גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": המרוויחים והמפסידים ממחטף אחסון הגז

בעקבות החלטת השר עוזי לנדאו למסור ללא מכרז רישיון אחסנת הגז לים תטיס של יצחק תשובה ונובל, בדק "גלובס" כמה שווה ההטבה ליזמים וכמה למדינה ■ מיקי רוזנטל כבר התמרמר - פרק המשך ל"שיטת השקשוקה"?

העיתונאי מיקי רוזנטל, שיהפוך בקרוב לחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, כבר מצא בשבוע שעבר את הדרך לקבל כותרות בתקשורת: החלטת שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו למסור ללא מכרז לקבוצת ים תטיס רישיון לאחסון גז. הרישיון יאפשר לקבוצה שבשליטת יצחק תשובה ונובל אנרג'י להמשיך ולהחזיק במאגר הגז המתרוקן מארי-B מול חופי אשדוד ולהשתמש בו כמאגר אחסון אסטרטגי, בתשלום כמובן.

רוזנטל התמרמר על "מסירת נכס ציבורי בשווי מיליארדי שקלים ללא מכרז ובהליך מזורז ערב הבחירות" לידיהם של יזמי הגז. על פניו, האישום הזה נראה מצדיק פרק המשך בסדרת "שיטת השקשוקה" המפורסמת של רוזנטל. ואכן גם בתוך משרד האנרגיה והמים יש קולות המסתייגים מהמהלך ובראשם היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד דרורה ליפשיץ, שמתנגדת עקרונית למתן רישיונות ללא מכרז.

אלא שבקרב הגורמים המקצועיים האחרים במשרד, ובהם מנהל רשות הגז שוקי שטרן והממונה על ענייני הנפט אלכסנדר ורשבסקי, יש תמיכה רחבה במתן הרישיון לים תטיס - ולא משיקולי דאגה לרווחיהם של בעלי ההון. על פי הערכות פנימיות במשרד האנרגיה, אחסון הגז עשוי לחסוך למשק בין 1.3 ל-7.5 מיליארד שקל. הרווח המרבי ליזמים ממתן הרישיון יכול להגיע, לפי אותן הערכות, ל-100-150 מיליון דולר. הוצאת מכרז תעכב את התהליך בשנים ועשויה להפוך את כל הרעיון ללא רלבנטי, כך לפחות טוענים במשרד. "זו לא שקשוקה, אפילו לא חביתה", אומרים שם.

גם למאגר מת יש ערך

מאגר הגז מארי-B של ים תטיס הוא מאגר הגז הפעיל היחיד שיש כיום לישראל. המאגר, שהתגלה בשנת 2000, הכיל במקור 31 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי ומספק מ-2004 ממוצע של כשני שליש מתצרוכת הגז של חברת החשמל. להערכת רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, נותרה עדיין במאגר גז כמות של כ-7 מיליארד מ"ק (BCM), אולם ירידת הלחץ כבר מקשה את הפקת הגז ותהפוך בתוך חודשים את המשך השימוש במאגר ללא כדאי כלכלית. למרבה המזל, ישראל תתחיל לקבל גז ממאגר תמר באפריל הקרוב ומארי-B יהפוך לכאורה למיותר.

אלא שגם למאגר "מת" יש, מתברר, ערך כלכלי רב. בעולם מקובל להשתמש במאגרים ריקים כאלה לצורך אחסון גז שמשמש גיבוי למערכת בעת תקלה חמורה. במקרה של מארי-B היתרונות עשויים להיות גדולים במיוחד, בגלל התלות המוחלטת שתהיה למשק במאגר תמר. היתרון הגדול הראשון הוא כאמור לשעת חירום.

תקלה חמורה במערכת הפקת הגז מבארות תמר, או לאורך 200 הקילומטרים של צנרת תת ימית שמוליכה את הגז מהמאגר דרך אסדת ההפקה ליד מארי-B ועד לתחנת הקבלה באשדוד - עלולה לגרום לתוצאות הרסניות. משך התיקון של תקלה המתרחשת בים עשוי להגיע בקלות לכמה חודשים. הנזק הכלכלי למשק בכל חודש של אי אספקת גז מתמר מוערך ב-1.8 מיליארד שקל. האפשרות להשתמש במארי-B כספק גז חלופי עשויה במקרה כזה לחסוך למשק עד 5 מיליארד שקל, להערכת רשות הגז.

היתרון השני של אחסון הגז במארי-B משמעותי אפילו יותר מהראשון. כבר ב-2014, שנה בלבד לאחר חיבורו של מאגר תמר לישראל, יורגש במשק מחסור בגז: צריכת הגז של המשק בשעות שיא הביקוש תגיע בשנה הבאה ל-2 מיליון מ"ק לשעה בעוד שכמות הגז שתגיע מתמר תהיה רק 1.1 מיליון. הסיבה לכך היא שמערכת הזרמת הגז מתמר לישראל תוכננה בזמן שאספקת הגז ממצרים נראתה מובטחת.

כתוצאה מכך הונחו צינורות בקיבולת לא מספקת שאינה מאפשרת לתמר לספק לבדו את מלוא צריכת הגז של המשק. כל הפתרונות שיאפשרו להגביר את כמויות הגז שיקבל המשק מחייבים את הפעלת מארי-B כמאגר אחסון תפעולי שיתגבר את תמר. לפי החלופה שמקדמת נובל אנרג'י, החברה המפעילה את תמר, יוצבו מדחסים שישאבו גז ממארי-B במקביל להזרמת הגז מתמר ובכך תוגדל כמות הגז שתסופק למשק ב-25% בממוצע.

ברשות הגז מעדיפים פתרון אחר של הנחת צינור נוסף ממארי-B לאשקלון - פתרון כזה יאפשר להערכתם להגדיל את כמות הגז למשק ביותר מ-60% לעומת הכמות הנוכחית. לא ברור איזה פתרון עדיף, אך מה שכן ברור הוא שכל כמות גז נוספת שיקבל המשק תחסוך מיליארדים: בחלופה של נובל מדובר על חיסכון של 2.5 מיליארד שקל אם תוספת הגז הטבעי תבוא במקום שימוש בסו לר (שמחירו יקר עד פי 5 מהגז) או חיסכון של 1.3 מיליארד שקל "בלבד" אם תוספת הגז תבוא במקום שימוש בגז טבעי נוזלי מיובא (שמחירו יקר פי שלושה). אם תיבחר חלופת הצינור לאשקלון שמקדמת רשות הגז, החיסכון עשוי לגדול עוד בעשרות אחוזים.

למה? כי אין ברירה

עם כל יתרונותיו הגדולים של אחסון הגז, נותרה עדיין השאלה מדוע כדאי למדינה למסור את הרישיון לידיהם של בעלי ים תטיס ללא מכרז. תשובה ונובל מחזיקים כבר היום במונופול על הפקת הגז ועל תשתיות הולכת הגז לישראל. מדוע צריכה המדינה להעניק להם ללא תמורה גם מונופול על אחסנה? בעולם, אגב, מקובל למנוע ממפיקי גז להחזיק גם ברישיונות אחסנה - אלה ניתנים בדרך כלל ללקוחות עוגן או לחברות שאחראיות על הולכת הגז.

הסיבה למתן הפטור ממכרז, אומרים במשרד האנרגיה, היא חוסר ברירה. הוצאת רישיון האחסנה מידי תשובה ונובל ומסירתו לידי גורם זר תהיה כרוכה בקשיים משפטיים, טכניים וביורוקרטיים ניכרים. הכנת הליך מכרזי בתחום האחסון, שאינו מוכר כלל בישראל, תארך מעל שנה - וזה יהיה כנראה החלק הקל והמהיר ביותר בתהליך. הסבת מאגר מארי-B לאחסון גז תהיה כרוכה בהשקעות עתק.

ראשית, יש לאטום את שמונה בארות ההפקה שפועלות כיום במאגר, בעלות של עשרות מיליוני דולרים, אחרת הגז עשוי "לברוח". לאחר מכן יש למלא מחדש את המאגר בהרבה מאוד גז כדי להעלות מחדש את הלחץ לרמה שתאפשר להשתמש במאגר באופן שוטף. להערכת רשות הגז, יידרשו שנתיים ולא פחות מ-4 מיליארד מ"ק (BCM) גז כדי ליצור כרית (cushion) גז מספקת בשביל להשמיש את המאגר לאחסון תפעולי. את הגז הזה יצטרך בעל רישיון האחסנה לרכוש מתמר בעלות משוערת של 0.8 מיליארד דולר.

בנוסף הוא יידרש לשלם לים תטיס עבור פלטפורמת ההפקה שבלעדיה לא ניתן יהיה להפיק את הגז מהמאגר ועבור צנרת ההולכה לחוף. סיכויי הצלחתו של מכרז אינם נראים מזהירים כשמביאים בחשבון את הצורך להשקיע מיליארד דולר בהסבת המאגר לאחסון, את הסיכונים הרגולטוריים ואת הקש יים המשפטיים והביורוקרטיים. במשרד האנרגיה נקבו ב-10 שנים (!) כמשך הזמן שיחלוף להערכתם עד להפעלת מאגר האחסנה, במקרה שיוחלט על הוצאת רישיון האחסון למכרז.

"משמעות הענקת רישיון לשותפות ים תטיס הינה קבלת מאגר אחסון אסטרטגי בעל חשיבות גבוהה בעלות אפס ובאופן כמעט מיידי", מציין סגן מנהל רשות הגז, קונסטנטין בלוז, במסמך פנימי שכתב. ומה יוצא לתשובה ולנובל מכל זה?

