גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלישע ינאי: "אין לתעשיית ההיי-טק כתובת בממשלה"

ינאי בשלוחן עגול בנושא של אחריות תעסוקתית בתחום ההיי-טק, אשר נערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס": "העלייה הרוסית הביאה סטרואידים רציניים לתעשייה בשנות ה-90"

תעשיית ההיי-טק עולה לכותרות בדרך כלל על רקע דרמות: רכישה, פיטורים, שינויים אסטרטגיים בחברות הגדולות, מוצרים מלהיבים וכדומה. מי שמניע את כל ההתרחשויות הללו, מתחת לפני השטח, הוא כוח אדם די מצומצם, שיש לו את הכישורים, ההשכלה והדחפים כדי ליצור התקדמות טכנולוגית. הכלכלה הישראלית בכלל, וההיי-טק המקומי בפרט, תלויים רבות באותו כוח אדם - כ-100 אלף איש. הרחבת בסיס התעסוקה הזה יכולה לפתוח את צוואר הבקבוק ולאפשר לתעשייה לצמוח.

השולחן העגול שעסק בנושא של אחריות תעסוקתית בתחום ההיי-טק, אשר נערך במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", הפגיש מספר גורמים בתעשייה כדי לספק זוויות ראיה שונות ביחס למצוקת כוח האדם הטכנולוגי בישראל. למרות שלכל הנוכחים הייתה תרומה לדיון, מי שהשפיע יותר מכולם היה דווקא הכיסא הריק, זה של הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שביטל ברגע האחרון את השתתפותו.

הכינוס התקיים יום לאחר החלטת הממשלה לשלב 1,300 חרדים בשירות לאומי, מה שלדעת ד"ר ראובן גל, ראש פרויקט שילו"ב חרדים בתעשיית ההיי-טק, במוסד שמואל נאמן, מסייע להנעת מגמת הגידול בהשתתפות של המגזר החרדי בכוח העבודה ובהתאם עשוי לתרום לשילוב החרדים בתחום הטכנולוגי.

"יש היום 7,600 סטודנטים חרדים שלומדים באקדמיה", מציין טל, "רובם במקצועות כמו משפטים, אבל נכנסים לאט לאט גם למקצועות טכנולוגיים. על-פי הסטטיסטיקה, אם אתה מעביר את החרדים דרך הצינור של שירות צבאי או אזרחי, כ-90% מהם משתלבים בכוח העבודה".

מי שמשוכנע שהחרדים הם חלק משמעותי מסיכויי הצמיחה של ההיי-טק הישראלי הוא אלישע ינאי, כיום יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. "51% מהיצוא התעשייתי זה לא הטייקונים אלא היי-טק והגורם המהותי מאחורי זה הוא כוח האדם", מצהיר ינאי. להערכתו ישנם כ-8,000 סטודנטים שמתווספים כל שנה לתעשייה, אך לטענתו יש צורך בעובדים נוספים.

ינאי: "העלייה הרוסית הביאה סטרואידים רציניים לתעשייה בשנות ה-90, הבעיה היא שזו הייתה תופעה חד פעמית וחלק מכוח האדם הזה יפרוש בשנים הקרובות. את החור ניתן יהיה למלא רק באמצעות חרדים או ערבים, אין שאלה בכלל.

"זה תענוג לשמוע מה שנעשה עם החרדים או הערבים, אבל הדברים חייבים להיות ממלכתיים. כל הגופים שמעורבים בתחומים האלו, לא יצילו את המדינה. זה תפקיד של הממשלה".

החסם הוא כוח האדם

את זווית הראיה של המגזר הערבי, הביא איציק דנציגר, יו"ר גליל סופטוור - בית תוכנה שמעסיק מהנדסים מהמגזר הערבי - וממייסדי קומברס.

לדבריו, הבעיה הגדולה לגבי העסקת ערבים אינה בהכרח דעות קדומות של מעסיקים פוטנציאלים אלא חוסר עניין במגזר הערבי בתעסוקה בתחום ההיי-טק. הוא משוכנע כי מהנדסים במגזר הערבי יכולים להתחרות בהצלחה במרכזי פיתוח יותר זולים (Offshore), כגון אלו בהודו. "צוות של עשרה מהנדסים בהודו הוחלף בצוות של 5-6 בגליל סופטוור", טוען דנציגר, "התפוקה של מהנדס ערבי בנצרת, זהה לתפוקה של מהנדס תוכנה במרכז הארץ".

מנחה הפאנל, יואב שלוש, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק הישראל (IATI) ושותף בקרן ההון סיכון אביב, שואל את השאלה המתבקשת, עד כמה באמת יש מוכנות של מעסיקים לקבל את הפתרון שהחברה מציעה? דנציגר: "באופן טבעי אי אפשר להגיד שהשוק לא מוגבל, אבל החסם מספיק גבוה. החסם בסופו של דבר הוא כוח האדם. לכן, באופן העבודה הנוכחי שלנו הפוטנציאל הוא כמה מאות בודדות. כאשר יהיו יותר פונים מהמגזר לתחום, הפוטנציאל כמובן יגדל".

כאן מתפרץ אלישע ינאי וקורא לממשלה לקחת אחריות, כדי לעבור מהתנסויות שמשלבות רצון לסייע לאוכלוסייה חלשה לפתרון אסטרטגי עבור התעשייה, "אתם מדברים על ניסויים. מספיק עם בתי התמחוי האלה, צריך לעבור לשלב של ייצור המוני", אמר ינאי.

