניטיבי. הרעיון הוא שבעתיד, מחשבים יוכלו יותר ויותר לחוש, להתאים את עצמם וללמוד דברים.
החזון הזה אינו חדש - חוקרים עוסקים באינטליגנציה מלאכותית כבר עשורים רבים. אבל דומה שישנן שתי סיבות שבגללן IBM וחברות אחרות לוקחות ברצינות את נושא המחשוב הקוגניטיבי בימים אלה. הסיבה הראשונה היא שקל יותר להגשים את החזון כעת, למרות שיש עדיין מכשולים עצומים בדרך.
הסיבה השנייה היא הצורך. בקרוב, לא ניתן יהיה יותר להקטין מעגלים של מוליכים למחצה. כיום, הרוחב של השבבים המתקדמים ביותר הוא 22 ננומטר (לשם השוואה, רוחבה של שערת אדם היא כ-80 אלף ננומטר). אחר כך יגיע תורם של השבבים ברוחב 14 ננומטר, ואז 10, ואז 7.
"ואז יהיה צורך לשנות את הארכיטקטורה, להשתמש בגישה אחרת", אומר ברנרד מאירסון, סגן נשיא לחדשנות ב-IBM. "מחשבים קוגניטיביים אפשר לאמן, במקום לתכנת. במחשבים קוגניטיביים, היכולת של המכונה להכיר את העולם תשתפר". כיום מחשבים מחקים את האינטליגנציה האנושית. הם משתמשים בכוח רב על מנת לאסוף כמות עצומה של נתונים ואז מסיקים מתוכם דפוסים סטטיסטיים כדי לזהות מילים, תמונות או חומרים ביולוגיים או כימיים מסוימים.
"אבל מחשב קוגנטיבי אינו זקוק לכל הפרטים הללו. הוא הולך מיד לדבר המעניין. זו רמה אחרת לגמרי של מחשוב ממה שיש היום", אומר מאירסון.