"הרוח והחושך והמים", א' 21:00, ערוץ 1
הדבר היחיד הרע שאפשר לומר על חלק א' של הביוגרפיה הטלוויזיונית המרגשת של נעמי שמר שתשודר הערב, לא קשור אפילו לסרט, כמו גם לגיבורתו המנוחה. אלא בעיקר לעובדה שכה מעט אנשים יראו אותו, שהרי מה הוא מסע חייה של אחת היוצרות החשובות בתולדות הפזמונאות העברית, לעומת המסע לחו"ל של גיבורי "מאסטר שף"?
שלא אובן לא נכון: אני מאוד אוהב את ריאליטי הבישול הפופולרי, ואף בביתי שלי נמצאים לא מעט תורמים ל-40% רייטינג המטורפים שאליהם נוסקת העונה הנוכחית, ובכל זאת: כאשר מגלים מחדש את אחת מאבני היסוד של התרבות הישראלית, נדמה לי שאני יכול להניח לפיוטים בנוסח אייל שני ולהתכרבל במילים המנחמות של נעמי שמר, בלחנים הפשוטים, בגעגועים לארץ ישראל שלה, ארץ ישראל שלנו, זו שסברה שהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לה הוא שתפסיד, אם חלילה תפסיד, לערבים - עד שלבסוף היא הפסידה ליהודים.
במידה רבה, זהו הסיפור של נעמי שמר: מהילדות בכנרת, דרך הווייתה של ההתיישבות העובדת, דרך גאולת שדותיה של הארץ ועד לשדות הקרב שלה, דרך ההתנחלות בלבבה של אומה שלמה, ועד למפגש לא מוצלח עם קהלים חדשים שלא הכירו או שמאסו בסולידריות החברתית בישראל.
היו הדברים מעולם
הפרק הראשון ביצירה המרשימה של הבמאי יהלי גת, זה שישודר הערב (חלק ב' ישודר בשבוע הבא), כמוהו כגלויה מזמנים רחוקים ועם זאת מוכרים כל-כך.
ואולי, כמו שכתבה משוררת אחרת שקדמה לה על שפת ים כנרת, ואולי לא היו הדברים מעולם? שכן בחלק השני בא לידי ביטוי גם השבר שאליו קרסו לא רק חייה ויצירתה שלה, אלא גם, כך נדמה, אלה שלנו.