דנציגר: "אני חושב שגליל סופטוור השפיעה משינוי הפרדיגמה. לקוחות שלנו מוכנים לקלוט מהנדסים ערבים בתוך החברה. אמדוקס למשל החליטה להקים מרכז בצפון. זה לא היה קורה ללא אותן טיפות בים שיצרו את השינוי התודעתי".

אחת הלקוחות של גליל סופטוור היא נייס. זאבי ברגמן, מנכ"ל נייס, הוא אחד ממייסדי גליל. "צריך להסתכל על תעשיית ההיי-טק ולשאול איך היא גדלה, ואיזה אנשים מגיעים אליה? כאשר יש תעשיה בריאה וחזקה האנשים נשאבים פנימה, השאלה היא איך דואגים לזה שתהיה תעשיה חזקה. השאלה היא איך מכפילים את התפוקה לעובד ולא רק איך מגדילים את מספר העובדים. התעשייה הזו נבנית על מצוינות אבל בזה לא מטפלים".

איפה נציג הממשלה?

משתתף נוסף בפאנל, שלא נחשב כיום לחלק אינטגרלי מתעשיית ההיי-טק הוא דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים.

"הבעיה שלי היא איפה נציג הממשלה בדיון?", מצביע בירנבאום על הכיסא הריק, ופונה להזכיר שלא רק עובדי היי-טק קלאסיים חסרים, "הרגולטור מפריע לי. חסרות לנו ידיים עובדות בתחומים הטכניים. הממשלה לא עושה מספיק כדי ליצור את בעלי המקצועות האלו, ומצד שני כאשר אנחנו מוצאים אותם הרגולטור לא נותן לנו לעבוד. למה עובד תעשיה מוגבל בשתי משמרות לילה בשבוע? הרופאים לא מוגבלים בזה".

באוכלוסיות שכמעט ולא משתתפות בכוח העבודה בהיי-טק, קיימים לא רק חרדים וערבים אלא גם מבוגרים. "אנחנו מפספסים את בני ה-45 פלוס, שנפלטים מהתעשייה וצריכים לעבור קורסים כדי להתעדכן בטכנולוגיות המתקדמות", אומר שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, "יש 5,000 איש שרשומים בלשכות התעסוקה ועוד אלפים שלא ניגשו ללשכה. תחשבו על הפוטנציאל".

שלוש, שהתפקיד שלו באיגוד תעשיות ההיי-טק כולל גם אחריות על תחום הביוטק, מזכיר את המצוקות במרחב הזה, שהן דווקא הפוכות. כלומר, עודף ניכר של כוח אדם מול היצע משרות מצומצם. לדבריו: "מאוד יעזור ליצירת תשתית בתחום התרופות אם היינו מצליחים להביא לכאן מרכז פיתוח בינלאומי גדול, כמו שהיה בתחום הטכנולוגי עם אינטל או IBM. יש המון עובדים בסקטור הזה".

יש לנו שכנים מובטלים

דנציגר מחזיר את הדיון לזירה הממשלתית. "כדי שבהיי-טק יהיו 15% או 20% מהמגזר הערבי, בהתאם לשיעור שלהם באוכלוסייה, הבעיה היא בהתמודדות של מערכת החינוך. כדי להגיע למספרים הגדולים צריך תהליך ארוך שדורש מהפכה בחינוך".

ברגמן: "כל מערכת החינוך היום מודדת את רמת הזכאות לבגרויות וזה מנציח בינוניות. הלימוד הוא הרבה פחות ביקורתי ויותר דוגמטי ממה שהיה פעם. אם לא יהיה שינוי, נמשיך להגדיל את תעשיית הפיננסיים ולא את תעשיית ההיי-טק".

באותו הקשר מעלה וקס את סימני השאלה בנוגע לספקיות העיקריות של תהליכי ההכשרה לאותו כוח אדם שהפאנל מחפש. לדבריו: "חלק מהמכללות מצוינות וחלקן זה בית ספר לתעודות. ראוי שניתן על זה את הדעת, כי אחרי זה לא מקבלים את הבוגרים והם תת רמה".

בירנבאום מדבר על תפקיד אחר של הממשלה - עזרה מול הביורוקרטיה. "הלכנו לאיבוד במשרדי הממשלה וזה כמעט עלה לנו במפעל שלנו", הוא מתאר, "אני רוצה להציע שיהיה אינטגרטור ממשלתי שיהיה אחראי לפרויקטים של תעשיה. דבר שני, בואו נזכור שיש לנו שכנים, פלשתינים, שרובם מובטלים. הם עובדים מצוינים, וחלק מהם הגיעו לדרגות ניהול אצלנו".

גם שלוש טוען כי על הממשלה לשפר את ההתנהלות מולה: "אחת הבעיות שלנו היא שאין כתובת בממשלה לתעשייה החשובה ביותר, אין למי לגשת. באיגודי ההיי-טק התחלנו בדיונים עם הממשלה וברור שאנחנו לבד לא יכולים". כמו כן, מוסיף שלוש כי "עושים דברים טובים בהרבה מקומות, וצריך לדאוג שידעו על זה".

ינאי מזכיר כי בסופו של דבר היכולות בתחום הטכנולוגי נדרשות כדי לספק לישראל יתרון תחרותי, ולשם גם אמור כוח האדם להיות מיועד. "מכרנו את הידע שלנו בחקלאות ואת זה אנחנו עושים עכשיו עם הסטארט-אפ ניישן", הוא טוען, "אנחנו מלמדים את כל העולם, ויש לנו מיסיונרים מפה עד מחרתיים שמסבירים איך עובדת תוכנית המדען ואיך עובדות ההשקעות, אבל אנחנו צריכים להתפעל מהתעשייה ולא מהסטארט-אפ. אנחנו מגזימים".

שולחן עגול

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול