במאי 2011 פרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, דוח חמור על מצב הדגה בכנרת. בדוח נקבע כי מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, חיים אנג'וני, נושא באחריות למחדלים שפגעו בענף הדיג.
"אגף הדיג לא ניהל את הדיג בכנרת באופן תקין, והוא אחד האחראים להתדרדרות שחלה במצב הדגה באגם. אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר", קבע המבקר. מחדלי אגף הדיג, כותב המבקר, "מעוררים חשש ממשי לפגיעה אקולוגית, אם חלילה תהפוך הכנרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".
עמדת המבקר הייתה ברורה: אנג'וני אחראי למצב. אפילו במשרד החקלאות הבינו שיש להעבירו מתפקידו, אבל עד היום זה לא קרה.
דוח המבקר התבסס על מידע שקיבל מד"ר אורן סונין, מנהל תחום דיג ימי במשרד החקלאות, שאחראי על הדיג בכנרת, בים התיכון ובים סוף, לאחר שמצא כי המידע שמסר אמין לחלוטין.
סונין, יחד עם פרופ' משה גופן והדייג מנחם לב מקיבוץ עין-גב, התריעו על מחדלים וחריגות בניהול אגף הדיג, האחראי על הדיג בבריכות הדגים בקיבוצים, ובעיקר על ראש האגף אנג'וני, המקורב למנכ"ל המשרד, יוסי ישי. בתלונות היה פן מיוחד, הנוגע להעדפה, לכאורה, של בריכות הדגים של הקיבוצים.
במשך שנים התעלמו במשרד החקלאות מהתראותיו של סונין על משק הדיג ומתוכניות אופרטיביות שלו להצלת ענף הדיג הימי. סונין הצביע על רשימה ארוכה של מחדלים: לטענתו, עיקר תקציבי אגף הדיג הופנו לתחנות מחקר של מגדלי הדגים; ארגון מגדלי הדגים של הקיבוצים העביר כספים לאנג'וני כ"תוספת ניידות"; אנג'וני נתן היתרי יבוא בניגוד לכללים באופן שפגע בדיג הימי; והטיפול בהברחת הקורמורנים, טורפי הדגים, מבריכות הדגים אל הכנרת היה כושל במכוון. רק לאחרונה התברר כי משרד החקלאות ניסה לטייח זמן רב בעיה של וירוס מסתורי וקטלני, ההורג דגי מושט בכנרת.
"המבקר עומד לימינו של סונין"
בעקבות החשיפה יצא משרד החקלאות למלחמה כוללת בד"ר סונין. בתחילת ינואר 2012 קיבל ד"ר סונין מנציבות תלונות הציבור (נת"צ) במשרד המבקר, בראשות הלל שמגר ועו"ד נאוה רז, צו הגנה זמני כחושף שחיתות, אבל משרד החקלאות לא התרשם מהצו.
ד"ר סונין חווה את סדרת צעדי המידור, הייבוש, ההכפשה והפגיעה בסמכויות ובתנאים, מתוך כוונה מוצהרת לסלקו. כך, במפורש, הצהיר המנכ"ל יוסי ישי בכנסת: "אין לי ברירה, ומנהל תחום הדיג, ד"ר אורן סונין, ישלם את המחיר ויועבר מתפקידו".
אמירה כזו על מי שהעמידו לו צו הגנה זמני, יכולה להיחשב כשיא החוצפה וכהתרסה והעלבה של מבקר המדינה. לשאלת "גלובס" מי אישר לישי להדיח את חושף השחיתות, מסר משרד החקלאות: "ההחלטה היא על דעת שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, והיועץ המשפטי של משרד החקלאות ערן אטינגר".
המבקר הקודם לינדנשטראוס אמר בתגובה לפני חודשים אחדים: "נת"צ בודקת את טענותיו של ד"ר סונין על הפרת צו ההגנה הזמני שקיבל במשרד החקלאות. בתוקף העובדה שד"ר סונין קיבל צו הגנה זמני, המבקר עומד לימינו של ד"ר סונין ולא ניתן לפגוע בו".
פרס לרודפים
על אף התמיכה הגורפת של לינדנשטראוס בד"ר סונין, לא הוצא לו צו הגנה קבוע. מאז מינוי לינדנשטראוס ביוני 2005 ועד אמצע הקדנציה שלו, חל גידול מאסיבי במספר המבקשים צווי הגנה, אך לקראת סיום תפקידו הסתמנה מגמה ברורה של "קמצנות" במתן צווי הגנה, בעיקר צווים קבועים. בסיום הקדנציה של לינדנשטראוס חל קיטון דרמטי במספר הפונים לקבל הגנה. לאחר שביולי 2012 מונה מבקר מדינה חדש, יוסף שפירא, הבעיה התגלגלה לפתחו.
ואכן, למרות צו ההגנה הזמני, משרד החקלאות מביט לימינו של ד"ר סונין הממודר והמוחרם, וכנראה לא מבחין בפרש על סוס לבן. המשרד לוחץ על נת"צ שלא לתת לד"ר סונין צו הגנה קבוע, כדי שיוכל לסלק אותו מהדרך.
לאחרונה "מגייס" המשרד את החברה להגנת הטבע לביצוע סקרים בתחום הדיג, כדי להדוף טענות על הזנחת התחום. בנוסף המשרד פותח בהליכים לפירוק והפרטת יחידת הפיקוח על הדיג הימי, הוצאתה מפיקוחו של סונין והעברת המפקחים ליחידת פיצו"ח של פקחי משרד החקלאות, שכלל אין להם ידע בפיקוח ימי. הפרטה כזו עלולה להביא לכאוס מוחלט בתחום הדיג הימי, בייחוד כאשר משרד החקלאות ממשיך לטפח את בריכות הדגים של הקיבוצים.
ומה עושים עם "הצרה" הזו שקוראים לה ד"ר סונין? המנכ"ל ישי יזם מהלך מבריק: ליצור עבור סונין במינהל המחקר החקלאי תקן של חוקר דיג ימי, כדי שיוותר על תפקידו וסמכויותיו - והשקט יחזור לאקווריום. ד"ר סונין, באמצעות עו"ד אדם פיש, מבקש לסיים את ההליך ולקבל צו הגנה קבוע. נת"צ מצאה לנכון להמליץ לסונין לקבל את הצעת המנכ"ל ישי. בגישה זו, הזזת סונין מאגף הדיג, יש למעשה, משום מתן פרס לרודפיו.
ההכרעה בידי שפירא
באתר מבקר המדינה נאמר שההגנה על חושפי שחיתות היא "אינטרס לאומי", והמבקר יפעל "להרחבת ההגנה עליהם". חלק ממבקשי ההגנה מנת"צ טוענים כי הם מקבלים כתף קרה, אף שבאו למבקר המדינה בתום-לב ונפגעו בגלל תלונותיהם - בדרך כלל במידור, החרמה, פגיעה באמינות והשמצות, פגיעה במעמד ובשכר. הח"מ שמע גם תלונות של חושפי שחיתות, המביעים תסכול ואכזבה מהיחס שקיבלו בנציבות.
מתן המלצה לסונין לקבל את הצעת מנכ"ל משרד החקלאות, לדעת הח"מ, מנוגדת לתכלית קיומו של מוסד המבקר ולערך של הגנה על חושפי שחיתות.
מבקר המדינה החדש שפירא, שהכריז על התייצבותו לצד האזרח הקטן, צריך להכריע אישית: האם לתת צו הגנה קבוע לד"ר סונין. על שפירא גם לבצע בדק בית כולל יותר, להיכנס לאגף נת"צ, לבדוק את מדיניות מתן צווי הגנה זמניים וקבועים לחושפי שחיתות, ולעצב מדיניות משלו, כולל בתחום מוזנח לחלוטין: איך מטפלים במי שרודפים חושפי שחיתות ומנסים לפגוע בהם.
שפירא יכול להוכיח כי הוא מתייצב לצד האזרח שאכפת לו והמתריע על שחיתות: לתת צו הגנה קבוע לד"ר סונין נגד רודפיו, לבדוק את המתרחש במשרד החקלאות, להעיר לשרה נוקד מה שצריך להעיר לה, ולשקול את המשך דרכם של היועמ"ש אטינגר והמנכ"ל יוסי ישי בשירות הציבורי.
המבקר: "ניסינו ליישר הדורים"
מלשכת המבקר נמסר: "באשר לתלונתו של סונין, עם תחילת הבירור הוציא הנציב הקודם צו הגנה זמני, שנועד להגן על זכויותיו של ד"ר סונין עד למיצוי הבירור בתלונה. לעתים, במסגרת בירור תלונות לפי סעיפים 45א-45ג לחוק מבקר המדינה, ונוכח הוראת המחוקק ולפיה צו הגנה יינתן בשים לב לתפקודו התקין של הגוף שבו עובד המתלונן, נעשים במקרים המתאימים ניסיונות ליישב את ההדורים בין הצדדים בהסדר מוסכם אשר ייתר את הצורך בהוצאת צו הגנה פורמלי. כך נעשה גם בתלונתו של ד"ר סונין. מאחר שהדבר לא הסתייע, והצדדים לא הגיעו ביניהם להסכמה, יובא העניין להכרעתו של הנציב בזמן הקרוב".
החברה להגנת הטבע מסרה בתגובה, כי היא פנתה למשרד החקלאות כדי לקיים במשותף פרויקט של קידום מדיניות דיג ברת קימא בים התיכון, וכי "מטרת הפרויקט היא להוביל למדיניות דיג מוסכמת עם כל הנוגעים בדבר, על מנת לשקם את הדגה, לטובת האדם והטבע. בניגוד לנאמר בכתבה, החברה להגנת הטבע לא "גוייסה לעריכת סקרים", אלא יזמה את הפרויקט, למען משימה חשובה ביותר, הנוגעת לכולם. אנו שמחים כי משרד החקלאות רואה חשיבות בקידום הנושא".