קבוצות הכדורסל בישראל יכולות לנשום לרווחה, לאחר שקיבלו השבוע את אחת הבשורות הכלכליות הכי משמעותיות עבורן. זה קרה הרחק מעיני התקשורת, בתיק שנמרח כבר שמונה שנים בין כותלי בית המשפט ואיים להטביע לא מעט מועדונים כאן: שופט המחוזי בתל אביב, מגן אלטוביה, קיבל את הערעור של קבוצת הכדורסל מכבי ראשל"צ נגד פקיד שומה רחובות, וקבע כי הקבוצה לא תצטרך לשלם שומות מס בגובה 550 אלף שקל שנקבעו לה עבור השנים 1998-2001, בגין העסקת שחקנים אמריקאים.
על-פניו, נדמה כי לא מדובר כאן על סיפור גדול. כמה מאות אלפי שקלים בסך הכל. אלא שמתחת לפני השטח - מדובר בפסיקה בעלת השלכות גדולות מאוד לגבי העסקת שחקנים זרים בישראל.
25 אחוז מס? אפס אחוז
כידוע, המיסוי המקסימלי על ספורטאים זרים בישראל עומד על 25%. אבל מתחת לרדאר פועלות קבוצות הכדורסל כאן במשך שנים, כשהן משתמשות בסעיף מס נוסף, שברוב המקרים משחרר אותן מתשלום מס עבור שחקנים אמריקאים. אפילו לא תשלום של שקל אחד.
איך זה יכול להיות? אמנת המס למניעת כפל מס בין ארה"ב לישראל, קובעת כי ספורטאי תושב ארה"ב שעובד בישראל, לא יצטרך לשלם מס על הכנסתו, בתנאי שהיא אינה עולה על 400 דולר ברוטו ביום (12 אלף דולר בחודש). כלומר, קבוצות שלוקחות שחקנים אמריקאים לעונת משחקים של תשעה חודשים, לא משלמות עבורם מס במידה ששכרם לא עולה על 108 אלף דולר.
על כמה כדורסלנים מדובר? רוב השחקנים בליגת העל. למעשה, מלבד שתי קבוצות בליגה - הפועל ירושלים ומכבי ת"א - כמעט כל הקבוצות האחרות "מתכווננות" על שכר של פחות מ-12 אלף דולר לחודש לאמריקאים.
הסעיף הזה הפך לכל כך כדאי מבחינה כלכלית עבור הקבוצות, עד כדי שינוי של הנוף הדמוגרפי בכדורסל הישראלי: אם בעבר קבוצות הביאו שחקני בוסמן (אותם שחקנים ממדינות אירופה), אלו נעלמו באופן טוטאלי מהנוף, וכל הקבוצות הולכות אך ורק על שחקנים בעלי אזרחות אמריקאית.
הקבוצות חסכו מיליונים
בחזרה לבית המשפט. עניין המיסוי התעורר לפני כמעט עשור, בעקבות תיק שומה של מאות אלפי שקלים שהוטל על שתי קבוצות - אליצור אשקלון (330 אלף שקל) ומכבי ראשל"צ. המחלוקת היתה על פרשנות לסעיף 18 באמנה הבינלאומית בין ישראל לארה"ב, בסעיף המסדיר מיסוי של "בדרנים ציבוריים", במסגרתו נכללים בין היתר ספורטאים. הסעיף נועד למעשה לעודד חילופי תרבות בין ארה"ב לישראל, והוא כולל אמנים, ספורטאים ואנשי קולנוע. בעוד שקבוצות הספורט הישראליות פירשו את החוק לטובתן, כלומר - אין צורך לשלם מס עבור שחקנים אמריקאים - רשות המסים החליטה שמבחינתה החוק אינו כולל ספורטאים.
גם אחרי שראשל"צ ואשקלון קיבלו את אותם תשלומי שומה, המשיכו קבוצות הכדורסל בישראל, בהוראות שני יועצי המס ששכר איגוד הכדורסל - עו"ד שוקי שרמן וד"ר משה דרוקר ממשרד מ. דרוקר ושות' - להמשיך ולהתנהל על-פי הפירוש של האמנה לפי איך שלטענתם התכוונו אליו במקור, כלומר ללא תשלום מס.
הפסיקה השבוע, שמסיימת ויכוח של שמונה שנים בין מס הכנסה לבין מועדוני הכדורסל בישראל, היא כל כך משמעותית, כי "אם היה מתברר שהאמנה מפורשת כמו שברשות המסים דרשו, קבוצות היו צריכות לשלם מיליונים עבור השנים האחרונות", אומר ל"גלובס" מנכ"ל מינהלת הליגה, עדלי מרקוס.
להחלטה הזאת יש משמעות גם מעבר לליגת העל בכדורסל. ההעדפה הברורה לאמריקאים היא לא רק נחלת ליגת העל. בליגה לנשים נופלות כל השחקניות האמריקאיות לרמת השכר שמאפשרת לקבוצות שלא להפריש עבורן מס בכלל, וכך גם בליגת הלאומית לגברים - שגם היא מוצפת בכ-20 אמריקאים. עד כמה משמעותיות היו ההשלכות על ההעדפה של שחקנים אמריקאים לבוא לישראל, אפשר ללמוד מהסקר המקיף שפרסמה פיב"א, לפיו בשנת 2011 הגיעו לישראל 141 שחקנים זרים - המדינה מס' 8 בעולם ביבוא שחקני כדורסל אליה. כמעט כולם הם שחקנים עם אזרחות אמריקאית. כמה מהם משלמים מס כלשהו? במקרה הטוב 15 שחקנים.
מי נפגע? השחקנים הישראלים
בעוד שהקבוצות יכולות להיות מרוצות מההסדר הזה, יש מי שלא מוכן לקבל אותו. "השחקן הישראלי נאלץ לעמוד בנחיתות מול תנאי פתיחה לא שווים", מסביר ניר אלון, יו"ר ארגון שחקני הכדורסל בישראל. "לצערי הרב, מדינת ישראל ממשיכה לממן ספורטאים זרים על חשבון הישראלים. זה זועק לשמיים. אנחנו מתכוונים לפעול על-מנת שהעיוות הזה יתוקן. הפסיקה החדשה יוצרת מצב שלבעלים של קבוצה יש אינטרס כלכלי בלבד, ולא מקצועי, להעדיף שחקנים אמריקאים על-פני ישראלים. שחקן אמריקאי שמשתכר 50 אלף דולר יעלה לקבוצה שלו 50 אלף דולר. לעומת זאת, שחקן ישראלי שמרוויח 50 אלף דולר, יעלה לקבוצה 107 אלף דולר. אז די ברור את מי יעדיפו. הקהל כבר מצביע ברגליים ומקיא מכמות הזרים שיש פה. איבדנו את הגבולות".
שלא לייחוס, אומרים גורמים בענף כי הראש הישראלי מנצל את אמנם המס הזאת גם לכיוונים קיצוניים. לטענתם, לא מעט קבוצות מנצלות את הפרצה כדי לרשום אמריקאים כמתאזרחים - ואז לתפוס שתי ציפורים במכה: גם לא לשלם מס עבור שכרם, וגם לא להכניס אותם אל תוך מכסת הזרים.