הכל דנים בשאלה איך תצלח אי די בי את שנת 2013, בכל דיווח עולה נוחי דנקנר, כאילו הוא זה חברות הקבוצה: כלל תעשיות , אי די בי פיתוח, אי די בי אחזקות, כלל ביטוח, סלקום , שופרסל מכתשים אגן ועוד. האמנם, נוחי דנקנר ישב והחליט בכל אחת מחברות הקבוצה? נראה שלא.
היו אלו דירקטורים ומנהלים שאישרו העברות כספים, החלפת מניות, מיזוגים, רכישות, גיוסי אג"ח, נטילת הלוואות, רכישת חברות ומכירתן, והכל כחלק מהקבוצה המתנהלת מאותו מטה. אלא שחלק מן החברות בקבוצה לא היו צריכות לגייס חוב. כיצד אם כן, קרה שחברות נזילות ורווחיות נתנו יד לעסקאות עם חברות אחרות בקבוצה ויצאו נפגעות? בחברות אלו לא חשב הדירקטוריון על עתיד החברה? רק על עתידה של אי די בי כקבוצה?
יהיה מי שיאמר שהתשובה לכך היא שמנהלי החברות בקבוצה ראו לנגד עיניהם את הקבוצה. סביר גם להניח שאף אחד מהמנהלים לא האמין שהקבוצה תגיע למצבה כיום.
על פי מושכלות היסוד, בעלי המניות ממנים את הדירקטוריון שממנה את ההנהלה ומפקח עליה. בפועל, "בעלי המניות" הממנים את הדירקטורים הם בעלי השליטה. והדירקטורים, נדרשים לא אחת להתחשב במטרותיהם או לקדם את רצונם על פני ולמרות טובת החברה. נתקלנו גם בבעלי שליטה שהכתיבו את זהות המנכ"ל או בעלי תפקיד אחרים.
ישנם בעלי שליטה המבקשים להדגיש את חוסר מעורבותם אך בפועל, אף מהלך בחברה לא מבוצע מבלי לקבל את ברכתם ואף יוזמים מהלכים ועסקאות בין החברה לבין חברות אחרות הקשורות בבעל השליטה או בני משפחתו. מהלכים אלו מבוצעים בסופו של יום על ידי החברות, לבקשת או בהנחיית בעלי השליטה, בהחלטות כשרות של הדירקטוריון.
ומיהן החברות? אלו אותם דירקטוריונים ומנהלים המקבלים החלטות בשם ועבור החברות. הנחת היסוד היא שמי שקיבל החלטה, מצוי בפרטים, מעורב בענייני החברה ופועל לטובתה. האמנם מקבלים הדירקטורים בכל פעם את כל החומר הרלוונטי טרם אישור עסקה? ירדו לפרטיה? והצביעו רק עבור עסקה הטובה לחברה?
ממפגשים של הח"מ עם דירקטורים ומנהלים, עולה כי בחברות רבות, לרוב הם לא מקבלים את כל החומר לפני ישיבות ולא מספיקים ללמוד אותו. במקרים רבים בהם ביקשו הדירקטורים חומר נוסף, הוא לא הועבר ואת העסקה, שכבר בוצעה, לא זכו להבין.
אנו מקווים שאי די בי תצלח את שנת 2013 אך אם חלילה לא, קהלים שלמים יידרשו מהדירקטורים להסביר, מדוע לא נבחנו הדברים בזמן אמת? כיצד יכלו לכהן במספר דירקטוריונים? האם לא ראו את התמונה הכוללת? אולי שירתו אינטרסים של קונצרן וסיכנו חברות שהיו בקונצרן?
קשה כיום לכהן כדירקטור וקשה עוד יותר לכהן בחברות בהן יש בעל שליטה דומיננטי. לכן ישאל עצמו כל דירקטור: האם אני משרת את בעל השליטה או את החברה? כשרציתי לבחון עסקה, או כששאלתי האם החברה מקיימת את דיני ההגבלים העסקיים ודיני ניירות הערך, כשאימצו בחברה תכנית אכיפה פנימית, הראו לי סתם מסמך/ספר או היה זה מהלך אמיתי שיושם והוטמע בחברה? היה דיון אמיתי בדירקטוריון בשאלות שעלו? אולי פעלנו מהר? מדוע בזמן אמת לא ביקשנו נתונים נחוצים וטריוויאליים, טרם אישור העסקה?
כח ללא אחריות משול להפקרות קבעה הפסיקה. כשייבחנו הפעולות בדיעבד, תיישם הפסיקה משפט זה ותטיל אחריות גם על דירקטורים שלא ידעו את זכויותיהם. לדירקטורים זכות לקבל ייעוץ מקצועי, דירקטורים הם בעלי תפקיד חשוב בחברה והתיקונים האחרונים לחוק החברות מחזקים ומבהירים זאת כמו גם את הממשל התאגידי.
והפתרון? הפתרון מצוי בלימוד התיקונים לחוק החברות, באימוץ תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית בה תיבחן החברה לעומק את נהליה ותרענן אותם. חשוב לוודא שהדירקטורים פועלים עצמאית ולטובת החברה וזאת בלבד.
אלברט הובארד אמר שאופטימיסט הוא אדם שאין זה חשוב לו מה קורה כל זמן שזה אינו קורה לו. אופטימיות היא חשובה אך לצדה יש לקיים את התהליכים המתחייבים.
שלומי תורג'מן מומחה לדיני תאגידים וניירות ערך ומרצה באונ' בר אילן ובמכללת שערי משפט