המרוויחים המיידיים והגדולים מהאחסון הם השותפים בתמר שיזכו לתוספת הכנסה של כ-800 מיליון דולר כמעט ללא הוצאות מצדם תמורת הגז שיימכר לצורך מילוי כרית הביטחון במאגר האחות של ים תטיס. בעלי ים תטיס מצדם יידרשו להמתין זמן רב עד שיקבלו בחזרה את השקעתם בהסבת המאגר. בשורה התחתונה סבורים במשרד האנרגיה כי בים תטיס ירוויחו בין 100 ל-150 מיליון דולר מכל הפרשה. מפיקי הגז אומרים בתגובה כי היו שמחים לחתום על רווח כזה. "לאור כל הסיכונים בפרויקט הזה נהיה מרוצים אם נראה ממנו רווח בכלל", אומרים בים תטיס. נשמע מוכר?

שותף-מנהל ב-BDO: "אסור להפוך את מכרזי ה-PPP לכלי עוקף תקציב"

"אסור להפוך את מכרזי ה-PPP לכלי עוקף תקציב", כך אומר רו"ח שחר זיו, שותף-מנהל ב-BDO זיו האפט. זיו נחשב לאחד ממובילי הטמעת שיטת ה-PPP (ראשי תיבות של שותפות ציבורית פרטית) בישראל. השיטה, שמוכרת כאן בעיקר בזכות מכרזי ה-BOT, מאפשרת לממשלה להעביר את הביצוע, המימון, התכנון והתפעול של פרויקטים גדולים בתשתיות למגזר הפרטי.

כביש חוצה ישראל נחשב לדוגמה הכי מוצלחת לפרויקט כזה שהניב למדינה וליזמים רווחים בהיקף של מעל מיליארד שקל. בשנים האחרונות דווקא חלה מגמה של נסיגה מה-PPP שהתבטאה ב"הלאמת" מגה-פרויקטים כמו הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן וכביש 531 על רקע מחלוקות וסכסוכים עם היזמים-השותפים.

אלא שקיצוצי התקציב האחרונים מעוררים עניין מחודש ב-PPP על רקע היותם פרויקטים חוץ-תקציביים. בין היתר הציע משרד התחבורה להעביר למסלול ה-PPP את כביש 16 (כביש הכניסה החדש לירושלים) ואת הרחבת כביש הערבה. "יש שני כללי ברזל שמכתיבים איזה פרויקט מתאים ואיזה לא מתאים ל-PPP", אומר זיו, "כלל אחד הוא לקחת רק פרויקטים בעלי תועלת כלכלית עודפת על השיטה התקציבית והשני הוא לא להשתמש בכלי ה-PPP לעקוף קיצוצי תקציב".

- מה כל כך רע בזה?

"הפרויקט לא 'חוסך' את ההוצאה הציבורית אלא פורס אותה על פני מספר רב יותר של שנים. מי שמקבל את ההחלטה היום נועל גם את הבאים אחריו לשנים הבאות כיוון שנוצרת הקשחה תקציבית או מחויבות ציבורית להוצאה קבועה לאורך השנים. כלל האצבע אומר שכל מיליארד שקל בתקציב של פרויקט PPP יוצר הקשחה בגובה של 10% שנתית. להערכתנו, אם סך ההשקעות הציבוריות בתשתיות הוא 20-25 מיליארד שקל לשנה, ניתן להוציא באופן קבוע פרויקטים ל-PPP בהיקף של כ-3 מיליארד שקל".

- אבל מה לעשות שיש קיצוצי תקציב?

"בתקופות שבהן יש צורך בהאצת השקעות תחת מגבלות תקציב נתון אפשר להגביר זמנית, בדגש על זמנית, את קצב פרויקטי ה-PPP. כעיקרון אפשר להוציא 3-4 פרויקטים של PPP על כל פרויקט תקציבי אחד".

כיוון מעניין נוסף שנפתח לאחרונה עבור הפרויקטים של ה-PPP הוא הרמה המוניציפאלית, עם פרויקטים כמו הקריה המוניציפאלית ברעננה. לדברי שאול בן שימול, שותף ומנהל מחלקת מימון פרויקטים וחוב תאגידי ב-BDO, ישראל הולכת בתחום אחרי ההתפתחויות באירופה.

- מה הפוטנציאל שיש ל-PPP המוניציפאלי בישראל?

"העשור הראשון של PPP ממשלתיים הניב פרויקטים בהיקף של כ-17 מיליארד שקל. אנחנו מעריכים שבעשור הקרוב נחווה קפיצה לכ-2 מיליארד שקל, לעומת סכומים זניחים בעשור הקודם".

איך מאחסנים גז

איך מאחסנים גז

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?